לאלו מכם ומכן שקראו עד כה את הסיפורים שכתבתי, לבטח הבנתם שאני מעלה את חיי המין שלי, העדפות שלי וכמובן חוויות וקשרי עבר שעד כה היה לי את הזכות ליהנות מהם ופה זה המקום שלי לשתף ולאוורר.

הסיפור הבא קרה לי לפני שנתיים, התחלתי לעבוד בחברת הייטק חדשה ובתור למוד ניסיון מחברות הייטק קודמות הכי טוב זה להיות בשקט בשבועות הראשונים ורק להקשיב לרחשי הסביבה, ללמוד אנשים, סיטואציות ולהיות כמה שיותר סגור כלפי אחרים.

עברו להן כמה ימים ובעודי יושב בחדר האוכל משוחח עם כמה חברים חדשים מהמשרד, מגיעה לשולחן בחורה ואומרת שלום לכולם, אני לא ממש הייתי חלק בשיח כי לא הכרנו והיא לא הציגה את עצמה אז המשכתי בשלי.

לאחר לכתה התחילו הגברים והנשים בשולחן לדבר עליה, הגברים זרקו כמה הערות מיניות על הצורה שהיא מדברת, מתלבשת ומתנהלת במשרד, והנשים טענו שהיא פשוט בחורה זולה על סף זונה.

היא רוסייה, בלונדינית, רזה, בת 30 וקצת, נראית מאוד טוב עם סקס אפיל, היא לא ממש גבוהה אבל עם השדיים הגדולים שלה היא אכן בעלת נוכחות. היא מתלבשת בצורה די נועזת לחברת הייטק, משדרת מיניות ונאמר לי שהיא פלרטטנית די גדולה. אני הנחתי מההערות ומהצורה שבה היא מדברת ומתנהלת במשרד שהיא רווקה אבל מסתבר כי היא נשואה ואמא טרייה לתינוקת בת כמה חודשים.

האמת שהופתעתי, לא הבנתי איך בחורה, אמא צעירה ונשואה מרשה לעצמה לדבר ולהתנהג בצורה כזו. היא מרבה לזרוק רמיזות מיניות באוויר, לדבר מאוד פתוח ומתלבשת בצורה חשופה וקלילה. לא פעם יצא לי לראות אותה מגיעה עם גופיות די שקופות, שמלות מיני קצרות מאוד, טייצ'ים צמודים ובהירים עם חוטיני חוט שלא משאיר דבר לדמיון.

ככה עברו להן עוד חודשיים ובעודי במטבח מכין לעצמי אוכל, מבלי לשים לב היא נעמדה לידי והתעסקה במשהו, לפתע היא פונה אלי "אתה תמשיך להתעלם ממני עוד הרבה זמן?". אני שלא הבנתי על מה היא מדברת עניתי "לא שמתי לב שאת עומדת כאן, אני פשוט מנסה להכין לי אוכל, כי קבעתי עם כמה אנשים בפארק".

היא המשיכה בשלה וצחקה, שאלתי אותה מה כל כך מצחיק, היא טענה כי לא הבנתי אותה אבל לא משנה. עברו להם עוד כמה ימים והחלטתי לאכול בפארק הפעם לבד עם עצמי, רציתי קצת שקט אחרי בוקר קשוח. בעודי אוכל ומעלעל באינסטגרם, אני שומע קול של בחורה ששואל אם אפשר להצטרף. הרמתי את הראש ומבעד למשקפי השמש היא עמדה מולי למרות שלקח לי שנייה לקלוט מי זו. אמרתי לה בכיף, אבל שאלתי אם היא לא קבעה כבר עם אנשים מהמשרד כי היה נראה שהיא יצאה להביא ארוחה למשרד.

היא טענה שקבעה אבל התחרטה ורצתה לדעת אם זה בסדר שהיא תצטרף אלי. אחרי שהתיישבה שאלה האם יצא לי לחשוב על מה שדיברנו לפני כמה ימים. הסברתי לה שאין לי מושג על מה היא מדברת ובתגובה אמרה לי "אתה ממש קשוח אתה יודע את זה?". הסברתי לה שאין לי מושג איך היא הבינה את זה אבל היא צודקת לגמרי.

היא הסבירה כי היא ניסתה להבין מדוע מהיום שהגעתי אני לא מתייחס אליה ולא שם לב לקיום שלה. שאלה אם יש לי איזו בעיה איתה או מה? עניתי כי זה לא העניין, בגלל שאנחנו עובדים במחלקות שונות אז לא יוצא לנו יותר מידי להיפגש וגם לאחר אותו מפגש שבו היא לא טרחה להציג את עצמה או להכניס אותי לשיחה שניהלה עם שאר השולחן אז זה די הוריד לה אצלי מבחינתי נקודות זכות.

