div>לא האמנתי מה שזה מה שהולך לקרות כשהוא ביקש ממני לשכב על הבטן. "בואי, אם כבר אנחנו פה אז יש לי הפתעה בשבילך" הוא אמר ופרש את פיסת הבד שהיתה עימו על החול. "שכבי על הבטן" פקד במתיקות. די בתמימות נשכבתי על הבד. החול היה עדיין חם והרגשתי התמזגות נפלאה עם הטבע. החושך מסביב, ההרים ברקע, רחש הגלים והשקט שמסביב נתנו לי ההרגשה שזה המקום הכי נכון להתמסר אליו.

"את מוכנה?" שאלה נטע. "עוד שנייה" צעקתי לה מהחדר שלי. "אנחנו צריכות לזוז" קראה מיטל.
"אני ב א ה" עניתי להן ויצאתי מהחדר גוררת אחרי את התרמיל. "זהו, עכשיו אני מוכנה". את האמת, לא בא לי לנסוע אבל מיטל ונטע אמרו לי שאין מצב שאני לא באה איתן לסיני. אנחנו שלוש חברות טובות, סטודנטיות צעירות. לא מזמן השתחררנו מהצבא ומיד הגענו לאוניברסיטה.

נטע העלתה ראשונה את הרעיון לנסוע בפסח לסיני. בתקופה ההיא סיני עוד היתה גן עדן לישראלים לפני שהפכה להיות גן עדן לטרוריסטים. "מה פתאום סיני ומה פתאום בפסח?" שאלתי אותה לאחר ששיתפה אותי במחשבות שלה. "כי ככה." היא ענתה. הבנתי אותה. שנתיים וחצי עם הצחי הדפוק הזה, לא פלא שהיא רוצה לברוח כמה שיותר רחוק. "ומה עם מיטל?" שאלתי, מנסה להבין עד כמה הן רציניות. "מיטל באה. היא כבר הודיעה בבית שהיא לא תהיה בליל הסדר." ידעתי שלא יהיה לי פשוט להתחמק ממנה אבל למשפט הבא שלה כבר לא היתה לי תשובה. "נו, הילה מה קורה איתך. את הרי יודעת שמבין שלושתנו את זו שתצליחי למצוא איזה בחור להשתובב איתו". היא ידעה על מה היא מדברת. מאז איבדתי את בתוליי אי שם בסוף התיכון לא היה לי אף פעם חבר במובן של חבר אלא יותר ידידים במובן של יזיזים. כל פעם הייתי מספרת לה על מישהו חדש שהשתובבתי איתו וכל פעם מחדש היא לא היתה מאמינה. נראה שיותר משרציתי לשתף אותה רציתי שתעיף כבר את הצחי הדפוק מהחיים שלה.

עם מיטל החברות טיפה שונה. מיטל היא ילדה טובה. נאיבית ודי אבודה לפעמים. לפעמים אני חושבת שאני האחות הגדולה שלה. כל פעם שהיא נופלת עם איזה בחור היא באה אליי ומנסה להבין מה לא בסדר. היא לא ממש תלותית אבל זו חברות של השנים האחרונות. נפגשנו בצבא ואנחנו חברות. וזהו.

אני יודעת שאם לא אבוא איתן גם מיטל לא תיסע וגם נטע תישאר בפסח בבית עם ההורים שלה ואולי תיפגש שוב עם הדפוק. הבנתי שאין ברירה אלא לארוז את התרמיל.

לאילת הגענו באוטובוס ובמעבר לסיני כבר הבנו שצריך לקחת נשימה ארוכה ולהירגע. "זמן סיני" כמו שנהוג לומר. הכל לאט, שום דבר לא זז יותר מידי מהר בחום המעיק. נאספנו כמה חבר'ה בתחנת המוניות ונסענו לדיונה הגדולה בנואיבה. המעבר הזה בין טלטלות הדרך והחושה בדיונה הוא חד ומהיר. פתאום הכל שקט מסביב. הים כחול עמוק. ההרים נשגבים. החול חם. ושקט. ש ק ט של סיני. שקט מחרמן. רוח חמימה ללא לחות מעלה את הדופק וכל מה שהגוף רוצה זה רק להתמזג.

