שמי עינת ואני בת קיבוץ שחייה חיים טובים.
נשואה לרון ואמא לש, עובדת בתפקיד בכיר במרכז הארץ ונהנית מהאוויר הפתוח בצפונה.
אני בת 50+ ונראית פחות מכפי גילי.
גובהי 171 משקלי 62 קג, מידת החזייה שלי היא 70B

המראה והאופי שלי לימדו אותי להיות דומיננטית ואף מעט סנובית-בכל מסגרות חיי.
אני מנהלת צוות עובדים ביד רמה ובקרב חברותי ומשפחתי נחשבת לאישה דומיננטית מאוד.
המעמד שלי והמקום שלי בחיים לא מאפשרים לי להיות פרועה כמו שהייצר שבי מבקש, לא מצליחה לשחרר הכל החוצה, לכן מידי פעם אני נכנסת לשוטט בצטים ותרה אחרי סקס וירטואלי שיאפשר לי שחרור.

לפני מספר חודשים בשוטטות נדירה יחסית בשעת לילה בצט, נתקלתי באיש יהיר.
אני אוהבת את הרגעים הללו בהם אני מעמידה את הגברים הזרים והשחצנים במקומם, זה מגרה אותי להיות בעמדת כוח.
הפעם הזו, ההתקלות הזו, גרמה לשינוי הכי עמוק בחיי.

חשבתי שאשלוט בגבר נוסף ואלך הלאה.
הוא חשב אחרת.
הוא אילף אותי-ידע לשלב את ההשפלה וההחפצה שלי עם חשיפה, גרם לי לשיתוק ולהתמכרות במשולב.
הרכיב לי שם -סימון-מחפיץ מעין כמותו מהגובה שלי המשקל שלי ומידת החזיה- 171B62 זה שמי מעתה
קשה להמעיט בכוחו של הכינוי הזה וההכנעה שהוא מביא.
השילוב של החפצה/השפלה עם חשיפה מאוד עוצמתי.
אולצתי לחשוף פרטים אישיים רבים שמותרים אותי חסרת אונים. בנוסף, בכל יום חמישי עלי לחשוף פרט משמעותי נוסף על עצמי-כדי שאשאר מודעת ועירנית למצבי.

אלדג כעת מספר חודשים קדימה.

פתחתי את הבוקר הזה בתחילת גל האומיקרון בהתייצבות ככל בוקר
171B62
מתייצבת
מעבר להחפצה שיש בכינוי הזה, המספר הזה הפך לשמי, לסימון שלי ולסימולי-יש בו הרבה עוצמה והרבה משמעות.

משימת הבוקר שלי הייתה פיתוי - לסמן גבר במשרד ולהפגין כלפיו התנהגות פתיינית, וכאן מתחיל סיפורינו-

רכנתי אל שולחנו של גבר נאה וזוטר במשרד והענקתי לו נוף מוחלט על שדי.
הוא הביט לאט והיטב בגופי והיה המום, אבל ההלם שלו היה כלום לעומת ההשפלה שלי-מזנה את עצמי למולו.
זה הרטיב אותי נורא וזה היה לו ברור למרות שלא זז.
לא חשבתי על האפשרות שקרתה שניה אח"כ- המזכירה של הבוסית שלי חלפה שם, היא קלטה הכל בשניה אחת. היא רווקה צעירה ומאוד יפה, ככל הנראה עירנית וערה לסביבה.
היא בחורה רעה ושתלטנית שמנצלת את היותה יד ימינה של הבוסית, אני המשרד יראים מפניה.
היא החליטה שזה לא מתאים לה. הוא כנראה היה ברשימת המטרות שלה.
היא הביטה בי במבט רב משמעות והגיעה למשרדי זמן קצר אחר כך,
החוייה הייתה מפחידה -
"הוא מחוץ לתחום בעבורך", היא הביטה בי -בעיני ואז בשדי ואז שוב בעיני
"אני אדע איך לטפל בך"
פחדתי ממנה, ולא פחות נורא-הרטבתי ללא שליטה.

היא נכנסה לחדרי אחרי זמן קצר בפעם השניה רכנה אלי כפי שרכנתי אני אליו והציעה לי קפה.
לא הצלחתי לענות לה.
חולצתה הייתה פרומה אבל בשונה ממני, חזייתה הייתה לגופה.
היא חייכה הביטה בי בעיני האש שלה, אמרה לי שהיא רואה אותי ודרכי, ויצאה.

רבע שעה לפני סוף היום היא שוב נכנסת
מניחה כוס קפה על שולחני ואומרת לי לשתות.
אני מהססת ומביטה.
היא סוגרת את הדלת עוברת את שולחני ונעמדת מאחורי
רוכנת לאזני ולוחשת לי-"אני מכירה נשים כמוך,יודעת מה את צריכה. יודעת בדיוק.
תשתי."
אני לא זזה.
היא מניחה יד על השיער שלי שולחתי יד שניה אל הפנים שלי- "אני יודעת למה את קפואה- תשתי"
הידיים שלה עלי
אני משותקת ורטובה
אני לוקחת את הכוס ושותה
מבינה מיד-הכוס מלאה בויסקי.
היד שלה נשלחת לשד שלי ומגששת לפטמה
תשתי עינת
תשתי
אני שותה הכל והחום בגופי מתערבב עם הרטיבות
היא מעמידה אותי -פני לקיר וידי פרושות מעל הראש
אני נגישה לה ושותקת
היא לא מפסיקה לתאר את מעשיה ואת היותי כלבה שפוטה
אני עומדת ככה וידיה בתוכי,
אני לא מצליחה לעשות כלום מלבד לגמור מאוד חזק ולקרוס על השטיח.

היא מביטה בי ומחליטה לקחת מזכרת
"אין לך חזיה ואין לך תחתון-שזה מעניין" היא אומרת.
היא לוקחת את גרבי, גרב אחת מכניסה לפי ותוחבת אותה עמוק וגרב אחת לוקחת.

היא לא יודעת שאני 171B62 אבל היא עוד תדע