div>אני עבד. כלבלב בן... לפני שהספקתי לדבר על זה איתה היא כבר הבינה שאני כלבלב כנוע... פלסטלינה שניתנת לעיצוב.
הכרתי אותה במשרד... יום אחד היא אמרה לי: "זבלוש, תביא לי מים מהמטבח"...
הבאתי את המים עם זין עומד... היא קטנה ורזה... שיער חום. עיניים חומות. קוראיה לה שחר... הנסיכה שחר... כלבלב שפוט לשירותך, נסיכתי...

יום שלם היא תיזזה אותי ממקומי, בין הגשת מצגת אחת לאחרת.
בסוף היום היא שולחת לי סמס: "היום, 20:00." עם כתובת מצורפת. "תבוא לבד, ותקרא טוב את ההוראות ששלחתי לך למייל". וזה מה שהיה כתוב במייל:

"אתה מגיע לכתובת ולא מאחר אפילו בשניה. וגם לא מקדים. בדיוק ב-20:00 אתה עומד ליד דלת ביתי בקומה השלישית, על ארבע, עם קולר על הצוואר מהחנות לחיות ליד (תקנה חדש). הזין והביצים מגולחות וכך גם החור של התחת. הביצים קשורות בחוט באורך של 2 מטרים שעובר דרך הקולר ואת קצהו אתה מחזיק בפיך.
שלא תעיז לדפוק בדלת ושלא תעיז לזוז. וזה לא מעניין אותי אם מישהו יעבור במדרגות. כלבים לא מתלבשים, וכך גם אתה תעמוד על ארבע ערום כמו כלב שזה עתה נולד. אני הולכת לאלף אותך מחדש. אני רוצה את הזין עומד. כל סטייה מהכתוב תגרור עונש חמור! השב לאישור המייל!"

אני קורא את המייל ולא יודע מה לענות. לא יודע מה לעשות. מצד אחד החרמנות גואה מצד שני זו מישהי מהעבודה. מה יהיה אח"כ?
התייצבתי על פי ההוראות המסקרנות והמחרמנות. לא יכולתי לסרב. ערום במדרגות... רק המחשבה שמישהו יעבור שם שיגעה אותי... הן הכריעו אותי. המחשבה להיות כלב, ההשפלה הפומבית, והמחשבה לראות את הנסיכה הזו עירומה גרמו לי לציית לה.

אני עולה לאט במדרגות והפחד זורם בגופי. מגיע אל הקומה השלישית ומתפשט. יורד על ארבע ומתפלל שאף אחד לא יעבור.
לא צלצלתי ולא דפקתי ולא נבחתי. החוט כבר קשור לביצים והקולר כבר קשור. למזלי אף אחד לא עבר שם. שחר פתחה את הדלת ב-20:01.
דקה שנמשכה כמו נצח. ומהפחד והלחץ.. הזין לא עמד כפי שהורתה לי לעשות. לא יכולתי להעמיד אותו.

"לא עומד לך, אה, יא כלב... חכה חכה... מיד תיענש על כך... "
אני נכנס אל תוך הבית בזחילה על ארבע והיא אומרת לי להתיישב על הריצפה על ליד שולחן הסלון.
ידי נקשרו מאחורי גבי, והחוט שקשור לביצים נקשר לרגל של השולחן. הראש נשען על כרית שהיתה על הריצפה והתחת מונף אל על...
פלאש אחד. פלאש שני... היא צילמה אותי. "אם תתחכם איתי כל הבניין יראה את התמונות אלה במעלית".
חפץ קר חדר לתוכי מאחור בבת אחת... והרגשתי שמשהו ממלא את תוך התחת שלי. זה היה מזרק... מזרק ענק עם שמן... היא מילאה את כולי בשמן... הוצאתי נביחה של אי שביעות רצון מתוכי ובתגובה היא אמרה לי: "תשתוק כלב. תגיד תודה שריחמתי עליך ושימנתי אותך.... זה היה יכול להיות הרבה יותר כואב ואז היית זועק כמו פודל שדרכו לו על הזנב... "
המזרק יצר ובבת אחת נדחף אלי דילדו ענק עם זנב בקצה... היא אמרה לי שלכלבים צריך להיות זנב... והיא מצפה ממני ללכת איתו כשאני לידה... גם בעבודה... וזה לא יוצא ממני ללא אישור. ובכל מקרה לא יראו את זה דרך המכנסיים כי הזנב קצר... ניפוח קצר של הדילדו והוא התיישב במקומו... הייתי עם תחת למעלה, דילדו בפנים וזנב יוצא לי מהתחת. וואו כמה זה חירמן אותי. הרגשתי כמו זונה. כמו כלב עם בעלים. "תודה נסיכה". הכלבלב שלך עומד לשירותך, לנצח שלך, כלבלב, עבד... נסיכה יקרה, רק שלך.

