div>קיבלתי בקשה מיוחדת לכתוב המשך לסיפור שפרסמתי פה בעבר....
תהנו!

חלק ב:

בוקר המחרת האיר על שלי ואילן באור שונה לגמרי.

שלי קמה להכין סנדוויצ'ים לבית הספר בשביל הילדים ושלחה אותם בנשיקות לדרכם ולאחר מכן העמידה קומקום מים חמים לקפה. כשאילן הצטרף אליה ליד השולחן הוא יכל להבחין בחיוך הרחב והמהורהר שעוד היה מרוח על שפתיה. הוא התיישב בצידו השני של השולחן ולקח את כוס הקפה שלו בידו.
שלי ידעה בדיוק באיזה ספל הוא אוהב את הקפה שלו וכמה סוכר לשים, אך נדמה שבבוקר הזה שלי המתיקה את הקפה אף יותר. הוא הביט באשתו בלי לומר מילה ושתיקה שררה ביניהם לדקה.

"נהנית אתמול?" שאל אילן ושלח אל שלי חיוך.
"בטירוף... אתה לא מבין מה עובר על הגוף שלי. לא נראה לי שאני בעצמי מבינה עד הסוף" ענתה.
"אז תנסי להסביר לי" אילן לא ויתר לה.

שלי ניסתה לתאר לאילן במילים את ההתרגשות שגרמה לה ההפתעה שארגן לה בלילה הקודם כשהכניס למיטה שלהם זר גמור (או כך לפחות היא חשבה) וצפה בהם.

כמובן שהיא לא יכלה להעביר במילים את תחושת החמימות שהתפשטה בין רגליה, ומשם זרמה לכל גופה. היא עוד יכלה להרגיש את הדופק בין רגליה ואת נוכחות הזין שחדר אותה אמש. אבל יותר מכל תחושה פיזית שחוותה, שלי נפעמה מעוצמת ההתרגשות שעורר בה המפגש הלא שגרתי.

אחרי כל כך הרבה שנים של סקס בינוני לפתע ללא שום התראה ובהפתעה גמורה מגיע גבר זר שסוחף אותה להרפתקאה מינית פרועה - וכל זה ביוזמה של אילן!

"יש אפשרות שתקרא לזר שלנו שוב בקרוב?" שאלה שלי בחיוך ממזרי.
אילן לקח לגימה מהקפה שלו והביט באשתו. הוא שלח יד אל לחייה וליטף אותה בעדינות.
"אני אעשה כל מה שיעשה לך טוב" ענה לה ברוך.

באיזשהו מקום אילן התגרה ממראה הזר שחדר אל אשתו בליל אמש. האהבה שלו אליה הייתה גדולה, אך מהולה בזעם עליה ועל עצמו שהסקס שלהם לבד לא מספיק לה.

העובדה שרק אילן ידע שאותו זר שהזמין לביתם הוא ארנון, הבוס של שלי גרמה לו לסיפוק שרק סוד בסדר גודל שכזה יכל לגרום.

הוא נזכר בשיחה שניהל עם ארנון רק כמה ימים לפני, בניסיון לשדל אותו להיכנס למיטה עם אשתו.

"רגע, אז מה שאתה אומר זה שאתה רוצה שאני אבוא לזיין את שלי? היא בחיים לא תסכים!" ניסה ארנון לאתגר את אילן, שהתקשר אליו לנייד הפרטי בזמן העבודה.

"בשביל זה אתה תשים על הפנים שלך מסיכה ולא תוריד אותה לרגע" ענה לו אילן.
"אתה תחכה מתחת למיטה שלנו ערום וכשאני אתן לך סימן אתה תקום ותצטרף. תעשה לה כל מה שתרצה"

ארנון עוד ניסה לחפש את הקאטצ' בהצעה הלא שגרתית של אילן, אבל הוא לא יכל להתעלם מהזקפה שעוררה בו המחשבה על האפשרות לשכב עם שלי - שבדיוק נכנסה למשרד בלי לדעת שהוא על הקו עם בעלה. היא הניחה כמה מסמכים שביקש ארנון על שולחנו ויצאה מהחדר.

עיניו של ארנון ליוו את ישבנה העסיסי של שלי, והוא המתין שתעזוב את החדר. שלי הייתה המזכירה שלו במשך שנה וחצי ובמשך הזמן הזה הוא לא חסך ברמיזות על מה שהיה עושה לה אם לא הייתה נשואה. שלי מצידה לא אהבה את הבוטות שלו וסלדה ממנו מאד.

"סגרנו. אני מגיע אליכם" סיים ארנון את השיחה וכך למעשה יצאה לה לפועל תכנית הנקמה של אילן.

ארנון היה המועמד האידיאלי לצירוף, כי אילן ידע שאין שום סיכוי בעולם ששלי תתאהב בו, בשל האיבה שהיא רוכשת לו, רק שהוא לא העלה על דעתו שהסקס איתו ישאיר את שלי כל כך נפעמת.

מאותו מפגש הקפיד אילן לצרף את ארנון עם המסכה על פניו לפחות למפגש אחד בשבוע.

שלי ציפתה למפגשים עם הזר המסתורי שהצית את הדמיון שלה, ומפעם לפעם הרשתה לעצמה להיות פרועה יותר ויותר. כך למשל פנתה באחד המפגשים אל הזר וביקשה ממנו לחדור אל ישבנה - בקשה שהשאירה את אילן בפה פעור. שלי מעולם לא הייתה מוכנה אפילו לשמוע על מין אנאלי כשאילן הציע זאת במהלך השנים ולפתע ללא שום התראה מוקדמת היא ביקשה מיוזמתה להתנסות בכך.

"אילן, אני רוצה שתראה איך הוא מזיין אותי בתחת... זוכר כמה ביקשת שנעשה את זה?" שלי שאלה את אילן בעודה קמה מהזר ונעמדת על 4 כשישבנה בולט כלפי מעלה.
"אז הנה... תראה איך הוא פותח לי אותו לאט לאט..." הוסיפה, מושכת את אילן אליה ומתחילה למצוץ לו.

אילן יכל לראות את עיניו של ארנון בורקות מבעד למסכה בעודו משמן את האיבר שלו ומפשק בידיו את פלחי ישבנה של שלי. כשהחל לחדור אליה, היא עצרה לרגע את המציצה שהעניקה לאילן והביטה בעיניו. הוא יכל לראות בעיניה ערבוב של כאב ועונג גם יחד, בעוד שארנון החל לנוע בתוכה.

תוך כמה מפגשים שלי כבר שברה בעצמה את המחסומים כשביקשה משניהם לחדור אליה יחד.

בהזדמנות אחרת ביקשה שלי מהזר להודיע לה רגע לפני שהוא גומר - וכשעשה זאת, הדפה אותו מעליה וזינקה על איברו הזקור, מוצצת אותו בתאווה עד שהחל לפלוט סילוני זרע אותם קלטה אל פיה ובלעה כאילו מדובר במים, דבר שמעולם לא עשתה לפני. היא פשוט התמסרה אל הזר שלה בכל מובן, ונהנתה להתנסות איתו כשבעלה צופה. עבור אילן, זה היה יותר מדי.

לא היו לו ספקות ששלי נהנתה והחודשים שעברו בשיתוף הזר הפכו את חיי המין שלהם לתוססים מתמיד, אך ממפגש למפגש חש אילן שהוא מאבד שליטה עליה. שהיא הופכת למשהו שהוא כבר לא מכיר והתיאבון המיני שלה רק הלך וגדל. היו שבועות בהם היא ביקשה שהזר יגיע לביקור פעמיים ואפילו שלוש פעמים בשבוע. היא התוודתה בפניו שעל אף שלא ראתה את פניו, ואולי בדיוק בגלל זה, היא מתחילה לחוש שהיא חייבת את המפגשים האלה.