הגענו יום לפני ליל הסדר. הלילה הראשון בסיני היה נעים. למחרת טבלנו לא מעט בים. אחר הצהריים התכוננו לסדר. טוב, לא ממש התכוננו אבל החלפנו לבגדים נוחים ועם ערב הלכנו למסעדה שעל הדיונה. בסיני, בליל הסדר, הירח זורח מכיוון הים במחזה מרהיב שאין שני לו. הוא עולה בשעה מוקדמת של הלילה ומאיר את כל סיני באור ירח רומנטי שרק מזה אפשר לגמור.

במסעדה התאספו בינתיים האנשים מסביב. ישראלים שהחליטו לחגוג את יציאת מצריים במצריים. שני בחורים התיישבו לידינו. לא עבר זמן רב והם הצטרפו ל"שולחן" שלנו. את האמת, לא ממש התלהבנו בהתחלה. נראו לנו קצת צנוניות אבל מכיוון שראיתי שמיטל ונטע לא רוטנות החלטתי לא לרטון בעצמי.

השיחה סביב השולחן היתה, כרגיל במצבים האלה, "מה את לומדת?", "חבר?" בלה בלה בלה כזה אבל לא מעיק. נעים אבל לא יותר מידי. תוך כדי שיחה שמתי לב שהנמוך מבין השניים כל פעם משלים לי את המשפט או אומר מילים ומשפטים שרציתי אני להגיד. "אני קורא מחשבות" הוא ענה לי על שאלה שלא שאלתי. כאן כבר התחלתי להביע עניין. "מה זאת אומרת?" שאלתי. "אני קורא מחשבות. אם את חושבת על משהו, יש סיכוי שאקלוט את זה גם אם לא אמרת כלום". "ומה אני חושבת עכשיו?" התרסתי. "אני לא יודע. אלו הם הבזקים. לא ממש משפטים ברורים. החוכמה היא לתת ביטוי להבזקים הללו ולא להתעלם מהם". ככל שעבר הזמן ראיתי שיש בו משהו. ניצוץ שלא שמתי לב אליו בהתחלה.

"גם אני" הוא פתאום אמר לי. "מה גם אני?". "גם אני צריך פיפי" הוא ענה. איך הוא ידע, עד היום אני לא מבינה. "אוקיי, אז בוא." החלטתי ללכת צעד אחד קדימה. "אנחנו הולכים לים, תיכף נחזור" אמרתי לנטע ומיטל. התחלנו ללכת למטה מהדיונה לכיוון הים. פיפי עשיתי בתוך המים. גם פשוט וגם נקי. הוא נעמד לא רחוק ממני והשתין בכיוון המים. סיימנו את מעשינו והתקרבנו אחד לשני.

"אז מה, אתה באמת קורא מחשבות?" ניסיתי להתחכם. "בוודאי" הוא ענה ובלי לשאול אותי לקח את כף היד שלי ואחז בה. עמדנו קרוב אחד לשני. זה השלב בו הבנתי שנטע צדקה. התקרבנו אחד מול השני והתחבקנו. "אתה בלי תחתונים" אמרתי לו לאחר שהרגשתי את הזין שלו ננעץ בי. "שכחתי אותם בבית" הוא ענה חצי מתנצל. צחקתי. שנינו צחקנו. "בואי, אם כבר אנחנו פה אז יש לי הפתעה בשבילך" הוא אמר ופרש את פיסת הבד שהיתה עימו על החול. "שכבי על הבטן" פקד במתיקות. די בתמימות נשכבתי על הבד. החול היה עדיין חם והרגשתי התמזגות נפלאה עם הטבע. החושך מסביב, ההרים ברקע, רחש הגלים והשקט שמסביב נתנו לי ההרגשה שזה המקום הכי נכון להתמסר אליו.