היא התנצלה ואמרה שהיא אכן הייתה חצופה אבל זה האופי שלה, עניתי לה כי האופי שלה אם ככה לא ממש מעניין אותי וכנראה שהיא זקוקה לחינוך נוקשה יותר ואולי להחזיק אותה על רצועה קצרה יותר. היא בתגובה הסמיקה חייכה ואמרה שזה החלום שלה. אני לא התייחסתי לתגובה הזו ורק אמרתי לה, "תראי אנחנו עובדים יחד ולא חברים, מבחינתי אפשר להשאיר את זה ככה או אפשר לנסות לפתוח דף חדש של יחסי עבודה".

על פניה היה נראה שהיא התאכזבה, ושאלה מדוע אני מעוניין בקשר כל כך קר וכזה קורקטי ומקצועי. הסברתי לה שאנחנו לא מכירים, מה גם הבנתי כי היא נשואה ואני לא מעוניין שיהיו אי הבנות כאלו או אחרות. היא הסבירה לי כי הסטטוס שלה הוא לא משהו שצריך לשנות משהו ושאם אני מסכים היא תשמח שיהיה בינינו קשר חברי ונעים ולא קשר קר של "שלום שלום" במשרד וזהו.

אמרתי לה שאין לי בעיה עם זה, חברים למשרד זה תמיד דבר יפה כל עוד לא עוברים גבולות, היא זרקה "ווואוו אתה באמת קשוח אבל אני מוכנה לזה ואעמוד בכל גבול שתקבע". הסברתי לה שאם זה המצב אז אולי יש לה פוטנציאל ואז שנינו פשוט צחקנו.

מאותו היום יצא לנו להיתקל יותר אחד בשנייה במטבח עד שיום אחד זרקתי לה בצחוק "אני מרגיש שאת עוקבת אחרי כי איכשהו כל פעם שאני מגיע להכין לי אוכל את מגיעה גם" , היא רק אמרה "זה בכוונה" וצחקה.

לאחר חודש היא שלחה לי הודעה אישית במסנג'ר הפנימי של החברה, לא הבנתי איך היא מצאה אותי אבל לפתע קפצה הודעה עם סמיילי ושאלה "בא לך לשבור שגרה ושנצא לאכול היום בחוץ?". שאלתי אותה "זה תלוי, מי עוד מצטרף אלינו?" היות והיא עובדת במחלקה אחרת ואני לא ממש מתלהב מכל מי שעובד איתה, לא בא לי להיתקע בארוחה עם אנשים שאני לא מתחבר אליהם.

היא טענה שהיא התכוונה שנצא רק אנחנו ברגוע בלי עוד אנשים ושאלה אם זה בסדר. הסברתי לה שבכיף ורק תגיד מה בא לה ואם יוצאים אז כדאי להזמין מקום כי באזור שלנו מרבית המסעדות מלאות בשעת הצהריים. היא טענה שכבר הזמינה מקום לשעה 2:30 (זו שעה די רגועה) לזוג במסעדה שאני די אוהב אז זרמתי איתה.

זו הייתה הפעם הראשונה שיצא לנו להיות יחד ממש לבד בלי עוד תוספות מהמשרד וגם השיחה הפעם הייתה שונה, יותר ישירה, יותר פתוחה. יצא לנו בחודש הזה לפתח סוג של ידידות אבל בארוחה הזו השיח התפתח. היא דיברה על החיים שלה, על מה היא עברה ועוברת בחייה האישיים, על בעלה, על התינוקת החדשה וככה הזמן טס לו ובלי לשים לב עברה לה שעה וחצי. אמרתי לה כי הזמן עף וחייבים לחזור למשרד, היא אמרה שהיא לא שמה לב ומבואסת כי הייתה רוצה להמשיך להישאר ולשוחח. אמרתי לה שנמשיך ביום אחר וחזרנו לנו למשרד.

למחרת היום שוב היא פונה אלי במסנג'ר הפנימי ואומרת לי כמה כיף היה לה אתמול ושבחיים היא לא הרגישה בנוח עם מישהו לפני שהכירה אותי ובכלל במשרד היא לא מתחברת לאף אחד ושמחה שהסכמתי לתת לה הזדמנות להוכיח את עצמה מחדש. סימסתי לה שאני אולי מאוד קשוח אבל מאמין בלתת הזדמנות אמיתית לאנשים להוכיח את ערכם ואם הם בכלל שווים את הזמן שלי. היא רק שלחה אימוג'י של פרצוף מסמיק.

