div>הגעתי לצפת, הנסיעה הייתה מוזרה, בוקר, כביש פתוח וקריר, מהירות גבוהה, מד המהירות מצהיר על עצמו ששוטר ישמח לשלול את הרישיון ללא דיחוי ולמרות זאת התחושה היא של מהירות נמוכה סוג של הילוך איטי וצפייה סוג של מוכנות לקרב.

המודעות העצמית בעת הנהיגה הפכה אותי לדרוך משהו.

ממש לא ידעתי את מי אני עומד לפגוש, אבל ציפיתי למפגש האישי, האמת היא שגם, בצד המקצועי, לא הייתי מוכן לחלוטין וחשבתי שאצטרך לדחות למועד אחר את הפעילות בתיק על מנת ללמוד את מלוא הנתונים, הסיבה הייתה שהתיק הונחת עלי ללא שהות, אבל זה לא ממש מה שהטריד אותי.

בקשר ללקוחה היה מסתורין לא קטן שיצר צפייה, שיחות הטלפון אפפו רמזים על רצון במין, אבל...... אולי הכוונה היא להנחה במחיר ? קשה היה לדעת, לא פעם שוחחתי עם הגב' עוד לפני שנוצר התיק, זכר לאירוע קודם.

אז היא רוצה מין או ייצוג ? השיחות הרי היו עוד לפני התיק..... חוץ מזה בהתחלה לא ידעתי איך היא תיראה אחרי 4 שנים, אז היא אכלסה את המחשבות שלי בלי סוף אחרי פגישה קצרה וחד פעמית (ללא מין, אבל עם הנחה ניכרת שהובילה אותי לאנחת אכזבה מעצמי), נכון אנחנו מדברים מידי פעם על דה ועל הא במסווה של שאלות הקשורות לעבודה, אבל בכול זאת עברו 4 שנים, נצח כמעט.

השיחות מצידי תמיד מסתיימות באיבר מין זקוף ורצון לשיחה הבאה, מצידה ? לא ברור.

מגיע מסדר את הצריך סידור, היה טוב ופשוט במידה מפתיעה מה שמפנה יום שלם מכל עיסוק. היא שונה במעט, בוגרת יותר, מעוגלת יותר, ישבן נרחב הרבה יותר ממה שזכרתי, בכול זאת עברו כמה שנים ולא מעט שינויים בחיים.

היא השתנתה לי, לא עוד אשת עסקים דינאמית, אלא, עובדת כשכירה רגועה יותר, לפחות לפי מבט, אבל היום פנוי וניכר היה שגם אני השתנתי בעינה "רזית", היא מעירה, "לא חושב אני עונה, פשוט שהולך לי בתיקים ואני מצליח אני ניראה רזה יותר, חמוד יותר, (היא מחייכת ואני נסחף) מיני יותר, סקסי יותר ואפילו גדול הרבה יותר" אני משיב תוך חיוך ענק.

היא צוחקת וחושפת שיניים צחורות, אני מביט עליה ורואה גוף נשי ישבן מעוגל, מעט משקל עודף בחלק העליון וטליה צרה למדי שמוסתרת על ידי בגרים רחבים בשכבות רבות כמו איכרה לפני הרפת אני חושב, מהצד הפיזי היא גבוהה למדי בערך 175, כנראה ללא חזייה אבל קשה להעריך את גודל החזה בשל השכבות שהחורף מביא, רק החופש של החזה שזז לו ממחיש שהוא גדול למדי, אבל, ברגעים אילו ללא צורה ברורה.

ולמי שלא יודע זה הזמן לספר, חזה נימדד בצורתו ולא במשקלו.

בסיום אני מעיר "הכסף" אני אומר. " בוא אלי " היא עונה "בוא אחרי", "פ'סדר", נוסע אחריה.

מגיעים לבית, בית אבן יפה בראש פינה, חלק אחורי של בית גדול יותר, גן מדהים, והבית פנימה קטן והכל קרוב להכל, נכנסים לבית, ריצפת העץ חורקת קלות. "ממש צימר" אני מתפעם, "ואני אומר את זה כמחמאה".

היא צועדת לפני הילוכה תוך כדי העובדה שהישבן זז לו מצד לצד במכנס רפוי כיאה לבחורה שהחיים הם לא תל אביב בשבילה, הבגדים בכלל רפויים, גדולים ונוחים בלי תשומת לב אמיתית לפרטים הכל כך תל אביביים כמו שהיא מגדירה אותם.

