div>זה קורה במשפחות הכי טובות. וידוי של ממש

רק לאחר שהרעידות והפרכוסים נחלשו ודומה היה שאני שב ומשתלט על גופי, רק אז פתאום ההגיון והראש שבו לפעול. מה אני עושה כאן במיטה הזאת? איך זה קרה שאני - גבר נשוי בגיל מתקדם, 48 אב לילדים מגדיר עצמי כנורמטיבי ויותר מזה - מאמין שאני הומופוב מושלם... הנה אני מוצא עצמי שוכב רועד, עירום במיטה של הגבר הגדול והשעיר הזה. גם הוא עירום, שוכב לצידי וראשו שעון על בטני. ידיו מלטפות, מעסות את ירכי ומידי פעם חופנות בעדינות את אשכי המרוקנים..... הכול החל כמה ימים קודם לכן. איך נוהגת אשתי לאמר: ספונטניות מאורגנת ומתוכננת היטב. המשפחה כולה, בהרכב מלא עזבו לחופשה בת שבוע ימים. אני בגלל עומסים בעבודה הייתי חייב להישאר מאחור, בבית. האמת היא שדי נהניתי מהמחשבה להיות קצת בגפי. להתענג קצת מהתחושה להיות לבד, ליהנות מהשקט והשלווה - ללא מחויבות ולעשות כל שארצה בלי להתחשב באף אחד ומבלי להגביל עצמי. גיורא, עמית לעבודה. ידיד קרוב למדי הציע, שמאחר " שאני חופשי כציפור דרור", כך אמר, לא כדאי שאהיה ספון בביתי כל הזמן, והציע שאצטרף בערב לחבורה שלו, היוצאת מידי יום חמישי לפאב בתל אביב. "הפרלמנט שלנו נורא כייפי" , הוסיף. בערב, בעודי צופה בטלביזיה, כמו בימי רווקותי, רגליים על שולחן המהגוני שבסלון, לובש רק תחתונים, פירורי הוופל נושרים על הספה היקרה – מה שאשתי הייתה עושה לי לו ראתה.... הטלפון צלצל. גיורא, שכבר שכחתי כלל מהצעתו מתחיל במסע שכנוע ואני אכן מסכים. רבע שעה לאחר מכן, אני לאחר מקלחת מרעננת, מגיר על עצמי טונה של אפטר שייב מסתכל על עצמי במראה – כמו בימי בחרותי ואומר לעצמי שלמרות גילי המתקדם בן 49 אוטטוטו נושק לחמישים, נראה כלל לא רע יחסית. הרכיבה היומיומית על האופניים, השחיה בימי שבת חיטבו את גופי, אומנם לא בריון ולא מנופח שרירים אבל בהחלט מוצק ואסתטי. גופי חלק ועדין יחסית כמו שהיה מאז ומעולם. שיערי מתולתל מעט, מלא עם שניצי אפור ולבן, עיני ירוקות חומות, חזה חלק המשתפל לבטן שטוחה בהחלט, ומחייך למראה איבר מיני הורדרד, כזה עדין, כמו שזכור לי מאז היותי ילד - ולדאבוני - תמיד היה כל כך קטן יחסית לעומת מה שהיה בין רגליהם של חברי, שקית אשכי חלקה ותלויה מטה בין ירכי החלקות המוצקות. אני מסתובב ונהנה למראה עכוזיי התפוחים והבולטים שאשתי אוהבת לכנות המילונים שלה.... מתלבש ככה בכף ממש כמו כימי הרווקות שכבר השתכחו ממני - לובש תחתון שחור בגזרת סליפ מחמיאה, נועזת מעט שמשום מה אינני נוהג ללבוש בחיי היום יום כשכל המשפחה בבית, חולצה כתומה ומכנסיים בהירים.... ויורד למטה למכוניתו. כל הדרך לתל אביב מנהל גיורא שיחת גברים ריקנית. מרבה בתיאורים פלסטיים מדויקים מה הוא היה עושה לכל הנשים, אם רק היה מתמזל מזלו , לדבריו, והיה במצבי לבדו, רק אם אשתו הייתה בחופשה.... כבר התחרטתי שהצטרפתי אליו. כך או אחרת הנסיעה הגיעה אל קיצה ואנו מצטרפים לחבורה רעשנית של גברים בפאב עמוס לעייפה. לאחר כמה דקות של הכרות עם החבורה, שיחות סרק וכמה משקאות, אני מתחיל להשתלב, לצחוק מהבדיחות הגסות ולתפוש ראש מהשוטים של וודקה וג'ין. לאחר כל המהומה והבדיחות עברה החבורה לשיחה רוגעת יותר כמקובל, על עבודה, מס הכנסה, פוליטיקה וכל השאר. "שנינו כנראה נטע זר בחבורה הזאת", פנה אלי לפתע הגבר המלא והגדול שלצידי. הנהנתי בראשי "אני