יורי היה מתכנת מחשבים במחלקה שלי, בחור מאד גבוה ושרירי עם עיניים ירוקות אבל עם אופי קצת רכרוכי.
למרות היותו בעצם דור שני לעליה הרוסית, עדין נשמרו בו סממנים של צייתנות וחוסר ישראליות.
כשחושבים על זה, אני בעצם יכול להיות אבא של יורי ויורי כל הזמן נזהר בכבודי והרבה פעמים אני תופס אותו קורא לי "מר נווג'ה" במקום בשמי האמיתי.
הוא היה מתכנת בינוני למדי וקיבל משימות פשוטות שהתאימו ליכולותיו.
זה לא שהוא היה טיפש חלילה, אבל סף הכניסה למקצוע תכנות הכניס לשוק העבודה הזה לא מעט מתכנתים שלא יכולים להתמודד עם דברים מסובכים מידי ויורי קיבל משימות יחסית קלות יותר.
מידי פעם הייתי צריך לגעור ביורי על עבודה רשלנית והוא היה מתנצל וברגעים אחרים יכולתי לפטר אותו לולא הוא היה נראה כזה מסכן למרות גודלו.
ריחמתי על יורי ויורי הוכיר לי תודה על כך שאני משאיר אותו בעבודה.
באחד מגיבושי החברה שלנו הוזמנו גם בני זוג. הגיבוש התרחש בצפון הארץ ולצערי אשתי לא יכולה היתה להגיע.
ברגע שהתוודאתי לרוסלנה אשתו של יורי ידעתי שאני רוצה את האשה הזאת לעצמי.
רוסלנה היתה בערך בגובה 165-170 עם שיער שחור חלק , עיניים כהות וישבן עסיסי וזוג שדיים מדהים.
למרות היותה חטובה מאד היה מצופה ממנה להיות בעלת בטחון עצמי, אך לא. מעיניה הוקרנו רגשות חוסר בטחון, במיוחד באותו רגע שיורי הציג בפניי את אשתו.
"זאת רוסלנה אישתי" אמר יורי
הרמתי את עיניי שהיו עסוקות בבחירת משקה ממגש והנחתי את הכוס בחזרה על המגש.
עיניה הכהות מעט מושפלות בחיוך נבוך וביישני.
אספתי את ידה בתוך שתי ידי ובלחיצה קלה מלו ה בליטוף קל הרמתי את ידה ונשקתי ליד.
"מאד נעים לי רוסלנה" המשכתי לאחוז בידה כשחיוך שרמנטי מציף את פניי.
"בת כמה את ?”
"בת 27" ענתה בביישנות.
"וואאו, את לא נראית דקה יותר מבת 19. את נראית פשוט נפלא"
ראיתי כיצד יורי מביט בפלירטוט שלי בדאגה קלה אבל רוסלנה נראתה כאילו מקבלת את המחמאה בהנאה מרובה והמשכתי.
"אפשר להגיש לך משקה חמודה?" ולקחתי את הכוס שהרגע הנחתי במגש והנחתי את כוס היין בתוך ידה תוך כדי שאני מלטף שוב את החלק החיצוני של ידה.
לקחתי עוד כוס יין ליד שלי תוך התעלמות מיורי והרמתי את כוסי לכוסה של רוסלנה, גורם לנקישה קלה בין הכוסות ואמרתי "לחיינו רוסלנה.."
ובלחישה לחשתי לאוזנה:
"תקשיבי לי, אם חשובה לך הקריירה של הבעל שלך, כדאי מאד שתהיי אלי קצת נחמדה. אני מרגיש קצת בודד כי אשתי לא הגיעה"
רוסלנה נראתה כאילו חושבת שקצת השתכרתי והנהנה בראשה במבוכה.
"אשמח אם תשבו איתי בשולחן לארוחת ערב" אמרתי לה.
"בטח כן, תודה" אמרה רוסלנה.
בארוחת הערב התפתחה שיחה ביני לבין רוסלנה על עבודתה כמנתחת מערכות בחברה פיננסית.
רוסלנה נראתה דוקא יותר מוכשרת מיורי.
היא הראתה בקיאות במקצוע שלה ותהיתי לתומי מה מצאה ביורי הפשוט לכאורה.
במהלך הארוחה דאגתי למזוג לרוסלנה כמות נדיבה של יין ולמרות היכולת הרוסית לשתות כמויות עצומות של אלכוהול, הרגשתי שרוסלנה מתחילה להיות מבושמת מעט.
"יורי" היא צחקה קצת בקול "יש לך בוס נורא נחמד, למה אתה אומר שהוא קשוח"
יורי קצת נבהל מהחשיפה והבטתי בו במיאוס מסוים. "אני קשוח יורי ?"
יורי גמגם "לפעמים".
