div>גם בשדה התעופה, שכרטיס העלייה למטוס בידי, עדיין שואלת את עצמי איך העזתי לצאת לטיול הזה לבדי כשאני משאירה מאחור את כל המשפחה. מהיכן שאבתי את תעצומות הנפש לשחרור שכזה. כל כך לא מתאים לי כל כך לא אופייני לאורחות חיי. אשת חינוך וותיקה, גננת ממוסדת וקפדנית, עקרת בית טרודה במשרה מלאה, [ומעצבנת], משפחה אוהבת, אורח חיים מקובל, שגרתי, מובנה היטב ונורמטיבי. הנה אני כאן בדרך לפגוש את הקבוצה שיוצאת לחו"ל. הכל החל בהרגשת שגרה שוחקת. עייפות החומר - אמרה לי חברתי הטובה שולי. מזה תקופת מה חשתי חנוקה אובדת בתוך עצמי. כמו כולנו , הנשים חשה בצורך "לממש את עצמי". כתוצאה מכך, בהסכמה מלאה של יוני , בעלי המבין, האוהב והמפרגן, נרשמתי למכון אבשלום. ללימודי ארץ ישראל, טבע ונוף שאני כל כך אוהבת ומתלהבת מכל אלה בכל פעם מחדש. בכל יום שלישי בשבוע מצאתי עצמי מתכוננת בדריכות למפגשים המרתקים, להרצאות רבות העניין ולשיחות וההיכרויות עם חבורה חדשה לחלוטין– גברים ונשים בגילים שונים- שלכולנו אותם תחומי התעניינות. בתוך זמן קצר, מצאנו עצמנו -חבורה מגובשת היטב של גברים ונשים באותה קבוצת גיל - בקשרי רעות וחברות אמיצים שנתנו נופך חדש מעבר לחיי היום יום. טלפונים ושיחות חברותיות עם מקצת הנשים [רובן נרשמו מאותה סיבה שהביאה אותי למכון ] וגם עם כמה מהגברים. הטיול הראשון לרמת הגולן היה טיול בן יום אחד וההנאה הייתה מרבית. חוויה אמיתית משחררת. הטיול השני היה בן יומיים למדבר יהודה כולל לינה בשטח. לפני טיול זה, היה דומה שלראשונה יוני מחמיץ פנים נוכח ההשתתפות שלי האינטנסיבית כל כך הפעילויות המכון. הוא רטן משהו על פגישה עם חברים שתתבטל ועל המחויבות שלו לילדים – הסעות , הצופים והכנת אוכל. אבל כמי שנשואה לו כמעט 20 שנה, הכרתי את כל נקודות החולשה שלו. קצת חינחונים כמו שהוא אוהב והענות לגחמות המיניות שלו בהסכמה ללבוש ביגוד סקסי בחדר שינה ו...... מיד הוא נענה והסכים, כמובן , ליציאתי לטיול. אומנם אינני נערה צעירה אבל בהחלט נאה ונשית בהתחשב בגילי "הקשיש" - בת 44 גיל המשברים החמורים שעוברים על כל אישה ואישה . גלי חום, אי שביעות רצון מהמראה החיצוני, עייפות כרונית, חוסר סבלנות ושינויים קיצוניים במצב הרוח. אבל חזותי הכללית עדיין נאה ומצודדת ללא ספק. אומנם אינני גבוהה ותמירה כמו דוגמניות הצמרת שהן מושא לקינאה – אבל יש עדיין גברים הנמשכים לנשים כמוני. נשית,מלאה [לא רוצה לאמר שמנמונת...] עגלגלה וקומפקטית. בסה"כ 162 ס"מ גובהי ומשקלי הוא כ-59 ק"ג ולכן נמצאת כל הזמן בדיאטות כושלות בנסיון נואל להוריד קצת ממשקלי וללא הצלחה, אבל החלוקה בהחלט בפרופורציות נשיות הולמות. אי אפשר להתעלם משפעת החזה [לצערי גדול מדי אבל זה מה יש] וחיטובי המותן, הישבנים התפוחיים והעגולים שעדיין גורמים לגברים לסובב ראש. שיערי חום משתפל עד כתפי , עיניי ירוקות חומות , בהירה חייכנית ונאה למדי. עם זאת , אינני מהנשים המוחצנות הפרובוקטיביות מה גם שבמסגרת עבודתי כגננת והסטאטוס החברתי המשפחתי, מעמדו של בעלי עו"ד מוערך, הרי שהמעמד והתפקיד מחייבים. איך אומרים ...