סיפור מאת מיסטר Q

ישיבת הצוות עמדה כבר להסתיים.. הייתי גמורה מעוד יום שלישי עמוס. יום שהתחיל בשירות לאומי שאני עושה בבית ספר לחינוך מיוחד. סיימתי שם בשעה שלוש וחצי וישר המשכתי לסניף אותו אני מרכזת. כמו כל יום שלישי אני משתדלת לעבור בין הקבוצות. מתחילה עם הקטנים שמגיעים מוקדם, עוברת ליותר גדולים שמגיעים בערב. רואה שהכל מתנהל כמו שצריך. שהמדריכים מעבירים פעילות כמו שאני מבקשת ולא סתם מעבירים את הזמן. עם חלק אני יושבת לפק"ל קפה אחרי הפעולה.
בשעה עשר וחצי התחלנו ישיבת צוות עם כל המדריכים והמדריכות. השעה כבר אחת עשרה וחצי, אני מתה מעייפות. יותר בוהה באוויר מאשר מקשיבה.

"אז אני חושב שצריך להעיף אותו ולא לתת לו לחזור לסניף" הקול של תומר מעיר אותי.. "מה להעיף?" אני שואלת.. מנסה לשחזר את חלקי השיחה שפספסתי בדקות האחרונות.. אני נזכרת שאנחנו מדברים על מתן חניך, אם אפשר לקרוא לזה ככה. מתן בן 16, חלק מהחברים שלו כבר נכנסים להדרכה בקרוב. אבל הוא מעדיף להגיע ולעשות בעיות אצל כל הקבוצות. לחלק הוא פשוט עושה רעש, ויש אפילו ילדים שהוא מכה אותם..

"ילדים יוצאים מפה בוכים.." המשיך תומר לומר בכעס. "אני מבינה את הכעס שלך אבל צריך לנסות לראות איך אנחנו מקבלים אותו ומחנכים אותו ולא משתמשים בדרך הקלה.." ניסיתי להרגיע את תומר.. "אני לא מבין אותך.. אבל תעשי מה שאת רוצה.." תומר המשיך לומר בעצבים. "בסדר גמור, אני אדבר איתו ונראה מה אפשר לעשות. אני אעדכן אתכם איך זה מתקדם.. שיהיה לכולם לילה טוב. הגיע הזמן ללכת לישון"

כבר רציתי כל כך לישון. השעה שתיים עשרה בלילה. אחרון המדריכים הלך ואני מסיימת לסדר את החדר צוות. אני יוצאת מהסניף ובאה לנעול את הסניף.
"יום ארוך תמר?" אני שומעת קול מאחורי ומסתובבת בבהלה. אני רואה את מתן יושב על הגדר שליד הסניף.
"מה את נבהלת? זה רק אני" מתן אומר בזמן שהוא צוחק מכך שקפצתי.. "פשוט לא חשבתי שיש עוד מישהו.. ממש הבהלת אותי!" אני אומרת ומתקדם לכיוונו.. "למה אתה לא חוזר הביתה?" אני שואלת. "סתם, הסתובבתי עד עכשיו.. עוד מעט אלך.. ואת?" "אני מתה כבר להגיע הביתה.." אני מסתובבת בשביל לנעול את הדלת ואז אני נזכרת "האמת, מתן. אנחנו ממש צריכים לדבר! שמעתי כמה דברים לא טובים מכמה מדריכים.." חזרתי ונעמדתי שוב לידו. "מה? שוב תומר בא לבכות?! סתם בכיין.." תומר התגונן. "אתה חייב להפסיק להציק להם.. זה ממש לא בסדר!" שתיקה של כמה רגעים ואז מתן הוציא מהכיס סיגריה מגולגלת. "אתה מעשן?!" שאלתי בתדהמה.. מתן לא הגיב, רק צחק והדליק את הסיגריה. שאיפה עמוקה ואז נשיפה של כל העשן לכיווני. התחלתי מיד להשתעל. בחיים לא הבנתי אנשים שמעשנים. "ואם אני לא אפסיק?" מתן שבר את השתיקה. "אז אתה לא תוכל להיכנס לכאן יותר. אני ממש לא רוצה לעשות את זה.." שוב שתיקה, מתן המשיך לעשן עוד קצת. פולט לכיווני את העשן הסמיך. "יש לי תנאי..". "מה תנאים עכשיו? מה אתה רוצה?" מתן לקח את הזמן.. נותן לי להמתין בסבלנות. רק שאין לי זמן מיותר. עוד כמה דקות כבר