את נאלצת להישאר במשרד עד שעות הערב המאוחרות. אח"כ את מתקשרת אלי ומסבירה לי איך להגיע ולהיכנס למשרדך, אני מורה לך לפשוט את בגדיך בפלג גופך התחתון, את עושה זאת וממתינה לי בציפייה דרוכה.

אני מגיע, מתחבקים ומתנשקים בנשיקות לוהטות ורטובות, אבל מיד אני מפסיק זאת ומצמיד אותך לקיר עם פנייך אליו, ומפסק רגליך קלות. אני מנשק את עורפך, את תנוכי אוזניך, נושך אותן קלות, מעביר את אצבעותיי החסונות דרך שערך מהעורף לקודקוד, תוך עיסוי קרקפתך.

אני אוחז במותניך וכורע לרחרח את אחורייך ומעביר לשוני לאורך ירכייך הפנימיות מהברכיים כלפי מעלה בעדינות, נוגע לא נוגע. אני מפסיק ומורה לך להמתין לי כך ללא תזוזה, את ממתינה אינך יודעת למה לצפות, פתאום את חשה קרירות מעקצצת על עורפך, זו קוביית קרח שהבאתי, אני מעביר אותה לאורך ירכייך ועל דגדגנך, המים הנמסים מתערבבים עם מיצייך המתרבים.

אנחנו עוברים לשולחן העבודה שלך, אני מושיב אותך מול כיסאך כשאני מתיישב מולך, אני מבקש שתתחילי לענג את הפות שלך כפי שאת עושה כשאת מתקלחת 😋, הזיין שלי כבר עומד כל כך קשוח שהוא מתפרץ דרך הרוכסן, אני מתפשט ומוריד את יתרת בגדייך. אני חופן את שתי שדייך הנפלאים וממולל את הפטמות, מעביר לשוני במעגלים סביב כל אחת, מוצץ כמו תינוק עד שהן מתקשות ומזדקרות, אוחז פטמה בין שיני ונושך עד כדי כאב קל, מושך עד שהיא משתחררת מפי תוך כדי חיכוך בין השיניים.

חושייך נטרפים, אינך יכולה יותר. את מתיישבת עלי ואנחנו מתנועעים קלות ובסיבובים, לאט לאט אני מרגיש שאני הולך להתפרץ, אני נושם נשימות עמוקות כדי לעכב. מוריד אותך ממני ומרכין פלג גופך העליון על השולחן, כך שאחורייך המפתים פנויים ומזמינים אותי, את כל כך רטובה כך שבדחיפה אחת אני פורץ אלייך, הלחץ וההתכווצות שלך עלי כל כך מענגים שתוך זמן קצר אני על סף התפרצות. אני יוצא ומשפריץ את כל המטען על גבך.

איני יכול להשאיר אותך כך, אז אני מסובב אותך ובאצבעותיי מפסק את שפתי הכוס שלך, אני מלקק את הדגדגן, וגם אותו אוחז בין שיניי ובלשוני מרפרף מעליו, יונק ממנו וחש איך הוא מתנפח בפי, קולות הגרגור שלך הופכות לאנחות הולכות ומתגברות.

כעת אני מכניס את אצבע האמה, מעמיק אותה פנימה ומעלה, מקמר אודה כלפי הדופן הפנימית של הרחם שלך. מחפש ומסמן בתנועות "בואי בואי" בלוחצי על הנקודה...

רגלייך הולכות ומכבידות לחצן על ראשי, בעודך מתפתלת מצד אל צד, הגניחות שאת משמיעה, הופכות לנהמות עמוקות וקצובות. ואז זעקה רמה נפלטת מגרוך, "כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן" גופך אחוז ברעדה, עוויתות מקפיצות את אגנך הולכות ודואכות עד שאת רובצת חסרת תנועה.

דקות רבות חולפות עד שהנך יכולה שוב לדבר, בסוף את משמיעה משפט קצר.

"תודה אישי היקר"