היא מורידה את המעיל הפתוח ואת הסוודר שהיה גם כגלימה מתחתיו ומביאה ביסקוויטים, החזה ניראה חופשי יותר. אני מתחיל לחשוב רק מין, ואותי זה מפחיד, מפחיד אותי שהרי אולי המחשבה היא שלי בלבד ? ואחרי ההנחה תבוא אנחה ?

היא שואלת "אפשר בתשלומים ?" , ".........כן בטח אפילו 10" אני אומר בגמגום קל של מי שנועץ מבט ארוך בחורים של השריג ומתלבט האם זאת חולצה מנוקדת מתחת לשריג, או, שמע פטמות הנראות כצל כהה מבעד לחורי השריג ונעות מצד לצד.

בסיום רישום השטרות אני לוקח אותם ושם בפאוץ. ו... אני נאנח הנחה פנימית ברובה, עכשיו אני רגוע לגבי עצמי שלא יקפוץ לי שד קטן ואוותר על הכסף תמורת זיון, או יותר עצוב, מחשבה על זיון.

"נו אז מה השתנה אצלך, לא ראינו אותך הרבה זמן, אתה בכלל לא בא לבקר", היא אומרת/שואלת.

מדברים ומספרים על השינויים בחיים, שותים קפה, אוכלים עוגיות וופלים, הגשם, שהיה עדין הרבה יותר קודם לכן, קופח עכשיו על החלונות, כך שצריך להרים מעט את הקול, או להתקרב במעט, ואני מניח ששני הדברים מתרחשים בחוסר מודעות מסוים.

אני כמובן מחליש את הקול, היא מעט מתקרבת, אבל כאן זה נעצר.

לאט לאט נראה שהשיחה עומדת לפני סיום כמו כוס הקפה, האירוח הסתיים והכל מעט כבד יותר כאילו היא אומרת אתה צריך ללכת......יש לי מה לעשות עם היום הזה......אני כבר נעמד ומסיים את הקפה שנותר בכוס, רגע לפני שאני יוצא אל האין סוף והביתה.

באותו רגע מחליט לנסות...אולי....יש לי קרס קבועה מחיי הרווקות, אחת כזאת שתמיד מצליחה, ואם היא לא מצליחה אז ברור שאני סתם מדמיין, מניח את הכוס במטבח שבמרחק נגיעה..... "עשיתי קורס למסג לאחרונה", האמת היא שהקורס היה לפני 10 שנים אבל הרעיון נאמר, ואני שואל האם זה יעבוד.

"מה באמת" היא מתעניינת ומביטה בי, "תמיד רציתי אבל אף פעם לא היה לי זמן, אני מתה על עיסוי, מכורה לזה, באיזה סגנון" ? "זה מורכב" אני עונה, הקורס היה בתאילנדי כמו כל מי שטייל במזרח, אבל לך תזכור את כל התנועות המוכניות, "זה בנוי על תאילנדי, אבל מעט שונה, את יודעת המדריך למד הרבה סגנונות".

"יש לי כאן כאב בעורף....אתה מוזמן להראות לי".... היא אומרת ותוך כדי מסיטה את השיער הארוך בצבע שחור פחם, וחושפת צוואר בצבע הפנינה, אני לוקח ביסקוויט, ניגש, מכניס אותו לפה ומוחה כפיים ומחמם במעט את האצבעות בחיכוך של יד ביד ומעסה את הצוואר במיומנות מקצועית עדינה יחסית, הרי אני לא ממש מכיר את הגוף הזה ומה שבטוח זה להתחיל חלש מהרגיל, עובר על קווי השרירים וקווי הגוף מאחורי האוזניים ועד העורף הנוקשה מעט, מגביר מעט את המגע, "אני לא מכאיב ?", שואל "ממש לא אפילו מעדיפה מעט חזק יותר" היא עונה, מגביר את העוצמה ומתחיל לשמוע הנחות, מחליט לתת פאוזה קטנה למצב.

" האמת היא שהעיסוי הזה בנוי על התחלה מכף הרגל" אני מבהיר, תוך כדי זה שאני חודל את המגע, זז במעט ומתיישב מול.

.." תביאי לי את כף הרגל אני הראה לך". אני מתיישב מולה, נוטש את הצוואר הדואב אל הכף רגל, בניגוד למקובל לדעתי היא מקום מיני בהרבה, במיוחד לנוכח ההתפתחות במסאג (המתוכננת).