האצילות מחייבת NOBLESS OBLIGE וכאשר היו אירועים או סדנאות ממשוכות יותר יוני החמיץ פנים. אבל אני [כמו כולנו הנשים..] אני יודעת להפעיל את קסמי, מנצלת את נקודות החולשה שלו, קצת מיניות משוחררת, פרובוקטיביות משתלחת, נענית למימוש הפנטזיות הכמוסות בלילה מטורף אחד, ומיד הוא נענה לכל בקשה, בלית ברירה, ומסכים להשתתפותי באותן פגישות חברתיות עם חברי החדשים מהלימודים, טיולים וכל השאר. כל אלה הפכו עבורנו לאורח חיים מקובל ונורמטיבי. עד ההחלטה לצאת לטיול גיאוגרפיה ונופים בתאילנד.בעלי ממש הופתע. אפילו כעס עד כדי ריב. אבל כמו תמיד התרצה לאחר ליל אהבים סוער, כמו תמיד, התחייב לטפל בילדים, בבית ובכל אני משאירה אותו בתקופה מורכבת של ההכנות לקראת החג, מטלות של קניות, רכישת מתנות למשפחה ועוד. נשוב לשדה התעופה כשבועיים לפני חג הפסח. לראשונה בחיי אני מוצאת עצמי מתנתקת מכל ההכנות המשפחתיות השגרתיות לקראת ליל הסדר. משוחררת מן המחויבויות הבנאליות שמידי שנה בשנה [וחייבת לאמר לפליאתן הגדולה של בנו המשפחה האחיות, הדודות וגם אמי שכמעט נפלה מהכסא,,לבד? לפני החג? מה קורה לך?] מופתעת מעצמי ומהמוכנות לנסיעה שכזאת מותירה כאילו את הכל מאחורי. משהו מרגש בתוך תוכי. אומנם נסעתי כבר לחו"ל כמה וכמה פעמים. תמיד בעלי דואג לכל ואני ממש מרגישה בטוחה וללא כל אחריות. בעבר הרחוק גם הורי לקחו אותי עמם. אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שאני נמצאת לבד בזכות עצמי. אישה בגילי המבוגר מרגישה כמו ילדה קטנה הניצבת בפני חוויה ראשונה. טרם היציאה לנתב"ג מזכיר לי בעלי על חרדת הטיסות שלי. "תלבשי משהו נוח שלא ילחץ לך שתוכלי לנשום בקלות," אני מנשקת אותו נשיקה ארוכה ומרגיעה אותו שלא ידאג. לארח מקלחת מרעננת לובשת תחתון וחזיה תואמים. למרות תדמית העוסקות בהוראה אני מוקפדת בכל הקשור בנשיות ובביגוד תחתון ולעיתים גם עליון. מכנס בהיר בסגנון דגמ"ח וחולצת גינס קלילה. שנפרדנו בכניסה לטרמינל ההתרגשות הייתה גדולה ופרצתי בבכי. יוני חיבק אותי בחום והרגיע אותי. הייתכן שגם בצדודית עיניו ראיתי דמעה? לאחר המפגש עם החבורה כולה, לקראת הטיסה הלילית נרגעתי מעט. שוקי אחד מחברי לספסל הלימודים היה צעיר ממני בכמה שנים. רק בן 40. אדריכל. נרשם למכון אבשלום, בגלל שהלימודים אינם מחייבים וכי הוא אוהב גיאוגרפיה. כך הסביר באחת ההזדמנויות בשיחות החבריות שבהפסקות. ההכרות בינינו הייתה שטחית . לאחר כמה דקות מתברר כי שוקי יושב לידי בטיסה. כבר בעת שכולנו שותים קפה באכסדרא המרווחת שבטרמינל, באווירה לבבית וחברית אני מזהירה אותו, ספק בצחוק וספק ברצינות, שאני כל כך מפחדת מטיסות וכי הוא יצטרך לשמור עלי. ":אני מבטיח שאעשה זאת - ענה בקריצה - רק אל תתקעי בזרועי את ציפורנייך כי אני גבר מאוד רגיש ופגיע". חייך בחום. זאת הייתה הפעם הראשונה שהקדשנו יותר תשומת לב איש לרעותו. שוקי ללא ספק גבר נאה ומרשים על פי כל קנה מידה. גבוה ,שרירי, מוצק וגברי. היו כמה וכמה "פנויות" וגם שאינן כאלה, שניסו לחזר