div>זה היה בימי הקיץ הפרועים של המילניום, כשלילי נכנסה לחיי ומאז בכל פעם שאני מחייך לפתע ללא כל סיבה נראית לעין, זה מהזיכרונות, מהחוויות והחריטות שהיא השאירה בי, אשר לבטח יגרמו לחייך כל עוד נשמתי באפי, כי חייתי באמת, הרבה בזכותה.

ההכרות שלי עם לילי, היתה מקרית, בלתי צפויה, למרות שמרבית חיינו הסתובבנו באותם מעגלים ובילינו פחות או יותר באותם מקומות, בארים, מסיבות טבע, טיולים למקומות אקזוטיים יותר או פחות, אבל נפגשנו אצלי בבית על דרך המקרה, כשהיא צצה בפתח דירתי בלוויית בת זוגו המדהימה בפני עצמה, של חבר קרוב.

הערב החל, נחלים של חברים זרמו לדירת הרווקים שלי דאז, האלכוהול ויתר המטעמים זרמו כאילו ואין מחר, וכך שמעט לפני זריחת השמש והגעתו של שחר ליום חדש, נותרנו בסלון הדירה כשישה זוגות קרועים לחלוטין.
לילי, באותו שלב כבר שכבה עם ראשה על ירכי, מותשת, כשאני משחק עם קצות אצבעותיי בשערה הגלי, כשגוונו השטני מתחיל לבהוק עם פרוץ קרני השמש מבעד לתריס החצי מורד, אז ללא כל התרעה כאילו ואנו זוג כבר שנים, היא קמה והודיעה, זהו נגמר הערב אני הולכת למיטה –וקרצה לעברי.
כך אמרה וכך עשתה, הוסיפה ביי לכולם ונעלמה במחשכי המסדרון, יונתן, חברי הקרוב שהיה אחראי למפגש שלנו, קרץ לעברי גם הוא והחל להתבדח על חשבוני, פששש... אמר משחקים בשער, בסוף ייצא מזה קטע ונבלה ברביעייה, כל יתר המשתכנים בדירה החלו ליפול לתרדמת כחיילי דומינו ולבסוף גם יונתן ונרי, זוגתו המדהימה, קמו ויצאו לדרכם אגב נשיקתה של נרי תוך ציווי לטפל יפה בלילי, אני כמובן התחייבתי.

אני כאחרון השורדים, "זחלתי" אל מיטתי בכוונות טהורות של שינה.
לילי, כאילו וידעה, שכבה בלבוש מלא ולא מחשיד דווקא בצד שלי...., כאילו והיה כזה, אבל בכל זאת דווקא בצד בו נהגתי להירדם כרווק באותה התקופה, פשטתי את בגדי ומטעמי צניעות, בכל זאת נפגשנו אך לפני מספר שעות, לבשתי שרוואל שחזר איתי מהמזרח ומשום כנות כוונותיי והעובדה כי הייתי משוכנע שלילי כבר מזמן ישנה שנת ישרים, נשכבתי לצידה על הבטן, עצמתי את עיניי בכמיהה לכמה שעות שינה, כשדלת חדר השינה נותרת פתוחה לרווחה.

בדיעבד התברר לי כי ללילי היו כוונות אחרות לגמרי....

כעבור מספר דקות, הרגשתי את ידה הצנומה של לילי נוגעת בידי, סברתי כי זו תנועה מתוך שינה, אז נמנעתי מלהגיב, אבל הנגיעה לא פסקה אלא קיבלה קשת רחבה יותר, בשלב הזה כבר קיוויתי שזה לא מקרי, סובבתי את ראשי לכיוון פניה וזו הדביקה לי נשיקה חמה, מצד אחד ארוטית שגרמה לזיין שלי להזדקר כאילו אין מחר ומצד שני, כאילו והיא מודה לי על משהו...לא היה ברור, בעליל.

אז לפתע אומרה לי, אז אתה באמת בחור הגון כפי שראית בעינייך ולא עוד בן זונה שהיה מנצל אשה רק בגלל ששתתה משהו.
חייכתי בחושך והדבקתי לה נשיקה משלי ואמרתי אני לא מנצל הזדמנויות, אני יוצר אותן.

זה השלב בו קלטתי את ייחודה של לילי, אל מול כל אותן הנשים שהכרתי לפניה. ללא כל התראה, לילי בישרה לי את הבשורה הבאה: "נורא בא לי שתזיין אותי כאן ועכשיו, אבל אני חייבת להיות בטוחה שזה לא בגלל שאני מסטולית מדי וצריכה לפרוק את עצמי, אז אני הולכת למקלחת זריזה וחוזרת".
אני מצידי השבתי בטח, והכוונתי אותה למדף בארון הבגדים, בו היו מקופלות המגבות, לילי שלפה את אחת מהן, התפשטה לה בזריזות ויצאה את החדר בהתעלם ממני או מיתר ה"זרוקים" בכל פינה בדירה.

למשמע רעש המים, נשכבת נינוח על גבי, הזקפה לא נתנה לי מנוח וכבר מזמן לא הייתי בעניין של שינה, פשוט עבר, ואז בעיתוי מושלם שמעתי את קולה של לילי אומר משהו, אבל לא הבנתי את שאמרה, קמתי ונגשתי למקלחת, פותח את הדל בזהירות, לשמור על צניעותה שלה, אולם היא מצידה שאלה אם לא בא לי גם להתקלח, כמובן שהשבתי בחיוב והיא אמרה בוא אני כבר מסיימת....

לא הבנתי לכוונתה, אבל מיד כשנכנסתי, היא יצאה מחייכת, במיוחד כשראתה את הזקפה שלי עם נפילת השרוואל ממני ארצה, התנגבה לה בזריזות סקסית והשאירה את המגבת, כאילו עבורי ופנתה לה בחזרה לחדר השינה, אני מצידי, מבולבל מהכל ובפרט למראה גופה המדהים בפעם הראשונה פרונטאלית, חרף העובדה כי היה זה מראה קצרצר ולא ממצה, סיימתי להתקלח, הרמתי את השרוואל ונכנסתי לחדר השינה, הזקפה אגב, פשוט סירבה לרדת ובצדק!!!

נשימותיה של לילי, גרמו לי להרגיש זרמים חשמליים בכל הגוף בפרט לאור העובדה כי חוש הראיה הפך ללא רלוונטי עבור.
נשכבתי על המיטה, צמא לבאות, לפתע הרגשתי את אצבעותיה הדקיקות חודרות לפי והיא מורה לי תמצוץ וכך עשיתי, כשהן בארומה אלוהית וטעם ערוותה.

כהרגלה עד לאותו רגע, עשתה את הלא צפוי והתיישבה עם גבה לפניי, כמעט על פני, אבל למרות שניסיתי, לא הצלחתי לטעום אותה והיא מצידה גם לא טעמה אותי, נשכבה קדימה כשעגנה מורם פרונטאלית לפניי, שבידה האחד מענגת את עצמה, ידה השניה לוחצת בקצב משתנה את אשכי בזמן שהחזה שלה מחליק בקצב תנועותיה על הזין שלי ואני כל העת על קצה אובדן עשתונות/ הכרה ובעצם מה לא....

כאן זה רק התחיל........

אשמח לתגובות, ואשמח לספר את ההמשך אם......
nudartphoto@walla.co.il