קוראים יקרים
השמות כאן בדויים בהחלט. העלילה פחות.
לסיפור הזה יש עוד פרקים רבים. הם מצויים בראש. לא רק שלי אלא גם של בת זוגי ששותפה לי כאן במייל. חלקם בזכרונות ממשיים וחלקם בדמיון.
ומי יודע… אולי אתם תהפכו להיות גם חלק מהסיפור המתמשך הזה.
זה תלוי בכם. בעידוד, בתמיכה, ומי יודע… אולי גם בהשתלבות המלאה שלכם בחלקים המתקדמים של העלילה.
בהצלחה ובהנאה
מנגו ודובדבן
duvdevanmango@gmail.com

המציאות עולה על כל דמיון - פרק 10 (מיכל - קשר נעורים שמתחדש במפתיע)

חם. כל כך חם שגם כפות הרגליים שכל כך רגילות ללכת יחפות על המדרכה החמה יורדות מהשביל אל הדשא כדי לחפש הקלה. שעת צהרים בחודש יולי. השבילים של המושב שוממים ואין נפש חיה בסביבה. כל מי שיכול נשאר בבית הממוזג או מתרענן בבריכה של המושב.

אני חוצה במהירות את השביל לכיוון המזכירות במסלול היומי אל תיבות הדואר וחושבת לעצמי אם גם היום היא תהיה ריקה או שהיום יפתיע ויחכה לי מכתב ממנו.

דוב. נער בן 16 שביני לבינו מפרידים 4 חודשים וחיים שלמים. אני בת מושב מצפון הארץ והוא נער עירוני מאחת הערים במרכז המבוסס של המדינה, ההיפך המוחלט שלי בכל מובן אפשרי, עם סגנון חיים ועולם חברתי שונה מזה שגדלתי בו, עם תפיסת עולם ודעות מהצד השני של הקשת הפוליטית. החיים הביאו אותו אלי בהפתעה דרך חבר משותף והקשר איתו הפך להיות חלון לעולם שמעולם לא היכרתי. הסקרנות שלו למושבניקית שמתגוררת במרחק שעתיים וחצי נסיעה ממנו אבל חיה חיים שונים לחלוטין ממה שהוא מכיר הביאו אותו לכתוב לי את המכתב הראשון שאחריו הגיעו עוד רבים. במשך למעלה משנתיים וחצי למדנו להכיר אחד את השניה, את המחשבות, השאיפות, ההתלבטויות של גיל ההתבגרות, החבר הראשון, החוויות מבית הספר, הטיולים השנתיים, ההכנות לצבא וכל מה שהחיים הביאו איתם. שנתיים וחצי של מכתבים ואפילו פעם אחת לא נפגשנו.

כל מכתב הציף עוד שאלות. כל דעה או מחשבה שעלתה לדיון מולו איתגרה את תפיסת העולם שהיתה לי על החיים שלי בחממה המוגנת בה אני חיה.

המכתבים הארוכים חשפו עוד רובד באנונימיות של הנער שמתכתב איתי. תפיסת עולם מוצקה, רגישות ובגרות שהפתיעו אותי אצל נער בן 16, כאילו כל דאגות העולם יושבות על הכתפיים שלו.

לאחר כשנתיים וחצי דוב התגייס לצבא וכמה חודשים אחריו גם אני. המכתבים הלכו ופחתו עד שנפסקו לגמרי. החיים על כל המורכבות והאינטנסיביות שלהם דחקו הצידה את קשר המכתבים עד שהם פסקו לחלוטין. עם הזמן המכתבים נכנסו לקופסת נעליים שנשמרה במגירה בחדר שלי בבית ההורים. דוב והמכתבים הפכו להיות זיכרון מעומעם לתקופת הנעורים הסוערת.

