div>באותה תקופה כבר סיימתי את לימודי, והתחלתי לעבוד בחברת הייטק נורא מוכרת בארץ, שכרתי דירה יפה במקום טוב, המשכורת היתה גבוהה ונהניתי מהמון זמן פנוי בסופי שבוע, לעל-האש בגינה עם חבר'ה, לטיולים, מסעדות, "גיחות" חו"ל, למסיבות טובות ומין עם בחורות שיצאתי איתן לתקופות קצרות ולא מחייבות. חיי רווק צעיר קלאסיים.
ברקע של כל זה, עוד שיחה עם הדר, עוד סיפור שלה מפנטזת, היום היא עם תחתון שחור וללא חזייה ואני גומר לה על הבטן, מחר זה בדוגי על הספה שלה בדירה. במקביל, אחת מערכות היחסים הקלוקלות של הדר האריכה במפתיע הרבה יותר זמן ממה שניבאו לה בתחילתה. להגיד שהכרתי את הבחור יהיה פשוט לא נכון, אבל ידעתי מי הוא. מאחר וארצנו קטנטונת ויש לי לא מעט חברים ומכרים, יש להודות כי אין זו משימה קשה במיוחד. הדר מעולם לא לכלכה עליו ישירות בפני, אך כל מה שהשתמע בין השורות מדבריה העידו על הדמות. אני באמת לא רוצה להכביר במילים עליו כי אינו הנושא ובסך הכל בחור טוב, אבל הוא הצטייר כ-, ולא מצאתי מילה אחרת מדויקת יותר, לפלף. הדר גרה עם חבר שלה, אך זה לא כל כך הפריע לה להגיד לי מה היא רוצה שאעשה לה. השתדלתי לא לדרוך על המשבצת הזו, גם כי זה לא ענייני, וגם כי זה לא מחרמן בכלל. פעם אחת בלבד נדרש היה לשאול אותה כדי להבין שאין צורך לדבר על זה יותר, ולא הרגשתי רצון או צורך לנתח מה, למה וכיצד, וכך זה נשאר. הדר אוננה במחשבות על הזין שלי, וכפי שהכוס שלה נרטב והתנפח, כך גם הזין שלי וכמה עוד אפשר להתאפק.

בעבודה כבר הספקתי להתקדם, ולנהל צוות קטן של עובדים תחתיי. עם האחריות הגיע גם לחץ מאד גדול לעמוד בזמנים של פרויקטים שהציבו לצוות מה שהעמיד אותי בצורך להיות מפוקס מאד בעבודה ובזמינות מאד גבוהה הן למנהלים מעליי, והן לעובדים מתחתיי. ואז קרה מה שחיכיתי לו הרבה מאד זמן. היא התחילה להתחנן. היא טענה שאינה יכולה יותר, שהיא חושבת רק על זה, שהיא לא מסוגלת לעבוד. היא היתה יוצאת מהקובייה המסריחה שלה בעבודה יותר מפעם אחת ביום לאונן עליי, היא היתה שולחת לי הודעות כמעט בכל פעם שהאצבע שלה היתה רטובה מנוזלי כוס, מה שגם הוציא אותי מריכוז. תזיין אותי, היא התחננה, תזיין אותי. בכל פעם שקיבלתי הודעה, הלב האיץ, והזין התקשה. טיפות קטנות ושקופות של זרע עמדו לי על קצה הזין.

אמרתי לה שאני רוצה שהיא תתמסר, שתהיה שלי, שתעשה כמו כלבה מאולפת כל מה שאגיד לה .
היא קפצה על המציאה, אבל דאגתי לרסן. היה ניתן לסכם את זה במילים פשוטות אלו: את תסמכי עליי, את תעשי כל מה שאבקש ממך, אני קובע כאן מה עושים, שנינו נהנים מזה. אמנם השליטה שלי עליה היתה ברורה, אך הכל היה תיאורטי בלבד. היה עלי לבחון עד כמה היא רצינית, ובו בעת לא להפחיד אותה יתר על המידה, לבקש משהו שהיא מוכנה ובשלה לעשות עבורי. ביקשתי ממנה לצלם עצמה בעירום, עם כוס פתוח על הספה בביתה. התנגדותה היתה קלה, אך עצם התנגדותה בישרה לי שאנחנו עדיין מבררים את גבולות המשחק בינינו. לאחר שהביעה את חששותיה, ולאחר שהצגתי אדישות לסירובה, היא ניאותה להסכים לבקשה שלי. עברו יומיים או שלושה, ואז קיבלתי לראשונה ללא התרעה מוקדמת, ובזמן פגישה בעבודה, תמונה של הכוס הפתוח שלה מונח בדיוק כפי שביקשתי על הספה בדירתה מלווה בהודעה "עכשיו, מרוצה?" בום! את הפגישה לא יכולתי להמשיך, מיהרתי לצאת עם תירוץ עלוב. חשתי סיפוק ועונג גדול מרצינותה של הדר, אופן הביצוע, ומהדובדבן- תמונה ראשונה של הכוס שלה. הבעתי בפניה את שביעות רצוני. היא שאלה אותי שאלות, היא רצתה לדעת שהיא עושה לי טוב, והודיתי בפניה בפעם הראשונה שגמרתי על התמונה של הכוס שלה. זה קנה אותה, היא התמוגגה והיתה שלי.