אוטובוס אחרון ואני חייבת לעלות.. "אני רוצה שתעשני איתי את מה שנשאר מהסיגריה. אם תסיימי את כל מה שנשאר, משבוע הבא אני לא מפריע בכלל!" מתן הפתיע אותי עם הבקשה המוזרה. אני לא נוגעת בדברים האלה.. גם ככה הריח של הסיגריה הזאת מוזר מהרגיל.. "אני מצטערת אבל זה לא יקרה.. אני גם חייבת ללכת כבר.." הודעתי בנחרצות. "בסדר.. ניפגש שבוע הבא.." מתן אמר "אני מזהירה אותך!!" ניסיתי להישמע קצת מאיימת.. "את יכולה לסיים את זה עכשיו. לעשן קצת. לא נשאר הרבה בכלל או שניפגש שבוע הבא....." ממש לא היה לי כוח עוד להתווכח, גם רציתי להגיע כבר הביתה וגם ידעתי ששבוע הבא המדריכים יהרגו אותי אם זה ימשיך.. "יש לי חמש דקות!" אמרתי והתיישבתי על הגדר במרחק של חצי מטר ממתן. מתן הגיש לי את הסיגריה. "זה קצת חזק. זו סיגריה מיוחדת.. יהיה לך כיף!" החזקתי את הסיגריה בזהירות ולקחתי שאיפה קטנה ומיד השתעלתי חזק מאוד. "לאט לאט תמר. תנשמי ותיקחי אוויר ואז תנסי שוב." עשיתי כמו שמתן אמר. לקחתי עוד שאיפה קטנה. הפעם זה כבר הרגיש נעים יותר. משוחרר יותר. לקחתי עוד שאיפה, הפעם יותר גדולה. רואה איך הסיגריה עומדת להיגמר. "יופי.. את לומדת מהר.." מתן אמר בשמחה ואני מיד התחלתי לצחוק כאילו באמת נאמר משהו מצחיק.. אחרי שהצלחתי להירגע שמתי לב שכבר עברו להם עשר דקות ואת הדרך הביתה אני כבר אעשה ברגל.. "יאללה, קחי עוד שאיפה וסיימת.." הראש שלי היה מסוחרר, כל דבר שעבר לי בראש הצחיק אותי כמו ילדה קטנה. ניסיתי להשתלט ושום דבר לא עזר. שאיפה ארוכה אחרונה וסיימתי.. הגיע הזמן ללכת הביתה. נעמדתי על הרגליים וקצת איבדתי שליטה. מתן מיד עזר לי לעמוד. אני נשענתי בשמחה על הבחור הצעיר שעוזר לי, שוכחת לגמרי משמירת נגיעה וכל דבר אחר.. "איך את הולכת הביתה?" מתן שאל בזמן שהמשיך לחבק אותי. "אני אלך כבר ברגל.. האוטובוס עבר" עניתי קצת מבואסת אבל צוחקת מזה. "אני אקח אותך עם הקטנוע שלי!" מתן הודיע ובלי לחכות לתשובה הוא הוביל אותי כמה מטר קדימה. שם לי קסדה על הראש. מתוך ערפול פשוט עליתי על הקטנוע מחבקת חזק את מתן מאחורה. חמש דקות של נסיעה עם הקטנוע והגענו לפתח הבניין שבו אני מתגוררת. ירדתי מהקטנוע עוד קצת מתנדנדת. "תודה על הטרמפ" אמרתי והתקדמתי לכיוון הכניסה "רגע, הקסדה!" מתן עמד כבר צמוד אלי, עוזר לי להוריד את הקדה מהראש.. "תודה על הטרמפ" "בכיף.. את ממש חמודה שאת מעשנת.." מתן אמר ונתן לי חיבוק. בחיים לא נתתי חיבוק למישהו שהוא לא משפחה. הלב שלי דפק חזק כל כך.. "ניפגש שבוע הבא!" מתן אמר עלה לקטנוע ונסע משם.

הגעתי לבית וצנחתי מיד למיטה. הראש שלי עוד קצת הסתובב. התחלתי לצחקק לעצמי. נהנית מתחושת השלווה שאני מרגישה. העניים שלי נעשו כבדות ונפלה עלי שינה חזקה. התעוררתי באמצע הלילה. מזיעה בזמן שבראש שלי המחשבה היחידה זה המגע של מתן, החיבוק הנעים.. זה היה כל כך מוזר.. אני לא מאמינה שאני חושבת על מתן ועוד באמצע הלילה. כל פעם שניסיתי לחזור לישון מתן עבר לי בראש. מלטף אותי בעדינות. עושה לי נעים בכל הגוף.

