div> איברי נדחס לו אל בין שפתיה התחתונות במקצב אחיד ובלתי מתפשר. דגדגנה הנפוח רטט לו כפעמון קטנטן, כאילו מבקש להצטרף גם הוא למנגינה. גניחותיה המתחננות לעוד שרו שיר מלא תשוקה בעודי בועל את איברה החלול. שחלותיה רעדו, חצוצרותיה חיצררו. כל גופה רעד ורטט למקצב נגינתנו בעודי מנצח על התזמורת כולה.
לכל בית בשיר הוקדש מקצב יחיד ומיוחד. לעיתים המקצב התגבר. לעיתים נשאר קבוע. לעיתים חשתי שיש להוסיף תת מקצב של הצלפות.
תוך כדי כריעתה על 4 ככלבלבה בת יומה, התווסף מקצב ההצלפות. בעזרת ידי תיפפתי וטפחתי, ריגשתי והאדמתי את פלחי עכוזה המיוזע.
איברי המשיך לבעול. ספק מקל לטיפוף, ספק מקלו של מנצח התזמורת כולה. אליו הצטרפו אשכיי המיוזעים אשר תופפו גם הם על בשרה באיחור קל.
לעיתים הצטרפתי גם אני אל שירתה. בעודה גונחת בקולה הנשי והדק שרתי את שירתי.
לעיתים בקול דק, לעיתים עבה. לעיתים קולי היה שקט ועדין, לעיתים מתפרץ ונבזה, כאיש מערות, כאדם קדמון התובע את ששיך לו!

לאחר כחצי שעה, אולי קצת יותר, חשתי שקרב ומתקרב זמנו של ה"גראנד פינאלה".
החלטתי להוסיף כלי נגינה נוספים לתזמורת. ולחילופין - להסיר אלמנטים אחרים.
על כן פיה נסתם בתחתוניה, אשר הורטבו כליל בנוזלי איברה קודם למעשה הבעילה. ברטולין מהול בזיעה ועוד שלל נוזלים היו ספוגים בו היטב, רמז לתשוקתה אשר יקדה בה מבעוד מועד. את צמד שפתיה, העליונות, הדבקתי בנייר דבק.
אל פי-טבעתה הוחדר דילדו משומן, וידיה נקשרו מאחורי גבה, אוחזות בדילדו. פרצופה הוצמד למזרן המיטה, עכוזה הונף אל-על, ידיה, עם הדילדו, הונחו להתנועע במקצב המתאים כאשר בו בעת התחלתי בקצב מתגבר והמשכתי במלאכת בעילת איברה, אשר לא ידע שובע. הנגינה אט אט התגברה עד אשר הגיעה לווליום ולמקצב הרצוי.
ידיה בעלו את פי-טבעתה במרץ רב, כאילו מתחרות עם איברי אשר בעל חור אחר מחוריה, פיה אשר היה סתום ניסה לאותת לקיומו אך ללא הועיל. היא ניסתה להרים ראשה, להביט לאחור, אך בעזרת כף רגלי הצמדתיהו והדבקתיהו למזרן המיטה "Not yet baby... Not just yet". המשכנו כך עוד מספר דקות, עד אשר הגיע זמן אקורד הסיום.
סידרתי אותה חיש-הרף על ברכיה, הסרתי במהירות את נייר הדבק, הוצאתי את תחתוניה מפיה, עכוזי המיוזע עד מאד נדחף אל תוך פרצופה צמא התשוקה, על הדילדו הולבש קונדום חדש, ובעודה שותה ומלקקת לשובע, אחזתי בזוג חמוקיה, איברי ביניהם, לש ודש, נע וזז.
בעודי נע על פלג גופה העליון, ידיה נעו, בוחשות את איברה בפלג גופה התחתון...עד אשר לא יכלנו לשאת עוד את העונג, אשכי אשר התמלאו בנוזלי זרע רבים, החלו להתרוקן, הזרע נזל מבין זוג שדיה, מילא את טבורה, והמשיך לנזול אל איבר מינה, אפף את הדילדו אשר המשיך לנוע, שימן והקל את פעולתו...וכך זה הסתיים. מיד לאחר מכן הכלבונת הקטנה גמרה גם היא...ומצאנו עצמנו מחובקים, מתנשמים, נחים.

פרגמנט מאת: dr jekyll and MASTER hyde
יומן הסאדו מאזו האישי של הכותב: http://blog.tapuz.co.il/drmr
(פרטים ליצירת קשר ביומן)