רשמתי לה שגם לי היה נחמד ובאמת היה מצחיק שהזמן עבר כל כך מהר, אז היא ניצלה את זה ושאלה אם בא לי גם היום לצאת לצהרים, אמרתי לה שיש לי תוכניות אבל אם היא רוצה אפשר לסגור את מחר וכך היה.

למחרת יצאנו למסעדה אחרת, היות ואני אדם של הפרטים הקטנים, שמתי לב כי היא הגיעה לבושה טיפה יותר מושקעת מבדרך כלל, גם באיפור אבל העדפתי לא לומר דבר. היה לחץ במסעדה ובמקום השולחן שרצינו הושיבו אותנו בספה זוגית, והיא ניצלה את זה כדי לשבת קרוב אלי, לא אשקר הרגשתי טיפה לא בנוח, בכל זאת היא נשואה ואין לי מושג מה קורה בינה לבעלה ויותר מזה לא רציתי שבטעות מישהו מהמשרד יראה אותנו.

השיחה זרמה שוב וכאילו המשיכה מאותו היום בלי מפריע, השיחה קלחה, הייתה מעניינת, טיפה אישית וישירה אבל זרמתי כי לא היה אכפת לי להקשיב וללמוד אותה, אני מצידי לא שיתפתי ולא נכנסתי לחיי האישיים יותר מידי. לפתע מגיעה המלצרית עם 2 קוקטיילים ואני הופתעתי ולפני שהספקתי להגיד משהו היא מיהרה ואמרה לה תודה. שאלתי מאיפה זה הגיע, היא טענה כי הזמינה בזמן שהייתי בשירותים וכי גם ככה יום חמישי היום ואנחנו אוטוטו יוצאים לסופ"ש אז למה לא? הרמנו לחיים וצחקנו, היא שאלה אם טעים לי, אמרתי לה שכן אבל את הדרינקים שלי אני מעדיף לעשות בבר אינטימי מאשר במסעדה ועוד בשעת צהריים בזמן העבודה.

ככה המשכנו את הארוחה ולפתע אני מקבל הודעה מהמשרד לבדוק איפה אני כי הישיבה המחלקתית מתחילה עוד כמה דקות. הייתי בהלם, ישבנו שעתיים לצהרים ואם לא היו מסמסים לי הייתי מפספס את הישיבה והיום היה מסתיים לו, מיהרתי לסגור את החשבון ורצתי למשרד, היא נשארה לחכות למלצרית שתחזור עם כרטיס האשראי.

יום שישי בצהריים אני מקבל הודעה ב- WhatsApp ממספר שאני לא מכיר ובתמונה רואה תמונה של תינוק. ההודעה אמרה, "אתה יודע שיצאת הביתה אתמול והשארת אותי עם הכרטיס אשראי שלך!!!". הייתי בהלם, רצתי לארנק וקלטתי שאני בלי האשראי שלי ואז רק נפל לי האסימון ממי ההודעה ואצל מי הכרטיס שלי. עניתי לה "קודם כל תודה, אני לא זכרתי כי מיהרתי לישיבה שהתארכה, ואם לא אכפת לך שאני שואל, אבל מאיפה השגת את המספר שלי?", היא ענתה "יש לי את הדרכים שלי" ואז רשמה "עברתי גבול אתך?". הסברתי לה שקצת כי לא דיברנו על זה, וגם אנחנו לא במשרד והיא כרגע בבית, בטח בעלה שם ואני לא רוצה שיהיה מצב לא נעים על כלום ושום דבר. היא ענתה לי שהכל טוב ונדבר על זה בשבוע הבא ושלא אדאג הכרטיס בטוח אצלה.

ביום ראשון נפגשנו בצהרים במטבח והיא הגישה לי את הכרטיס אשראי עם חיוך. אמרתי לה "מקווה שלא בזבזת יותר מידי", היא צחקה. הרגשתי טיפה מתח בינינו אבל לא אמרתי כלום. למחרת לא ראיתי אותה וגם לא ביום שלישי, חשבתי שאולי היא לא במשרד או עסוקה מידי. ביום רביעי היא שלחה לי הודעה במסנג'ר ושאלה אם בא לי להיפגש לצהרים בחוץ? זרמתי אבל בדרך למסעדה היא הייתה נראית מהורהרת, שאלתי אם הכל בסדר כי מרגיש לי שמשהו לא טוב קרה או קורה. היא הסבירה שחשבה עלי הרבה הסופ"ש ועל מה שאמרתי לה בהודעות, שנתתי לה להרגיש שהיא עשתה משהו לא תקין כי לא דיברנו על זה ולא קיבלה רשות להשתמש בנייד שלי, הסברתי לה שזה נכון אבל היא לא הייתה צריכה לקחת את זה קשה. היא התנצלה והסבירה שלא היה לה נעים לראות אותי אחרי יום ראשון כי הייתה נבוכה מידי.