*****

22 שנה מאוחר יותר, במוסד אקדמי במרכז הארץ, אני יושבת עם חברה בהפסקה בין קורס אחד למשנהו ומספרת לה על הילדות שלי במושב הרחוק. מסביבנו יושבים כמה סטודנטים, עסוקים בשלהם ונראה שהשיחה שלנו לא מעניינת אף אחד מהם. סוף השיעור ואני אוספת את הדברים לתוך התיק, מתעטפת במעיל כשלפתע ניגש אלי גבר נאה עם גוף שרירי שקשה להתעלם ממנו גם בלבוש מלא, ושואל אותי בשקט אם אני מיכל שהתגוררה במושב המסוים שבצפון הארץ. אני מסתכלת עליו נדהמת, מנסה להבין האם אנחנו מכירים ואם כן מהיכן. הפנים לא נראות לי מוכרות וכל תסריט שאני מריצה בראש לא מתחבר לי אליו. חיוך משועשע עולה על פניו והעיניים שלו בוחנות אותי ואת הבלבול שמשתקף בפני. "קחי לך את הזמן ונסי לחשוב מהיכן אנחנו מכירים" הוא אומר. זכרתי ששמו דוב ובאלפית השנייה הכל מתחבר לי ואני שואלת "אתה דוב מהמכתבים"? הניצוץ שבעיניו מאשר לי שצדקתי. אותו גורל שהביא אותו אלי בפעם הראשונה הפגיש בינינו גם בפעם השניה. המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש זה עד כמה השם שלו לא מתאים למה שעמד מול עיני…

מצאנו את עצמנו מתחילים ללמוד יחד למבחנים ולהכנת מטלות ועבודות. ישבנו באוניברסיטה לא מעט. הרגשנו מאד בנוח זה עם זו אבל הקשר בינינו היה ענייני וממוקד יחסית בדרישות האקדמיות. קל היה לטעות בדוב. הוא תמיד היה נראה ממהר או שקוע בדברים אחרים, מסתורי מעט ומסוגר אבל האמת היא שהוא קלט כל דבר סביבו, כל חיוך, מבט, כל משפט שנזרק לחלל הכיתה נותח במהירות וקוטלג בראש. כלפי חוץ הוא לא הפגין רגשות אלא ריחוק מהול במעט סקרנות.

היה ברור לשנינו שיש לקשר המחודש פוטנציאל של מעבר לזה. הסקרנות העצומה ותחושת הנוחות פתחה שיח חדש בינינו. ואכן בתחלופת המיילים בינינו שהחלה על רקע הצורך האקדמי, הרשינו לעצמנו לפתוח גם דברים אחרים. ההתכתבויות במייל חזרו לעסוק, כמו 22 שנה לפני - בעולמות שלנו. במשפחה, בתחביבים ובאופן כללי בהשלמת פערים. הרגשנו שנינו שהפעם לא נוותר על הקשר הזה בקלות גם כשמסלול הלימודים יסתיים. לשנינו היה יותר נוח מסיבות שונות לבסס את הקשר על התכתבות במייל ולא על שיחות טלפון. לשנינו גם היה ברור שעדיף לשמור אותו לעצמנו כמה שאפשר ולא לשתף בו את בני הזוג. בכל זאת לא היה מדובר על קשר סתמי של עמיתים לתואר בגיל הביניים אלא, על חידוש קשר וידידות שהחלה כבר בגיל הנעורים. זו היתה תקופה של התכתבות שהיו בה עליות ומורדות. ימים של שתיקה יחסית ולאחר-מכן ימים עמוסים בהתכתבויות. ככה זה נמשך עוד סמסטר שלם, עד שהתחלנו להתכתב גם על מיניות. הקשר בינינו עבר שלב נוסף בעומק שלו. צד נוסף שלו ושלי יצא החוצה. הקשר המתמשך (ש-22 שנה של נתק נתפסו בו כעת רק כסוג של הפסקה ארוכה) והחלק המרוחק שלו דרך המייל והיכולת להיות זהיר בניסוח של הדברים במייל - העניקו לשנינו את התחושה שבמסגרת הקשר הזה אפשר לדבר בחופשיות על הכל, כולל הכל: גילינו שאנו חולקים לא מעט במשותף. התשוקות, הפחדים, התסכולים והפנטזיות צפו ועלו לאט לאט, בדיאלוג ופתיחות הדדית. מנקודת המבט שלי דוב היה כמו בצל שמתקלף משכבותיו. לאט לאט נחשפו צדדים אחרים שלו. עולם שלם של סקרנות, תשוקה, רצון לנסות ולהתנסות, לגעת, לטעום, לגלות, לחוות.

הסקרנות שלו לחוות ולנסות דברים חדשים והסקרנות שלי לגלות עולמות שטרם היכרתי הובילו אותנו לעולם פרטי משלנו שבו הכל בינינו מותר. מותר לשאול, מותר לנסות, מותר לראות ואפשר גם לבקש. לבקש להתנסות, לבקש לטעום, להרגיש, לגעת. לנסות את כל הפנטזיות שאי פעם חלמנו עליהן בלי להיות נבוכים או בלי לחשוש מביקורת או שיפוטיות.

