div>זה התחיל כבוקר נוסף בו אני נוסע במסגרת עבודתי למרכז הארץ,
החניתי את הרכב בחניית הרכבת ונכנסתי לתחנה.
המתנה קצרה והרכבת הגיעה וקפצתי לקרון הכי קרוב.
הקרון היה מלא באנשים והחלטתי להמשיך לטייל עד שאמצא מקום שאפשר לשבת בו בכיף.
בקרון הבא היה תא ריק לגמרי מיד ישבתי בו והתחלתי לעבור מעט על המיילים בטלפון להתכונן ליום שמחכה לי.

כשהרכבת עצרה בתחנת בית יהושוע היא עלתה ונכנסה לקרון שלי, לא דוגמנית מושלמת, לא צעירה מדי ולא מבוגרת, אישה נאה כבת 40 שיערתי לעצמי, לבושה גינס קצר שנראה לא מתאמץ בכלל וחולצת טי צמודה בצבע לבן שניתן לראות שמתחתיה חזיית תחרה שעוטפת בצורה בטוחה את שדיה הלא גדולים אך בדיוק בפרופורציה לגופה הגבוה והרזה.
על פניה ניתן היה לראות את סימני הזמן ובשיערה החום בצבצו שיערות לבנות פה ושם.
עיני דבש שהדבר הראשון שסיפרו לי הן שיש הרבה חכמה מאחוריהן,
היא התיישבת בצידה השני של הרכבת כך שהיא באלכסון אליי שנינו צמודים לחלון כל אחד בכסאו שלו.
משום מה בהיתי בה, משהו בחוסר השלמות שלה אך עם זאת יופי ייחודי כל כך משך אותי וכל כך היפנט אותי...
כך יצא שהסתכלתי עליה מבלי לשים לב וככל הנראה בדמיוני כבר הבטתי בה ערומה ונינוחה על מיטתי,
כעבור מספר שניות היא הסתכלה עלי וממש חיפשה את עיניי ואז מבטינו הצטלבו.
השפלתי מבט וחששתי שהפרעתי לה.
המשכתי להגניב מבטים אך ההתרגשות גרמה לי לאבד ביטחון ובכל פעם הצצתי לכיוונה שוב,
הפעם הבחנתי כי הרימה את רגליה במעיין ישיבה מזרחית והג'ינס הקצר שהיה משוחרר מעט על גופה חשף בפניי מראה נדיר,
היא הייתה ללא תחתונים בכלל וממש ראיתי את המעט שערות שיש לה במשולש האהבה שלה,
במאמץ נוסף אף הבחנתי בשפה השמאלית של הכוס שלה ואני התחרמנתי מזה...ברמות קשות.
החבר שלי למטה התעורר ללא מעצורים ומתח את מכנס הג'ינס שלי לעבר תקרת הרכבת.
בניסיון להסתיר עשיתי התרוממות קלה ומשכתי אותו לכיוון הבטן שלי וחזרתי לשבת, אך כנראה שלא הצלחתי ממש, היא הביטה בי והעלתה מעיין חצי חיוך וחזרה לעיתון שבו קראה כאשר מאותו רגע מדי פעם הבחנתי שהיא חוזרת להעיף מבטים לכיווני או אולי לכיוונו...

מתוך ביישנות ופחד פחדתי לגשת, פחדתי לחייך ולא ידעתי מה לעשות.

הגענו לתחנת תל אביב מרכז, היא התקדמה לכיוון הדלת ובדיוק שעמדה לידי ספק הפילה ספק נפל לה העיתון,
ניגשתי להרים את העיתון והיא אמרה לי בחיוך "תשמור לך אותו אני כבר סיימתי" והמשיכה לדלת וירדה.
על העיתון היא כתבה לי "שירותי נכים עכשיו"...