div>אני גר בעיר דרומית, לא משהו מיוחד קורה בחיי. יצא לי להכיר נשים מיוחדות דרך האינטרנט דברים שהתפתחו לכדי רומן או רק לזיון מזדמן... תמיד הקפדתי להכיר נשים הגרות רחוק כדי לא להסתבך... אבל יש דברים שלא מתכננים בחיים. לפני חודשים אחדים הגיעו שכנים חדשים לבניין, זוג בסוף שנות העשרים שלהם עם שלושה ילדים יחסית קטנים, הם גרים מולי כך שמסתור הכביסה משותף והמרחק בין חבלי הכביסה הוא כשני מטר. להזכירכם מדובר בעיר דרומית ויבוש בשמש הוא יותר מקובל ממייבשים... ברוב המקרים אני אחראי על הכביסות וכך יצא שראיתי את השכנה החדשה באחד הימים והופתעתי לטובה. שיער שחור, עיניים ירוקות, פה קטן, רזה, שדיים קטנים וחיוך חמוד. תלינו יחד כביסה ואמרנו שלום אחד לשנייה. "היי" היא אמרה, "אהלן" עניתי לה. "נראה לי שנתראה כאן הרבה" אמרתי והצבעתי על הכמות הגדולה של כביסת הילדים שתלתה על החבל, "כן" אמרה, "כל יום מכונה, הרבה כביסה עם ילדים קטנים"...כך נסתיימה השיחה הראשונה ביננו, היא הייתה צריכה ללכת לאחד הזאטוטים שבכה. בימים הבאים חיפשתי להראותה שוב אבל ללא הצלחה למרות שכביסה על החבל תמיד הייתה. מדי פעם הצצתי לראות מה יש על חבלי הכביסה ולא ראיתי שום פריט לבוש שלה (חזייה, תחתון או משהו אחר). לאחר כמה ימים נוספים שוב נפגשנו ודיברנו על הא ועל דא ושאלתי "אין לך שום כביסה אחרת חוץ משל הזאטוטים"? היא ענתה : "למה"? אמרתי : "לא רואים כלום חוץ מסינרים קטנים חולצות מכנסיים ותחתונים של ילדים"... "ומה בדיוק אתה מחפש על חבלי הכביסה שלי"? אמרה עם חיוך שובב וממזרי, "שום דבר" עניתי והרגשתי את פניי מסמיקים ומאדימים. היא לא הספיקה לענות ונעלמה בתוך הבית לאחד הילדים שרב עם אחיו. נסעתי למילואים לשבוע ולא הייתי בבית. חזרתי והיו הרבה דברים שצריך היה לכבס. הצהרתי בקול כי אני אדאג לעצמי ולא צריך להטריח אף אחד מבני ביתי. לאחר שהמכונה סיימה את פעולתה פתחתי את החלון כדי לתלות את מרכולתי, ושם חיכתה לי הפתעה. שלושה תחתוני נשים היו תלויים שם, אחד חוטיני בצבע סגול בהיר, ושתי חזיות שחורה ולבנה. בעודי תולה את הכביסה שלי, ולא מסיר את עיניי מפריטי הלבוש הנשיים התלויים מולי, נפתח החלון והשכנה עמדה בפתחו. "היי, איפה היית? לא ראיתי אותך מזמן" אמרה. "כן, הייתי רחוק מכאן" והרמתי מכנס דגמ"ח צבאי בידי. "הא...לא הבנתי לאן נעלמת לי" אמרה. "לא נעלמתי ממלא את חובותיי למדינה" עניתי. "תליתי בשבילך כמה פריטים שלי כדי שלא יהיה לך משעמם...ואתה לא היית כאן"\ אמרה בחיוך ממזרי בעודה רואה כי אני מתבונן על תחתוניה שתלויים מולי. "מעניין לראות אותם יבשים ועלייך" פלטתי...השכנה הסמיקה ואמרה: "מחר בבוקר תבוא משעה 10 אהיה לבד עד אחה"צ...תהייה לך הזדמנות לראות..." וסגרה את החלון למולי. לא ידעתי מה אני תולה על חבלי הכביסה, לא היה חשוב לי גם מה. כל כולי ממחשבותיי ועד איברי שהחל לגדול היו מרוכזים במשפט שאמרה לי "...מחר בבוקר ב-10"... הגיע הבוקר המיוחל הייתי בבית בחופש של אחרי מילואים קשים, לבד, כל הבית לרשותי. התקלחתי, התגלחתי, התבשמתי באפטייר שייב טוב התלבשתי, גינס וחולצת טריקו הספיקו לביקור שתכננתי, מה גם שאין לי לאן לנסוע רחוק... עמדתי מעט לפני שיצאתי מהבית עוסק במחשבות מה יהיה האם התכוונה באמת למה שאמרה? יצאתי מהבית ולאחר מס' שניות התדפקתי על דלת הכניסה של שכנתי המזמינה. "פתוח" שמעתי את קולה מהעבר השני של הדלת, נכנסתי לאט פנימה, היא ישבה על כורסה בסלון, לבושה בשמלה קטנטנה ושחורה. "שב, למה אתה עומד?" אמרה לי. ישבתי על כורסה אחרת מתבונן בה, בדירה ובחפצים המפוזרים בסלון ביתה. היא קמה והלכה לכיווני, התיישבה על כורסה צמודה לשלי. "נעים מאוד אני ריטה" אמרה. "נעים מאוד אני אבי" אמרתי. היא שמה לב לסערה שמתחוללת בי הייתי סמוק ומרוגש, אבל אהבתי את הפתיחות והכייף שנתנה לי להרגיש. "תשתה משהו"? שאלה "לא תודה" אמרתי "ריח טוב יש לך...