יצר הסקרנות והיכולת לחלוק את זה אחד עם השני הביאו אותנו למקומות מדהימים. הביטחון שכל מה שקורה בינינו נשאר רק בין שנינו איפשר לנו להגיד הכל, לגלות את המיניות שלנו מחדש ולפרוץ את כל הגבולות ללא מעצורים. לא היתה מבוכה בינינו, הדברים היו פתוחים וחופשיים. היה לו ראש פתוח ומדליק, פנטזיות מגרות וסקרנות בלתי נגמרת ללמוד ולהתנסות בחוויות חדשות, יכולת ביטוי עשירה ומגרה שנדמה שהמילים שהוא כתב לי מטיילות לי על הגוף וגורמות לפרפרים בבטן. לפעמים אני חושבת שהמבוכה והפליאה שלי מהדברים שנחשפתי אליהם איתו קצת שיעשעו אותו. אני לא יודעת אם זו היתה התמימות או המבוכה שלי לגבי דברים שעדיין לא התנסיתי בהם מעולם לפניו, כמו למשל הפעם הראשונה שבה התחלנו להצטלם ולשלוח תמונות עירום אחד לשניה. כמה הייתי נבוכה בהתחלה לחשוף את הגוף העירום, אחרי הריונות ולידות, לעיניים אחרות ממה שאני רגילה, רק שהמחמאות שהגיעו מהכיוון שלו גרמו לי להשתחרר ולשחרר לו תמונות אינטימיות וחושפניות. נדלקתי על זה. אי אפשר להסביר כמה שזה מרגיש משחרר ומגרה להצטלם ככה.

בפעם הראשונה שראיתי אותו בעירום נדהמתי. יש לו גוף סקסי גברי ומושך כל כך. כזה שקשה להתאפק מלגעת בו. שרירי החזה הרחב שלו הזמינו לטייל עליהם עם האצבעות, להתענג על המגע בהם, ללטף וללקק אותם. לתת לידיים לגלוש בעדינות לכיוון הבטן ולהמשיך עוד למטה. בפעמים שהייתי רואה אותו עומד מולי המבטים שלי היו סוקרים אותו מלמעלה עד למטה, מתעכבים על הכפתור של המכנסיים, זה שפותח עולם שלם של חשק ועונג.

והוא ידע מה עושה לי את זה. המכנס שמונח על הגוף שלו הדליק לי את כל הפנטזיות. ראיתי את הישבן החמוד והשרירי שלו בתוך המכנסיים וכל מה שעבר לי בראש זה איך אני מורידה אותם ממנו, פותחת את הכפתור ואז את הרוכסן, מכניסה את היד עמוק לתוך המכנסיים ומרגישה איך הוא מתקשה לי ביד כשאני מלטפת אותו ואת הזין שלו.

המיילים בינינו היו מלאי תשוקה ופנטזיות על דברים שהיינו רוצים לממש יחד. הפחד והסכנה עדיין היו שם אבל התשוקה לחוות עם דוב את כל מה שדמיינו היה גדול יותר מהכל. היה ברור לנו שזה יקרה בקרוב…

********

שעון החורף נכנס והחושך ירד מוקדם על הקמפוס. השבילים מלאים בסטודנטים הממהרים לשיעור הבא, הקפיטריות מוארות ומזמינות, מפתות לקנות קפה נוסף כי הערב עוד ארוך. אני יוצאת מהבניין, ממהרת לחצות את השביל המרכזי ולהגיע לבניין בו אנחנו אמורים ללמוד את הקורס הבא. הבניין מלא בסטודנטים, חלקם בדרכם החוצה וחלקם בדרכם לשיעור הבא. אני עולה במדרגות לקומה השנייה, מתמרנת בין הסטודנטים שיושבים על המדרגות ומזדרזת להגיע לכיתה שבסוף המסדרון כדי להספיק ולהנות מהדקות האחרונות של ההפסקה. תפסתי את המקום המועדף עלי מאחור בצמוד לחלונות, מניחה את התיק על הכסא לידי. דוב עדיין לא הגיע. אני מוציאה תרמוס עם תה חם. הרגליים מתחילות להפשיר ואני מתארגנת לשיעור. המולת הסטודנטים בכיתה מאפשרת לי להקשיב לשיחות שלהם. מרתק מה שמעסיק אותם. אני מקשיבה בסקרנות כששמות של מרצים מוכרים לי נזרקים באויר עם הערות על הקורסים שלהם. אני מציצה בצג של הטלפון הנייד. כמה הודעות מהבת שלי שנמצאת אצל חברה והודעה נוספת מהעבודה. אני עונה במהירות ומעבירה את הטלפון לשקט. אני שמה לב שהדיבורים משתתקים בכיתה ואני מרימה את הראש ורואה את המרצה וגם את דוב שנכנס באותו הרגע. המרצה מתחיל לדבר אל הכיתה ואני מנצלת את הזמן לסקור את דוב מלמעלה למטה, בשלב ההתארגנות שלו, בתקווה שאף אחד לא ישים לב. המחשבות שעוברות לי בראש גורמות ללחיים שלי להאדים ואני בוהה במחברת, מקווה שאף אחד מרגיש בזה - גם לא דוב שמחפש אותי עכשיו בעיניו בכיתה.