אחריו. הוא לא נענה לחיזוריהן. מקצתן טענו שהוא קר מזג ואילו אחרות לעגו לכך שהוא כנראה אוהב את אשתו, קשור אליה וגם מפחד ממנה. עיניו אפורות חודרניות ובוהקות, פניו נאות ומרובעות, שיערו חום בהיר מתולתל קמעא. חשה פתאום איך נחירי מתרחבים כאשר אני שואפת את ריח האפטר שייב שהוא מתכופף לעברי מסייע לי להרים את תיק הצד שלי בדרכנו למטוס. ג'נטלמן אמיתי. הוא נושא את התיק שלי בתוך המטוס עד לשורה שלנו שהיתה בין השורות האחרונות במטוס. ולאחר שהוא מניח את התיק בתא המטען שואל היכן אעדיף לשבת ואני בוחרת את המושב שליד החלון. המושבים הצרים במחלקת התיירים מחייבים ישיבה צפופה אנו ממש קרובים זה לזו. צמרמורת חולפת בגופי מהמגע הקרוב הזה. אינני זוכרת מתי ישבתי בקרבה שכזאת לגבר זר. בסיטואציה כזאת, לבדי ללא עיניים בוחנות של בני משפחה או קרובים וחברים המחייבים תמיד התנהגות על פי כל כללי הנורמה המקובלת והמתחייבת. יש בקירבה הזאת משהו אינטימי משוחרר חופשי. לאחר כמה דקות הדיילת מכריזה כי הטיסה מוכנה להמראה וכי עלינו להדק את חגורות הבטיחות. כאשר אני שולחת את ידי לאתר את החגורה הננעלת אני נתקלת ביד של שוקי המנסה גם הוא להדק את החגורה ושנינו פורצים בצחוק. שוקי שולח את ידו ובמיומנות מהדק את החגורה שלי . תוך כדי כך זרועו נצמדת, מתחככת בלית ברירה בחזה הבולט שלי. הוא מחייך כאילו מתנצל ואני נצמדת לחלון ברגע של אי נוחות מנסה להתרחק מהמגע הכל כך קרוב ואינטימי. כשהמטוס ממריא, כמו תמיד, למרות טיסותיי הרבות ובכל פעם מחדש אני כולי רועדת מפוחדת. שבעלי לידי אני נאחזת בו בחוזקה – ממש כמו ילדה קטנה. הנה בעלי כל כך חסר לי. בשניות אלה כל כך אני זקוקה לבטחון שנוסך בי המגע הגברי המגונן הזה. מבלי משים נאחזת בחוזקה בידית המושב שעיני עצומות עד כי פרקי אצבעותיי מלבינים. שוקי שואל לשלומי. ואני נבוכה מסבירה לו שכל כך מפחדת בעת ההמראה. כל כך שונאת לטוס. הוא שולח את ידו ואוחז בידי. מגע ידו חם ומגונן. התקפלתי במושב שאני מתכרבלת ונצמדת ליד המגוננת. המטוס נוסק מעלה מעלה ולאחר כמה דקות מתיישר בגובה הטיסה. רק אז אני מתאוששת מעט ומיד מזדקפת במושבי . רק אז שמה לב שכל משך ההמראה שדיי הענקיים והכבדים היו צמודים אל זרועו. שוקי מחייך אלי מתכופף לעברי ולוחש : "וואו לא ידעתי שיש לך ציצים מדהימים כאלה". אני מסמיקה נפעמת אבל חשה מעין תחושה של התרגשות והתעוררות שלא ידעתי על קיומן. מחייכת במבוכה מנסה להראות שאני אישה בוגרת ובשלה ולא מתייחסת "לשטויות הגבריות" האלה. שוקי מסתובב לעברי ואנו מוצאים עצמנוו בשיחה על תכנית הטיול, על מה שצפוי וגם מדברים על כל מה שהשארנו מאחור בבית , ערב חג הפסח. מידי פעם בפעם אני שמה לב כיצד שוקי שולח מבטים חומדים לעבר גלאי החולצה שלבשתי אל עבר שדי הגדולים הבולטים במחשוף הקטן של שלושת הכפתורים העליונים בחולצה שלא נרכסו עד תום. מבטיו מוצאים חן בעיני. מרגישה נשית, נחשקת, אשת העולם, לבדי ובזכות עצמי. ממש לאחר הארוחה מודיע הטייס כי יש להדק שוב את חגורות הבטיחות בשל כיסי אוויר צפויים והדיילות ממהרות לפנות את המגשים. האורות במטוס מעומעמים. בתוך דקה המטוס מתחיל לרעוד כולו ודומה היה כי רוחות חזקות מכות בו. כל זה מוסיף לחששותיי הקיימים בלאו הכי. אני שוב רועדת כולי אוחזת בחוזקה בידית המושב. הקפיצות נמשכות ביתר שאת שוקי מחייך ומרגיע אותי ואני תופשת את ידו בעוצמה. ."