הוא התיישב מעליי. שתי הברכיים שלו לצידי הגוף שלי והתחיל לעסות לי את הגב. המגע שלו הטריף אותי. חשבתי על נטע, עד כמה היא מכירה אותי. חשבתי על הדיונה, עד כמה היא מחרמנת. חשבתי עליו, על קורא המחשבות שראה אותי שקופה להחריד.

הוא התחיל בגב, עלה לצוואר, ירד למטה עד לטוסיק ושוב עלה. ככה בעדינות לא בכוח אבל גם לא חלש. לא מלטף אבל גם לא מועך. התנועות המעגליות שלו על הגב שלי חירמנו אותי אבל נשארתי לשכב על הבטן. לא היה לאן למהר, אנחנו בסיני, לא?. עם הזמן הוא הפשיל את בגד הים וחשף את הישבן שלי. כבר ידעתי לאן זה הולך ונתתי לו להוביל. העיסוי שלו התמקד עכשיו בטוסיק שלי. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה מישהו התמקד בטוסיק שלי ככה.

פתאום, בלי כל אזהרה הרגשתי את הלשון שלו ננעצת בי. הוא נשכב מעליי והתחיל ללקק לי את הטוסיק. וואו. זה היה מדהים. הלשון שלו הגיעה לכל מקום. בישבן ימין אחר כך בישבן שמאל. למעלה באמצע והוא ירד אט אט למטה עד לחור עצמו של הטוסיק שלי. לא האמנתי שזה קורה לי. הבחור ליקק אותי בחור של התחת מסביב ועוד דחף את הלשון קצת פנימה. מסביב ופנימה. ככה בלי להפסיק. וואו וואו וואו. זרמים של חום הציפו אותי ואני זוכרת שלא רציתי שזה ייגמר. אף פעם לפני זה לא ליקקו אותי מאחורה כמו שהוא ליקק. הייתי חרמנית אש. כולי רטובה גם מהרוק שלו וכל מה שאני רוצה זה זין. את אותו זין שהרגשתי מתחת לשרוול, בלי התחתונים, שלו.

הסתכלתי עליו בחושך של הדיונה ואמרתי לו "חכה רגע, אני תיכף באה". הלכתי לחושה. נטע ומיטל כבר היו בשקי שינה שלהן. "אני הולכת אליו" אמרתי להן ולקחתי את הקונדומים איתי. "ברצינות? את בטוחה?" שאלה מיטל עם חוסר הביטחון שלה. "אני בטוחה. אספר לכן אחר-כך. ביי.".

הלכנו אליו לחושה. הוא שוב השכיב אותי על הבטן. שוב התחיל עם העיסוי בגב וידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהלשון שלו שוב תינעץ לי בתחת. הייתי רטובה ומזומנה לקבל את הזין שלו. קונדום הוא הביא מהבית. הוא פיסק את הרגליים שלי הצידה וחדר אליי כשאני על הבטן. וואו. כבר חדרו אליי כמה וכמה בחורים אבל ככה חלק ובלי כאבים זה היה תענוג. עם יד אחת שלו הוא אונן לי בדגדגן ועם היד השנייה הוא ליטף לי את הראש. הרגשתי שזה בא וגמרתי בגניחה עזה. לא היה אכפת לי שכל סיני שומעת אותי. הייתי על גג העולם.

הסתובבתי על הבטן והוא התחיל לפמפם בתוכי. עכשיו זה היה הרבה יותר אגרסיבי וחייתי. תפס לי את הרגליים לצדדים ותקע את הזין בכל האורך ובעיקר בכל העובי. עוד ועוד הוא נכנס בי עד שהצלחתי לגמור שוב והפעם ביחד איתו. זה היה מדהים. הוא נשכב עליי. נזהר לא לצאת ממני אבל גם לא לאבד את הקונדום. חיבקתי אותו. נישקתי אותו על זיון מדהים. הוא לא רק קרא את המחשבות שלי אלא גם קרע לי את הצורה. נרדמנו בחושה שלו ומתוך כבוד לסיני החלטנו שננצור את החוויה הזו לדיונה ולא החלפנו פרטים ולא טלפונים.

הילה - hilan1979@gmail.com