שעה וחצי ראשונות עברו במהירות. זה קורס כפול ובהפסקה אנחנו נזהרים מלמשוך יותר מדי תשומת לב לקירבה בינינו. משתלבים במעגל רחב יותר של חברים ללימודים. אני מסמסת לך רק מילה אחת "במדרגות". כמה דקות לאחר מכן אתה מצטרף אלי למדרגות שמובילות לקומה השלישית האחרונה. בשעה זו כבר חשוך שם ואני רואה אותך מתיישב לידי. ההפסקה כל כך קצרה ואנחנו מפטפטים בנינוחות. רגע לפני שאנחנו חוזרים לכיתה אנחנו מביטים שנינו בגרם המדרגות הנוסף שלא שמנו לב לקיומו והוא מעלה לדלת ברזל שנראית פתוחה מעט ומובילה כנראה לגג. אני מסמן בראשי לכיוון מעלה המדרגות ואומרת לך בשקט - "אני אהיה שם ואחכה כמה דקות. אם תרצה לפגוש אותי, תגיע. אם לא מצליח, נדבר כבר מחר לגבי המטלה שקבלנו היום לשבוע הבא". בשיעור הבא והאחרון שלנו אני כבר מתקשה להתרכז. מגייסת את כל-כוחותי ובסופו של דבר גם הוא נגמר. אני מסתכלת לכיוון שלך בתוך ההמולה של אנשים שממהרים יותר או פחות לאסוף את חפציהם ולצאת מהכיתה. גם אתה מרים את הראש והעיניים שלנו נפגשות לרגע ואנחנו מבינים אחד את השניה בלי מילים. אוספת את הדברים ומתחמקת בשקט מהכיתה למסדרון ונעלמת במדרגות שעולות למעלה ומשם לאלו שעולות לגג. דלת הברזל כבדה אך דחיפה קלה והיא נפתחת ללא רעש. הגג ריק וחשוך ואני סוקרת אותו ומוודאת שאין שם אף אחד חוץ ממני ואני ניגשת לקצה הרחוק של הגג ומביטה למטה. פנסי התאורה מציפים באור כתום את המדרכות הריקות מאנשים. מתיישבת בפינה הרחוקה, מוסתרת בין מנועים של מזגנים אני מחכה לך, יודעת בוודאות שתגיע. הרבה דברים נאמרו בינינו בלי מילים.

הזימזום המונוטוני של המזגנים מטשטש כל רעש שעולה מהכיתות שמתחת ואין שום דרך לשמוע אם אתה נכנס. פס אור דק שמאיר את הגג מאותת לי שאתה כאן וכמה שניות לאחר מכן אתה מתיישב לידי. "התגעגעתי לזמן שלנו ביחד" אני אומרת. עם קצות האצבעות אני מלטפת לך את השפתיים, מגששת איך תגיב למגע שלי. אתה לא זז אבל גם לא מרחיק אותי ממך. אני מתיישבת עליך ונצמדת לשפתיים שלך, מרפרפת בעדינות עם הלשון על השפתיים הרכות שלך, טועמת אותן, מריחה את הריח המוכר שלך, ריח של אפטרשייב עדין עם ניחוח קל של זיעה גברית שמזכיר לי רגעים סוערים איתך. הנשיקה העדינה שלי מגרה אותך ואתה מנשק אותי בחזרה בתשוקה של זמן וגעגועים. הנשיקות שלך מעוררות לי פרפרים בגוף וזרם של תשוקה מרעיד אותי. אנחנו מדברים ומתנשקים, מדברים ומתנשקים. הזמן עובר…

בלהט אחת הנשיקות אתה מסיר מעלי את החולצה, חושף שדיים מלאים משתוקקים שתיגע בהם, שתשחרר אותם לידיים שלך. אתה צובט אותן, משחק איתן על הלשון שלך, מלטף ומנשק, לא שבע מלגעת בהם ואני מתמסרת לידיים וללשון שלך שיודעות איך לגעת ולגרות אותי כל כך.

