div>מעיין היתה המפקדת שלי
כל מי שהגיע למחנה שמע מראש על רב"ט מעיין, וקיווה שלא יפול במחלקה שלה, מכיוון
שהסיפורים על האכזריות והסדיזם של מעיין היה ידועים. מעיין היתה קוראת לנו
"עבדים", ואנחנו היינו צריכים להצדיע לה כל פעם שהיינו רואים אותה, לצעוק בקול
רם "מעיין הכוסית!" ולנשק לה את הכוס הערום
כשהגעתי למחנה שובצתי למחלקה בפיקודה של מעיין. ידעתי שמחכה לי תקופה קשה ומענה
מעיין היתה ידועה בתור מפקדת רעה, שאוהבת להעניש ולהתעלל, ובמיוחד – להזדיין
סדר היום של מעיין היה קבוע, וכל מי שחרג ממנו נענש קשות. לדוגמא:
כל בוקר בשעה 7:00 אחד מאיתנו היה צריך לעשות למעיין טקס השכמה: מעיין היה
נוהגת לישון ערומה, לעיתים שלצידה שוכב ערום הגבר איתו הזדיינה בלילה, ולעיתים
לבדה במיטה כאשר שאריות השפיך מהזיון בלילה עודם על המיטה ועל גופה. על העבד
שהתייצב לטקס היה להתייצב ערום בחדרה של מעיין
תמיד פחדנו ממצב הרוח בו תתעורר מעיין – לפעמים היתה מתעוררת במצב רוח לעוד
זיון, ואז היתה מצווה על העבד להכנס למיטה ולשכב על הגב. היה היתה עולה עליו
ומחדירה את הזין העומד שלו לתוך הכוס שלה. ואז הזיזה את גופה למעלה ולמטה בכוח
כשהיא צועקת וגונחת וכל המחנה שומע את צעקותיה
לפעמים מעיין התעוררה עצבנית (בדרך כלל משום שהגבר איתו הזדיינה בלילה לא סיפק
אותה), ואז אהבה להתעלל בעבדיה ללא רחמים. היא היתה מריצה את העבד המסכן בחדר
וכל חמש שניות הוא היה צריך לנשק לה את הכוס ולצעוק "אני רוצה לזיין את
מעיין". אחר כך, היתה מצווה על העבד להתכופף על המיטה, מוציאה מהארון חגורת עור
ומצליפה בחוזקה בתחת של העבד, ובועטת בו ברגליה החשופות
אחרי טקס ההשכמה – שהיה יכול להמשך גם שלוש שעות – היתה נערכת תחרות האבקות
לכבודה של מעיין. כל יום, הזמינה מעיין חברה שלה להאבק באחד מהעבדים. יום אחד
מעיין החליטה שהיא זו שתאבק נגד אחד העבדים. מעיין בחרה אותי להאבק נגדה. שנינו
עמדנו עירומים בזירה, והתחלנו ללכת מכות. למעיין לא היתה שום בעיה לנצח אותי
מכיוון שהיתה כל כך אכזרית וחזקה , שמייד הפילה אותי לרצפה וריתקה אותי. כעונש
וכדי להוכיח שהיא הבוסית, מעיין ריתקה אותי לרצפה ברגליה והחלה מזיינת אותי בחוזקה
יום אחד מעיין עברה במחנה. כמובן שמייד הצדעתי לה, צעקתי מעיין הכוסית
ונישקתי את הכוס שלה – הכל על פי פקודותיה של מעיין. אבל כנראה שמעיין היתה
במצב רוח סדיסטי במיוחד, והיא צעקה עלי: "באיזו זכות אתה מסתכל לי בעיניים, אתה
בכלל לא במעמד שתוכל להביט לי ישר בעינים !". עניתי בקול רועד ומפוחד:"אבל
המפקדת, אני נשבע לך שלא הסתכלתי בך". התשובה רק עיצבנה עוד יותר את מעיין והיא
אמרה: "מגיע לך לקבל עונש רציני במיוחד, שתדע לא להתעסק איתי. יש לך 20 שניות
להתייצב על ארבע בפתח החדר שלי!"
מיהרתי לרוץ אל חדרה של מעיין ולחכות לה על ארבע. מעיין הגיעה לחדר כשהיא מביטה
בי בשנאה וטירוף, ואמרה לי: אם תצליח להגיד לי בדיוק כמה גברים זיינתי בשבוע
האחרון תקבל עונש קל, אבל אם לא תצליח – חבל לך על הזמן!". לא ידעתי בכלל איזה
מספר להגיד ובעודי חושב צעקה עלי מעיין: "יא בן זונה, תענה כבר!". "5", אמרתי
"תגיד אתה מטומטם עד כדי כך?! זה אפילו לא חצי מהגברים ששכבתי איתם". חיכיתי
לגרוע מכל – הבנתי שהעלבתי את מעיין בדבר הכי חשוב שיש לה – הזיונים שלה. מעיין
שכבה על המיטה וציוותה עלי ללקק את כל גופה עם הלשון עד שהיא תחשוב על עונש
חמור מספיק. התחלתי ללקק את גופה החטוב . קודם כל ליקקתי את כפות רגליה הרכות
אחר כל עליתי למעלה לאורך רגליה הארוכות , עד שהגעתי לכוס שלה והתחלתי לקק את
הדגדגן. משם עליתי אט אט עם הלשון עד שהגעתי לשדיה והתחלתי מלקק את פיטמותיה
משם, התחלתי ללקק את פניה ואת שפתיה המגרות. ידעתי שבינתים מעיין כבר בטח חשבה
על עונש אכזרי בשבילי
למזלי הרב, באותו הרגע ממש סגן מיכל, שהיתה מפקדת המחלקה, חיפשה את מעיין
במכשיר הקשר וציוותה עליה להתייצב במשרדה תוך 2 דקות ולהביא איתה את אחד
הטירונים. "בת זונה המיכל הזאת שמוציאה אותי מהמיטה! ואתה , עבד, אל תשמח, אני
אעניש אותך כמו שצריך!"
מעיין ואני מיהרנו למשרדה של מיכל . נכנסנו למשרד, מעיין הצדיעה לה, ומיכל
שהיתה לא פחות אכזרית ונימפומנית ממעיין- אמרה: "מעיין , אני מבינה שהפרעתי לך
באמצע זיון". "נכון המפקדת , בדיוק נתתי לעבד החצוף הזה עונש", ענתה מעיין
"מצוין", אמרה מיכל, "אז בטח אין לך בעיות אם תוך כדי שיחה איתך אני אנצל את
הטירון שלך בתור כיסא לרגליים העייפות שלי". מיכל פנתה אלי בצעקה :"בוא הנה יא
מטומטם, תשכב פה כמו כלב ותן לי לשים עליך את רגליי היחפות. כל 60 שניות בדיוק
אני רוצה שתלקק לי את כפות הרגלים , וחסר לך שאני לא אהנה!"
ואז פנתה מיכל אל מעיין

המשך יבוא