div>חזרתי מהסידורים, עשיתי גם קצת קניות. עכשיו 15:30 , עוד שעתיים וקצת אבי אמור לחזור הביתה. אז יש לי זמן לספר לכם איך נפגשנו. את אבי אני מכירה כבר לפני המון זמן,אבל למעשה אנחנו חברים הרבה פחות. לפני שלושה שבועות, יום שישי בבוקר ,מתקשרת אלי חברה של ידיד שלי, ומציעה לי לבוא איתם למסיבת שחרור של חבר של אותו ידיד ,באותו ערב. לא היה לי חבר נורמאלי כבר שמונה חודשים, כך שלהכיר אנשים חדשים וסתם להעביר עוד ערב שישי בכיף , היה נשמע לי אפשרות לא רעה. בסדר ,אמרתי לה . אבל תני לי קצת פרטים. איפה ,למה ,כמה ?? רגע ,היא אומרת לי ,אני צריכה קודם לעשות שיחת טלפון לזוג חברים של אותו חייל שמארגנים לו את המסיבה, ולראות אם זה בסדר מבחינתם. כעבור 10 דקות היא חוזרת אלי,ואומרת שזה בסדר. אז ככה : המסיבה תיערך בבית פרטי בסביון, יהיו שם בסביבות 15-20 איש בסך הכל, אנחנו צריכים להגיע במונית בלבד כי אין מצב שלא שותים. ולהתכונן לחזרה מאוחר מאד בלילה. זהו. אה , ודרך אגב , היא נזכרת פתאום, הבחור שמארגן שאל אם את "נראית טוב", אז אמרתי לו שאת נראית מעולה ,אז הוא ביקש שתבואי עם " מעט בד ". לא שיש לי בעיה לבוא חשוף , אבל לא זכור לי שאי פעם רמזו לי את זה בצורה כזאת. נחמד מצידו שהוא עוזר לי להימנע מ" טעויות ". ישנתי קצת אחרי הצהריים, בערב לבשתי מין חולצת בטן מלייקרה שחורה עם מחשוף עמוק במיוחד וללא חזייה, כך שכמעט כל הגב חשוף ,חצאית מיני שמתחתיה תחתוני חוטיני בגזרה נמוכה מתחרה חצי שקופה, נעליים עם עקב נמוך. זהו, קצת בושם , איפור עדין, והרגשתי מעולה. המונית אספה אותי ואת החברים שלי והגענו לבית של החייל בערך ב 22:45 . זה לא בית, זה ארמון. זו וילה תלת מפלסית ענקית מוקפת דשא וגינת ענק . המסיבה הייתה בסלון ענק, שכל הקיר החיצוני זה חלונות שקופים שנפתחים למרפסת אחורית , שזו בעצם רחבה גדולה שנושקת לבריכה מחוממת. והכל מוקף בעצים ושיחים. ההורים שלו, שכמובן טחונים בכסף בכמויות שבן אדם נורמאלי לא יהיה לו בחיים ,התבקשו ע"י המארגנים להתפנות לסוף שבוע לאיזה צימר בגליל. בעל השמחה התבקש לעזוב את הבית כבר בצהריים, ולהגיע בליווית חבר שלו רק בשעה 23:00 . המארגנים שכרו חברת הפקות על חשבון ההורים שלו כמובן, והחל משעות אחר הצהריים הם כבר התחילו לסדר שם אוכל, תאורה, מוזיקה ,בר אקטיבי, שתי רקדניות כוסיות , וכל מה שצריך בשביל שזה יהיה ברמה הכי גבוהה שיש. ברבע שעה הראשונה שהגעתי לשם , הסתובבתי בבית המדהים הזה, והרגשתי כמו בסרט של מדע בדיוני. מנסה לסגור את הפער התרבותי ביני לבין אלה שהם תושבי הבית הזה ואפילו לא נמצאים פה ברגע זה. אני כמובן לא מכירה אף אחד חוץ מהחברים שבאתי איתם. ואני רק יודעת שלחייל המשתחרר קוראים אבי . כשהוא היגיע אני הייתי במטבח ועזרתי שם לחתוך איזה עוגה מיוחדת שהביאה אחת הבנות. לא מיהרתי לצאת כי בין כה וכה אני לא אמורה להכיר אותו, אז שהחברים שלו יתנפלו עליו קודם. אחרי שאני שמה את העוגה החתוכה על השולחן אני מסתכלת עליו ולא מאמינה למראה עיני ... א ב י ????????? הוא מסתכל עלי , בכלל לא בטוח מאיפה אני בכלל מוכרת לו , ולוקח לו הרבה יותר זמן, מתחיל לגמגם .... ק ר ן ????????? וכמובן שכל מי שעמד מסביב מנסה להבין מה בדיוק קורה כאן. טוב, זה הזמן לעצור לרגע את השתלשלות העניינים, ולספר לכם קצת על עצמי ומאיפה אני מכירה את אבי. את אבי הכרתי לראשונה לפני קצת פחות משלוש שנים. הייתי קצינת שלישות בצבא . היו לי בסך הכל שתי חיילות , משרד בגודל בינוני ושם עבדנו.חמישה שבועות לפני השחרור שלי, אבי מגיע להחליף את אחת החיילות שכבר יצאה לחופשת שחרור. אבי היגיע אחרי חודש טירונות בגולני בסך הכל. גילו שיש לו בעיה רפואית , הפרופיל שלו צנח עמוק למטה וזהו. הוא קיבל שיבוץ מחדש ישר אלי, עוד לפני שהספיק לעשות קורס שלישות . מנפלאות הצבא שלנו – קודם משבצים, אח"כ שולחים לקורס. אבי הוא בחור חזק, מוצק, בעל יופי מחוספס כזה. יש לו מבט חכם והוא אינטליגנטי בצורה בלתי רגילה. הוא בן-אדם חברותי מאד, ויש לו עיניים ירוקות מהממות. נדלקתי עליו כבר אז אבל כמפקדת שלו, לא הרשתי לעצמי לשבור את הדיסטנס המינימאלי שחייב להיות בינינו. וככה יצא שפשוט השתחררתי והקשר בינינו ניתק. אבל עכשיו, כעבור שנתיים ואחת עשרה חודשים, מי שהשתנה זה לא הוא אלה אני : משיער בלונד-שטני קצוץ ומזעזע, הארכתי עד אמצע הגב, וגם מצאתי זמן לתרום חלק ניכר מכספי לכל מיני מכונים : מכון כושר שמטפל לי בחיטובים, מכון אחר שהגדיל את החזה שלי בשתי מידות תוך שעתיים, וגם מכון הלייזר שלא ריחם עלי, וחוץ מהראש לא השאיר לי עוד שיער בגוף . טוב , אז לעניינינו, בסביבות 1:30 בלילה מצאנו קצת זמן להתבודד באיזה פינה חשוכה בגינה שסביב הבית, ולהשלים פערים על מה שעבר עלינו בשלוש השנים האחרונות. בשלב מסוים הוא ממש התקרב אלי והחזיק את ידי. הרגשתי כאילו קיבלתי מכת ברק. הלב שלי דפק כמו משוגע. הרגשתי שאני רוצה אותו בטירוף. הוא שם לב לזה, ואז הוא נצמד אלי חיבק אותי, והתחלנו להתנשק כאילו אין מחר. אחרי שלב ערבוב הלשונות הוא לוקח אותי ביד , ואני בתוך ליבי כבר מבינה מה הוא רוצה להראות לי, ומה אני רוצה להראות לו..., ואנחנו נכנסים לחדר שלו שנמצא בקומה השנייה של הבית דרך איזו דלת צדדית קטנה ומוסתרת בצד האחורי של הבית. אנחנו נכנסים לחדר שלו, הוא מדליק מנורה