השבוע עבר לאט מאוד. הדבר היחיד שהיה לי כל הזמן בראש זה מה יהיה בפגישה הבאה עם מתן, האם הוא באמת יכבד את ההסכם שלנו. הוא יזכיר את הנגיעה שהייתה בנינו ואולי תהיה לו בכלל עוד דרישה מוזרה. כל המחשבות האלה פשוט לא נתנו לי להירגע.

יום שלישי אחר הצהריים הגיע, כרגיל אני מתחילה את הסבב בין כל הקבוצות. מנסה להסתכל מסביב לראות אם במקרה גם מתן עושה את סבב ההצקות שלו.. שעות הערב הגיעו ועכשיו רק הקבוצות של החברה הגדולים יותר נמצאים. אני יושבת על הגדר שמול הכניסה לסניף. קצת מתבאסת שמתן לא הגיע.. "הכל בסדר?" אני שומעת מאחורה ואני קופצת בבהלה, שוב. "חחחחח את כל פעם נבהלת בכזאת קלות?" מתן עמד מאחוריי צוחק.. "חחחח אתה פשוט כל פעם דואג להבהיל אותי.. מה שלומך..?" "בסדר גמור.. חיכית לי..?" מתן שאל "אה... לא. סתם ישבתי פה בשקט.." אמרתי מנסה להתחמק מהאמת.. "יאללה, בואי נעשה סיבוב קצר" מתן הודיע והתחיל ללכת. התחלתי ללכת איתו, צועדת קצת מאחוריו. "לאן הולכים...?" שאלתי. "פה, שניה מאחורה.. יש לי משהו קטן בשבילך.." אחרי עוד כעשרים מטרים נעצרנו בפינה שמאחורי הסניף. היו שם שתי ספות. מתן הוציא מהכיס קופסה קטנה ושלף משם סיגריה חדשה כמו זאת משבוע שעבר והביא לי אותה.. "אההה... אני.. לא תודה מתן! חמוד מצידך אבל אני לא בעניין.." "נו... אני בטוח שהיה לך כיף.." מתן לקח חזרה את הסיגריה והדליק אותה. שואף ונושף לכיווני. "בטוחה שאת לא רוצה..? שאכטה אחת...?" הפעם לא הצלחתי לסרב ובלי לומר כלום היד שלי כבר הונפה קדימה דורשת לעצמה את הסיגריה הקסומה. הפעם החזקתי אותה בצורה יותר מקצועית, כמו שמתן עושה. שאיפה קטנה בהתחלה. נושפת חזרה לכיוונו של מתן שנראה מחויך. שאיפה חזקה נוספת. אני מחזירה למתן את הסיגריה ונשענת על הספה לאחור. התחושה הנעימה התחילה לחלחל בכל חלקי גופי. עושה לי נעים בגוף. מתן עבר להתיישב לידי על הספה. מניח יד אחת מאחורי. מלטף בעדינות עם קצות באצבעות את העורף שלי.. "רוצה עוד..?" הוא שאל. עם עיניים חצי פתוחות, ליקקתי את השפה שלי ועשיתי כן עם הראש. מתן נצמד אלי יותר. מקרב את הסיגריה אל פי בזמן שהוא מחזיק אותה. לקחתי שאיפה חזקה ממש. נותנת לתחושה הנעימה לשלוט בי יותר מאשר אני בה.. "נהנית?" מתן שאל בזמן שהיד השמאלית שלו התחילה ללטף לי את הרגל מעל החצאית. הדבר היחיד שיצא מהפה שלי זה נשימה כבדה.. יד אחת מלטפת אותי מאחורה והיד השמאלית מטפסת לאט לאט על הרגל שלי. עוברת לבטן. אני לא מסוגלת לעצור.. זה יותר חזק ממני. הרבה יותר נעים מהחיבוק הקטן משבוע שעבר.. כל כך טוב.. היד של מתן כבר נמצאת כל כך קרוב לחזה שלי. אני מרגישה שחזה שלי צועק שהוא חייב את המגע. מרגישה אותו צועק שהוא רוצה לצאת מהחזיה, מהחולצה. הנשימות שלי נעשות כבדות יותר. היד של מתן מדלגת על החזה ישר לפנים שלי. מלטפות בכזאת רכות את הלכי, את המצח.. עצבה עדינה עוברת לי על השפתיים.. "אההההה...." קול מוכר דומה לשלי נשמע ללא שליטתי. אני עוצמת את העיניים. מתמכרת בקלות למגע של מתן. היד של מתן יורדת שוב כלפי מטה. מתקרבת לחזה. הפעם נוגעת יותר. מתקרבת לפטמה "אממממ..." הפעם הקול יוצא קצת יותר חזק בזמן שהגוף שלי מנסה להיות קמור כמה שיותר על מנת שיוכל לחוות כמה שיותר מהמגע הזר והנעים.