מגיעים לבייס אחד, אני מהרהר לעצמי.

היא מורידה את הכפכף ומושיטה אלי את כף הרגל, שהייתה בתוך כפכף "קרוקס", אני מניח את הכף על רגלי, הכף עצמה חנוטה בגרב ספורט לבנה, אני מתעלם, באיטיות מביט על הכף רגל ולעט לעט מתחיל לחמם את הידיים ומתחיל ללחוץ על הנקודות בכף הרגל במחזוריות תאילנדית (מעל הגרב), היא נשכבת על הפוטון בחלק גופה העליון והישבן על הרצפה, אני בודק היטב את כף הרגל והיא שולחת את ראשה לאחור, הבטן מבצבצת מולי אני ממשיך לעשות את כף הרגל והיא שולחת את ידיה ומתמתחת, "ואו...זה נעים" היא כמעט גונחת ואומרת שוב ושוב.

אני מסתכל ורואה מהבטן כמעט עד לחזה, בטן שטוחה, צרה, בגוף הבנוי כמו גיטרה מהדור הישן, יש משקל עודף בחלק התחתון ובעליון, אבל הבטן עצמה שטוחה והטליה צרה, יש קונטרה אני מהרהר.

החלטתי לעבוד לאט, זה המקום לספר על עצמי, בן 38, 185 מתאמן הרבה וניראה טוב, באותו הרגע היה ברור לי שאפשר להגיע לזיון מהיר, אבל באותם רגעים של היסוס יש הנאה מיוחדת, החלטי למשוך את האירוע עד כמה שיתאפשר לי ואני לא אתפוצץ, להימנע מהכרעה, הזין עמד, היה ברור לי שגם היא בצפייה......והחלטתי להוריד את הקצב וליהנות מהשלווה שראש פינה מציעה, הטלפון צלצל שוב ושוב, השתקתי והחבאתי וקבעתי לעצמי יעד, לא בדקות הקרובות, למשוך וליהנות, לזרום.

"אפשר להוריד את הגרביים?" אני שואל, "בטח", היא עונה, ואני מוריד את הגרביים, מוריד גרב אחת מתפעם מכף רגל פרופורציונאלית באופן לא שיגרתי, כל אצבע כאילו נבנתה בידי אומן, מובחנת נקיה וכמעט אפשר לומר מושלמת, אני מטפל בכף הרגל.

זה המקום להסבר, כפות הרגלים זה משהו מיוחד שראוי לתשומת לב, כף רגל יפה זה דבר נדיר ומחרמן, סוג של אסטטיות עצמית, לא ניקיון אלא טיפוח אמיתי ניכר בכף הרגל, מה עוד שמדובר באזור שלא תמיד מקדישים לו את תשומת הלב והוא אזור שממש צמא למגע, אני מקדיש 5 דקות לכל כף רגל, והבחורה מתמתחת נוהמת וגונחת. ברור לי שאני חייב מגע על עצמי, אבל....נחכה....

תוך כדי אני בוחן שוב ושוב את הגליים, האצבעות בנויות בצורה מושלמת, מזמן לא ראיתי כף רגל כל כך פרופורציונאלית, כל אצבע במקומה מובחנת ויפה מהאחרת, להפתעת הכל גם לק מכסה את הציפורניים. אני מחמיא לה שוב ושוב על הכפות המושלמות.

תוך כדי בחינה של הכף מגלה שהכף טופלה בידי אומן, "אז אני לא מאמין, עשית פדיקור ? לא ידעתי שהבחורות מצפת בכלל יודעות שיש דבר שכזה" אני מקניט, "בזה את משקיעה כסף ?" "ניראה לך" היא עונה לי, "השכנה שלי עושה פדיקור והחולשה שלי זה שיעסקו לי ברגליים, אז היא מתאמנת עלי, וגם אתה יודע מה אתה עושה".

עכשיו אני מחליט להעלות פאוזה.

אני מפסיק לרגע "את צריכה לשכב על משהו ישר יותר, אולי כאן על הפוטון שמעלייך", היא נשכבת בזריזות, הגוף מפסיק להיו7ת בתנוחה בלתי אפשרית אלא עתה הוא ישר ואני מוריד נעליים ומוריד עניבה ומוריד את החולצה ("שלא תתלכלך" ונשאר עם חולצה תחתונה לבנה), וחוזר לבדוק את האצבעות ברגל, אחרי שנייה שואל "יש לך שמן זיית, או, קרם גוף".