הדר כמובן המשיכה להפציר בי להיפגש איתה לסקס, אבל לי היה את הזמן. את הפורקן שלי השגתי עם הקאדר הרגיל של הבחורות. זיינתי אותן רגיל, גמרתי רגיל והן גמרו (או לא גמרו) רגיל. עם הדר לא היה לי שום רצון לרגיל. רגיל זה לא היה. הדר לא תסתכל עלי מוזר כשאבקש ממנה לשלוח לי תמונות של הכוס שלה. הדר לא תסתכל עלי מוזר כשאבקש ממנה ללכת עם ביצים בכוס בשעות שאבחר. הדר תבצע. התמונות שהתחילו לזרום מהדר, חלקן ביוזמתה וחלקן כבקשתי, נהיו נועזות יותר ומגוונות יותר. תמונות בגוף מלא, עם ויברטורים בצורות שלא תיארתי, על הבטן, בין השדיים, בתוך הכוס הפתוח שלה, בתנוחת כלבה, ואף במקומות סמי-ציבוריים. הייתי מאד מרוצה, והתענגתי על כל תמונה ותמונה, למדתי איך הגוף שלה יפה, את צורת הזדקרות הפטמות שלה ואיך ששדיה נשפכו אלי. לעיתים בתמונות שצולמו על מיטה או ספה, היה ניתן לראות מיצים סמיכים נוזלים מטה עד לשלולית קטנטנה אך בולטת על המזרן. לא היה יפה מזה. הדר ככל הנראה כבר התאהבה במצלמה, והציעה שתצלם סרטון שלה מאוננת עליי. כמובן שלא סירבתי, והסרטון שצלמה היה הדבר הכי מחרמן שיכולתי לדמיין. שם, ברגע הזה, הייתי הכי קרוב לסיים את זה כבר, ולפרוק עליה את מלוא הזרע מאת הזין הקשה שלי. התמונות נהפכו לתנועות, המיניות השפריצה מכל פריים ופריים, היא היתה יצור שנולד כדי שיזיינו אותו. מעל הכל כבר ידעתי שהדר מכורה, היא רק מחכה למוצא פי, מחכה למלא את הבקשה הבאה שלי, והבקשות אכן הגיעו.

בית קפה-מסעדה די קטן לא רחוק ממקום מגוריה, שבו אכלתי מספיק פעמים כדי להכירו, ולא מספיק פעמים כדי שיכירו אותי, היה המקום הראשון בו נפגשנו לראשונה מאז הצבא. ביקשתי ממנה להגיע לשם בשעה נקובה, להזמין כוס יין, לסיים אותה ולהיכנס לדלת השירותים האחרונה. הדגשתי לה, שלא תסטה במילימטר מהתוכנית שלי אחרת אני לא מעוניין ולא אגיע. המקום הזה נבחר על ידי בשל הניקיון המוקפד במקום, ובעיקר בשל גודלו הנדיב של חדר השירותים, שם ביקשתי ממנה לחכות לי ערומה עד שאדפוק בדלת. חיכיתי במקום במרחק בטוח , והיא אכן הופיעה בזמן. דפיקות בלב נעשו חזקות ברגע, וזה היה מרגש לראות אותה שם, באה כדי לקבל. אך לדלת לא הגעתי, ואיני יודע כמה זמן המתינה שם בחדר השירותים עירומה עד שהתייאשה והבינה כי יש שינוי בתוכנית. היא הרגישה נבגדת, והיתה מאד נסערת כשכתבה לי כמה שעות מאוחר יותר שאני חתיכת טינופת ושהיא לא מאמינה שהיא באמת עשתה את זה בשבילי ואני זלזלתי בכך. עניתי לה בפשטות שהייתי שם וראיתי אותה, אבל היא לא נצמדה לתוכנית שלי ופספסה משהו בהוראות שלי, ואני לא מוכן לעשות את הדבר הזה אם היא לא מצליחה למלא הוראות פשוטות, ושהיא זאת שבזבזה לי את הזמן. בנוסף גם הבהרתי לה שזה לא עובר יפה שהיא קוראת לי טינופת, ומאחר אני מבין שהיא נסערת יש לה הזדמנות להתנצל.
הדר לקחה את זה קשה, וייתכן שחלק מהקוראים יחשבו שזה קטנוני, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי כבר בפעם הראשונה לוותר לה על חוסר היכולת שלה לעקוב אחרי הוראה פשוטה.
אם היא רוצה שאזיין אותה, שתעשה מה שאומרים לה.