לפתע המגע נעלם. אני עוד מחכה כמה רגעים עד שאני פותחת את העיניים מנסה להבין מה קרה. עד שאני מתעשתת מתן כבר לא לידי בכלל. אני לוקחת עוד כמה דקות ואני עושה את דרכי חזרה אל הסניף. אני נכנסת לסניף רואה שהתחילו את ישיבת הצוות בלעדי. אני מציצה בטלפון רואה עשרות שיחות שלא נענו.. אני מתיישבת בכיסא "סליחה על האיחור.. כמו שבטח רובכם שמתם לב. מתן היום לא הפריע לאף אחד. אני התחלתי לטפל בזה שבוע שעבר והייתי צריכה לסיים את זה עכשיו אז סליחה על האיחור. אני בטוח שמעכשיו יהיה לנו שקט.." הישיבה ממשיכה. המדריכים מספרים על דברים טובים ופחות טובים שהיו להם בזמן הפעילות. אני מרגישה רטט מהכיס. מציצה בטלפון, רואה הודעה ממספר שאני לא מכירה.. "תישארי היום אחרי שכולם הולכים אם את רוצה להמשיך.. אני כבר אקפיץ אותך הביתה" מאיפה יש לו בכלל את המספר שלי.. הלב שלי דופק במהירות. רק מחכה שכולם ילכו. בזמן שכולם יוצאים אני מסדרת את החדר ואת התיק מתחמקת מהצעות של שאר המדריכים שרוצים לעזור לסדר.
אני מתלבטת מה לעשות.. להישאר? זה אסור... היום כבר הגזמנו ממש.. מילא החיבוק בשבוע שעבר אבל הליטוף הזה!? זה ממש עבר את הגבול.. בזמן שאני חושבת על זה שעבר את הגבול עוברת בי צמרמורת.. החזה שוב רק רוצה לקפוץ החוצה. אני מצליחה לרגע להשתלט על הגוף, תופסת את התיק, יוצאת החוצה ונועלת את הסניף
"שיהיה לך ערב טוב.. להתראות" מתן מפתיע אותי, נעמד ממש מאחורי.. "אם את הולכת עכשיו אנחנו סיימנו.. אני לא אפריע שוב אבל לא תראי אותי שוב" הלב שלי היה על מאה.. כל כך מבולבלת. העצירה הזאת עזרה לגוף להשתלט מחדש על המוח. פתחתי את הסניף זורקת את התיק שלי בצד. נכנסת לחדר צוות ומתיישבת על הספה, שומעת את הדלת של הסניף נסגרת וננעלת. רק אור קטן דולק במסדרון. קולות צעדים מתקרבים. מתן נעמד עכשיו בכניסה לחדר מסתכל עלי חצי מעולפת על הספה.. מתן מתיישב לידי חוזר ללטף לי את הפנים כאילו לא עצרנו לפני כמה שעות. האצבע שוב עוברת לי על השפתיים, גורמות לי לפתוח אותן מעט. האצבע מחליקה מעט פנימה, נרטבת ברוק ויוצאת החוצה מרטיבה לי השפה התחתונה ואז העליונה. מתן מקרב את פניו ומעניק לי נשיקה עדינה על הלכי. "אל תדאגי.. הכל בסדר..." הוא לוחש לי באוזן.. מרגיע אותי היד השמאלית של מתן ממוקמת על הירך שלי מעל השמלה. עולה לאט לאט עד לחזה. מלטפת בעדינות רבה.. "אהההה.." אני פולטת.. למרות שאני לובשת חולצה עבה וגם חזייה אפשר לראות בברור שהפטמות שלי כבר בולטות. האצבעות של מתן מתקרבות אבל לא נוגעות. אני מזיזה את הגוף בתנועה כזאת מעגלית קדימה ואחורה.. מחכה שהוא כבר יגע.. מתן מנשק את הלכי יורד לאט ומנשק את הצוואר. אני נשענת לאחור מתמוגגת מכל נשיקה. היד שוב מתרחקת מהחזה ויורדת למטה. מתמקמת על הרגל ומתחילה למשוט בעדינות השמלה שלי למעלה.
