div>דברנו בטלפון, את ואני , הסכמנו על מקום, בו אראה אותך. בית קפה בדיזנגוף, את תשבי בחוץ תזמיני קפה ועוגה.
יירד גשם, או אולי יהיה יום יפה, אבל יהיה ריח מיוחד באוויר, של תחילת חורף.
הסתכלתי, את החלום שלי, ידיי כבר משתוקקות לגעת בשערך, ללטף את צווארך.

מתקשר, את עונה. זה אני "ממשיכים" אני אומר.
הולכים אלייך (איפה את גרה?) את לפני, אני אחרייך.
הדירה מוכנה, הכנת אותה קודם, אור נמוך, מוסיקה שקטה, ללא מילים, על המיטה פרוש סדין ובצד שמנים ריחניים, מתחממים בקערת מים חמים.
דופק בדלת, את פותחת, מבוכה, לוחצים ידיים, חיבוק מהוסס.
"מתחילים" את אומרת.
את לבושה בשמלה, קלה, מתחת ברור שאין כלום, היא מעט שקופה. כשאת מתכופפת רואים את שדייך היפים, מרמזים.
את מצביעה על המיטה, "תתארגן" את לוחשת. אני מסיר את הבגדים, בזמן שאת יוצאת מהחדר.
את חוזרת, נשכבת על המיטה ומכסה את עצמך בסדין.
את שוכבת על הבטן, שומעת אותי כורע לצידך, אני מסיר את הסדין, מגבך, מגלגל אותו לאחור.
את מרגישה את השמן החם שאני מטפטף על גבך, ואז את ידיי. הן עוברות לאורך גבך, ומתחילות בעיסוי מעגלי.
החדר חמים, נעים לך, עינייך עצומות.
אני נושם ומריח אותך, הריח משכר.

לאחר כמה דקות, הסדין חוזר, אני מסיר אותו מירכייך, אל כיוון הגב.
הגב מכוסה, הרגליים והישבן חשופים.
את עם תחתונים, שחורות, עם קצת תחרה.
ידיי מעסות את רגלייך, רגל ימין, מהקרסול, לשוק, לירך. תנועות ארוכות, חזקות, את מרגישה את אצבעותיי. עכשיו זאת רגל שמאל, ועכשיו ידיי על שתי רגלייך. הן עולות ומחליקות על השמן, מגיעות עד ישבנייך. חוזרות חזרה וגולשות לפנים ירכייך, חוזרות לשוקייך ועולות חזרה.
הן עולות בפנים, בחלק החם והמשתוקק של ירכייך.
מבלי משים, את מפשקת מעט את רגלייך, קצות האצבעות נוגעות בבד התחתונים, מתחת למעיין תשוקתך. הבד לח, רטוב, והאצבעות עוקבות אחרי קו התחתונים ודוחפות אותן מעט. מכוונות לחריץ ישבנך, כך שעכוזייך נשארים חשופים, לידיי העולות ומעסות אותם בחוזקה.

אצבעותיי מחליקות אל מתחת לתחתונייך, נוגעות בשפתיי הכוס, מרפרפות על הדגדגן, חוזרות לכל אורך רגלייך. עולות חזרה, הפעם הן גולשות מתחת לישבנך, עולות לאורך בטנך וחופנות את שדייך, אני מרגישה את פטמותייך בין אצבעותיי. הן צובטות אותן, מלטפות ויורדות חזרה, אל בין רגלייך, חולפות על הגבעה החלקה לפני שהן צוללות אל בין שפתייך, הפתוחות כעת לרווחה.
אני מרגיש את נשמתך הרכה, ואת מעבירה בין צמרמורת,

יהיה המשך אם זה מוצא חן בעיניכם, וכמובן שאם יש מעוניינת או זוג, מבטיח שהמציאות לא נופלת מהסיפור.