הגולם שיצר אילן כדי לנסות להחזיר את העניינים למסלולם קם על יוצרו והוא החליט שהוא מעוניין להפסיק את המפגשים האלה. וזה לא היה פשוט.

ראשית הוא עדכן את ארנון שהוא לא מעוניין שיגיע יותר אליהם למפגשים יותר. הוא הודה לו על השירות שנתן להם וביקש ממנו שלא יגיד מילה על כך לשלי - ממילא היא לא תאמין לו.

אחרי השיחה עם ארנון לקח אילן את שלי לשיחה, בה הוא סיפר לה שהוא מעדיף להפסיק את המפגשים, שהם יצאו משליטה. שלי לא קיבלה את הדין ומחתה בתוקף, אך כל מחאותיה לא עזרו. אילן היה נחוש להוציא את הזר מחייהם.

הימים חלפו וכל יום שעבר הפך את שלי לאובססיבית יותר ויותר כלפי הזר המסתורי שנלקח מחייה באופן פתאומי כל כך. ריח גופו עוד עמד בקצה אפה, המחשבה על מגע ידיו החולפות על שדיה ומלטפות אותה בתשוקה העבירו רטט בגופה ואפילו לטעם הזרע שלו התגעגעה. נוסף על כך, חיי המין שלה עם אילן חזרו לאותו מצב קטטוני בו היו לפני וגם כשניסה לגעת בה, דחתה אותו. כל גופה בער וזעק אל אותו זר שחדר אל בין רגליה, ואל ליבה.

עד כדי כך קשה היה מצבה שגם עבודתה במשרד נפגעה. היא הגיעה לעבודה ללא חשק ומחשבותיה נדדו למחוזות אחרים.
ארנון, שחש בשינויים בהתנהגותה של שלי יכל לנחש מדוע, אבל מסיבות ברורות היה מנוע מלספר לה.
רק כעבור כשבועיים, קרא לה אליו לשיחה.
"מה קורה איתך בזמן האחרון שלי?" שאל ארנון לאחר ששלי התיישבה בכיסא שמולו.
"אני מתנצלת" פתחה שלי והשפילה את עיניה לשולחן. "אני יודעת שבזמן האחרון אני לא מתפקדת כרגיל, אבל יש לי קצת בלגן בחיים כרגע, אני מבטיחה שאשתדל שזה לא יפגע בעבודה השוטפת".
"את רוצה לשתף אותי במה מדובר?" שאל ארנון.
שלי הרימה את עיניה מהשולחן ושלחה אליו מבט מלא תהיות. ממתי הוא מתעניין בשלומה?
"אני אשמור את זה לעצמי. אני רק יכולה להגיד שהמצב בבית לא טוב ו... זהו" ענתה.
"יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור?" שאל ארנון והישיר מבט לעיניה.
שלי הופתעה בפעם השניה אותו יום מהאדיבות הלא אופיינית של הבוס שלה.
"זה לא משהו שאתה יכול לעזור בו" ענתה, מסרבת לשתף אותו בסוד שלה.
"איבדתי משהו שמילא חוסר מאד גדול בחיים שלי שבוע שעבר. אבל אני אתגבר" סיכמה שלי ונעמדה על רגליה.
"תודה על ההתעניינות. מבטיחה שזה לא יפגע בעבודה שלי יותר" אמרה והחלה לצעוד אל הדלת.
"חכי רגע" פלט ארנון ועצר את התקדמותה. שלי הסתובבה ונעמדה במרכז החדר.
"אני חושב שאני דווקא כן יכול לעזור" סינן ארנון ושלח את ידו אל עבר מגירת שולחן הכתיבה שלו.

הוא יכל להרגיש איך ליבו משתולל בבית החזה שלו ומזרים דם בקצב מטורף אל בין רגליו, מעורר אצלו זקפה חייתית ובלתי נשלטת. הוא ידע שהוא עומד לעשות דבר מסוכן. מסוכן מאד ובעל השלכות מרחיקות לכת, לכאן או לכאן.
ידו משכה את ידית המגירה ופתחה אותה בעדינות אך בנחישות.