השמלה שלי כבר הגיעה מעל הברך, לירך. מרגישה משב רוח מגיע לאזור שאסור לאף אחד לראות.. הגוף משתף פעולה ומרים את הישבן נותן למתן את האפשרות להרים את השמלה על מעל הישבן. התחתונים שלי כעת חשופים, רטובים לגמרי. ידו של מתן מרימה לי מעט את החולצה, מלטפת את הבטן בעדינות כל כך טובה.. מרימה את החולצה עוד ועוד קצת עד שכבר אפשר לראות בבירור את החזייה השחורה שלבשתי. מתן מעניק לי נשיקה נעימה על הצוואר גורם לכל הגוף שלי לרעות מצמרמורות.. אני מתמכרת להרגשה.. זקוקה למגע הנעים והרך, כבר לא זוכרת כמה זה אסור.. בתנועה חדה מתן שולף ממני את החולצה. המוח שלי משדר לי לרגע שזה אסור וכדאי לעצור אבל מתן כבר מלטף את החזה שלי מעל החזייה.. "אוחחחח...." אני ממלמלת לאוויר. אני מסובבת את הראש לכיוונו של מתן עם עיניים חצי פתוחות חצי חולמות. מתן מנצל את ההזדמנות ומקרב את שפתיו לשלי. נוגע בעדינות, רואה שאני לא מגיבה עדיין והוא מכניס את הלשון. הרגשה מוזרה בהתחלה אבל אני משתפת פעולה, נהנית מכל רגע מכל מגע.. אנחנו מתנשקים ואני שולחת יד ובפעם הראשונה מלטפת את מתן בחזרה. את הראש, את הגב, מחבקת, מנסה להרגיש כמה שיותר.. לפתע אני מרגישה שהחזייה שלי משוחררת והחזה שלי נמשך בקלות ללמטה. מתן מושך את החזייה וידו מטיילת על החזה מתקרבת לפטמה לאט לאט.. ברגע אחד מתן תופס לי את הפטמה, צובט בעדינות. "כןןןןן...." כל הגוף שלי נכנס לאקסטזה.. "אוווחחחחחח" אני מתפתלת. מתן תופס את השד הימני ומקרב את פיו ומתחיל ללקק, למצוץ וללבוש.. ההרגשה כל כך מדהימה. אני תופסת את הראש של מתן ומצמידה לחזה, רק שלא יפסיק בטעות.. זה כל כך טוב!! מתן לא עוצר ואת היד השניה הוא שולח למטה.. מטלף את הירך הפנימית מקרב לאזור האסור ביותר.. היד נעה על התחתון הרטוב. עולה ותופסת לי את החצאית, מושכת אותה חזרה למטה, הפעם מורידה אותה לגמרי.
לרגע מתן עוצר נותן מבט, סוקר את כל הגוף החשוף לפניו.. "את כל כך חמה.." הוא מודיע. "הגיע הזמן לחשוף קצת ממני לפנייך, לא?" מתן אומר עם חיוך על פניו ובלי לחכות לתשובה הוא פותה את המכנס שולף את הזין שלו שעומד לגמרי. מתן מבין מההבעה שלי שאני ממש לא יודעת איך להגיב לדבר הזה ובטח שלא יודעת מה לעשות. "אל תדאגי נשמה.. אני אלמד אותך לאט לאט.." הוא אומר וממשיך "תחשבי שזה סוכריה טעימה שאת רוצה עוד ועוד ובגלל זה את לא נושכת.." מתן רואה שאני לא כל כך מתפקדת ולא פועלת ושולח את היד לכיס מוציא משם עוד סיגריה. מתן מדליק מעשן ממנה קצת ומביא לי אותה לפה. אחרי כמה שאיפות הרגשת הערפול משתלטת עלי בעוצה. מתן מוביל אותי לרדת על הברכיים לפניו מכוון את הראש שלי הישר לכיוון הזין. אני מתחילה לשתף פעולה, בהתחלה רק מלקקת את הקצה, "כן.. תלקקי גם מסביב, עד למטה.." מתן מודיע ואני ממושמעת מבצעת ישר, מלקקת למטה ולמעלה רואה את מתן מתענג וזה גורם לי לרצות יותר. אני מכניסה את הקצה אל פי לאט לאט מכניסה עוד קצת ומהר מאוד אני כבר לא יכולה. "את מדהימה.. תעלי ותרדי.. כן..." מתן אומר ואני שוב מיד מבצעת.
עוברות להם מספק דקות בהן מתן מסביר לי איך לשפר ומה לעשות ומה ממש לא. אני לומדת מהר ומשפרת את היכולת. "את כל כך טובה.. עכשיו נטפל בך.." מתן נעמד ומוביל אותי לשבת על הספה והפעם הוא יורד על הברכיים לתנוחה בה הייתי אני רק לפני רגע.. מתן מנשק את הירך עולה לאט. כל הגוף שלי מתחיל לרעוד, זרמים הולכים ומתחזקים ככל שמתן עולה למעלה. הוא תופס את התחתונים ומושך אותם למטה במכה אחת. הפנים שלו כבר ממש קרובים לאיבר המוסתר שלי. נותן נשיקה קטנה ומתחיל ללקק, "כןןןן!!!!!!" הרגשה מדהימה כל כך מתפשטת בגופי, אני בקושי מצליחה לנשום. מתן מגביר את הליקוקים והגוף שלי כבר נע קדימה ואחורה, לא מצליח למצוא מנוחה. אני מרגישה אצבע עומדת גם כן בפתח שפתיי התחתונות. האצבע מחליקה אט אט לבפנים, מפלסת את דרכה. "יואווו... זה טוובבבבבב" אני צורכת לא מציחה לשלוט על כלום, רק רוצה עוד מהדבר הזה.. מתן מוציא ומכניס את האצבע ואני גונחת בהנעה.