את כמו ילדה קטנה. אין לך מה לחשוש. זה תמיד קורה מעל לים התיכון תיכף נעבור את זה". דומה שאני לא שומעת כלל מה הוא אומר. "בואי אני אחבק אותך ותרגעי", - הוא מוסיף בנימת קול כאילו הוא פונה לילדה קטנה. הוא מרים את ידית המושב שבין הכסאות. מניח את ידו על כתפי ופורס מעל שנינו את השמיכה שהייתה מונחת על המושב. וכמגע פלא שהוא מחבק אותי אני אכן נרגעת מעט. עיני עצומות וראשי מונח על צדודית כתפו. חשה בטוחה ועוד בזרועות גבר זר לי. מחשבות ממחשבות שונות חולפות בראשי. הקפיצות של המטוס ממשיכות ואני נאחזת בשוקי כשהוא מחייך ולוחש לי כל הזמן "תרגעי תרגעי". ואז, רק אז שמתי לב שידו נשמטה מכתפי והייתה מונחת בסמוך לבית השחי. אצבעותיו , כאילו מבלי משים נוגעות, מרחפות, מלטפות את החלק העליון הבולט מהחזיה של השד הימני שלי. ואני לפתע רוטטת מהמגע. נבהלת מהתחושה שחולפת בי. מקווה שהוא ממשיך לחשוב שאני רועדת מפחד. כל הסיטואציה הזאת מוזרה לי, לא צפויה וממש בלתי אפשרית. השמיכה מכסה את שנינו. האפלולית במטוס והרוב כבר מנמנמים. אני מתרפקת שעיניי עצומות לא רוצה להפסיק את המגע האסור המטורף הזה- כל כך אינטימי וכל כך לא צפוי. אבל כל כך מרגש. שוקי זז באי נוחות במושבו וידו ממשיכה לגלוש באיטיות מטה - נכנסת בפתח של החולצה ואני רוטטת כאשר היד חופנת בפתאומיות - בגסות משהו - את השד הימני שלי שמעולם לא היה רגיש כל כך. מגע ידו החמה החופנת את השד הגדול השופע מחוץ לחזיה הקטנה מלהכיל, מעביר בגופי זרמים. מה עובר עלי. איך זה ייתכן. גננת צנועה, אפילו חסודה במידת מה. אשת איש אמא לילדים, כבולה בשבי הנורמות, המקובעות והמרובעות מתירה לגבר זר לשלוח ידיים למקומות אינטימיים וההפתעה הגדולה מכל אני ממש נהנית מהרגעים האסורים והגנובים האלה. לא רוצה שייפסק. שוקי לוחש משהו באזניי ואני אינני שומעת רק מהמהמת כמו חתלתולה בשמש חורפית. היד ממשיכה בגישושיה מטה מצליחה לחדור מתחת לחזיה הקטנה מלהכיל את החזה הענק שלי שלפתע היה דומה שהוא גדול עוד יותר – ואני מוצאת עצמי בטירוף מערכות להפסיק מיד, לעצור את זה, אולי להמשיך שלא ייגמר הרגע הקסום החלומי הזה.... ואז מהר מאוד מדחיקה מחשבות שכאלה. שוקי נצמד אלי עוד יותר ולוחש "אני חייב לך וידוי קטן מהיום הראשון שראיתי אותך במכון חלמתי על הציצים האלה אבל לא תארתי לעצמי שהם כאלה מדהימים כל כך ענקיים" וידו מועכת את השד הענק וחופנת את הפיטמה שלי שלהפתעתי הרבה הזדקרה והייתה קשה וזקופה בין אצבעותיו.