"איך בדיוק?" שאלה שלי.

ארנון לא ענה, הוא לא היה צריך לענות. הוא שלח יד אל המסכה שהייתה מונחת לה בנחת במגירה, אחז בה והניח אותה על השולחן, אל מול עיניה הנדהמות של שלי.
הוא לא ידע איך תגיב או מה יעבור לה בראש כשתגלה את האמת, אבל הוא פשוט לא יכל יותר להסתיר אותה יותר.
שלי הישירה מבט אל המסכה, ואז הביטה בארנון, ואז שוב במסכה.
היא זיהתה אותה תוך שבריר שניה וידעה איזה מקום תפסה המסכה בחיים שלה בחודשים האחרונים. היא לא ידעה מה לחשוב או איך להגיב כשתוך שנייה התנגשו וקרסו אחד לתוך השני, שני עולמות נפרדים בחיים שלה. היא פשוט לא ידעה איך לעכל זאת.

"מה... מה זה, ארנון?" שלי שאלה בקול חנוק ודמעות החלו מציפות את עיניה.
"מאיפה הבאת את זה?? מאיפה הבאת את המסכה הזאת???".
"את יודעת בדיוק מאיפה" ענה לה ארנון.
"לעזאזל איתך!" שלי חשה כאילו האדמה נשמטת מתחת לרגליה. היא התיישבה חזרה נסערת על הכיסא ופרצה בבכי היסטרי. ארנון קם אליה, מנסה בכל כוחותיו להסתיר את הזקפה המשתוללת בין רגליו.
"לא יכולתי להסתיר את זה יותר, אני אבין אם לא תהיי מוכנה לעבוד פה יותר ואם תחליטי להתפטר, את תזכי לכל הפיצויים" אמר בעודו מניח יד תומכת על גבה. "פשוט לא יכולתי לשמור את זה בפנים יותר".

שלי הרימה את פניה מהשולחן, והביטה בארנון בעיניים מלאות דמעות.
"זה מה שמעניין אותך??? אתה מבין בכלל מה עשיתם לי? אתה והבעל האידיוט שלי??? שניכם פשוט שיחקתם בי!!!"

שלי הייתה נסערת. מצד אחד איבדה ברגע אחד אמון בבעלה ובבוס שלה, כשגילתה ששניהם קשרו קשר מאחורי גבה ושיקרו לה כל הזמן הזה ומצד שני... לא יכלה להתעלם מהעובדה שלמרות כל הזעם שהגילוי הציף בה, היא מצאה את הזר שבמשך כל כך הרבה זמן עורר בה התרגשות כה עזה.

"מותר לך לכעוס, אבל רק שתדעי שמה שחוויתי איתך, לא חוויתי עם אף אישה אחרת. ולזה אי אפשר להתכחש! את זה אי אפשר לקחת מאיתנו!".

שלי קמה, בעודה מנגבת את הדמעות מעיניה והתקרבה אל ארנון.
"אתה חתיכת בן זונה! ואני בחיים לא אסלח לך על מה שעשית לי!" הטיחה בפניו כשאפה מרחק סנטימטרים ספורים מאפו.

ברגע של חוסר שליטה רגעי, ואולי להיפך, בשליטה מלאה, קירב ארנון את פניה של שלי אל פניו והצמיד את שפתיו אל שפתייה. שלי נעמדה במקומה לא יכולת לזוז. היא שוב חוותה ניגוד בלתי נשלט. מצד אחד היא רצתה להדוף את הגבר שהיה חלק מהשקר הנוראי הזה, ומהצד השני... היה זה הזר שלה, ששוב אחז בה והצמיד אותה אל גופו. אותו זר שחלמה לגעת בו שוב.

אותו זר שהעביר בגופה צמרמורות רטט מענגות והפך למאהב הטוב ביותר שידעה.

