פרולוג:

עד היום רק נשלטת אחת פגשה את סבא וסבתא שלי, היא גם הנשלטת היחידה שניהלתי איתה קשר רציני, חשוף ופומבי.

שמעתי בעבר כבר שאני מפיץ חום. בנות זוג, נשלטות באפטר קר ואפילו סתם אנשים שלחצו לי יד ביום קר שאלו אותי למה אני כל כך חם.
אותה נשלטת (הרצינית) היתה טוענת שהחום עוזר לספנקים לחדור יותר עמוק, אף פעם לא הבנתי מה הקשר.

בפגישה הראשונה שלה עם סבתא שלי, היא ראתה שדבר ראשון שסבתא שלי עושה זה לעטוף וללטף לי את כפות הידיים ואחוז בהם חזק חזק, ואז היא אמרה "אילו ידיים של פלאח יש לך", אצלי במשפחה הם כולם עסקו בלהפריח את השממה וליישב את הארץ עוד בימי המנדט. כיבוש האדמה וכל השיט הנלווה. אנשי חינוך דגולים היו שניהם אך לא שכחו אף פעם את עבודת האדמה והבנייה.
גם בעודם נושקים ל90, סבתא שלי מטפחת גינת ירק ופרי מרשימה וסבי עודנו נגר חובב בעל ידי אומן. מגיל צעיר אומנתי בכלי עבודה וחונכתי לכבד ולהנות גם מהעבודות הפיזיות והסזיפיות. הרצינית ענתה לסבתי בהסכמה ועם חיוך שאכן יש לי חספוס וכוח של עובד אדמה.

הסטירה והמסורת:

לא חטפתי הרבה סטירות במהלך חיי מהוריי ואולי בגלל זה אני זוכר כל אחת מהן, אל תבינו לא נכון הייתי ילד פרובלמטי אבל כיאה לאנשי חינוך והשכלה ניסו לנהוג איתי באיפוק וחינוך בדרכים קונבנציונאליות ולא אלימות, זה לא באמת עבד להם.
את הסטירה הראשונה מבין 7 שחטפתי סה"כ מאבי אני לא אשכח עד יומי האחרון. הייתי בן 3 וחצי אולי 4 ועשיתי משהו שגם אני היום הייתי נותן עליו סטירה כי זה היה עניין של דיני נפשות. היא הגיע ישר ללחי השמאלית שלי וננעצה חזק, כן גם לאבי על אף שהיה עם תואר שלישי היו ידיים של "פלאח", עפתי לצד השני של המיטה, לא בכיתי, הייתי בהלם. מיד לאחר הסטירה אבא שלי הרים אותי וחיבק אותי. הוא שניה לפני כן סיים מקלחת והיה עדיין עטוף במגבת, חומה ומחוספסת. הוא אמר לי מזל טוב, אתה דור שלישי למסורת, זה כואב אבל הכאב יעבור ועד אז תחשוב קצת על מה שעשית ולמה הרווחת את הסטירה...

בסטירה השניה שלי, אחרי שפרצתי לגן שהייתי בן פחות מ 6 בשעה 6 בערב ולאחר שאני וחבריי עשינו שמות בגן.
אבי כבר אמר לפני הסטירה (כי זו היתה סטירה מחושבת) אנחנו צריכים לדבר. אתה יודע למה אני סוטר לך ולא מעניש אותך בצורה אחרת?
לא הגבתי, הייתי דרוך מדי לקראת הסטירה.
סבא שלך ואני לפניך היינו שובבים לא פחות ממך, וסבא XXX הסבא רבא שלך היה נוהג להחטיף לסבא עם החגורה והרבה, כי ככה היה מקובל בשנות ה30. סבא שלך חטף הרבה ותחושת ההשפלה היתה יותר קשה לו מהכאב. לקבל חגורה בישבן זה די מעליב. והוא החליט עם עצמו שלא משנה מה הבנים שלו יעשו חגורה הם לא יקבלו. אז הוא הוריד לנו סטירה. והסיבה שהוא הוריד לנו סטירה היתה כי סטירה זה אישי, זה חם והכי חשוב גם זה שמוריד את הסטירה שורף לו בכף היד. וזה מזכיר לו שהוא אחראי לסיטואציה לא פחות מאשר הילד שמקבל את העונש. נושא האחריות האישית היה מאוד חזק אצלי במשפחה ואני מניח שבגלל זה אימצתי את נושא הסטירה / פליק בתחת.

אפילוג:

בתור שולט ובסשנים האמצעי ענישה המועדף עליי הוא הספנק או הסטירה, העקצוץ שאני מרגיש בכף ידי והחום שמתפשט ממנה מעצים את החיבור שלי ואת האמפטיה שלי לנשלטת. אני עמיד לכאב אך אני לא נהנה ממנו ולכן מעולם גם לא הייתי מזוכיסט. אבל החיבור הריגשי הוא משהו שמאוד חשוב לי בסשנים או בקשרים בדסמים. הצריבה של הבשר החי של הנשלטת ותחושת החום והזרמים שמתפשטים אצלי בכף היד עם כל "כאפה שמתלבשת לי" מעוררים אותי. אני מרגיש אחראי על ההתנהגות של הנשלטת ואני מרגיש מחובר אליה ולכאב שלה.
אני מודע ליכולת שלי להוריד ספנקים קשוחים שחודרים ומהממים ושצריך אני מפעיל אותה ומתחבר למסורת .

אם את דיסקרטית, נשית, רצוי מעל גיל 40 ובא לך לחקור ולגלות מסורת מסוג אחר צרי קשר.