מתן נעצר ואני נותנת לו מבט מופתע "אל תעצור..." אני דורשת אבל מתן כבר נעמד. "בואי חמודה, תשכבי על הגב" מתן מורה לי בזמן שהוא מפשיט ממנו את המכנסיים והחולצה עומד עכשיו ערום לגמרי.. אני נשכבת על הגב מתנשמת בכבודת, מחכה לראות מה הצעד הבא.. מתן מתקרב, עולה על הספה ונשכב מעלי. מנשק אותי ואני מקבלת אותו בהרבה אהבה, מנשקת, מלקקת ומחבקת. לרגע אני מרגישה משהו מתחכך בשפתיים התחתונות נותן לי שוב הרגשה מדהימה. אני מניעה את האגן בשביל להמשיך להתחכך בגוף הזר שנמצא שם. מתן מלטף לי את החזה, משחק בפטמה. אני מרגישה את הגוף זר נעצר ממש בקצה השפתיים התחתונות. אני עוד לא ממש מבינה או בעיקר לא רוצה להבין מה קורה. הגוף הזר מתחיל להיכנס. מתקדם שתי סנטימטר פנימה. כל תנועה בהתחלה קצת כואבת אבל מהר מאוד הכאב עובר לעונג שאי אפשר בכלל להסביר. עוד קצת ועוד קצת. מרגישה שאין עוד לאן להתקדם. כמה רגעים ואני מתרגלת לגוף הזר שנמצא בתוכי "מוכנה?" מתן שואל ואני לא מבינה למה הוא מתכוון, מרגישה את הגוף הזר לוחץ קצת יותר ופתאום אני חשה כאב חד ואת הגוף הזר מתקדם עוד פנימה. אנחנו לא זזים כמה שניות ואז מתן מתחיל להניע את האגן אחורה והגוף הזר בורח לאחור וחוזר לאט פנימה. כל הכאב נעלם במהירות ועונג טהור ממלא אותי. לאט לאט נופל לי האסימון שהגוף הזר שנמצא בתוכי זה הזין של מתן לפני כמה דקות היו בתוך הפה שלי. הגוף שלי רוצה עוד ועוד ואני גונחת בקול לחלל החדר. מתן מגביר את המהירות ואיתו גוברות הגניחות שלי. אני מרגישה שאני מעבדת שליטה. הגוף שלי מתפתל וגל חום חזק מציף את כל חלקי גופי.. "אוחחחחחחחחחחחחח" כל הגוף שלי בהיי מרגישה פתאום תחושת עייפות. מתן עוצר ומוציא את הזין מתוכי, נעמד על הברכיים, משפשף את הזין ואחרי כמה שניות נוזל חם ולבן פוגע לי בבטן. אנחנו שוכבים אחד ליד השני, מתנשפים, נרגעים מכל הדבר המשוגע שהיה.
אחרי כמה דקות חזרתי להכרה, פתאום אני קולטת שאני ערומה לגמרי ליד מתן! אני קמה במהירות ולובשת את הבגדים מחוץ לחדר. עוד לא באמת מעכלת עד הסוף מה קרה.. אני מסיימת להתלבש ומתן מיד יוצא מהחדר כבר לבוש.
מתן מקפיץ אותי הביתה, אני נכנסת למקלחת שותפת מעצמי את היום הארוך, נכנסת למיטה ומיד נרדמת.

יומיים עוברים ואני לא שומעת ממתן שום דבר. מצד אחד אני כל כך מתחרטת על מה שקרה אבל מצד שני.. ההרגשה שהרגשתי.. זה היה כל כך טוב, כל כך נעים.. נשכבתי על המיטה אחרי עוד יום עמוס. משחזרתי בראשי את מה שהיה, על הסגריה והנשיקה. הידיים שלי מטיילות, מלטפות את החזה, מדמיינת את מתן נוגע בי, איך שהוא מנשק אותם. הגוף שלי מתחמם, אני מלקקת את השפתיים. נזכרת בכל רגע ורגע. הטלפון שלי רוטט על השידה בצד אבל אני עסוקה. ממשיכה לדמיין וממשיכה לגעת. מלטפת את הירך נוגעת לא נוגעת בכוס הנפוח שלי. עוד רטט מוציא אותי מריכוז ואני לוקחת את הטלפון בשביל לכבות אבל אז אני רואה שהרטט זה מהודעות של מתן.
