div>מאמי , יש לך דואר , נראה לי שזה מהצבא".
"נו מה עכשיו מילואים?" הוא פולט בחצי אנחה.
"עלייך להתייצב בתאריך X בשעה Y בבסיס Z" הוא מקריא לעצמו.

הוא לוקח את התיק , נותן נשיקה ויוצא מהבית. יש לו נסיעה של
שעה וחצי להעביר . הוא מחבר את הפנל של הרדיו דיסק למקום,
מניע את האוטו ושם לו דיסק. "אין כמו אינפקטד על הבוקר" הוא חושב לעצמו , בעוד הרמקולים משתוללים באוטו עם צלילים שמזכירים לו תקופות אחרות בחיים.
הוא מגיע לשער הבסיס. "מצטער אחי , אין כניסה לרכבים אזרחיים".
"אוי נו בחייאת , עשה ג'סטה לאחיך , גם ככה אני פה לקצת זמן"
הקצין תורן מגיע ומסביר שזו הוראה מהמב"ס . "טוב נו , אז אני תכף חוזר".
הוא שונא לחנות בחניון הסמוך , הם יקרים וזה קרוב לבית חולים.
מה שחסר לו עכשיו זה שיגרד לו את האוטו , שרק עכשיו עבר צביעה.
הוא מראה את הצו בכניסה ונכנס . הרס"ר משום מה עדיין זוכר אותו.
"מה הולך ידידי , אז מה , מילואים?" "כן",הוא משיב "בקטנה , סוג של חופש".
הרס"ר מחייך בהסכמה , אחרי הכל , יש בזה משהו.
הוא עולה למשרדי המפל"ג . הזוי שהם נפגשים אחרי 8 שנים שוב , רק שהפעם כל אחד מזווית אחרת ותפקיד אחר.
"פי יאללה , לונג טיים אה?" הוא זורק לחלל האוויר,
בדיוק שפקידת המשרד יושבת שם גם.
היא מסתובבת אליו ודופקת חיוך קטן.
פתאום הוא שם לב אליה. "שיו איזה דבר יפה את" הוא חושב לעצמו.
"כן אה? " משיב המפל"ג , "בוא שב , יש זמן , רוצה קפה?"
"אני אשמח" הוא משיב. "אז להכין פעמיים נס?" שואלת החיילת.
"אני בא איתך" הוא משיב ומלווה אותה החוצה לכיוון המטבחון.
"אז איך הוא בתור מפקד? אני מכיר אותו .כאשר אני הייתי בסדיר הוא היה המפקד שלי".
"אה וואלה , איזה קטע חזק." בעודה בוחשת את הכוס קפה , הוא מסתכל עליה מזווית קצת אחורית . יש בנות שמדי דקרון עושים להן רק טוב .
מקשקשים חצי שעה במשרד , עד שכל השאר מתחילים להגיע .
"אז מה , ניפגש בשק"ם ?" היא שואלת אותו , הוא קצת מופתע אבל התעשת . "בכיף , אני מזמין".

הוא קונה את הבורקס פיצה ואת הבקבוק חצי ליטר קולה.
איכשהו , זה תמיד עדיף על האוכל הצבאי. היא מתיישבת מולו,
בקבוק זירו ושקית במבה גדולה. "יש דברים שלא משתנים" הוא אומר.
"למה אתה מתכוון?" היא משיבה לו בשאלה .
"תראי , תמיד היו כאן חיילות יפות ותמיד היה עדיף לאכול בשק"מ ".
היא מסתכלת עליו , קצת מסמיקה ואז מפילה עליו פצצה : "שמע , שאלתי עליך קצת. אתה חמוד והאמת שהחיילים פה לא עושים לי את זה וגם חלק מהקצינים מטומטמים וגסי רוח."
הוא מסתכל עליה בפליאה. עוברות כמה שניות שנראות לו כמו נצח. במוחו הקודח רצות תמונות והזין שלו מתחיל להזדקר.
"וואלה...אני מניח שאני צריך להיות מוחמא..." הוא משיב לה בחיוך.
"נראה לי" היא אומרת קצת בלחש "שאתה צריך להיות עירום".
הוא את השלוק הזה מהבקבוק כמעט והוציא החוצה.
"אל תשתנק לי עכשיו , יש לנו חצי שעה" היא משיבה לו ומתחילה לקום מהספסל.
הוא עוד בהלם שזה מה שהולך לקרות. הם יורדים למטה , להיכן שהיה המשרד הישן שלו.
הוא מגשש בתקרה מעל. הוא מחייך - כי מסתבר ששנים המפתח נשאר תמיד באותו מקום , אפילו כשהוא שירת שם ....

הוא סוגר את הדלת. "תנעל , שלא יהיו פאדיחות". הוא נועל.
היא ניגשת אליו ותופסת אותו בביצים "אז מה , דגל בראש תורן?"
היא אומרת בחיוך. הוא חופן את השד שלה עם החולצה "זה הזמן לכבוש איזה גבעה" הוא משיב לה.
היא מורידה את מכנסיו ומוציאה את הזין שלו מבעד לתחתון.
"כאלה אין באפסנאות..." הוא אומר לה בעודה מתחילה למצוץ את הזין שלו , תחילה בעדינות , מרטיבה את הראש ולאחר מכן ביתר פראות , בתנועות סיבוביות ורטובות.
הוא מקים אותה ואז מוריד לה את המכנס.
היא מתיישבת על השולחן בפיסוק רחב ומזמין. התחתון שלה ממש רטוב.
הוא מסיט אותו ומכניס אצבע.
היא מתחילה להיאנח בעודו מעסה את דגדגנה עם יד אחת והיד השניה חופן את השד שלה .
היא נאנחת לו באוזן כשהוא מזיין אותה עם אצבעותיו "אני רוצה להרגיש אותך , תחדור אלי עכשיו! " היא לוחשת לו באוזן , תופסת את אבר מינו . הוא מכופף אותה על השולחן.
דוגי סטייל צבאי , פראי , חייתי . "יו אתה פותח אותי וקורע אותי וזה כל כך טובבבבבב......." היא גונחת על השולחן והוא נכנס אליה בפראות,
חולצת המדים שלה פתוחה והוא חופן לה את השד מעד לחזייה.
"אני עומד לגמור ..." היא מסתובבת אליו לוקחת את הזין שלו אליה לפה ומתחילה למצוץ חזק ... הוא מרגיש שהוא עומד להתפוצץ אבל היא בשלה.
הוא פורק את עצמו לתוך הפה שלה והיא ממשיכה וממשיכה.
בעודו לוקח אוויר ומסדיר את הנשימה היא אומרת לו בחצי חיוך :
"ככה מקנחים ארוחת צהריים בצה"ל "