היא מצביעה על קרם גוף מעט ילדותי בצבע אפרסק ואני מניח מעט קרם בריח ילדותי על כף ידי, ומתחיל לעסות בין האצבעות ברגליים, אחרי מספר שניות מעלה את המכנס מעלה מעלה ומתחיל לעבור על הרגל מלמטה על השוק, דרך גיד אכילס, וטיפול ארוך בשוק, משם לרגל השנייה.

ברור לי שהיא נהנתה, הרגליים ארוכות, אולי בעלות מעט משקל עודף, אחרי מספר דקות היא פותחת את עיניה " אתה יודע פה בחורף לא ממש מורידים שערות, היא מציינת" אני שלא שמתי לב מבחין בכמה שערות שוררות, ממש מעטות על השוקיים.

אני ממשיך ועובר על קווי זרימת הדם, עובר על השרירים השונים ומפריד אותם, הכל עדיין בשוקיים, פתאום אני מביט אל המכנס ורואה כתם רטיבות שמתחיל להצטבר באזור הערווה, ומגיע למסקנה שאולי עדיף להעלות פאוזה, ולו במעט, לפחות לטובתה.

"בקושי יש לך שערות" אני מציין, "למעלה בירכיים יש לי בעיה שם יער קטן, אני מגלחת וזה גודל, בשוק אני עוברת עם המכונה ועכשיו חורף ואין לי למה אז לא גודל כל כך", היא עונה, "אז תורידי וניראה, אם יהיה צורך נטפל בזה".

"הייתי שמחה" היא עונה "...........אבל אני לא ממש עם תחתונים", היא אומרת ואני כמעט ולא מצליח לזוז שהזקפה שלי כבר בגודל של מיגדל לוהט רק חושבת על הערווה ומנסה לקלוט כל שביב של ריח שיוצא משם.

אני רואה ניצנים של החזה שהיא מתפתלת תחת ידי המעסות את השוקיים, החזה ניראה לי מדהים, אבל עדיין מוקדם לדעת.
"את יכולה לשים מכנס, וחולצה יותר נוחים" אני מציע, תופס חולצת טריקו ומכנס בוקסר שנמצאים על הכיסא ליד וזורק לעברה. "תסתובב" היא פוקדת אני נעמד ומסתובב ומסתכל על הקיר ומגלה מראה התלויה עליו, אני מתקרב אליה ומתרחק מהאישה, שאני קם אני מרגיש את האיבר שדורש טיפול, ומתכווץ על מנת שהדבר לא יבלוט, כאילו יש אדם המביט עלי מהמראה גם כן, אני מרגיש זרמים בגוף, מביט במסך הפלא ורואה שהיו עשרות שיחות ומחליט להתעלם.
היא בוחנת את הבגדים שהגשתי לה, "נו יאללה" אני אומר והקול יוצא לי צרוד ומצפצף מרוב תשוקה.
היא נבוכה בקולה, "אתה לא מציץ" ? היא שואלת, "ממש לא" אני עונה ומזמזם שיר על מנת להירגע....."מסתכל " אני אומר לעצמי בלחש....."לא מציץ".
"מה" היא שואלת...."כלום" אני עונה...אני רק שר".
היא מורידה את החולצת השריג, ואני רואה חזה ענק, ללא חזייה כמובן, מוצק ומעוצב באופן מפתיע, אגסי לחלוטין עם פטמות זקורות וכהות מאוד על גבול השחור, הכל בולט על רקע הגוף בגוון בהיר של פנינה, היא שמה את החולצה, שהיא למעשה גופיה בצבע ירקרק שהחזה כמעט ולא מצליח להידחס לתוכו, היא מורידה את החולצה שרק שמה ולובשת עתה חולצת טריקו לבנה שהייתה על המיטה יחד עם בגדים נוספים, היא בוחנת את הפטמות מול מראה אחרת בקיר צדדי רואה שהחולצה שקופה לגמרי וחוזרת לגופיה, אח"כ ניגשת מעט לצד מה שמחייב אותי לשנות מעט מיקום על מנת לא לאבד את המראה.

אני עכשיו כמו טיל מונחה זז למראה גופה.

היא מורידה את המכנס ומסתובבת, אני מביט בישבן, גוון פנינה, היא בוחנת את הגליים ומתכופפת....."לא להציץ היא אומרת" , היא מסתובבת לראות את מצבי ואני באמת עם פנים מול הקיר, היא מסתובבת חזרה ואני רואה איבר, יותר נכון גוש של שיער ערווה מולי, עכשיו אני רואה איך היא בוחנת את השערות אילו שמחברות את שיער הערווה.