סמי - הציג את עצמו - גם אותי הזמין חבר. הזמין אותי הערב להצטרף ואני מבין שגם אתה הגעת ככה במקרה שנינו נפלנו לערב של שטותניקים מהדרגה הראשונה". חייכתי אליו במנוד ראש של הסכמה. בעוד הכל מדברים על כדורגל, פוליטיקה, נשים, רכילות ומתבדחים גם סמי ואני מצאנו עצמנו משוחחים בכף וממש, למרבית הפתעתי, התפתחה בינינו כימיה טובה. סמי ספר לי שהוא גרוש מזה שנתיים. גרושתו והוא, כך אמר בנימת התנצלות, מיצו עד תום את השותפות שביניהם אך נשארו בקשר מצויין . אחרי חצות כבר חשתי שהאלכוהול משפיע עלי והעייפות המצטברת נתנה את אותותיה. שאלתי את גיורא מתי בכוונתו לעזוב. ותשובתו היתה צפויה...."מה אתה ממהר הערב רק התחיל... הלילה צעיר". סמי התערב ואמר לגיורא, שגם הוא פורש במהרה וכי הוא יוכל לתת לי טרמפ הביתה. לאחר בירור קצר התברר כי סמי גר גם הוא בשרון ביישוב לא הרחק ממקום מגוריי. ולאחר פרידה מהחבורה הרעשנית מצאנו עצמנו במכוניתו המרווחת של סמי בדרכנו צפונה. בנסיעה, אני מוצא עצמי נסחף לשיחה אישית על נושאים כאלה ואחרים וממש חש בנוח עם הגבר הזה המבוגר ממני, וממש הפתיחות הזאת נראתה לי מוזרה לזוג גברים שזה עתה הכירו. כאשר ספרתי לו כי בכוונתי לצאת לטיול בתאילנד ספר לי שזה מכבר חזר משם וכי ברשותו מצגת וידאו מושלמת, לדבריו, וכי כדאי שאצפה בה. "עכשיו זאת הזדמנות מדהימה הנה ממש חולפים לי הבית שלי כמעט נשתה משהו ותראה את הסרט " כך אמר ובלי להמתין לתגובתי סטה ימינה לכיוון היישוב שבו הוא גר . הבית היה מרווח וגדול. תמונות שלו, של גרושתו והילדים ניצבו על המזנון שבפינת חדר האירוח. הריהוט היה איכותי וכריות מזמינות היו מפוזרות עליו בצבעים שונים. מערכת קולנוע ביתי מתקדמת ומשוכללת היתה בפינה. מוסיקה שקטה נשמעה ממערכת הסאונד שכנראה פועלת ללא הפוגה גם בהעדרו מהבית . "הנה הדי.ווי.די וזה הדיסק - תרגיש כמו בבית תתחיל לראות אני מכין משהו לשתות", כך אמר ונעלם במזדרון. בעיקרון אחד הדברים המשעממים ביותר זה לראות סרט של טיול בחו"ל. אבל הסרט היה ערוך ממש בצורה מקצועית וגם הדיבוב היה נעים להאזנה כך שמצאתי עצמי שקוע בסרט על תאילנד. חלפו כמה דקות וסמי נכנס עם מגש עמוס בפירות, קנקן קפה וגם שתייה קרה וחריפה. הוא גם הספיק להחליף את הבגדים ולבש כעת מכנסיים קצרים שחורים [אולי קצרים מדי...] וגופיה לבנה. לא יכולתי להתעלם ממבנה גופו החסון, למרות שהיה מלא למדי, רגליו המוצקות והעבות ומעל לכל לפלומת השיער שכיסתה את כל גופו. סמי התיישב על הספה לצידי ולאחר כמה הסברים על האתרים שבדיסק - הציע לעבור לקטע שאותו כינה "מדהים ומיוחד". הוא נטל את השלט והריץ את התמונות קדימה עד שראו מועדון לילה בפוקט שבו כל הנשים, לדבריו, הם גברים. שנינו צפינו בקטעי הסרט האלה מבלי לאמור מילה. סמי הותיר בעריכה פרק נכבד וממושך למדי של הגברים – נשים האלה, אך לא הקדשתי לזה מחשבה מיוחדת. כאשר החל לספר לי על חוויותיו שם ועבר לתיאורים פלסטיים וגרפים מדויקים אחזה בי איזו בעתה, מעין רתיעה מסוימת שאין לי הסבר. לדבריו יש משהו שונה לחלוטין במגע שכזה וההנאה וגם הסיפוק גדולים לאין ערוך מיחסי מין רגילים. הנהנתי בראשי לאות הסכמה - משחק אותה כאילו גם אני איש העולם הגדול. כל מה שרציתי כעת היה להעלם משם, להיות בבית. הנה אני תקוע אצל סמי והוא בכלל אינו מראה כל כוונה להתכונן ולהסיע אותי