אהבתי" אמרה בקול שקט. התחלנו לדבר על משפחה, ילדים, כמה קשה לה להיות עקרת בית עם שלושה ילדים קטנים ועל כך שהיא מוצאת את עצמה עסוקה כל היום בזאטוטים ואין לה זמן לעצמה, בעודה מדברת התמתחה לאחור והשמלה השחורה והקטנטנה שלה עלתה למעלה וחשפה שוקיים מדליקים וסקסיים. "עייפה"? שאלתי "קצת" ענתה "אולי ניפגש בפעם אחרת" אמרתי וכולי מקווה שלא תענה בחיוב לעצתי זו. "מה פתאום" ענתה ופרצופה היה במין מבט כועס כמו ילד שרוצים לקחת לו צעצוע דווקא כשרצה לשחק בו. "הבטחתי לך משהו...לא"? אמרה ונעמדה מולי. "כ..כ..ן" עניתי במין גמגום טיפשי וריטה הרימה לאט לאט את שמלתה השחורה כמו עמדה לעשות לי מופע סטריפטיז פרטי, בהתחלה ראיתי את חמוקיה החלקים, ולאט לאט השמלה עלתה לכיוון המפגש בין רגליה. לאט לאט הסתובבה עם גבה אליה בעודה ממשיכה להרים את השמלה, התחלתי לראות את העכוז הקטן שלה שהיה בהיר יחסית לגופה, האם היא תהייה עם חוטיני או תחתון נשי אחר? זו המחשבה הראשונה שחלפה בראשי. ריטה הייתה עם חוטיני שחור שהתגלה לי מיד. "רוצה לבדוק אם התחתון יבש"? חייכה אלי. קמתי מהכורסה, מכנסיי תפוחות אבל הדבר היחיד שהיה לי בראש היה רוצה לגעת בטוסיק הקטן הזה ולהרגיש אותו. התחתון היה יבש למגע אולם הכוס של ריטה היה רטוב ומיצייה נזלו עליו. חיבקתי את ריטה והורדתי לה את השמלה, עכשיו היא הייתה רק עם חוטיני שעטף עכוז מדהים ביופיו. ריטה הורידה את מכנסיי ואני הורדתי את החולצה, ריטה דחפה אותי לכיוון הכורסהכשרק תחתוני הבוקסר לגופי, כרעה למולי והפשילה את התחתונים שלי, הזין שלי היה בשיא ורעד למגעה, היא ליטפה אותו לאט לאט מענגת אותי ואותו. התקרבה אל הזין שלי ונישקה אותו והחלה למצוץ לי אותו בהתחלה לעט ואח"כ בתנועות מציצה הולכות וגוברות. כולו היה בתוך פיה הקטן שלמרות גודלו הצליח להכיל את כל הזין שלי. קמתי מהכורסה והשענתי אותה על כורסה אחרת כשהיא בתנוחה על הברכיים וידייה תומכות את הכורסה, פישקתי את רגליה ועמדתי מאחוריה, הורדתי את החוטיני שלה באחת והתחלתי ללקק את הכוס הרטוב שלה. ריטה צרחה מרוב הפתעה ודחפה את ראשי ולשוני אל עכוזה. לאחר ליקוק עמוק ורטוב כיוונתי את הזין שלי לתוכה מאחור. ריטה צעקה מרוב עונג ואני התחלתי לנוע בתוכה. הכוס שלה היה רטוב והיא נעה איתי בקצב בכל פעם שהחדרתי את הזין שלי לתוכה. החזקתי בעכוז שלה וזיינתי אותה חזק יותר ויותר. שמעתי אותה נאנחת מרוב עונג. הלחץ בביצים שלי התחיל לתת אותות שרוצה להתפרץ החוצה ואמרתי לה שאני רוצה להשפיך לה בכוס המדהים שלה. ריטה צעקה לי "תשפיך לי בכוס, תמלא אותי, רוצה להרגיש את החום של השפיך שלך בכוס שלי, תן לי עכשיו זין חזק, תןןןןןןןן". ואני לא יכולתי להחזיק יותר מעמד והתפרצתי לתוכה באחת ממלא אותה בשפיך חם. נשארנו כמה דקות מחוברים עדיין, עם עיניים עצומות. "ידעתי מההתחלה שיש לך זין גדול ומענג" אמרה ריטה "איך ידעת"? שאלתי "אישה יודעת..." אמרה. התלבשתי התנשקנו וריטה אמרה לי: "זו רק ההתחלה ביננו...אני מקווה שתרצה לבדוק עוד כמה דברים בגופי..." "איזו שאלה" אמרתי "לא הספקתי לעשות איתך עוד כלום, זה היה חפוז מדי אבל זו רק ההתחלה ויבואו זיונים טובים יותר". "אני שמחה" חייכה אלי ריטה והצמידה לי נשיקה ארוכה עם לשון חודרנית לתוך פי, "אני צריכה לכבס את התחתון הזה..." צחקנו ביחד והלכנו כל אחד לכבס את תחתוניו בציפייה לפעם הבאה