הערווה ענקית ומלאת שיער, והחיבור הוא ממש אל לחלק מהרגל. שעיר, לא תל אביב לחלוטין, השיער בערווה ניראה סמיך וכהה מאוד וארוך.

ניכר בו שמזמן לא עבר טיפול. שעירה אני מחייך לעצמי, בעבר סיפר לי חבר ששער על הבחורה מבטיח הורמונים גבריים ולהיטות למין, אני מחייך לעצמי מאושר, נבדוק אני מעיר לעצמי.

ברור לי שכאן לא הלכו לים בכמה שנים האחרונות גם לאור הגוון הבהיר וגם לאור השיער.

אני רואה אותה מגניבה מבטים לעברי ובוחנת את השיער העווה שלה, מתלבטת, כאילו רוצה להפסיק ולחדול, אני מחליט לתת לה לחשוב מהר, הרבה יותר טוב.
"זהו ? אני שואל אפשר להסתובב"...לא...לא...לא ...לא" היא עונה ושמה את התחתון האמריקאי על עצמה. ובודקת שהוא מכסה היטב, התחתון ארוך מהרגיל היא עומדת, "ממש תחתוני סבתא" אני מעיר. היא מסתכלת על המראה וברור שהיא הבחינה.

"אתה יכול להסתובב, כאילו שזה עוזר במשהו, אבל תסגור את הוילון היא פוקדת, יש לי שכנה שמציצה לי" אני סוגר את הוילון ובאור יום החיוור מסתכל על הרגליים הארוכות, בת 39 כמדומני, אבל לא הייתי חרמן ככה מגיל 16.

העובדה שראיתי אותה עירומה רובצת, "בוא נדבר", היא מתיישבת, אני מתיישב מולה ברור לי שהיא מחליטה להפסיק את האירוע בחלקו המיני, אנחנו מדברים על כמה המקום שונה מתל אביב, אני תוך כדי מורח את הידיים שלי בקרם גוף ומתחיל בטיפול בכפות הרגליים, עובר לאט לאט בין האצבעות הארוכות כל כך בכף הרגל, ועד לגיד אכילס וקווי הדם שלו, היא נאנחת ומשתתקת.

היא למעשה יושבת ואני מקפיד שלא לעבור את הברך במסעותי מעלה, הזמן הוא זמן אני אומר לעצמי.

היא נמתחת מעלה כאילו רוצה להעמד, "תנוחי" אני מציע והיא באיטיות מסוימת נשכבת על הפוטון. חזרנו לתלם אני מעיר לעצמי.

עכשיו אני עובר על רגלה מכף רגל (אלוהית) עובר את הברך, בודק כל ס"מ בברך ומטפס מעלה מעלה עד 5 ס"מ מהערווה.

אני חש בשיער על רגליה ירכיה, אבל במשך 20 הדקות הקרובות מטפל ברגל אחת, מהברך ועד לתחתון האמריקאי, ניסיתי בשלב מסוים להרים מעט את התחתון והיא מורידה אותו בחזרה, אני מחליט להוריד הילוך.

ומורח את הרגל השנייה היטב, שם לב שבשעה שאני מעסה את כף הרגל ובמיוחד בין אצבעות הרגליים היא מתפתלת מהנאה, אני מביט ורואה את המפשעה מהתחתון המתרומם, וגם רואה שהיא רטובה כמעט לחלוטין, היא ממש חמה אני מהרהר לעצמי ומחליט למתוח את האירוע עוד במעט.

את החלק האחרון של הטיפול אני עושה מעל המכנס האמריקאי (למי שלא יודע באופן עקרוני הטיפול בד"כ הוא מעל הבגדים ואין בעיה עם לכלוך – בגלל ששמן לא מעורב בטיפול זה), אני חוסם בעזרת האצבעות, בשתי הירכיים, את העורקים עם שתי אצבעות בכל רגל, מפסק את הרגליים, הריח של הערווה הרטובה מכה באפי, התחתון רטוב בצורה שלא ראיתי מאז גיל 16, ואז לאט לאט משחרר את הדם וממשיך לזרום עימו על הרגל עד לכף הרגל וחוזר חלילה....עולה דרך קו דם אחר למפסעה ושוב חוזר על כך. שמגיעים לאזור המפשעה כל פעם מפסקים את הירכיים מעט יותר מה שמביא את הריח לאף בצורה ישירה.