"אני מתחת לבניין שלך, לעלות?"
"את כאן?"
אני לא יודעת מה לעשות.. אם ניפגש זה בטוח יוביל למקום אסור שוב אבל איך אפשר להגיד לא לדבר כזה? רק הרגע הרגשתי רעידות רק מלחשוב על זה.. המוח לקח את המושכות וכתב
"אני מצטערת אבל אני לא יכולה, מותר לנו להכניס רק בנות לדירת שירות"
"יש עוד מישהי בדירה..?" מתן החזיר מיד הודעה
"לא. אבל יכולים להעיף אותי.."
דקה עוברת ודפיקות בדלת, לא מאמינה שהוא החליט לעלות בכל זאת. שוב מלחמה בין המוח לגוף. עוד דפיקות, אני מתקרבת אל הדלת לא שמה לב לזה שאני לבושה רק עם טייץ וגופיה. פתחתי את הדלת, ומתן מיד נכנס מחזיק שקית גדולה ביד, מניח אותה על השולחן בצד. אחרי שווידאתי שאף אחד לא ראה סגרתי מיד את הדלת.
"דירה נחמדה יש לך.." מתן סיכם אחרי סיבוב בדירה "מה שלומך?" הוא שאל
"בסדר.."
"התגעגעת....?" מתן שאל עם חיוך קטן על פניו
"אממ.. אני.. אני לא יודעת מה לומר לך.." עניתי מסתירה את העובדה שעד לפני כמה דקות פנטזתי על כל מה שהיה. "אני חושבת שעברנו את הגבול" סופסוף הצלחתי להוציא מהפה מילים עם היגיון. מתן התקדם לכיווני, נעצר ממש קרוב אלי. "את בטוחה שזה הייתה טעות?" שואל בזמן שהוא מנסה ליצור קשר עין עם העיניים שלי ואני מתחמקת לגמרי מלתת לו מבט "את רוצה שאני אלך? כי זה נראה דווקא שאני חסר לך.." מתן מצביע על הפטמות שלי שבלטו לגמרי מהגופייה ורק עכשיו הבנתי שאני לבושה בטייץ וגופיה ובלי חזייה בכלל! מתן סובב את הראש שלי ועכשיו המבטים שלנו הצטלבו, הפנים שלנו סנטימטרים ספורים אחד מהשני. הנשימות שלי נהיו כבדות יותר ויותר. קול רוכסן נשמע ואחריו עוד כמה רעשים "אם אתה רוצה שאני אשאר את צריכה רק להחזיק לי את הזין.." הורדתי את העיניים רואה את הזין שלו עומד לגמרי כמעט ונוגע במפשעה שלי. מתן הזיז מעט את האגן קדימה ואני הרגשתי את הזין נוגע בשפתיים הנפוחות שלי דרך הטייץ, דבר שגרם לי להוציא נשיפה קטנה מהפה. מתן הזיז את האגן לאחור ואני מיד שלחתי את היד לזין בשביל שיחזיר את הזין קדימה "ילדה טובה.." מתן אמר ונתן לי נשיקה חזקה בפה והניח את היד על הכתפיים שלי מנחה אותי לרדת על הברכיים. "נראה אם את זוכרת את השיעור הראשון שלך.."