"מה לפעמים?" צחקה רוסלנה בשיכרות "אתה כל ערב מקטר עליו כשאתה חוזר הביתה"
"יורי קצת מאכזב אותי לפעמים" אמרתי לרוסלנה "אבל אני כבר שנתיים שמרחם עליו ולא משחרר אותו לדרכו"
רוסלנה ציחקקה ואמרה "גם אני מרחמת עליו לפעמים"
"למה את מתכוונת?" עניתי
היא צחקה ואמרה "אוי אני שיכורה, אסור לי לדבר על זה"
"חובה עלייך לדבר על זה ואם לא תדברי על זה אקח אותכם לחדרי ונשחק אמת או חובה"
"כל כך אהבתי את המשחק הזה פעם" אמרה רוסלנה.
לקחתי סכין וסובבתי אותו בצורה כזאת שקצה הסכין יפנה לכיוון רוסלנה.
"אמת או חובה?" שאלתי.
רוסלנה התגלגלה מצחוק שיכור ואמרה "אמת.. כי אם יהיה חובה לא יודעת מה יקרה לי"
"דיי רוסלנה, בואי נלך לחדר, את שיכורה" אמר יורי בקול.
"תשתוק יורי" פקדתי עליו "רוסלנה ואני רוצים לשחק משחק. אתה מוכן לשתף פעולה ?"
"רוסלנה, עלייך לומר לי משהו מאד מביך על יורי" אמרתי.
רוסלנה חשבה וראיתי אותה מחייכת.
"יורי...."
"יורי..."
"יורי, לא ממש יודע לזיין טוב" ציחקקה. "כאילו עומד לו בסדר אבל הוא מזיין אותי די שיגרתי וגומר יחסית מהר"
"דיייייי " לחש יורי "זה נורא מביך אותי" אמר לה ברוסית. "את לא חייבת לשתף כל בעיה שלנו"
גלגלתי את הסכין לכיוון של יורי.
"אמת או חובה?" שאלתי.
"לא רוצה לשחק בזה" כעס יורי.
"אמת או חובה?" אמרתי הפעם בטון יותר סמכותי "אחרת אני אכעס עלייך".
שוב יורי חזר לגודלו הטבעי ואמר "חובה"... הוא לא רצה להתוודות על שום דבר נוסף שעשוי להביך אותו.
"תן לי לחשוב על משימה בשבילך"
חשבתי מעט וחיוך עלה על פני " יורי, עלייך לרדת מתחת לשולחן ולהביא לי את התחתונים של רוסלנה"
פניו של יורי התכרכמו, הוא היה בשוק. איני חושב שהוא ציפה לעלית מדרגה מהוידוי של רוסלנה.
"אדוני.. זה הולך רחוק מידי.. אני נורא מבקש שתכבד את אשתי" אמר יורי
רוסלנה ציחקקה בקול עם כוס היין בידה. היא כבר היתה בשלה לכל סיטואציה.
"שמע יורי, אני אוהבת את הבוס שלך"
יורי התסתכל לצדדים לראות שאף אחד לא צופה בו מהשולחנות הסמוכים וירד מתחת לשולחן.
רוסלנה לבשה חצאית מחמיאה בצבע אדום. הוא הציץ בתוך החצאית ורוסלנה הרימה מעט את אגנה ועזרה לו למשוך את החוטיני שלה מטה.
יורי הוריד את התחתונים לאורך רגליה היפות של רוסלנה ומשך אותם מבעד נעלי העקב שלה.
הוא הגיש את התחתונים אלי.
הבטתי בתחתונים הקטנות והגשתי אותן לאפי.
"ריח טוב של כוס" אמרתי. "יש לך אשה שמפרישה נוזלים ריחניים"
"אדוני, השיחה הזאת הולכת רחוק מידי" לחש יורי. "רוסלנה, בואי נלך"
"אתם לא הולכים לשום מקום" גנחתי לו. "אני קובע מתי הולכים ולא גמרנו את המשחק"
כיוונתי את הסכין לכיוון של רוסלנה "אמת או חובה"
רוסלנה שוב בחרה באמת.
"האם את רוצה שאני אזיין אותך" שאלתי.
רוסלנה השיכורה היתה כבר על כוס חמישית או שישית של יין. מצב רוחה היה מרומם. מבחינתה זה היה ערב מעניין מאד לעומת ערבי הנישואים השיגרתיים שלהם.
"האם את רוצה שאני אפצח את הכוס שלך ?" שאלתי בצורה אחרת את השאלה.
"מה אתה חושב?" צחקה רוסלנה.
"לא רוסלנה" אמר יורי.
"אתה חושב שתוכל להחזיק מעמד יותר מהדקה של יורי לפני שהוא מצייץ שהוא גמר?" התפקעה מצחוק
"אני אזיין אותך עד שתגידי דיי" עניתי לה.
"מה אתה אומר יורי?" צחקה רוסלנה "רוצה לפרגן לי ?"
"רוסלנה, את שיכורה, את תצטערי על זה בבוקר.. את לא את עכשיו.. את יודעת שאסור לך לשתות"
"האם את רוצה שאני אזיין אותך הלילה ?" שאלתי שוב.
"כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.." והתקרבה אלי בלחישה ועיניה הכהות הביטו בשלי כשאני מריח את הבל פיה ורוצה ללקק את לשונה טבולת האלכוהול
"כן.. תזיין אותי לפני בעלי כדי שילמד סוף סוף מה זה זיון אמיתי" והביטה ליורי במבט מלא בוז.