div>שבת בבוקר, הבית מתעורר לחיים, לובשים בגדי ים, אורזים קצת פירות וקרם הגנה, כל החברה נפגשים למטה בחניה... ויוצאים לדרך.
מגיעים לחוף, מוצאים שולחן פנוי וכיסאות ומתיישבים... מדברים צוחקים ונהנים מהשמש של תחילת הקיץ... עדיין לא לוהט בחוץ... אפילו נעים.
מדי פעם אני מביטה על הטלפון שלי... אולי הוא ישלח הודעה.
נכנסים למים ויוצאים... שוב יושבים ומקשקשים.
צלצול הודעה... "בוקר טוב מיקי... תפזרי את השיער בבקשה".
ידי מיד נשלחת אל הקליפס שתופס את שיערי. אני משחררת אותו והשיער הארוך שלי מתפזר על הגב שלי. רגע... אני חושבת לעצמי.. מה???? הוא רואה אותי???
"בוקר טוב... איפה אתה?" אני שואלת ומבטי סוקר את החוף... מחפשת אותו... החוף מפוצץ באנשים... אני לא רואה אותו.
"אני קרוב מיקי... את יפיפיה ככה. תודה. אני מת על השיער שלך" אני מחייכת לעצמי. חברה שלי שואלת מה קורה ואני לא עונה... היא מבינה... היא כבר מכירה אותי ומניחה לי.
" איפה אתה? אני יכולה לראות אותך?" אני שואלת... העיניים שלי מתרוצצות סביב בין האנשים... אני יודעת שאזהה אותו מרחוק... אבל אני לא רואה.
"אני יושב מימינך, עם משקפי השמש..." מבטי נשלח בחדות ימינה... סוקרת את כולם... ואז אני רואה אותו... הוא יושב מעט רחוק.. נבלע בין ההמון... מביט בי, מכשף אותי במבטו, עכשיו רק אני והוא פה בחוף. אין אף אחד מסביב.. הכל השתתק. רק רעש הגלים והמחשבות שרצות בראשי.
אני עומדת במקום ולא יודעת מה לעשות... הוא עדיין מביט בי... כולם מסביבי...צלצול הודעה מקפיץ אותי... " מיקי... שבי עם החברים שלך... תמשיכי בשלך." ואני מצייתת.
אני יושבת מולו... אף אחד לא יודע... הוא מביט בי ואני בו... אף אחד לא יודע. אף אחד לא שומע את להקת הפרפרים שמתעופפת בבטני... אף אחד לא שומע את הצעקות בראשי.. 'רוצי אליו'... אבל אני יודעת שלא יכולה. קודם כל אני לא לבד פה... דבר שני הוא לא נתן לי אישור.
אני מנסה להתעלם ממנו אך מודעת עד כאב לקיומו לידי ... מביטה בו מדי פעם... רק עכשיו שמתי לב שהוא לא לבד... הוא יושב עם חברים. אני רואה שמבטו נשלח אליי מדי פעם. גם הוא מנסה לא להסגיר אותנו. זה שלי ושלו...
"טעים לך הזירו מיקי?" הוא כותב לי... "כן.. מאד" אני עונה. "תוציאי מהכוס שלך קובית קרח ושימי אותה במחשוף שלך, ושלא יראו אותך עושה את זה..." אני מחייכת לעצמי וחושבת איך לעשות את זה בלי שישימו לב. אני משחקת עם הקש וקוביות הקרח בכוס... וברגע ששמה לב שכולם עסוקים בשלהם מעלה קוביה על הקש ומפילה אותה לתוך גופית בגד הים שלי. היא שם ואף אחד לא יודע... אני מרגישה אותה שם... יודעת שהוא מביט בי... מחייכת לעצמי... לרגע הקור מכאיב לי אך זהו כאב טוב... כאילו שהוא נוגע בי. "כל הכבוד מיקי... נעים לך?" הוא מסמס לי... "כן.. " אני עונה.
אני ממשיכה בשלי... או לפחות משתדלת... משוחחת עם החברים, הולכת למים לטבול את רגליי וחוזרת... מרגישה את מבטו עליי ונטרפת מזה.
"קומי למים... לכי לאט... תעמדי על שפת המים וסדרי את בגד הים שלך.. תראי לי אותך..." אני מיד נעמדת... הולכת למים, בגבי אליו, מרגישה את מבטו חורך את גופי ומנענעת קלות את ישבני... יודעת ששערי הארוך מגיע כמעט עד לישבן שלי... יודעת כמה הוא אוהב את השיער שלי... נותנת לו להנות ממני מרחוק... בדיוק כמו שהוא ביקש.
אני עומדת שם עם רגליי במים ומסדרת את בגד הים שלי... הטלפון שלי בידי למקרה והוא ירצה שאעשה עוד משהו עבורו... אני ממתינה להודעה , מעבירה יד בשערי, ומסתובבת להביט בו... שיתן לי אישור לחזור לשבת.. אך הוא לא שם.. הוא לא במקומו... עיני מתרוצצות סביב... מחפשות אותו... אני מרגישה חסרת אונים לרגע כאילו לא יודעת את מקומי.
אני ממשיכה לעמוד שם עוד שניה ומחליטה להסתובב ולחזור לשולחן שלי... והנה הוא... הולך לקראתי, מבטו עמוק במבטי... שנינו עם משקפי שמש אך המבט שלנו חודר כל דבר. הוא קרוב... כמעט ונוגע... וכאילו במקרה ידו עוברת ונוגעת בידי... אנחה קלה יוצאת מפי... כמעט בלתי נשמעת כמעט בלתי מורגשת... אבל הוא הרגיש... הוא מחייך. הוא עובר אותי וממשיך ללכת... אני עומדת במקום עוד שניה ואז חוזרת לשבת.
