div>מספר שנים לאחור, באחד מהלילות המהבילים של הקיץ התל אביבי, הכרתי בחור, חבר טוב של חבר, סער היה שמו.
בילינו יחד במועדון תל-אביבי, שתינו, שוחחנו ורקדנו.
באותה תקופה היתה לי חברה ותוך כדי שיחה התברר שגם לו יש חברה ושמה גלית.
נפגשנו עוד מספר פעמים בבילויים משותפים כשתמיד אנחנו בגפנו והחברות בבית או בבלוי אחר.
בשלב מסויים קבענו, כמה חברים, על חופשה בסיני עם בנות הזוג.

הפגישה הראשונה עם גלית, חברתו של סער, היה על החוף שטוף השמש בנואיבה, היא הייתה יפיפיה, עורה חלק בצבע מוקה והחזה שלה זקור, עגול ומושלם, גלית היא מסוג הבחורות שגורמות לי לעצור את הנשימה ולחוש בחום המתפשט בכל גופי ללא כל שליטה, חשתי ברעד נעים הנע מכפות רגלי ועד לקדקד ראשי וממלא את גופי בחיות.
יחד איתי הייתה חברתי יעל וגם היא התרשמה ממנה כמעט כמוני. אלה היו מספר ימים של עונג שרק סיני יכולה לספק, שקט, רוגע וסקס מדברי סוער, כל אחד עם בת זוגו.

בלילה האחרון הייתה מסיבה, שתינו לשכרה ורקדנו כל החברה ביחד, באחד מהרגעים באותה מסיבה, כשאנו כבר מאד שיכורים יצא שרקדנו, אני, בת זוגי וגלית. תוך כדי הריקוד שוחחנו, בפתיחות שרק אלכוהול יכול לייצר, שוחחנו על חיינו הזוגיים, על אהבתנו לבני זוגנו ועל יופיים של החיים. בשלב מסויים סיפרה גלית כמה היא אוהבת את סער וכמה הסקס בינהם מושלם, רק יש דבר אחד שמתסכל אותה והוא שסער לא מוכן לרדת לה, זה מגעיל אותו...

באותו רגע נעתקה נשמתי, אני, דווקא אני, שמבחינתי לרדת לבחורה הוא פיסגת הסקס, אני שמסוגל לרדת, לטבוע בבאר הדבש הנשי ולשכוח את עצמי שם, אני שמוכן לגרום לבחורה לגמור שוב ושוב עם לשוני ללא כל צורך בפעילות גומלין מצידה, דווקא אני הייתי צריך לשמוע זאת, ועוד כשבת זוגי לצידי. הרגשתי בכאב עז מתפשט בגופי, כל כך רציתי לתפוס את ידה, להוביל אותה אל הבקתה שעל החוף וללקק אותה עד שתאבד הכרתה מרוב עונג, לפצות אותה בשם המין הגברי על כל אותו תיסכול שצברה בתוכה, הרגשתי חסר אונים, אני נשבע שאפילו עבר באפי משב של הריח שנפלט מבין רגליה, זה היה ריח של גינת התבלינים של אלוהים והייתי במרחק של מטר לפחות משם...
כמובן שאני ויעל, חברתי, הזדהנו עם תסכולה ואמרנו כמה מילים של תקווה לתיקון בזוגיות שלה עם סער, אך לא היה כל מצב לומר משהו שיוביל את לשוני אל פתחה הצמא של גלית.
מבחינתי החופשה המושלמת הזו הסתיימה בכאב פיזי ומתסכל שחשתי בכל גופי ולא עזב אותי ימים ארוכים לאחר שחזרנו לארץ.

ובארץ, המשכתי לפגוש את סער מדי פעם ומעולם לא סיפרתי לו על אותה שיחה עם גלית בסיני, גם עם יעל לא הוזכר העניין שוב ובינתיים הספקתי גם להיפרד ממנה.

היה זה ערב צפוני צונן, על שפת הירדן, כמה חברים חגגנו יום הולדת לידידה טובה. יין טוב, בשר צלוי והמוזיקה של הטבע. היתה זו חגיגה מצומצת, 20 איש פחות או יותר, את חלקם הכרתי ואת חלקם לא, אלה היו חברה אחרים, לא אלה הקשורים לסער והוא לא היה נוכח.

ישבנו סביב המדורה וחגגנו את החיים, מדי פעם הגיע עוד מישהו והצטרף אלינו, השמש כבר שקעה והאור היחיד היה אור המדורה.
על הגיטרה מישהו פרט "לי כל גל נושא מזכרת" ואז התיישבו אורחים חדשים סביב המדורה, קשה היה להבחין בהם, אך ראיתי שאלו שתי בחורות, ידידות של כלת יום ההולדת לפי חילופי הדברים שהיו בינהן, אחד הקולות היה מוכר לי מאד ולא הצלחתי להיזכר מהיכן, אך זה סיקרן אותי מאד והתקרבתי אליהן כדי לראות אותן טוב יותר ואז קפאתי !!!

היתה זאת גלית, אותה נסיכה נאווה מסיני, היא עדיין לא הבחינה בי, היא שוחחה וצחקה עם חברותיה ואני עמדתי שם, נבוך מהשיתוק שאחז בי, לא ידעתי מה לעשות, מה להגיד, איך להתנהג, כמו ילד מתבגר ומבולבל.