אני מופתעת מעצמי, מגופי המגיב ללא שליטה ומחוסר האונים שלי. אבל התחושה מדהימה. האישה הנשואה המרובעת שאף פעם אינה מרוצה ממבנה גופה, מתביישת מכל חשיפה מיותרת, חוששת שמא איבדה את הטאץ' הנשי נמוגה נעלמת לפתע ואני אישה יצרית חושנית חשה התרגשות והנאה בכל הגוף כאשר אני נענית - מתרפקת על הגבר הגדול והמוצק הזה. שוקי שולח את ידו השניה ומניח אותה על ירכי. אני שוב מצטמררת. אבל משותקת מהתרגשות. ידו מלטפת את ירכי מעלה מעלה. " את סקסית את משגעת" הוא לוחש באזני. ואני מסכימה עם דבריו, חשה באמת סקסית ומשגעת כפי שלא חשתי זה מכבר . אני – הרעיה האוהבת - הנאמנה לבעלי למשפחה לילדים המחושבת כל כך , האסרטיבית הדעתנית, בעלת הסמכות וכושר השיפוט המחושבת והשקולה- מוצאת עצמי מאבדת את העשתונות - משתנה לחלוטין וחשה כחומר ביד היוצר נתונה למגע ידיו המהפנט של הגבר הזר שלצידי. ידו, המסתתרת מתחת לשמיכה, פורמת אט אט את הכפתורים של מכנסי. אני נרתעת מניחה את ידי על ידו מנסה להסיר את ידו לעצור אותו . נבהלת מכל מה שקורה. הוא לוחש באוזני מילות תאווה ומחמאות בוטות וגסות שמעולם לא אמרו לי. הוא מחמיא לריח הבושם שלי. הוא מדבר בפתיחות על השדיים שלי מחמיא לגודלם, לרכותם וידו כבר בתוך המכנסיים מונחת על תחתוני הקטנטנים הספוגים בלחות הרבה שערוותי מפרישה. הוא נאנח וגונח. כאשר אצבעו מסיטה את התחתון וחודרת פנימה נפלטת מגרוני גנחה עד כי דומה דומה היה שכל המטוס יפנה מבטו. אני פוקחת את עיני בבהלה. שוקי יושב קרוב אלי. עיניו עצומות. פניו סמוקות מהתרגשות. ידו ממשיכה ללטף בין רגלי. אני רוטטת כולי. הנה הוא מחדיר עוד אצבע ובמיומנות רבה אצבעו הארוכה מגיעה ונוגעת בנקודה ההיא....אני מרגישה כאילו אני בהתקף של אפילפסיה... גופי מאבד שליטה. אני רועדת . הוא נועץ את אצבעותיו חזק ועמוק בתוכי. ואני אינני יכולה [ואולי אינני רוצה] לאמר לו להפסיק. גופי כאילו עם רצון משלו. אני מפסקת את רגלי ככל שהמכנסיים השמוטות על ירכיי מאפשרות. והנה הוא מחדיר אצבע נוספת. אני חשה כל כך וולגרית. זאת לא אני. מידי פעם נרעדת כולי מבהלה. בטוחה שכולם מבחינים במתרחש. אבל נרגעת כאשר רואה כי אף אחד אינו מתייחס ודומה שכולם ישנים והנותרים עסוקים בשלהם. שוקי שולף לפתע את אצבעותיו מתוכי. ערוותי הלחה משמיעה קול בעת שהיא מתכווצת מחדש. שוקי מושך את ידי ומניח אותה בין רגליו. אני מנסה למשוך את ידי לאחור אך הוא חזק ממני. והנה אני חשה תחושה מוזרה. ידי מונחת על אברו החשוף. מתי לכל הרוחות הוא הספיק לפתוח את מכנסיו. אני אוחזת באיבר החלק הזה. מלטפת מעלה מטה מנסה להקיף אותו ללא הצלחה. מעולם לא אחזתי במפלצת שכזאת. ואם בכלל הרי שכבר אינני זוכרת לאחר 21 שנות נישואין ליוני. רק אז שמה לב שידי חופשיה. הוא כבר אינו אוחז בידי, אינו מכריח אותי. אבל אני ממשיכה ללטף את איבר מינו משתאה ממידותיו. כל כך שונה ממה שאני מורגלת אליו בבית.... כעת שוקי רוטט. מגע ידי גורם לכך שאני שולטת בכל נימי גופו. הוא נע באי נוחות במושב הצר. זז מצד לצד. עיניו עצומות. ידי חולפת על בטנו השרירית המוצקה. ושבה למטה אל בין רגליו כדי לאחוז למעוך ברכות את שקית אשכיו המלאים כל כך. הוא לוחש לחישות שאיני שומעת. כל החושניות המצטברת בי פורצת החוצה. ידו חופנת שוב את השד הימני שכעת גלש כולו החוצה אל מחוץ לחזיה הקטנה.