בסיום הטיפול אני מביט ורואה שהתחתון פשוט רטוב לגמרי, מה עוד שעל מנת למצוא את העורקים הצמדתי אותו אל הערווה, כך שהידיים השומניות והערווה הלוהטת הפכו אותו לסמרטוט רטוב.

"את רוצה שאני יעזור לך עם הארבע וחצי שערות שיש לך" ?

"איך" היא שואלת, "יש לך סכין, סכין גילוח" אני שואל.

היא מפנה אותי באצבע למקלחת ואני חוזר משם עם סכין חדש, מאך 4 גברי ושמן זית מהמטבח.

אני מתחיל למרוח את הרגליים היטב בשמן זית, קולות ההנאה היו בלתי רגילים, היא פשוט נאנחת כאילו אני כבר בפנים, הרגל ארוכה ונעימה למגע, ברור שהבחורה היא שרירית, שרירים "מושבניקים" היינו ללא הרזון החיוור, עובר על השרירים בתוכם, עובר על השרירים בנפרד שהידיים טבולות בשמן זיית, מכף רגל ובין האצבעות ברגליים ועד לשפת המכנס ומשם , מתחת למכנס עד למפשעות.

שוב אני עוצר את הדם ונע יחד עימו עד לכף הרגל, התחושה מדהימה, השערות באזור הערווה רק עושות את זה מוחשי יותר ומסעיר יותר, מה עוד שהריח באוויר משכר לחלוטין, הרעמים נשמעים כל כמה שניות מבחוץ ואני חש כמו דמות מסרט ישן.

זה המקום לספר על החזה, ראיתי חזות בחיי, אבל זהו חזה ענקי, פשוט ענקי, ומה שיפה בו הוא לא שוכב לצד בעליו אלא עדיין שומר על צורה שעה שהיא שוכבת, הפטמה הימנית מרבית הזמן נמצאת מחוץ לגופיה, מידי פעם מוחזרת פנימה וזה רק על מנת לברוח שוב, פטמה כהה באופן לא מובן, במיוחד על רקע הגוף הלבן.

שהפטמה מוחזרת שוב לתוך הגופייה הסוררת אני לוקח את כף ידה הנגדית לש את הכף שידי מוצפות בשמן זיית עד שהיא רטובה כולה ומניח קלות את כף היד על הפטמה הסוררת.

הידיים שלי עוברות על נקודות החיבור בין הרגל למפשעות, המכנס/תחתון רטוב לחלוטין, היא מתפתלת תוך כדי ומרימה ידיים ומורידה והחזה כמעט כולו ניראה עתה היא מורחת לעצמה את החזה בשמן, שהיא חדלה לשניה אני מוריד את היד מהחזה ומורח אותה שוב ושוב בעזרת ידי בשמן זית.

היא מורידה את המכנס שוב ושוב, על מנת שלא הראה את הערווה, אני נוגע אומנם באזור התחתון אבל שידי מתחת למכנס. זה הזמן לשינוי אסטרטגיה.

אני טובל את ידי בשמן בכמות גדולה, "אופס, סליחה, לכלכתי לך מעט את המכנס" אני אומר ששמן זית בכבישה קרה נוגע במכנס, "אפשר להרים מעט אני שואל ?" ומרים בלי מילים את המכנס ומביט כמעט בכל הערווה הפרוסה בפני, כהה ומקורזלת והניגוד לעור הבהיר בולט עוד יותר.

לוקח את הסכין גילוח ומתחיל לעבור על הרגל מהמפשעה לכיוון הברך, לאחר כל קו על הרגל אני טובל את הסכין במיים חמים מנער ומחדש את התנועה לאט לאט, חש את השריר חש את ההתרגשות, מנקה שוב את הלהב ונושף אוויר קר על הגילוח העדין. אני חש את הגוף בוער ומתפתל.....חש את הסכין מורידה שיער ואת הגוף רועד תחתיה.

בחוץ אני שומע רעמים והאור מהחדר השני רועד במעט, האור כבה והחדר הופך לאפלולי יותר, מחפש נר והיא מציע תדליק את הגז, אני מדליק את הגז בתנור הלהבה מרצדת, אח"כ ניגש לתנור גז לחימום החדר ומדליק גם אותו, החום בדירה הקטנה הופך לחם מאוד ולח מאוד, אני מסיר את המכנס ונותר בחולצה לבנה תחתונה ומכנסי בוקסר.