עברו דקות ארוכות בהם עמדתי בחושך ובהיתי בה, כל התחושות מסיני שבו ועלו בי, כל כך רציתי לאחוז בידה ולקחת אותה אל תוך היער, הרצון בער בי והרגשתי שהוא פוצע אותי מבפנים.

היא הסתובבה לכיווני וצמצמה את עיניה בכדי לנסות ולהבחין בי טוב יותר, היא החלה לצעוד לכיווני באיטיות מהוססת תוך שהיא נועצת מבטה אל תוך עיני היישר אל נפשי הכואבת, בכל צעד שעשתה אל כיווני הרגשתי איך רגלי מתחילות לבגוד בי ואני לא מסוגל לזוז וכמעט ולא מסוגל לעמוד.
כשהייתה שנים שלושה צעדים ממני היא זיהתה אותי, חיוך גדול התפשט על פניה, היא נצמדה אלי וחיבקה אותי חיבוק של געגוע ושמחה.
היה זה חיבוק ארוך, הרגשתי איך אנחנו הופכים לגוף אחד, חיבוק שבכמוהו זוכים פעמים ספורות בחיים.
ואז היא אחזה בידי, אחיזה חזקה, היה לי חם ולפי מגע ידע גם היא בערה, היא החלה לצעוד לכיוון היער החשוך כשהיא מושכת אותי אחריה, אף מילה לא נאמרה, צעדתי אחריה כשליבי הולם בחזקה, הייתי בטוח שזה חלום ולא רציתי להתעורר, עברנו בתוך סבך קוצני שלא גרם לתחושת כאב, מה שהגביר את חשדי שאני חולם, אך זה לא הרגיש כחלום, הייתה זו מציאות, הרגשתי זאת בכל גופי.
הגענו לקרחת יער קטנה, מעל המדורה, היא נעצרה, הסתכלה אל תוך עיני והחלה לפתוח את כפתורי הג'ינס שלבשה, עמדתי מולה והרגשתי איך עיני מתמלאות בדמעות של אושר, לא עזרתי לה, היא הורידה את הג'ינס ואת התחתונים, נשכבה על האדמה החשופה והקוצנית ופישקה את רגליה, לאט לאט, תוך שהיא קוראת לי עם עיניה, מזמינה אותי אל אותה באר דבש שחלמתי מאז סיני.
ליטפתי את ירחיה בעדינות, התכופפתי על בירכי ולאט לאט קרבתי את פני אל בין ירכיה,
נזכרתי באותו ריח מסיני אותו הרחתי כעת מקרוב, אכן גינת התבלינים של אלהים, מעולם לא הרחתי ריח טוב יותר אצל אישה,
הרגשתי בחום הנפלט העוטף את פני, קרבתי את שפתי אל שפתיה, הייתי במרחק של פחות מסנטימטר, נשמתי, נשמתי, נשמתי את האויר החם הנפלט מפי כשהוא מלטף את שפתיה וחוזר אל פי,

דקות ארוכות רק נשמתי והיא רעדה בכל גופה, נשימותיה היו כבדות והיא קרבה והרחיקה את שפתיה משפתי בתנועה עגולה ומושלמת,
שנינו רעדנו, זזנו, נשמנו, חיינו ביחד, בתיאום מושלם. ואז פישקתי את שפתיה מעט וקרבתי את לשוני אל גבעת העונג שלה,
נגעתי בעדינות עם קצה לשוני והיא נאנחה אנחה עמוקה ועוטפת, הנעתי את לשוני לאורך שפתיה שהיו חמות, נפוחות ורטובות, טעמה היה טעם של צוף פרחים,
שתיתי אותה, עוד ועוד, היא השקתה אותי ממעיינה הנובע ואני שתיתי עוד ועוד, לשוני חדרה אט אט עמוק יותר וכעת שפתיה כבר עטפו את פי,
אפי נגע בגבעת העונג שלה והיא החלה לנוע בצורה חייתית, היא אחזה בראשי ודחפה אותו עמוק יותר אל בין ירכיה, היינו כנהר גועש, כפלגים המלטפים את סלעי הנהר,
היא גנחה והתנשמה בכבדות ואני התנתקתי מגופי ונכנסתי אליה כולי, שחיתי בתוכה, שתיתי אותה, נשמתי אותה, הרגשתי אותה כמו שהרגשתי אותי,
הקצב התגבר ושטף הנהר גבר ואז היא זעקה לשמים, גופה קפא, שריריה התכווצו וראשי נלחץ בעצמה את ירחיה, מפל של צוף מילא את פי ופני תוך שהיא ממשיכה וצועקת צעקה של עונג אלוהי, הרגע הזה היה ארוך, היא המשיכה ואחזה בראשי בחזקה תוך שהיא מצמידה אותי עמוק אל תוכה ואז שאפה אויר מפיה ומהבאר שלה והתמוטטה לאחור,
רפויה, מעולפת, חסרת תנועה.

שכבנו כך דקות ארוכות, אני כשראשי שעון על האדמה החשופה והיא שכובה על גבה כשרגליה פשוקות משני צידי ראשי,
אלה היו דקות של קסם, של שלמות, של החיבור של הטבע, התשוקה, התאווה וההגשמה,
דקות שאנצור בליבי לנצח.
קמנו, הסתדרנו וחזרנו אל המדורה, שרוטים, פצועים, מדממים ומאושרים.
היא אמרה לי רגע לפני שהתיישבנו,
"תודה",
זהו,
לעולם לא דיברנו או נפגשנו שוב.