קטנטונת שבצד ונועל את הדלת. אנחנו עומדים אחד מול השני ונצמדים בכל הכוח. הוא מחבק אותי כשיד אחת על הגב שלי ויד שנייה שלו תופסת לי את העורף בכוח לנשיקה צרפתית עמוקה במיוחד. תוך כדי הנשיקות , אני מרגישה שהיד שהייתה בגב מתחילה לטייל לבטן שלי, משם לרגל , ואז הוא מכניס לי אותה מתחת לחצאית ,מזיז לי את התחתונים ומתחיל לדחוף לי אצבעות לתוך הכוס. אני מרגישה מכושפת ומוטרפת, לא רק שאני לא מתנגדת, אני אפילו מפסקת את הרגלים שיהיה לו יותר קל, ואני גם רטובה בטירוף.אנחנו ממשיכים להתנשק, ואז היד שהחזיקה לי את העורף יורדת למטה לאורך הגב, הוא מכניס לי את היד לתוך התחתונים ומתחיל לדחוף לי אצבע לתוך התחת. תוך כדי זה שאני משתגעת, ובקושי מצליחה להמשיך לעמוד על הרגליים, בטיפת ההיגיון האחרונה שנשארה לי באותו רגע, אני מבינה שמה שקורה לי עם אבי זה מוזר באופן קיצוני במיוחד. הלו...??? , גבר ??? , על רומנטיקה ועדינות שמעת פעם ?? האגרסיביות שלו פשוט מערפלת לי את החושים. ברגע האחרון , שאני מרגישה שאני עוד מעט נופלת מהרגלים ומאבדת את הנשימה, הוא דוחף אותי על המיטה , מושך לי את התחתונים בכל המהירות למטה . מתפשט ,ומתחיל לזיין אותי בכל הכוח תוך כדי זה שהוא מחזיק לי את השדיים ומועך אותם. אני נמעכת תחת כובד משקלו,ומפסקת הכי רחב שאני יכולה, כדי להרגיש אותו קרוב וכמה שיותר בפנים. אחרי בקושי שתי דקות הוא גומר. אני מחבקת אותו ומרגישה איך הגוף שלו מתרכך לי בתוך הידיים. הנשימה שלו נרגעת לאט לאט, הוא יוצא ממני , מנגב את עצמו עם מגבת שהוציא מהארון, מתלבש במהירות, ואומר לי שהוא יורד חזרה למטה למסיבה ושאני יבוא עוד כמה דקות. זהו . אני נשארת בחדר , מתוסכלת , ולא מאמינה למה שקרה כאן בכמה הדקות האחרונות. פשוט לא ייאמן. מה אני זונה שאתה תוקע אותה והולך ? אפילו לא עניין אותו שאני בכלל לא גמרתי. הוא אפילו לא ניסה לגרום לי לגמור. זיין והלך. מהרגע שנכנסנו לחדר הוא לא דיבר איתי אפילו מילה אחת. הרגשתי שאני משתגעת. זהו, ככה נשארתי לשכב עם המגבת בין הרגליים שלי "עוד כמה דקות". הייתי בסערת רגשות הזויה לחלוטין. פשוט לא קלטתי מה קורה סביבי . זה היה מוזר ושונה לגמרי מכל מה שהיה לי אי פעם. אבל מה שהיה מוזר לי עוד יותר, זו העובדה שאני לגמרי לא כועסת עליו, ולמרות כל מה שקרה כאן עכשיו, אני עדיין רוצה אותו מאד. זו הייתה הרגשה מוזרה בטירוף. לקח לי איזה חצי שעה לצאת מהשוק הזה. רק אז קמתי והתלבשתי. הוא כבר היה בשיא הריקודים. אני עומדת בצד באיזה פינה חשוכה, הוא לא רואה אותי , ואני מהרהרת לעצמי בלב שאם אני עדיין חושבת עליו ורוצה אותו למרות כל זה , אז אני כנראה מקוללת...