צחקתי איתה אמרתי לה שהכל טוב, וזה היה יותר למענה כדי שהיא לא תיכנס למצב בעייתי בבית מול בעלה על שום דבר, לאנשים יש נטייה לפרש דברים לא נכון וזה לא המצב. היא נראתה מאוכזבת ואמרה "אז אתה רואה בי כסתם עוד מישהי מהמשרד?", הסברתי לה שהיא לא סתם, אבל אנחנו לא חברים, רק עמיתים לעבודה והיא שאלה מה ההבדל? הסברתי לה שעם חברים אני בקשר מחוץ למשרד, יוצאים, מבלים, מתקשרים חופשי. היא פנתה אלי באמצע הארוחה ואמרה "מה אם אני רוצה שנהיה חברים אמיתיים גם מחוץ למשרד?". אמרתי לה שאני צריך לחשוב על זה.

למחרת בבוקר סימסה לי אם בא לי להביא איתה קפה מלמטה, אז זרמתי. בדרך היא שאלה אם יש לי תוכניות הערב, היות וזה חמישי. אמרתי לה שיש כמה דברים ולמה היא שואלת, היא טענה כי בא לה להיפגש איתי הערב לדרינק אמיתי ולא משהו סתמי אחרי המשרד. לפני שהספקתי להגיב טענה כי אין לי מה לדאוג, אין בעיה עם בעלה, הוא נסע במסגרת עבודתו לחו"ל לשבוע וחצי ואמא שלה תשמור על התינוקת. אמרתי לה בכיף אם ככה. היא שאלה לאן בא לי לצאת כי היא לא ממש מכירה ברים בתל אביב היות והיא כמעט ולא יוצאת לבלות.

אמרתי לה שאין לה מה לדאוג, אני מכיר בר מעולה ואדאג להזמין לנו מקום לשעה 9, היא שמחה ואמרה שהיא יוצאת היום מוקדם מהעבודה ככה שהיא תגיע בערב נינוחה ורגועה. בסביבות השעה 6 בערב אני מקבל ממנה הודעה "יש לך העדפה מה אני אלבש הערב?" הסברתי לה שהיא יכולה להגיע עם איזו שמלה שחורה ועקבים ולא צריך יותר מזה כלום. היא אמרה "יש לי כמה, מוכן לעזור לי לבחור?" אמרתי לה בכיף שלחי לי תמונות ואני אומר לך את זו שאני אהבתי יותר. לא חשבתי לרגע שהיא תשלח לי את עצמה בהן אך זה מה שהיא עשתה. בחרתי את זו שהכי התחברתי אליה, שמלת מיני שחורה צמודה מאוד, קצרה ודקה, היא הייתה נראית מדהים בה והגוף שלה היה מושלם לשמלה כאילו נתפרה עבורה. השמלה הדגישה עוד יותר את השדיים הגדולים והעומדים שלה.

לאחר מכן שלחה לי גם תמונות של כל העקבים שיש לה שאמורים ללכת עם השמלה, בחרתי את הדקים וארוכים בצבע שחור. היא ענתה "כן בוס, אני אבצע". חשבתי שהיא צוחקת עלי ולא אהבתי את זה אז רשמתי "פעם הבאה שאת כותבת לי תעני בצורה מכובדת יותר ולא מזלזלת או מתנשא, ואם כבר תעני כן אדוני, מה שתגיד".

היא לא ענתה ואחרי 5 דקות שלחה "סליחה אדוני, אני מתנצלת ואני אבצע כל מה שתגיד".

הבר הוא של חבר טוב, זה בר מאוד נחשב בסצנה התל אביבית, מאוד אקסקלוסיבי וצריך מקום מוזמן מראש או שיכירו אותך כדי להיכנס, דיברתי עם החבר וביקשתי ממנו שולחן פינתי, משהו אינטימי ורגוע. הסיבה היא שלא רציתי מצב לא נעים שבו אנשים שאולי מכירים אותה או אנשים מהמשרד יראו אותנו ואז במשרד תתחיל חרושת שמועות או שזה יגיע לבעלה ואז היא תסתבך בצרות על דרינק.