ירדתי על הברכיים, עדיין מחזיקה את הזין ביד. הריח של המוכר מהפעם שעברה נכנס אל הנחיריים שלי, מגביר את עוצמת החרמנות. ליקקתי ומצצתי את הזין "כן... זה טוב.. את משתפרת" מתן אומר לי דבר שדרבן אותי לעשות את זה בצורה טובה יותר. אחרי כמה דקות מתן אמר לי "תראי לי את החדר שינה שלך.." נעמדתי על הרגליים והתקדמתי לחדר, הלב פמפם במהירות ובחוזקה. לפתע הרגשתי מכה על הישבן שלי ובמקום להתעצבן הדבר היחיד שיצא לי מהפה זו גניחה קטנה. נכנסנו לחדר ומתן מיד חיבק אותי מאחורה, מנשק לי את הצוואר ותופס לי את השדיים. הרגשתי איך הזין שלו מתחכך בישבן שלי.. עמדתי בלי לזוז, נהנית מכל מגע. מגורה בטירוף. מתן הוריד יד אחת והכניס אותה ישר מתחת לתחתונים, מתחיל לאונן לי. השענתי את כל גופי אליו, מתענגת וגונחת.. הרגשתי את הזרמים הזכורים לטוב מחלחלים לי בגוף. מתן עצר, הוריד ממני את הגופייה ואת הטייץ ביחד עם התחתונים, משאיר אותי עורמה ומיד דחף אותי על המיטה
מתן התפשט גם כן. ונשאר לעמוד בזמן שהוא רואה אותי נשכבת על הגב על המיטה, פותחת לקראתו את הרגליים... מתן ירד בין הרגליים שלי. שם את הידיים משני צדדי השפתיים פותח אותם לרווחה. את הלשון שלו הוא דחף פנימה, מלקק למטה ולמעלה. "כןן... זה טובבב" התחלתי לגנוח "אל תפסיק.. בבקשה!!" מתן הגביר את הקצב. "כן כן כן... עודדד... בבקשה..." אמרתי תוך כדי שאני מתנשפת וגונחת.. מרגישה את החום בגוף עולה ועולה ורגע לפני שהגעתי לשיא מתן עצר. "לא.. אל תפסיק.." התחננתי למתן. "בבקשה..." "מה את רוצה? תבקשי" "נווו.... אני צריכה שתמשיך..." התחננתי שוב. מתן הניח את קצה הזין שלו על פתח הכוס שלי "תבקשי......" מתן המשיך לדרוש. "אני צריכה אותךךךך... בבקשה..." עניתי כמעט בוכה. "אז תגידי את זה וזהו" מתן לא וויתר. "אני צריכה שתכנס אלי..." עניתי מרגישה איך הנחיריים שלי גדלו ואיך הנשימות שלי כבדות מאוד. "תגידי את זה!" מתן דרש בתקיפות. "אני.... אני.... אוחחח... אני צריכה.. שתזיין אותי!!!" את הסוף כבר כמעט צעקתי לו חזרה. איך שמתן שמע את הסוף הוא התחיל להיכנס לתוכי, מגיע עד לקצה, נותן לי כמה רגעים להתרגל ואז מתחיל לזיין אותי, מגביר את הקצב לאט. "אוחחח זה טובבב!!" התענגתי על כל רגע.. אחרי כמה דקות של זיון מתן הורה לי להיעמד על ארבע. הרגשתי את החזה שלי נמשך למטה. מתן התמקם מאחורי מחדיר מחדש את הזין שלו לתוכי.. "כןן...." הרגשתי אותו נכנס יותר עמוק. מתן זיין אותי מאחור, שולח מידי פעם יד לחזה שלי, לש אותו בלי להפסיק לזיין. "כן כן כן כןןן" הרגשתי את החום מגיע ואיתו רעידות בכל הגוף. גנחתי בקול חזק והתרסקתי על המיטה. "מה איתי?" מתן שאל עומד עם הזין שלו מקרב אותו לכיווני. "בואי תטעמי את הטעם שלך.." מתן הניח את הזין שלו בפתח הפה שלי ואני קבלתי אותי בברכה. עולה ויורדת לכל אורכו של הזין, מוסיפה גם את היד, משפרת את יכולת המציצה. אחרי כמה רגעים מתן נכנס גם כן לאקסטזה, "אל תפסיקי!!" הוא ציווה ומיד הרגשתי מספר השפרצות לתוך חלל הפה. "תמשיכי!" מתן אמר שם את היד שלו על הראש שלי, מוביל אותי להמשיך. מתן שחרר אותי ואני כבר בלעתי את מרבית הנוזל שהיה לי בפה.. נשכבנו גמורים על מיטה.

מתן קם מהמיטה והוציא מהמכנסיים סיגריה. "אסור לעשן פה!" מיד הודעתי לו. "בסדר, גם אסור לבנים להיות פה..." מתן מיד הדליק את הסיגריה וחזר למיטה. אני כיסיתי את עצמי, מתביישת ששוב נפלתי לזה והנה אני ושכבת עירומה ליד הילד הבעייתי מהסניף. מתן הושיט לי את הסיגריה "לא תודה.." סירבתי. "נו.. זה ישחרר אותך, זה ישחרר את ההרגשה הרעה שיש לך עכשיו" מתן שכנע אותי, בהחלט הייתי צריכה משהו שיוריד את ההרגשה הרעה. לקחתי את הסיגריה ועישנתי כמה שכטות, כמו שמתן אומר. הסיגריה באמת עזרה, הרגשתי שוב קלילה יותר. צחקתי יותר, שמה לב שהשמיכה ירדה והחזה שלי חשוף למתן ופתאום זה בכלל לא הפריע לי.