div>עשר בלילה, 12 שעות טיסה לפני, פרצופי חמוץ בעיקר מכיוון שאסור לעשן. תגובות לסיפור תתקבלנה בברכה משני המינים, אך הצעות לדברים דומים מבקש אנוכי מנשים בלבד, וגם רק מאותן נשים שאימי תאהב, תודה מראש

כמו שאמרתי אחד עשרה בלילה, הים מתחתי- עוד חור שחור מלא יצורים צבעונים, ושמים בהירים להפליא, אנחנו טסים לכיוון דרום, מזג האוויר כמו שאמרתי נוח, כוכבים מבצבצים, דיילות מגישות ארוחת לילה הכול זורם על מי מנוחות, בורקסים ויין אדום. כמובן התחלתי מפלרטט עם אחת הדיילות. " אפשר פחית קולה וקשית מלאך? " מחייכת אלי חיוך של אלופים ושואלת, " תרצה קרח בצד ?" בדיוק אז חטפתי מנה מעורבת של אומץ וסגנון, ופתחתי עליה את פי: " הסיבה שבגללה מלאכים יכולים לעוף היא שהם לוקחים את עצמם ממש בקלות, ולא תודה צ'ארלי , אין שום צורך בקרח, רק מקום לעשן סיגריה, ותודה". עליזה ומשועשעת נעלמה לה במסדרון החשוך והצר של בטן המטוס, בטח חושבת לעצמה, חרמן בלילה. כעבור דקות אחדות חזרה היא עם פחית קולה קטנטנה, מושיטה אותה לעברי, " הנה אדומה ותוססת, תשתה שלא תתייבש לי, אתה שומע !" חייכה אלי חיוך מתגרה, ובום נפל האסימון, יש לי עסק עם שחקנית, הימרתי נכון. התחרמנתי עליה נואשות. רציתי אותה לעצמי, התחלתי מדמיין סרטים בכיכובה. מלון הילטון על חשבון אל על. ארוחת בוקר שנזמין לחדר, חלוקי רחצה ריחניים, נעלי בית, שטיח מקיר אל קיר. כדורי השינה שתחבתי לעצמי השפיעו פלאים. הנה אנחנו בעוד שעתיים נוחתים. ארוחת הבוקר מוגשת, הרפפות מתרוממות, אור יום מכה בשמשות. הקפיטן מודיע על מזג האוויר, גובה הטיסה. מפרט ארוכות על איך לא נרדם כל הלילה. תורי הגיע, היא שוב לידי, מזמרת בוקר טוב, מתעניינת אם ישנתי שנת מלאכים. "תרצה קרואסון חמאה או שוקולד?" התעניינתי לסוגי הריבות, " אפרסק ותות", " אני רוצה את השוקולד, צ'ארלי וכוס נס קפה עלית, תודה". ואז היא רוכנת לעברי, לוחשת לי באוזן שהייתה רוצה למצוץ לי את הזין. ואם בא לי להתארח בתא השירותים ז1 בדקות הקרובות. אידיליה, רק שלא תפתחי פה לשטן... עוגיית מזל, פודינג, הצימוק שבעוגה. בלסתי את המאפה בחמישה ביסים גדולים, הורקתי את הקפה לתוך גרוני, עוד שלוק קטן, ליקקתי את שפתיי, התרוממתי ממושבי הכחול, שיחק לי מזלי. הלכתי לירכתי המטוס, מבקש כוס מים מצוות המטבח, מחמיא לכולם. תא השירותים היה זמין, הכול מצוחצח מאד, פרח גרברה אדום הונח לצד הכיור. זרקתי את גרביי הטיסה לפח, הורדתי את מכנס הג'ינס ותחתון הכותנה מעלי, התיישבתי ערום על מכסה האסלה. נשמעו שתי נקישות בדלת, "קוד בבקשה". היא נכנסה, סוגרת את הדלת מאחוריה, מסמנת לי ששששששששששש!, פושטת את חולצתה וחזייתה, יורדת על ארבע, בוחנת בידה את הכלי המפואר. מלהטת את עצמה בנשימות כבדות, מתייחמת, מגעה משגע, משנץ אותי למושב. היא מתחילה ללקק, טועמת את אזור מפשעתי, שופכת מעט רוק, מחליקה. מעבירה אצבעות נעימות על שקית ביצי, מלטפת, מושכת, מדגדגת, מכייחת. אני מלטף את זוג שדיה הקטנים, מוחץ את האגסים, מעסה, גורם לפטמותיה להזדקר. הכול נעשה בעדינות מתחשבת, במגע רך, בליקוקים מהירים, בשאיבה עמוקה. מכניסה את כולו לגרונה, מוצצת, נאנחת, אני נאנח בעצמי, יונקת בקצב מסחרר. מעמקי הנפש - געש החוצה, מטר שמימי של אוכמניות וזירעוני ל'יצי הישר לגרונה. מלקקת את שפתיה בהנאה, בולעת את הפירות, מתענגת על רגע זה. היא שלפה מכיסה - מגבונית חמה ולחה, מנקה ביסודיות את האיבר, כראוי לאלופה. עזבתי את תא העינוגים ראשון, מאזין לקברניט ברשמקול מודיע על הנחיתה, הידוק חגורות, מבציר בכל הנוסעים לשבת, נוחתים ממש בעוד מספר דקות. מרוצה מאד מהפורקן, התיישבתי לי במושבי, גלגלי המטוס נגעו באספלט השחור. קול מוכר וחושני נשמע בשנית ברשמקול, מקווה שנהניתם ותודה שטסתם אל על. סוף