השעה הייתה כמעט 9 ואני התמקמתי לי בבר, היא סימסה שהיא בדיוק חנתה ושלא אכעס אם היא תאחר טיפה כי היא עם העקבים ומפחדת לרוץ בהם.

כאשר היא הגיעה לא היה ראש אחד (נשים וגברים כאחד) שלא הסתובב ונעץ בה עיניים. היא הייתה נראית מדהים, היא הגיעה מאופרת בצורה מושלמת, השיער שלה היה מסודר, הציפורניים, השמלה הכל היה פשוט מתוקתק בדיוק כמו שאני אוהב ודורש.

היא קלטה אותי בפינה של הבר ואז חייכה, קמתי לקבל אותה והיא חיבקה אותי בהתלהבות ועל הדרך נתנה לי נשיקה קטנה על הלחי והייתה נראית מאוד נרגשת.

היא עפה על הבר, על העיצוב, המוזיקה והאנשים, אמרה שזו פעם ראשונה שלה ושהיא מה זה שמחה שהסכמתי. אמרתי לה שאני שמח לשמוע שבחרתי נכון ושהיא אוהבת את הטעם שלי. הזמנתי לנו סיבוב שתייה ואמרתי לה שיש במקום גם אוכל או נשנושים ממש ברמה אם תרצה. אחרי שהמלצרית הגיעה היא ביקשה ממנה כמה צ'ייסרים. אמרתי לה שאולי נחכה עם זה כי בכל זאת היא צריכה לנהוג חזרה ואני מניח שהיא מוגבלת בזמן שלה פה כדי לשחרר את אמא שלה.

היא אמרה לי לא לדאוג, אמא שלה יודעת שהיא יצאה לבלות והיא רוצה ליהנות הערב ואם צריך התינוקת תישן אצל אמא שלה ולא לדאוג לנהיגה ואז קרצה. הערב זרם, צחקנו, דיברנו מלא, היינו כבר אחרי 2 סיבובים של שתייה ואז היא שאלה איפה השירותים? ברגע שהיא קמה (ישבנו אחד ליד השנייה די צמוד) שמתי לב למשהו אבל לא הייתי בטוח ולא רציתי להביך אותה. אחרי שהיא חזרה היא שאלה על מה הסתכלתי ואמרתי שעל שום דבר זה כנראה האלכוהול. היא התחננה וביקשה שאספר לה, אז אמרתי לה כי כאשר היא קמה, השמלה עלתה קצת למעלה והיא פסקה רגליים והיה נראה לי לשנייה כי היא בלי תחתון. היא חייכה והתקרבה אלי לאוזן ולחשה שאני לא טועה. הייתי קצת המום ושאלתי אותה מדוע? היא ענתה "כי ככה אדוני ביקש ממני". הסתכלתי עליה ורק אמרתי "אני אמרתי לך?!" היא הסבירה שאני ביקשתי ממנה שמלה ועקבים ולא צריך שום דבר אחר.

הסתכלנו בעיניים אחד של השנייה, אני לא יודע אם זה היה האלכוהול או הסיטואציה או הכימיה או החיבור או מה אבל באותה שניה לא חשבתי על כלום, תפסתי את הצוואר שלה, משכתי אותה אלי ופשוט התנשקנו. זו הייתה אחת הנשיקות היותר מדליקות, ארוכות, מחרמנות, מלאות תשוקה ורטובות. היא נישקה ולא רצתה להפסיק וגם על הדרך התחילה לגנוח ולהשמיע קולות. אחרי כמה דקות ארוכות, לקחתי אחורנית, היא רק הסתכלה עלי ואמרה לי "אתה לא יודע כמה זמן אני מפנטזת וחושבת עליך!". קירבתי אותה שוב אלי והמשכנו להתנשק, בשלב מסוים לקחתי את הלשון שלה והתחלתי למצוץ לה אותה חזק ועמוק, היא שילבה ידיים מאחורי הראש שלי ולא רצתה לשחרר, כאילו מבקשת שאני אבלע אותה. התחלתי להעביר על הגב שלה יד ושמתי לב כי היא לא טרחה ללבוש חזייה ובאותו הזמן מרגיש את החזה שלה צמוד לשלי והפטמות שלה מתקשות וננעצות בי. לא עבר הרבה זמן והרגשתי את הזין שלי זז ולא רגוע, שלחתי יד לסדר אותו בזמן הנשיקה והיא הרגישה אז הזיזה בעדינות את היד שלי והתחילה להעביר את היד שלה על הזין שלי, לא רק מסדרת אותו אלא מלטפת, משפשפת ומעמידה לי אותו חזק והוא מגיב אליה בשמחה.

ההמשך בחלק ב' ...