div>אבל היא לא חייכה.
הוא אפילו נשאר בתוכה עוד כמה רגעים מחכה לסדרת הכיווצים המוכרת שידעה לעשות בכל פעם שהרגישה שהוא רוצה לצאת ממנה, כאילו רצתה להאריך את הרגע עוד טיפה.
אבל תמרה רק התנשפה, מנסה להשיב לעצמה את קצב נשימתה, התרוממה על מרפקיה מסמנת לו לצאת ממנה.
איתן פחד לשמוע מה יש לה לומר.
הם התיישרו אוספים כל אחד את בגדיו.
"עוד זיון זו לא התשובה שרציתי, אתה יודע" תמרה ירתה לבסוף לחלל החדר.
"ביקשתי שלישייה לא כי יש לנו בעיה במיטה. אני אוהבת אותך כמו שאני אוהבת קיץ, אבטיח וסנדלים. אתה חלק מנשמתי. אבל כל כך מסקרן אותי להרגיש גבר אחר שנוגע בי, רוצה לבדוק מה מרגישים. מתה לדעת איך זה לשכב עם שניים ביחד. האם מרגישים הבדל ? אולי זיון הוא זיון הוא זיון ולא משנה מי הפרטנר ? אולי בכלל אי אפשר להזדיין אם אין רגש ? ואז איך זה שכולם עושים את זה כל הזמן ?"
הוא היה חייב לשבת, מזג לעצמו כוס מים בדרך.
" תמרה, אני חייב לשאול" הוא בלע את הרוק והשתהה שנייה נוספת לפני שהמשיך "מאיפה זה בא ? למה עכשיו ? שכבת עם מישהו חוץ ממני בשנים שאנחנו ביחד ?".
תמרה הישירה אליו מבט. "אתה בכלל לא מבין" היא כמעט בכתה. "אתה הראשון ששכבתי איתו מאז ומעולם. איך אתה לא מבין אותי.
במקום להיענות לכל הפלירטים מסביב אני באה ומבקשת שנלך ביחד, שתשמור עליי, תשמור עלינו. וכל מה שמעניין אותך זה אם בגדתי בך" היא קמה ועלתה לקומה העליונה.
הוא לא ידע האם לעלות אחריה או לתת לה להתקרר כמה דקות. החליט שקודם ישלים את הכנת העוגה למחר ובינתיים יחשוב על מה שאמרה. הוא ידע שנאמנות היא ערך משותף ששניהם האמינו בו. הוא מעולם לא נגע באישה אחרת במשך כל השנים שלהם יחד. לא שלא היה מודע ליכולת שלו לסובב ראשים אבל זה תמיד הספיק לו עצם הידיעה שיכול היה להשיג כל אחת אם היה רוצה, לא היה צריך לממש את זה כדי להרגיש טוב יותר.
אבל מה איתה, האם מישהו מסתכל על תמרה כמו שמירון מסתכל על נשים אחרות ? היא דיברה על פלירטים, עם מי, מתי ? מהו הגבול שהיא מציבה לעצמה ? האפשרות שמישהו מתחיל איתה במשרד, בסופר, ברמזור הביאה אותו לכדי בחילה.
כשהעוגה היתה בתנור עלה למעלה. "ואולי זה לא כזה נורא" הוא חשב לעצמו. "אולי צריך לנסות כדי להרוג את זה אחת ולתמיד" איתן החליט שיענה בחיוב לבקשתה כשפתח את הדלת ומצא אותה בגבה אליו משוחחת בטלפון, עיניה אדומות מבכי, קולה משתנק מידי פעם. עצרה את השיחה כשהבחינה בדמותו המשתקפת במראה.
"טוב, נדבר יותר מאוחר" סיימה את השיחה.
"מי זה היה ?" הוא שאל בשקט.
"מירון" ענתה בלי להוריד את העיניים מהמראה.