הדחף לספק את היצר שביעבע בתוכה היה חזק מהזעם שחשה על ארנון והיא התמסרה לנשיקה בכל נפשה. כל כך חסרה לה הנשיקה, שכן מעולם לא נישקה את הזר שלה בגלל המסכה שעטה על פניו. כעת, הוא היה שלה בכל גופו. כל התשוקה שנאגרה בה התפרצה באותה נשיקה, בעוד ארנון מושיב אותה על שולחנו והחל מפשיט אותה בפראות. היא מצידה הסירה מעליו את חולצת הכפתורים שלו, כמעט קורעת אותה ושלחה יד אל החגורה, משחררת את מכנסיו מטה אל הרצפה.

"כל כך התגעגעתי למגע שלך, אידיוט!" פלטה שלי בעוד ארנון מפשק את רגליה ומנשק את דרכו אל הפתח הלוהט שלה שחיכה לו מטפטף מתשוקה וציפייה.
הוא מעולם לא ירד לה, מאותה סיבה שמעולם לא נישק אותה והוא חש צורך עז לטעום אותה בפעם הראשונה.

בדיוק דקה נדרשה ללשון שלו לנוע סביב ובתוך נרתיקה הלוהט ועל דגדגנה עד שהחלה להשפריץ ולגמור בעוצמה.

"כנס אלי כבר!!! אתה משגע אותי!!!" אמרה ומשכה את ראשו של ארנון חזרה אל פניה, מושכת אותו לעוד נשיקה מלאת תשוקה. פניו היו ספוגות במיצי התשוקה שלה. ארנון הסיר את תחתוניו ופשוט החליק פנימה אל בין רגליה.
היא הייתה רטובה כל כך שאיברו העסיסי החליק לתוכה בלא שום בעיות.

שלי חשה איך ארנון חודר אליה, ממלא את נרתיקה בחום שכל כך השתוקקה אליו.

"אל תפסיק... בבקשה... אל תפסיק! זה כל כך טוב! כל כך התגעגעתי לזה" מלמלה בעודה בוהה בעיניו הבורקות של ארנון.

אם יש משהו שזכרה בלי שום ספק מהזר שלה במסכה, היו אלה העיניים שלו, שתמיד היו רעבות אליה ותמיד נצצו בתשוקה. היא קירבה שוב את ארנון אליה בנשיקה, מצמידה את שדיה אל חזהו וחשה אותו שוב. היא יכלה שוב להריח את הריח הממכר של גופו ואת זיעתו שהתערבבה בזיעתה.

"אני גומר!!!" לחש ארנון לאוזנה של שלי.
"תגמור... תן לי להרגיש אותך שוב!!!" נאנחה שלי, מרגישה את סילוני הזרע של ארנון ממלאים אותה בחמימות נעימה ומלטפת.

הם נשארו מחוברים כך עוד מספר דקות, בוהים זו בזה ומחליפים נשיקות מפעם לפעם.

"וואו" אמרה שלי כשהחזירה את נשימתה לקצב נורמלי.
"לגמרי וואו" השיב לה ארנון.
"אז מה עכשיו?" שאלה.
ארנון חייך אליה ולא ענה. במקום זאת הוא שלח יד אל קצה השולחן, תפס את המסיכה והניח אותה על פניו.
"עכשיו תוכלי לבחור אם את מעדיפה אותי איתה, או בלעדיה. מה שבטוח הוא שאני לא מתכוון לוותר עלייך בשום אופן" ענה לה ארנון.
שלי חייכה, הסירה מפניו את המסכה והשליכה אותה הצידה.
"גם אני לא מתכוונת לוותר עליך והאמת שיותר יפה לך בלי מסכות" ענתה הצמידה אותו אליה, מנשקת את הזר שלה, הזר במסכה.

אהבתם? יש לכם פנטזיה שהייתם רוצים להפוך לסיפור?
שלחו אלי הודעה...
misterlover01@walla.co.il
כל הזכויות על הסיפור שמורות ל-misterlover01@walla.co.il