אני עובר על השרירים בעדינות, מסיט את התחתון מעלה מעלה, ומגלח היטב את הרגליים, באזור המפשעות אני מגלח את האזור שלדעתי הוא משהו כמו 6-8 ס"מ מהאיבר מין. מתבונן על האיבר, שפתיים חיצוניות כהות על גבול השחור ופתח ורוד. בין לבין ממש פזל של צבעים כאילו כל גווני האדום/ורוד מתמזגים אחד בשני.

אני רואה אותה נאנחת ולשה את החזה שמחוץ לגופיה בעזרת כף ידה שוב ושוב על גבול הכאב שבלישה של הזה, היא תופסת את הפטמה ולוחצת ברור לי שהעונג והכאב הם חברים טובים בבית הזה.

כל התהליך לקח זמן לא מועט, אני נושף אויר קר על הרגל ומגלח את הרגל כנגד כיוון הזיפים, מתקרב לאיבר מין ואף רואה אותו הדגדגן ע נ ק, שאני אומר ענק אני מתכוון לתפוח וענק, בצבע ורוד/אדום עז – ממש מעורר את הצורך לינוק אוו כמו זיין קטן....אני שותה מים ומתבונן בפלא.

אני מחליט עכשיו לזרז מעט את ההליך ומושך את הסכין גילוח עד צידי האיבר, מרחק של 5 ס"מ משפתי הערווה הלוהטת ואפילו פחות, מעולם לא ראיתי איבר תפוח כל כך, השפתיים פשוט תפוחות וורודות האיבר עצמו הוא עם שפתיים חיצוניות שחורות כמעט והשפתיים הפנימיות הן אפילו לא אדומות אלא מצבע ארגמן ועד לצבע ורוד, אני מפסק את הרגליים ורואה איך האיבר מכין עצמו מבעבע במין תשוקה, רואה את השפתיים הפנימיות מבעבעות במין שקט שכזה נפתחות ונסגרות המראה ניראה כמו משהו שרואים בערוץ "נשיונל גאוגרפיק" או משהו שכזה.

תובל שוב את הסכין במים החמים שלצידי וחוזר ועובר על הרגל ממש עד שפתי הערווה, כמעט עד לאזור השחור אבל מותיר שובל של פחות מ 3 ס"מ מצידי הערווה התפוחה, היא נרעדת רעד ארוך ביותר, משהו שבזמן אפשר להניח שהיה מעל לדקה, אני מניח שתי ידיים על ביטנה החשופה, היא מתפתלת והתחתון יורד במעט וגם אני מתרומם במעט, התחתון שב להסתיר את האיבר ואני חש ברעידות נוספות בגופה, התפתלויות שנמשכות גם אחרי שאני חדלתי.

אני כמובן ניגש לאזור השלפוחית לוחץ עליה קלות וחש אותה, תפוחה לחלוטין, אני משרטט את קוויה לפי הקושי, ולוחץ קלות על השלפוחית הקשה כמו אבן, היא ממשיכה לרעוד, היא נאנחת ואני לוחץ על השלפוחית, הרעד נפסק וחוזר, נפסק וחוזר, אני חש שהבטן מתחילה להיות רכה יותר והיא קמה ורצה בפתאומיות.

אני מסתכל על הפוטון ורואה כתם של נוזל, מחכך את ידי ומגלה, פיפי, הבחורה ברח לה.

היא רצה לשירותים ואני שומע את המים הזורמים...חוזרת "הייתי חייבת פיפי, שתיתי המון היום וכל זה" היא מסבירה שהיא חוזרת מהשירותים, עם תחתון חדש, אמריקאי גם הוא, היא נשכבת שוב, אני מניח ידיים על הבטן ועובר איתן על לכפות הרגליים על קווי הדם.

היא סמוקה לגמרי, שערה סתור, הבטן ממשיכה לרעוד תחת ידי, ואני לא ממש מוצא את הרגע.

היא בהתחלה הרימה את פלג גופה העליון לראות היטב מה אני עושה, אני מרטיב את ידי בשמן זיית, נישפך מעט ואני רואה את הצער על הכתם, ועכשיו היא נוקשה במעט, אני חש אולי היא מהרהרת על מה קורה איתה, השרירים ממש רועדים בקישוין, בכל אופן היא לא רגועה, היא מביטה בשעון קיר שוב ושוב.