לביתי. . ראשי נהיה סחרחר מכל המשקאות הרבים ששתיתי הרבה מדי יחסית למי שאינו מורגל בכל אלה. גם מחמת הצורך וגם להפיג מעט את המתח - אני שואל את סמי היכן השירותים. כאשר אני מבקש לקום מהספה הנמוכה והרכה אני מועד מסחרחורת קלה ונופל מתיישב על רגליו של סמי ונתמך על חזהו הרחב והמוצק. אני נבוך, מסמיק, מתנצל ומנסה לשוב ולקום ללא הצלחה יתירה ואילו סמי פורץ בצחוק ודיו לפתע מקיפות אותי במעין תמיכה או חיבוק. אני נקלע לסיטואציה שאינני יכול להגדירה. אינני נער תמים. ובכל זאת אני מוצא עצמי במגע גופני שלא מרצון עם סמי. ידי נתמכות על ירכו השרירית שב ומנסה לקום ואילו סמי מושך אותי לאחור וגורם לי לשוב וליפול עליו, כאילו במשובת נעורים ואני חצי כורע, חצי שוכב נטויי על גופו המלא, ראשי מסוחרר במערבולת של תחושות מוזרות שאין להן הסבר. אז מפלחת במוחי המחשבה המרתיעה של התפכחות - האיש הומו ללא ספק, ממש גיי . אבל אולי אני רק מעלה מהרהורי ליבי. הרי הפוסל במומו פוסל.... פיו של סמי מדיף ריח של בקרדי המתערבב בריח האפטר שייב שלו ואני מוצא את תערובת הריחות הזאת נעימה . בה בשעה אני ממשיך כל העת לנסות להשתחרר ולקום, להיחלץ מהמבוכה שבמצב זה, אבל סמי אינו עוזר לי כלל ושנינו עדיין על הספה בתנוחה גרוטסקית שאני יושב עליו כמו ילד קטן. אני שוב מנסה לקום וידי הימנית נשלחת מטה כדי לקבל תמיכה ובלי כוונה ידי גולשת בין רגליו העבות של סמי ממש על איזור חלציו. אני , ממלמל מילות סליחה והתנצלות ומרחיק את כף ידי כאילו קבלתי כוויה. סמי ואומר בבדיחות הדעת " אההההה, זה היה טוב אולי תאחז שם שוב פעם" למרות המבוכה הגדולה אני עושה עצמי אדיש וכאילו צוחק "אנחנו כמו שני דובים המנסים לקום מהקרקע ללא הצלחה". אני אומר מתנשף כולי. ידו האחת של סמי על ירכיי וידו השנייה מקיפה את בית החזה שלי " אני חייב להשתין", אני מכריז שנית, סמי צוחק בקול רם ואומר שרק לא אשתין על הספה היקרה...וידו נשלחת מתחתיי ודוחפת אותי למצב עמידה, נותן לי 2 חבטות קלות על הישבנים ואומר "השירותים הם במסדרון מימין." האיש הומו זה בטוח אני אומר לעצמי. אני חייב למצוא דרך להסתלק הביתה. בעודי ניצב מעל לאסלה מגיר שתן חם ומתכנן את "דרך המילוט". ראשי סחרחר ומחשבותיי אינן חדלות לחלוף בראשי. איך הגעתי לכאן? מה יהיה? איך אגרום לכך שיתעשת ויסיע אותי לביתי? האם להזמין מונית? כמה חבל שאני בלי הרכב שלי ועוד כהנה וכהנה. ואולי אני מגזים. אולי אני סתם חושד בו. הרי שנינו איננו נערים צעירים. ואני מזכיר לעצמי, תוך כדי שטיפת ידיי בכיור, אל מול המראה - כמה חשובה ליברליות ופתיחות בחברה בת זמננו , קבלת השונה והמוזר, היכולת לדעת מה טוב ואת מה לדחות ולא לקבל. הגויות אלה לבטח לא התאימו במצב הנוכחי שטפתי את פני במים קרים דומה היה שאדי האלכוהול התפוגגו במעט . כאשר בתי לסלון סמי עמד כשגבו אלי. בידו כוס שתייה. הוא צפה לעבר החצר . אוושת צמרות העצים, שנעו מצד לצד ברוח הקייצית, נשמעה כאנחות קלות. דומה היה שלא שם לב שאני ניצב בכניסה לחדר האירוח המרווח. המוסיקה השקטה של צלילי גיטרות בנעימות לטיניות מוכרות, התאורה העמומה והמסך המרצד יצרו איזו אווירה מיוחדת של רוגע, שלווה ומוזר לאמר אפילו רומנטיקה. ואני כאילו מתנער מכל אלה.. איפה הבחורות כפי שאני רגיל למצבים כאלה
אכן......מה אני עושה במיטה הזאת?......

המשך אולי יבוא...