עכשיו כבר עמד לי....

לפתע מהחדר השני יצאו עוד 3 נשים ו-2 גברים... שמעתי את קולותיהם. לא יכולתי לראות אותם. הייתי עם כיסוי עיניים.

"הנסיכה שחר.. לא ידעתי שיהיו פה עוד אנשים", אמרתי לה.
"שתוק כלב, מי שואל אותך בכלל. את רקסי אני שואלת אם להביא אורחים או לא?"
רקסי זה הכלב האמיתי שלה... מגזע רועה גרמני.

שתקתי וחטפתי הצלפה חזקה עם שוט זנבות על הישבן כעונש על ההתחצפות. ועוד 40 הצלפות עם היד על זה שלא עמד לי בחוץ ליד הדלת... כל הצלפה נספרה ואמרתי תודה על המתנה ועל הזכות להרגיש את ידה על ישבני, על הזכות להיות כלבלב שלה, על הזכות להיות עירום לידה, על הזכות לקבל השפלה כזו ממנה.
בכל הזמן שקיבלתי את העונש עמדו מאחורי הגברים והנשים החדשים אותם עוד לא ראיתי.
לאחר סיום העונש היא שחררה את הקשירה של החבל מהשולחן (אך לא מהביצים שכבר כאבו לי) ואמרה לי להסתובב לא להסתכל על האורחים ולגשת אליהם (גם לגברים) ולנשק את רגליהם.
שחר הורידה ממני את כיסוי העיניים ואמרה לי לא להסתכל עליהם.
כמובן שלא עמדתי בפיתוי והסתכלתי... ואז חשכו עיני, נפל ליבי לתחתונים שלא היו עלי ולא ידעתי היכן לקבור את עצמי. הנשים היו 3 עובדות נוספות מהמשרד. 3 עובדות שעובדות תחת ניהולי!
"אלוהים אדירים" חשבתי לעצמי. "מה אני עושה עכשיו?". אבל הרבה ברירה לא היתה לי. הם כבר ראו אותי כולם. את הגברים לא הכרתי. ניגשתי ונישקתי את רגליהם של כל אחד מהאורחים. על כל כף רגל שנישקתי קיבלתי הצלפה על הישבן.
לאחר שסיימתי היא חסמה את פי עם הגאג והורתה לי לשכב על השולחן בסלון על הגב. נשכבתי כפי שהורתה לי, כאשר ידי עדיין אזוקות מאחורי גבי.
לפתע היא הרימה את רגלי לאוויר וקשרה כל רגל שלי לרגל של השולחן ליד הראש שלי.... אני על הגב, והידיים קשורות לרגליים. התחת פתוח וחשוף באוויר.
הרגשתי כל כך מושפל.... כולי חשוף, עירום, מגולח, ללא כסות או בגד. ללא שיער... והתחת פתוח וכול גופי מוצג לראווה. ואני קשור. ואין לי מה לעשות עם זה... אלא לספוג את ההשפלה. 3 נשים מהעבודה נוספות רואות אותי ככה, עירום כביום היוולדי, עבד כלבלב, נרצע.. אפס.. שבחורה רזה ששוקלת חצי ממנו שולטת בו ומשפילה אותו ככה. ניסיתי להתחכם ואמרתי לה: "לא קושרים כלבים כך.. זה צער בעלי חיים"...
ההערה הזו עלתה לי 50 הצלפות משוט זנבות.. ליד כולם!
"עכשיו כשהתחת שלך אדום ומדמם מעט אנחנו יכולים להתחיל בעבודה...
אתה לא יכול לזוז.. ולכן, אתה בידיים שלי...וזה מה שקורה עכשיו:

לשני הגברים אתה תמצוץ עד שהם יגמרו... הם יגמרו לך על הפנים ואת הזרע שלהם אתה תבלע. אלה סתם שני עבדים אפסים כמוך שאספתי מהמועדון. בסוף אתה תנקה אותם ותיתן להם גם טיפול על התחת עם הלשון שלך... ובגלל שעומד לך כמו טיל ואתה חרמן... תעשה את זה בקלות. אבל אני רוצה שיהיה לך קשה...
לכן... אני הולכת לעשות לך ביד עד שתגמור... שתוך כדי אחת מהן תזיין אותך בתחת ואחת תפקח שאתה מוצץ כמו שצריך... הבנת, כלב דפוק?"

"כן, הנסיכה שחר, עניתי"

והמלאכה החלה. גמרתי תוך זמן ממש קצר.. אולי דקה... הזין של הגבר שהיה גדול ויפה בקושי הספיק להיות בפה שלי.
מצצתי לו ותוך כדי שאני מוצץ לו הן מזיינות אותי. קורעות אותי... מתחלפות ביניהן. 3 נשים יורדות לי על התחת עם דילדו בגדלים שונים. אני מלוכלך מהזרע של עצמי. ומרגיש כמו אידיוט. לא חרמן בכלל ואני מוצץ לגבר. לפתע הוא גומר. המון זרע יצא ממנו ישר אל פי. הוא אפילו לא הספיק לגמור לי על הפנים. ניקיתי אותי מלמטה עד למעלה ואח"כ ניקיתי לו גם את התחת. עם הלשון. עד שהוא היה מרוצה. הוא התיישב בצד ואז הגיע השני. השני גמר יותר מהר. השפריץ לי על הפנים. על הלחי, על העין וקצת על הגרון.
שחר אספה את הזרע שהצטבר עם כף הגשה גדולה והאכילה אותי. לא רציתי לאכול אבל אחרי 2 הצלפות חזקות מקיין על אותו מקום מדמם הבנתי שאין לי ברירה. ואכלתי את הזרע של שנינו כמו כלב טוב וליקקתי אותו כמו כלב מורעב שלא אכל 3 ימים והביאו לו בקר לאכול.
לאחר מכן, כל אחת מהבנות ישבה לי על הפנים. הייתי צריך לגרום לכל אחת מהן לגמור.
כעבור כחצי שעה, אחרי ששלוש הבנות גמרו, שחר הביאה את חגורת הצניעות שהיתה לה בארון.
לא האמנתי למה שאני רואה. "לא, לא, לא, בבקשה, לא את זה..." התחננתי שלא תשים לי אותה. אבל לא עזר לי כלום. גם לא כשבכיתי כמו ציוואווה... חגורת צניעות עם מנעול מפלסטיק ננעל על הזין שלי.
שחר שיחררה אותי מהקשירות ואמרה לי:

"אתה לא מוציא אף מילה. לא עכשיו ולא אח"כ. מעכשיו אתה שלנו. גם במשרד. שאנחנו נקרא לך, אתה תבוא! בלי שאלות. את הזנב מהתחת אתה לא מוציא ואת המפתח לחגורת הצניעות אני משאירה אצלי ומכינה שכפול שלו לכל אחת מהבנות. אתה שלנו! תפנים, כלב!
"כן, הנסיכה שחר", אמרתי.
אם אתה צריך שירותים, אתה תבוא לבקש רשות, בדיוק כפי שכלב מבקש לרדת למטה. אם לא תתנהג יפה נוציא אותך על ארבע בעירום מהמשרד להשתין למטה. אז אל תנסה אותי!!!"
עכשיו לך הביתה, כלב!
קמתי מהשולחן, לקחתי את בגדי, התלבשתי מחוץ לדלת (היא אסרה עלי להיות לבוש בנוכחותה אלא במשרד בלבד). הלכתי הביתה כואב, מושפל, מבולבל ולא מבין איך נכנסתי לזה. ולמה היא הביאה את כל השאר. חשבתי שזה ישאר סוד ביני לבינה. עכשיו רק נותר לי לקוות שהיא לא תפיץ את השמועה..... אבל האמת, שזה מחרמן אותי לחשוב שאני רק שלה.