ברור לי שהיא רוצה להפסיק לרגע, אבל פוחדת לומר משהו, פתאום מכה בי הרעם, הבחורה גמרה, פשוט בד"כ הרעד הוא יחד עם פעולה ישירה על האיבר, כאן לא היה מגע לא עם האיבר ולא עם הדגדגן, אני עוצר, מחליט להוריד הילוך ולראות אין זה יזרום מצידה, האם גם אני אקבל סיפוק ?

המגע שלי הופך להיות סתמי בעיניה, שוב אן התפתלויות או רעשים של הנאה וכו.....החכמה היא להיות מודעים, לשלוט ולא להגיע לנקודה שאין ממנה חזרה.

"רוצה קפה" אני מציע.

"כן" היא עונה וממש קופצת ונעמדת ומיד רצה למטבח, במרחק 2 פסיעות.

אופס, אף פעם לא צריך להיות מהיר מידי אני מהרהר לעצמי, היא חוזרת עם קפה, ומציתה ג'וינט.

"אני רואה שאת עדיין עושה לי עבודה". אני מעיר שאני רואה שהיא מוציאה קופסה של 50 גרם לפחות.

היא צוחקת.

אני רואה אותה מביטה על הגבעה שבתוך מכנסי, ממש רזית היא מעירה.

ממה לא אני אומר, תעמוד רגע, היא מציעה, אני מחליט לזרום ונעמד.

היא מתקרבת אלי ונוגעת בבטן, "מתחת זה לא שומן אתה יודע", היא מעירה ותופחת קלות לכיוון האיבר העומד כמו שמזמן לא זכרתי, האיבר שמעט התרפה מקפץ שוב.

דפיקה בדלת, היא בשלווה ניגשת מרימה את המכנס שלה שלבשה בתחילת היום ושמה אותו, פותחת את הוילון וניגשת לדלת. אני במהירות מתלבש "רגע, רגע.." .אני אומר והיא פותחת בהיסוס של שנייה – אני לבוש, אבל יחף.

מרגיש איך הזקפה נעלמת עם הדלת שנפתחת, איך היא מסופקת מצד אחד, ומצד שני אני ממש לא, אבל הרוח שניכסת יחד עם הדלת שנפתחת היא כמו קריאת השכמה שאומרת.....נגמר.

השכנה נכנסת בסערה מהסערה שבחוץ "גם לך אין אור ?" היא שואלת, "אופס", היא אומרת שהיא נכנסת "מצטערת", נכנסת אישה כבת 45 (את זה אני יודע מההמשך) רזה לחלוטין, כמעט גברית, לפחות בפנים, אלמלי החזה שברור שעבר תחת ידיו של פלסטיקאי מומחה, אני מהרהר לעצמי, לבושה בגדים שהם כאילו נלקחו מעיתון אופנה, זה מגוחך לראות חולצה לבנה ומקטורן שהם כל כך רטובים,.הגב' מאופרת בכבדות באיפור מרוט ורטוב מגשם, ההפך הגמור.

"לא שמתי לב שאין אור" עונה הלקוחה, שבחדר התאורה היחידה הוא הגז במטבח ותנור הגז שמחמם, והאור המועט שניכנס מבחוץ מהגשם היורד. ומושיטה את כוס הקפה שלה לחברה שנכנסה, זאת מעדיפה את הג'וינט ושואפת עמוקות.

""איזה יום...איזה יום....אני חייבת לספר לך.....איזה יום...." היא נכנסת מורידה את המקטורן, החולצה נצמדת לחזה, ואני רואה חזה גדול מרושת בחזייה מובחרת על רקע החולצה הלבנה והיא מוציאה את החולצה מהמכנס, "ניראה לי שאני בסוף מרימה את העסק" היא ממשיכה להיות מרוכזת בעצמה, ונעמדת מול התנור חימום.

האיפור ניראה מרוח לחלוטין, היא נראית כמו קוריוז של מישהי שלבושה היטב רטובה ומרווחת איפור, "רציתי להתקלח אצלך הייתה לי פגישה עם המשקיעים....יש לך מים חמים" ,היא יורה ללא הפסקה "אז מה אתה ............. שלה ?" שואלת הזרה. ומושיטה לי יד. "שרית". אני לוחץ את היד שלה, ומחליט, זהו זה היה היום, אי אשכב היום עם שתיהן.

אני חייב.

אם הסיפור מעניין, מה הוא עושה לכן, רוצות לדעת מה היה בהמשך ? פעם אחרת.