חשוך מאד על הגג, גם בגלל השעה וגם כי זו פינה רחוקה ונסתרת. מעט הסטודנטים שעוד נותרו בקמפוס נכנסו לשיעור האחרון. במהירות אני מורידה את המכנסיים ונשארת רק עם תחתונים. האויר קר אבל חם לי מכמה שאתה מגרה אותי. אתה נשכב על הגב ואני מתיישבת עם הכוס שלי בדיוק מעל הלשון שלך, מרגישה איך היא מזיינת אותי ומוצצת לי את הכוס בהנאה מתגברת. אני מרגישה את האצבעות שלך מלטפות אותי מאחור, ואצבע עדינה ומגרה מזיינת את החור הקטן והחמוד של התחת שלי. מזיין עם האצבע ומוצץ לי את הכוס ומהר מאד אני עומדת לגמור. עם היד הפנויה שלך אתה סוגר לי את הפה חזק שאף אחד לא ישמע אותי.

אני מסתובבת עם הישבן שלי אליך ורוכנת מעל הזין הנוקשה שבקצה שלו כבר מופיעה טיפה שקופה שמזמינה ללקק אותה. לאט אני מלקקת את הכיפה החלקה והמתוחה, מתענגת על הזין האהוב בפה שלי. מלטפת ומוצצת אותו בהנאה, הריח שלך מגרה אותי כל כך. הזין שלך ממלא לי את כל הפה ואני משתעשעת עם הלשון עליו. הלשון הרטובה שלך בינתיים מזיינת אותי, מרטיבה ומכינה את הכוס שלי לאצבעות שלך. הן ממלאות אותי ואתה מזיין אותי חזק ומהר וכדי שלא אעשה רעש אתה אומר לי בשקט "תכניסי את הזין שלי עמוק לפה שלך, וכשהוא עמוק בפנים תוכלי לגמור כמה שאת רוצה". אני כל כך אוהבת כשאתה חופשי איתי ומדבר אלי "מלוכלך". אתה מגרה אותי ככה מאד. אני מבקשת ממך שתמשיך לזיין אותי ותגיד לי מה עוד היית עושה לי עכשו. איך היית רוצה לזיין אותי, לחדור אלי חזק מאחור, להחזיק בשדיים שלי, להיצמד אלי ולהזדיין בלי הפסקה. אתה מתאר לי איך היית לוקח אותי לחוף של אגם, ושם על הדשא, באויר הפתוח היית מנשק לי את כל הגוף, יורד לאט לאט מהשפתיים שלי אל השדיים, משם לבטן ואז לכוס שלי, מוצץ, מלקק ומבעיר אותי. אצבע שלך שחודרת לכוס שלי מבהירה לך כמה אני רטובה ומוכנה ואתה לוחש ומתאר לי בשקט איך תגלגל אותי כך שאשב עליך והזין שלך ימלא אותי. אני ארכב עליך עד שאהיה מסופקת ואז תבוא אלי ועלי וסוף סוף תזיין אותי מאחור כמו שאתה מפנטז עלי כבר הרבה זמן.

הרעש שעולה מלמטה למטה מבהיר לנו שהשיעור האחרון הסתיים וכדאי שגם אנחנו נמהר להתקפל. אתה מסובב אותי אליך ונצמד אלי מזיין אותי בין השדיים שלי עד שאתה גומר עלי. אני מסתכלת על קימורי הגוף שלך שהירח מאיר באור חלש. אנחנו מתארגנים בזריזות, אני נפרדת ממך בנשיקה ארוכה, מרגישה את הטעם שלי על השפתיים שלך ויורדת ראשונה ונעלמת במהירות במסדרונות הריקים, ממהרת לאוטו שמחכה לי בנייה שמול האוניברסיטה. כמה דקות אחרי אתה פותח את דלת הגג, מעיף מבט חטוף לוודא שאף אחד לא יבחין ששנינו יצאנו משם וגם אתה נעלם במסדרון ממהר לאוטו שלך שחונה בצד השני של האוניברסיטה.
התחזית לשבוע הבא אומרת שלא צפוי גשם.