"יש לך ריח טוב מיקי" הוא כותב לי...
ואני מתמוגגת... הצלחתי לרצות את הגבר הזה.
אני לא עוזבת את הטלפון שלי... ממתינה בדריכות לעוד הודעות.
"קומי ממקומך... וכנסי למים... לבד.. כשתהיי מכוסה במים עד הצוואר תסירי את כתפיית בגד הים שלך" אני מביטה סביבי מחפשת אותו... הוא יושב שם עם חבריו וצוחק ומשוחח איתם... כאילו לא שם לב אליי. אני קמה ממקומי נכנסת למים. מתרחקת מכולם וטובלת את כולי...מסירה את כתפיית הקולר של בגד הים שלי כך שבעצם הפכתי את גופית בגד הים שלי לסטרפלס...אני מביטה סביבי ופתאום הוא לידי... קרוב... כמעט צמוד... שני אנשים זרים (כביכול) בתוך המים... לא מדברים... לא מביטים אחד בשניה ישירות... הוא צולל... אני מרגישה את גופו מתחכך בגופי... מחכה שיעשה יותר מזה אך לא... הוא נעלם... אני פתאום מרגישה בודדה שם במים... אני ממתינה עוד כמה דקות שם במים.. ממתינה שיחזור... מביטה אל החוף ורואה אותו יוצא מהמים והולך למקומו....
גם אני חוזרת למקומי... מיד מחפשת את הנייד שלי... יש הודעה ממנו ..." ילדה טובה..." אני מחייכת לעצמי... כמו ילדה שקיבלה 'מצוין' במבחן...
הוא מתעלל בי... אני חושבת לעצמי ומחייכת... מתה על הראש של הגבר הזה... הוא מטריף לי את כל החושים בלי בכלל לגעת בי.
אנחנו מתחילים להתארגן לעזוב את החוף... אני כותבת לו "אנחנו תכף הולכים" והוא מיד עונה..."את צריכה לעשות בשבילי עוד משהו קטן... "
"מה?" אני שואלת... "תגידי להם שיחכו לך כמה דקות... לכי לשירותים... תמתיני לי שם"...
אני מבקשת מחבריי שימתינו... לוחשת לחברה שלי משהו באוזן והולכת לשירותים... אני ממתינה לו שם... מלא אנשים נכנסים ויוצאים ואני מחכה רק לו.
הוא מגיע ומסמן לי ללכת אחריו... הוא מוביל אותי לאחורי המלתחות... לשם כמעט אף אחד לא מגיע... אני הולכת בעקבותיו... הוא מסתובב אליי ותופס אותי... מצמיד אותי לקיר... נצמד אליי חזק ומנשק אותי. אני גונחת קלות... לא מצליחה לעצור את עצמי... ידי נשלחת אל ראשו... מצמידה אותו אליי... שלא יברח לי. הוא טורף את פי... מלקק ומנשק... מעביר לי את תשוקתו...
"את רטובה?" הוא לוחש באזני... "מאד" אני עונה... " אני רוצה להרגיש" הוא אומר ואני מיד מפסקת את רגליי מעט כדי לאפשר לו גישה עם אצבעותיו.
הוא מכניס את ידו אל תחתון בגד הים שלי ומגשש אחר הרטיבות המתגברת שלי... אצבע אחת שלו נדחקת אל תוכי ואני גונחת... "ששששש" הוא לוחש באזני ומנשק אותי כך שלא אוכל להשמיע רעש... אצבע שניה מפלסת את דרכה לתוכי ... הוא מענג אותי שם.. בים... בקרבת מקום מאות אנשים... ואנחנו בעולם משלנו... אצבע שלישית... ואני גונחת אל פיו... הנשיקה שלו מחניקה את הגניחות שלי.... אני נטרפת... הוא מכניס את ידו הפנויה בשערי ואוחז אותי כך.. קרוב אליו... מביט בעיני ומזיין אותי עם אצבעותיו... אני קרובה... הוא מרגיש... "מזל שבאת עם בגד ים" הוא אומר לי "כי נראה לי שאת עומדת להשפריץ".... אני מחייכת אליו ומתפרקת ... גל חמים של נוזלים יוצא מתוכי על ידו... אני רואה את מבטו... הוא מוטרף ממני... מוטרף ממה שעשה לי... "כל הכבוד מיקי..., אני אוהב שאת ממושמעת" ... אצבעותיו עדיין בתוכי והוא מגביר את הקצב... רוצה שאגמור שוב... ואני גומרת... שוב גל חמים של נוזלים ... שוב גניחה חרישית... שוב מבט מוטרף...
הוא מוציא את אצבעותיו מתוכי... ניתק ממני.... מביט בי ומריח את ידו.... "יש לך ריח נפלא מיקי" הוא אומר לי ומחייך... מנשק קלות את שפתיי והולך.
אני אוספת את עצמי כמה שניות... מסדרת את נשימתי וחוזרת לחבריי... אנחנו מתארגנים ומתקדמים לכיוון המכוניות... אני בכוונה עוברת קרוב אליו...
הוא יושב שם... מביט בי ומרים את ידו אל עבר שפתיו בתנועה אגבית כמעט בלתי מורגשת... רק שנינו יודעים שלפני כמה דקות אצבעותיו הביאו אותי לשיא... אני בכוונה מפילה את המגבת מידי... מתכופפת צמוד אליו... ומחייכת... רק רוצה עוד שניה להרגיש בנוכחותו... הוא מביט בי ... ואני מכושפת.
אני מתקדמת לרכב ונוסעת משם.
"תודה" אני כותבת לו וגם מצרפת נשיקה.