[למה לבשתי כזאת חזיה לכל הרוחות?] הוא צובט את הפיטמה ומועך את השד שרובו גולש מתוך ידו הגדולה. ושוב שולח את ידו מטה אל בין רגלי ומחדיר את אצבעותיו לערוותי. אני רועדת. אצבעותיו מפליאות לגעת בי. תנועות אצבעותיו מהירות וחודרניות. גופי רועד ללא שליטה אני מנסה לעצור את ההתפרצות אך זאת בלתי נמנעת ואני נרעדת כולי ורוטטת מאורגאזם מתמשך ומסעיר את כל נימי גופי. אינני מאמינה לפתיחות שאני מגלה. מה קורה לי. אני מוצאת עצמי חופנת בחוזקה את איבר מינו הענק, הגדול כל כך נאחזת בו כאילו היה קרש הצלה. שוקי נצמד אלי עוד יותר. מכנסי כבר מופשלות עד לברכי. תחתוני נעוצים עמוק בין ישבני העגולים. והוא נדחף אלי עוד ועוד. עד שעכוזיי העגלגלים והחלקים עולים מעלה ,מתחת לשמיכה. המכסה את שנינו וידיו חופנות ומועכות את הררי עכוזיי הבולטים. אני נמצאת בנקודת אל חזור. אני בטירוף חושים כאילו מהופנטת. חשה ששום דבר אינו יכול לפגוע ברגעים ארוטיים אלה. דומה שלא איכפת לי היה גם אם כולם היו עומדים מסביב וצופים במעשה זימה מטורף זה. שוקי מכוון במיומנות את ישבני לעברו, מסיט את התחתון ובתנופה עזה המאיימת לשבור את המושב מחדיר את האיבר הגדול והנפוח הזה לתוכי. ואני מצליחה למרבית הפלא רק נאנקת ומצליחה לקלוט את מחציתו לתוכי. תנועותיו הופכות להיות חייתיות. חרחורים, גניחות ודברים שמעולם לא אמרו לי. ",את חוטפת עכשיו את הזין של החיים שלך, תרגישי מה זה זין אמיתי, הכוס שלך נוטף מחרמנות. שואב את הכלי שלי עמוק לתוכך..את מזדיינת, את חוטפת את הצינור שלי עמוק עמוק בתוכך.....השפיך שלי ימלא אותך...תראי איך העטינים שלך מתנפחים...כן כן תניעי את התחת שלך הישבנים העגולים שלך..כמה שהם רכים חלקים ...." ואני מוטרפת נעה קדימה ואחורה... וחשה כיצד האיבר הזה גדל והולך ואז מתפוצץ בתוכי שאני חשה את זרמתו החמה ממלאת אותי. ואני נדהמת - דווקא ברגעים אלה אני פתאום חושבת על בעלי. עד כמה אני אוהבת אותו. העדינות, ההדדיות שביחסים, הרוך והאהבה שביחסי מין רגילים שגרתיים – כל אלה לעומת היצריות החייתית והוולגריות שבמגע המיני הזה. אבל ברגעים שכאלה - הגוף רוטט, כאילו מגיב מעצמו. אני מכווצת ומרפה את שרירי האגן חולבת את האיבר הענק הזה הממלא אותי עד תום ולא מותירה בו טיפה אחת. ואז הדיילת מודיעה לפתע, מפרה את השקט שהיה בטיסה הלילית, כי יש להתכונן לנחיתה. שנינו ממהרים להסתדר. בקושי רב דוחסת את שדי, התפוחים עוד יותר מחמת ההתרגשות, לחזיה. ובתנועות קלילות רוכסת מחדש את מכנסי. אני מצליחה להתארגן וכך גם שוקי.שנינו מקפלים את השמיכה, מחייכים זה לזה. אני מקפידה להניח את השמיכה המוכתמת במיצי התשוקה ובכתמי זרע של שוקי, על הריצפה ודוחפת אותה קדימה אל השורה שלפנינו. "זה הולך להיות חתיכת טיול" לוחש שוקי באזני. אני מהנהנת בראשי. מחדשת את האיפור תוך כדי שימוש במראה הקטנה שלתיק האיפור שלי. עיני בורקות, פני מקרינות רוגע וסיפוק. ההרפתקאה הזאת עשתה לי משהו. ולמרות הכל אני כבר מתגעגעת לבעלי והביתה....מי יידע צפונות לב אישה.....