div>טסתי עם חברה להירגע בתורכיה אחרי תקופת מבחנים עמוסה. הסמסטר הבא כבר בפתח וחופשה קצרה מהמציאות הייתה יותר מבמקום. שתינו סטודנטיות רווקות, עובדות ולומדות, עסוקות מדי בשביל לפגוש בחורים. כשנחתנו בשדה תעופה התורכי לא יכולתי שלא להבחין במאבטח אל-על שלווה את עדר הישראלים הנפלט מהמטוס- גבוה, שיער קצוץ, מדווח בקשר.. הוא הסתכל עלי במבט שקט. תהיתי ביני לבין עצמי אם הוא שם לב אלי כמו ששמתי לב אליו או שזה סתם מבט משועמם של מאבטח בתפקיד. היה כבר מאוחר, חושך בחוץ, הנוסעים התפזרו למוניות וגם אני. לא היה על מה להתעכב. החופשה הקצרה הייתה נחמדה כמצופה אבל לא מלהיבה משום בחינה- כל המלון היה מלא בזוגות ישראלים, וההצעות היחידות שקיבלתי היו מכיוונם של ברמנים תורכיים חרמנים.. אומנם עשה לי חשק לסקס, כל ההצעות המגונות שלהם, אבל קצת מפחיד מדי ללכת עם איזה תורכי לא מוכר לסמטה אפלה.. בכל זאת.. בדרך חזרה לארץ, משועממת מהתור בבידוק הביטחוני, מצאתי אותו מסתכל עלי, שוב. קרא לי לגשת אליו מהתור, מסתכל לי בדרכון, שואל אם ארזתי לבד ושם מדבקות. זהו? התבאסתי ביני לבין עצמי. קיוויתי שלכל הפחות יפלרטט קצת, יתבדח, משהו... כנראה שלא. 5 דקות אחרי ההמראה קמתי להשתין- הייתי מעוצבנת מהישראלים הקולניים שלידי ומהמאבטח המתעלם. הדלת הדפוקה ננעלה באופן חלקי בלבד. הורדתי את המים, באתי לסגור את רוכסן המכנסיים, ואז (כמובן) הדלת נדחפת פנימה. מעבר לזה שנבהלתי מההתפרצות הלא צפויה, כמעט ומתתי במקום מהתרגשות- המאבטח שלי ואני במרחק 10 ס"מ אחד מהשני, עומדים בתא הצפוף.. מי היה מאמין.. מה הוא עושה פה בכלל? מה הסיכויים... הוא, מהסס קצת, סוגר את הדלת מאחוריו, בשקט. בלעתי את הרוק. למרות הגישה הנועזת, הוא עמד שם ולא הוציא מילה, רק מסתכל... "שלום" מלמלתי בסוף. "חיפשתי אותך" הוא הצליח לענות. נבוכה מהמעמד, ניסיתי נואשות לסגור את הרוכסן הפתוח בצד המכנס. "תשאירי ככה" אמר, שם את ידו על מותני, מושך אותי אליו. גם ככה מהצפיפות של התא הקטן עמדנו קרוב מדי, אבל עכשיו היינו צמודים כ"כ.. הבל פיו נושף על צווארי.. רעדתי ממגע ידו על העור החשוף. הוא נמוך יותר משזכרתי, אבל יש לו עיניים שובות, מחייכות אלי בקריצה.. התלבטות קצרה עם עצמי הובילה למסקנה שאני לא רוצה לעצור. "אפשר?" הוא לחש... שתקתי, מה שפורש כהסכמה- נשיקתו העמוקה והארוכה לא איחרה לבוא.. נצמדתי אליו, כל תנועה שלו מעוררת אותי לרטיבות הולכת וגדלה.. נשענתי עם ידיי על חזהו, יד אחת גולשת מטה, אל איברו המתקשה לקראתי- נלחץ במכנסיו, תכף מתפקע, מחכה נואשות למגע... סוף סוף אחזתי בו, והוא שיחרר אנחה קטנה.. "אנחנו באמת הולכים על זה?" שאל.. חייכתי בתגובה והתרחקתי קצת, נשענת על הקיר היחידי הפנוי. הוא ניגש, נמהר הפעם, פתח בהחלטיות את רוכסן מכנסיי ומשך אותם בתנועה אחת מטה. הוא נשאר על ברכיו, מנשק אותי בעדינות בין רגלי... יכולתי לגמור רק מזה אבל התאפקתי.. הוא עלה חזרה, ידו על בטני סובבה אותי עם הפנים לקיר.. והוא- צמוד מאחורי, מחלץ את איברו ממכנסיו ונשען כולו על ישבני, גדול וזקור.. בשלב הזה כבר נטפתי רטיבות חמימה, נשימתי כבדה מכל ההתרגשות המטורפת הזאת.. הוא הזיז ביד אחת את השיער מצווארי ומצץ אותו בתאווה. נרעדתי בפעם הלא יודעת כמה. ידו השניה משכה מטה את תחתוניי ופסקה קלות את רגליי, שעוד היו צמודות בקרסוליים ע"י המכנס המופשל. לאט לאט הוא חדר אלי, רטובה כולי, חמה ורותחת לקראתו... כל רגע מורגש.. חדירות קצרות, נשימות קצובות... יד אחת שלי נשענת כנגד הקיר ויד שניה שלוחה אחורה, עוברת בשיערו הקצר ומושכת את ראשו אלי.. הגמירה שלו הטריפה אותי- מתפרץ בשקט, נאנק על גבי.. גמרתי כשזרע חם החל נוטף על הצד הפנימי של ירכיי, משעינה את ראשי על כתפו.. הסתובבתי לאחור, שיערי פרוע, מסתכלת עליו- מיוזע, מותש, מישיר מבט ומחייך כשאיברו עוד בתוכי- היה ברור לשנינו, שזאת רק ההתחלה...