"מירון, ממתי את מדברת עם מירון ?" הוא הרגיש שהדם מתחיל לרתוח בו.
"התייעצתי איתו לפני שדיברתי איתך ביום שלישי" היא ענתה.
"לא ידעתי שהוא מוסמך בייעוץ זוגי. ייעוץ מיני בטוח" החזיק את ידיו שלובות על החזה כדי לשלוט ברעד שהשתלט עליו מרוב כעס.
"אני רוצה להבין, את סיפרת למירון שאת רוצה שלישייה לפני שבאת לדבר איתי ?" "כן" היא אמרה "ידעתי שאתה תתחרפן בהתחלה ורציתי לשמוע מה דעתו. איך להגיד לך. איך לבקש".
"ומה הוא ייעץ ? אם מותר לי לשאול"
תמרה התרוממה מהמיטה והסתובבה אליו "הוא אמר שאני צודקת. שכדי שנמשיך להיות חברים חייבים להתנסות בחוויות חדשות.
הוא הציע לקחת אותי למסיבה. כזו שקורים בה כאלו דברים" היא שתקה.
"זה מה שהוא הציע לך ? והלכת איתו ?" הוא פחד שלא יצליח להשתלט על קולו. "לא. לא הלכתי" היא ענתה "אבל רציתי ללכת".
החדר החל מסתובב לנגד עיניו, הוא התיישב על המיטה והתחיל לספר לה משהו שנשבע שלא יספר לאיש.
"זוכרת שבין השנה הראשונה לשנייה כשהיינו באוניברסיטה נפרדנו לאיזה חודשיים ? אז באחד מימי חמישי מירון לקח אותי למן מסיבה כזו איתו" הוא בלע את הרוק והמשיך, יודע שאם יעצור לא יצליח לסיים את הסיפור לעולם.
" הגענו לאיזו וילה מפוארת באחד המושבים ליד שדה התעופה בן-גוריון. היה נראה שמירון מכיר שם חצי מהאנשים. כשנכנסנו, נתנו לנו מן חלוקים כאלו במקום בגדים וכוסית משקה. אני לא ידעתי לשתות כל כך ושתיתי איזה שלוש כוסיות ברצף. הראש הסתובב לי וחיפשתי רק מקום לשבת. נחתתי על ספת עור שחורה ליד זוג מבוגר ממני. שניהם מטופחים עם ריח טוב. היא ישר התחילה ללטף אותי והבעל רק הסתכל.
אני לא לגמרי זוכר מה בדיוק הוביל למה אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי איתם באיזה חדר בקומה העליונה של הוילה.
האישה מצצה לי והבעל היה מאחוריי" הוא השתתק. לא מסוגל להוציא את המילים מהפה.
"מה קרה שם ?" תמרה שאלה, עדיין עומדת מעליו.
"אני כמעט בטוח שהוא, את יודעת נו, זיין אותי בזמן שאני הייתי עם בת הזוג שלו" הוא השפיל מבט, לא מסוגל להביט בעיניה.
היא נשארה נטועה במקומה, לא מוצאת מילים מתאימות שיוכלו להביע את הזעזוע שלה מצד אחד ואת הסקרנות שגרמה לה לחוש רטיבות מחודשת בין ירכיה.
תמרה התיישבה על קצה המיטה, מבטה תר אחר נקודת אחיזה בטוחה בחדר. ידיה מזיעות ופיה יבש.
"אותי זה דווקא מחרמן" אמרה לבסוף.
הוא הרים עיניים ונתקל בחיוך שכל כך חיפש קודם.
"אולי עוד לא הכל אבוד" חשב כשקרב אותה אליו לחיבוק.
"רגע, אני חייבת לספר לך גם משהו, אבל קודם בא להתקלח איתי. בבקשה" אמרה והקול שלה נשמע לו מזמין במיוחד. "בואי, מים תמיד מסלקים אנרגיות רעות" אמר ומשך אותה אליו.