*******

קבענו להיפגש אצלו במשרד בשעות הערב. אחרוני העובדים כבר עזבו לפני שעה ואנחנו לבד. כמה השתוקקנו לרגע הזה ועכשיו הוא כאן, מולי. הלב שלי דופק במהירות מטורפת, התשוקה אליו שהסעירה את כולי והרצון לגעת בו סוף סוף התנקזו למפגש אחד מושלם. שמעתי את הדלת נסגרת מאחוריו והנה הוא עומד מולי. אחרי כל כך הרבה זמן של פנטזיות אחד על השני, פתאום אני באמת יכולה לגעת בו. כבר שכחתי כמה שהוא גבוה וגם עם עקבים גבוהים אני עדיין מגיעה לו לכתפיים. איך אפשר להסביר איך זה לגעת בחזה השרירי והרחב שלו. הגוף הגברי כל כך שרק מלהסתכל עליו אני יודעת שהתחתונים שלי כבר רטובים רק מלהסתכל עליו אני רוצה לגעת בו, להפשיט אותו ולהתענג על כל מה שיש לגוף שלו להציע לי.

כשהוא נשאר בלי בגדים, הזין שלו עמד מולי כל כך מגרה. ואני יורדת על הברכיים מולו, שם, במשרד הפרטי שלו במקום העבודה, בשעת ערב, כשספרי הלימוד והסיכומים והצילומים שלנו על השולחן - ועם הלשון שלי טעמתי אותו בפעם הראשונה. הוא חלק ונוקשה, עם ריח עדין של גוף גברי ומרכך כביסה. מענג להכניס אותו לפה ולמצוץ לו. לשפשף עם היד וללקק ולמצוץ. היד השניה שלי ליטפה את הישבן שלו וירדה עד לביצים וחפנה אותם, מרגישה איך הן כבדות ומלאות.

הוא היה מאד מגורה אבל אני עדיין הייתי לבושה. ידעתי עד כמה הוא רוצה לראות אותי מתפשטת מולו. פותחת לאט את הכפתורים בחולצה והיא נשמטת לרצפה והשדיים הגדולים שלי נחשפים מולו, השלב הבא היה המכנסיים שירדו מהר והשאירו אותי עם תחתונים קטנים וחזייה. את השלב של הורדת החזייה הוא אוהב במיוחד כך ידעתי מהשיחות בינינו. הוא הביט מהופנט בפטמות שלי מזדקרות מגורות כשהחזייה ירדה. הפטמות שלי שיגעו אותו בתמונות ושניה לאחר שגם החזייה נזרקה התמכרתי ללשון ולפה שלו עליהן. אני אוהבת איך שהוא מלקק ומוצץ לי אותן. אני כל כך מגורה ורטובה למטה ומשתוקקת שהוא יגלה כבר כמה אני רוצה אותו. התחתונים שלי עדיין עלי והוא בכוונה לא הוריד אותם ממני. הושיב אותי על קצה השולחן ופתח לי את הרגליים לרווחה. על התחתונים שלי כבר יש כתם של רטיבות.

בעדינות הוא מושך את התחתונים מעלי וחושף את הכוס החלק והרטוב שלי. הפטמות כבר כואבות מרוב שהן עומדות מגורות והוא עדיין לא ממהר. הלשון שלו מצצה ולקקה את הפטמות שלי ושתי אצבעות מהירות חדרו לי לכוס. אנחה של הפתעה ועונג נפלטה ממני. נשענתי אחורה, נותנת לו לעסות לי את הדגדגן. האצבעות שלו מגרות ומזיינות אותי ואני גומרת על השולחן. הוא יודע שזה לא מספק אותי וגם בשבילו זו רק ההתחלה של השעשוע איתי. הוא יודע שאפשר להביא אותי לגמור פעם אחר פעם. אני עדיין על השולחן רואה אותו מגרה את עצמו ומשפשף את הזין שלו שעומד נוקשה. הוא מצווה עלי למצוץ לו ולהרטיב את הזין שלו ואז להתהפך.

אני רוכנת על השולחן מפסקת רגליים והשדיים שלי נצמדות לשולחן. עם שתי הידיים שלו הוא פותח לי את הישבן והחור הקטן והחמוד שלי נחשף מולו. הרגשתי את הלשון הרטובה והחמה שלו מהכוס הרטוב ועד למעלה לחור. הוא לחש לי "את מפנטזת על חדירה כפולה כבר שנים נכון? היום תקבלי אותה. אני אזיין אותך ואת תגמרי כמו שאת אוהבת". ביד אחת שלו היה הויברטור שהוצאתי מהתיק שלי וביד השניה הזין הנוקשה שאותו הוא עיסה במשחת סיכה שגם היא יצאה מהתיק. הוא קרב את הויברטור לכוס הרטוב, גירה אותי והכניס לי אותו עמוק. עם הלשון הוא הרטיב לי שוב את החור, מרחיב אותו ומשחרר את השריר שלו. לאחר מכן שימן אותו ולאט חדר אלי עם הזין שלו. שנינו נאנחנו מעונג. הוא על החור הקטן שהוא מזיין ואני על החדירה הכפולה. הוא תפס את השדיים שלי ונצמד אלי בכוח, נכנס ויוצא נכנס ויוצא, לא ממהר, מטריף אותי איך שהוא ממלא אותי. הרגשתי שגם הוא מגורה מאד כי הוא התחיל לזיין אותי חזק ומהר יותר. לא יודעת כמה פעמים גמרתי שם על שולחן העבודה במשרד שלו, בשעת ערב, כשכל העובדים כבר הלכו לביתם. אבל אני עד היום זוכרת את ההרגשה של הזרע החם כשהוא גמר בתוכי. "אני לא מוכנה יותר ככה במשרד שלך. זה לא לעניין. אני רוצה ממך עוד הרבה יותר וזה חייב להיות במקום אחר" אמרתי לו והוא הינהן בראשו וחייך: "תארגני לנו את מקום. אני סומך עלייך".

את המפגשים הבאים בינינו עשינו כבר במקומות מסודרים. ככה זה נמשך לאורך תקופה לא קצרה. לשנינו זה היה מורכב נפשית. שנינו אהבנו מאד את בני הזוג שלנו לחיים ולא היינו מוכנים להחליף או לוותר עליהם בשום מחיר. לשנינו היה ברור שהדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להרוס את הנישואים שלנו. אבל שנינו הרגשנו בסוג של ריק וחלל מיני והרפתקני שהיה חבוי בנו שנים ואנו משתוקקים בעוצמה בלתי נשלטת למלא. דוב החל לדבר יותר ויותר על הרצון שלו לחוות מגע עם גבר. לחוות מפגש עם זוג נוסף. אותי יחסים מיניים בין גברים הדליקו תמיד. מאד! רציתי מאד לראות את דוב מוצץ ומתענג על זין אחר. רציתי גם לראות יותר מזה… אבל הנסיונות העדינים והגישושים הזהירים של דוב מולי בלנסות ולהפגיש אותנו עם זוג נוסף רק הלחיצו אותי. היו לכך כמה סיבות: גם ארגון המפגשים עם דוב היה קשה מבחינה טכנית. לא היה פשוט למצוא זמן ולהעלם לכולם לכמה שעות וגם ימים כאלו כשלעצמם היו מלחיצים. היה לי גם קשה לתת אמון באנשים זרים, להיחשף בפניהם ויותר מזה - לחשוף את גופי בפניהם. היה לי קשה ומלחיץ אפילו לדמיין סיטואציה כזו. מה שקרה בין דוב לביני, הבשיל לאורך תקופה ארוכה ומתוך היכרות מעמיקה. בנוסף, עדיין ולמרות שגיליתי בעצמי עולמות מיניים חדשים ופתיחות גדולה להתנסות בדברים חדשים עם דוב - לא ראיתי את עצמי מסוגלת למגע מיני כלשהו עם אישה אחרת. אפילו לא הקטן או הסמלי ביותר.

דוב גילה הבנה לאורך תקופה ארוכה, אבל אז נכנסו לחייו טלי וגיורא. הוא שיתף אותי מההתחלה. ואני מצאתי את עצמי חוששת מעט להמשך היחסים בינינו אבל לא יכולה שלא לפרגן. יתכן והקנאה גרמה לי להחליט לתפוס אומץ ולשתף פעולה עם דוב, כשהוא שלח לי יום אחד הודעה מעניינת במיוחד. על כך בפרקים הבאים.