"לא תאמין אבל שאול גילה את אתר עדשת עירום ואת סדרת הסיפורים" - עצרתי במקום ובהיתי נדהם בהודעה שמיכל שלחה לי, נותן לאנשים לחלוף על פני מימין ומשמאל בשדרה הרחבה.

“ואיך את יודעת?" הגבתי עם סימני שאלה. היא השאירה לי הודעה קולית עם תיאור השתלשלות העניינים (תחילת פרק 20). ואז הוסיפה וכתבה: “שאול רוצה לראות אותך מזיין אותי יחד עם גיורא וכשטלי וחגית גם חוגגות עלי, או מתחתי… לא ממש זוכרת מה אמר לי מרוב שהייתי בשוק".

"ואין לו מושג שאת בעצם מיכל…" כתבתי, והיא החזירה אימוג'י מבוהל וכתבה "לא!! נראה לך?? ".

"ואהווו" - כתבתי. צריך לעכל. "כן. אז תתכונן למייל מאיתנו" היא ענתה במהירות.

את המשך הסיפור, קוראים יקרים, אתם מכירים מהפרק הקודם (אם לא, אז רצוי שתעצרו כאן ותשלימו. קחו את הזמן). הרעיון לסופ"ש בקרואטיה צבר תאוצה בקבוצה שנפתחה לשם כך. הצעירים - נעה וירון, שיר ושקד - פחות התלהבו. כנראה שעניין שמירת השבת ומגבלות הכשרות הטרידו את נעה, ירון ושיר. כך שבסופו של דבר מצאו את עצמם טלי וגיורא, שאול ומיכל וחגית ואני- דוב - על המטוס ביום חמישי בערב.
סוכם שקבוצת הוואצאפ תישאר בהרכב המלא שלה, בכדי שנעה ירון שיר ושקד יוכלו לפחות להיות חלק מהאווירה.

כשנחתנו בשדה התעופה בדוברובניק והתחברנו לרשת, היתה בקבוצת ה"סופ"ש על החוף" הודעה מנעה. לשאול ומיכל הוצע משחק אתגר: בקבוצה ישלחו תמונות עירום ללא פרצוף של כל חברי הקבוצה (גיורא, טלי, דוב, חגית, ירון, נעה, שקד ושיר) ועל שאול ומיכל יהיה לנסות ולמצוא של מי כל תמונה. "אתם תצטרכו לשלוח תגובה לכל תמונה בנפרד לאוואצאפ האישי שלי - נעה - ולכתוב מי זה בתמונה". כל תמונה ששלחתי, תשלחו לי תגובה עם שם. מי שיצליח לזהות נכון יותר תמונות - יוכל לחייב את בן הזוג שלו (מיכל או שאול) ב-3 דברים שיצטרכו להתבצע עד שישי בצהרים".

בתור לביקורת הדרכונים, זרזנו את שאול ומיכל להתחיל "לעבוד" על התמונות. "רק תעשו את זה כשאין לידכם אנשים. אנחנו לא רוצים שיקלטו אתכם בוהים בתמונות עירום בפרהסיה" - אמרתי והרמתי עיניים לאתר את מצלמות האבטחה של האולם. שאול ומיכל נגשו כל אחד "לעבודה" בסמרטפון האישי. מיכל הורידה את הסמרטפון שלה ראשונה ומעט אחריה נראה ששאול סיים. נעה כנראה לא היתה זמינה באותו רגע בשביל להכריז על המנצח, אבל מצד שני התור שלנו בביקורת הדרכונים הגיע.

הושכרו שני רכבים קטנים שהוזמנו מראש. יותר זול מאשר מיניואן (רעיון של גיורא) וגם יותר מעניין להתפצל ולא לדעת מה קורה ברכב השני (רעיון של טלי). תוך כדי תהליך ההשכרה חגית שאלה איך מתפצלים ברכבים וגיורא ענה בחיוך: "מה שבטוח זה שנעשה הפרדה בין שאול ומיכל. כל אחד מהם יסע עם 2 אחרים". שאול ומיכל הביטו זה בזה מחויכים.

"את בסדר עם זה? " שאל שאול את מיכל.

"כן. למה לא. זה לא שיעשו בי מעשה מגונה או משהו כזה. הם נראים אנשים הגונים".

צחקנו. בראשי עברה שוב המחשבה שבעצם גיורא וטלי לא היו עם מיכל עד היום במצב משתרלל או אפילו בעירום. "נעשה הגרלה. נחתוך נייר ל-6 חתיכות. על 3 נכתוב "רכב 1" ועל 3 הנותרים "רכב 2". נערבב וכל אחד ירים.

הפקיד של השכרת הרכב לא הבין מה נסגר איתנו כשעשינו את ההגרלה על הדלפק הריק לידו. הוא היה משועשע. אם הוא היה רק מתאר לעצמו מה בעצם קורה הוא היה מנסח: "מה נפתח איתנו" וכנראה הרבה יותר מקנא מאשר משועשע.

תוצאות ההגרלה היו: רכב 1 - שאול, טלי וחגית. רכב 2 - מיכל, גיורא ואני -דוב.

הבטנו כולנו זה בזה ושאול, שנראה מרוגש וניסה להראות הכי זורם בעולם, אמר: "מעולה, סבבה, בואו נלך לאסוף את הרכבים. יש לנו עוד חתיכת נסיעה".

היה כבר חשוך בחוץ. לגיורא היה די ברור שהוא נוהג. הוא ידע כמה מיכל ואני חיכינו להיות יחד, העמסנו שני טרולי בתא המטען ואת השלישי רציתי לדחוף מקדימה, לרגלי המושב הקדמי, בכדי להשאיר למיכל ולי את כל המושב האחורי פנוי, אבל מיכל הבינה ועצרה אותי בלחישה:

"אלו הרגעים הקשים של שאול. הוא מבחינתו מפקיר אותי בידי שני גברים. אני לא רוצה להתריס מולו בזה שאני כבר מראש מתיישבת לידך בשביל לחגוג בנסיעה".

"תמיד, תמיד כל-כך מתחשבת ודואגת" עניתי בחיוך וקרצתי לגיורא שהיה משועשע ובחן כל הזמן את התנהלותו של שאול, שהיה עסוק בלהעמיס את התיקים על הרכב השני.

"שאול גם משאיר לידו מקום פנוי לנוסעת" אמר גיורא ומיכל אמרה בשקט כך שרק אני וגיורא נשמע: "זה נשמע טפשי, אבל אני מחכה כבר ששאול יעשה משהו, או שהבנות יעשו איתו משהו. זה יוריד ממני קצת יסורי מצפון אולי".

הנהנתי בראשי בהבנה ועניתי לה: "אני יכול להגיד לחגית וטלי לטפל בו, אבל אני חושב שכל העניין הוא לתת לכל אחד מאיתנו לעשות דברים בדרך שלו ובקצב שלו".

שאול, טלי וחגית יצאו עם הרכב ראשונים לדרך. שאול נהג, טלי התיישבה לצידו וחגית ישבה מאחור.

ראיתי את שאול מביט בעניין, תוך כדי שהוא יוצא מהחניה, כיצד מיכל מתיישבת במושב האחורי אצלנו וגיורא ליד ההגה ואני לצידו. המבט שלו היה מהורהר משהו. לא הרבה זמן אחרי תחילת הנסיעה, קבלנו הודעה מנעה. "והזוכה בתחרות הניחושים של התמונות היא מיכל. היא זיהתה נכון את כל התמונות. שאול היה גם הוא מעולה רק החליף ביני לבין טלי".

"מסכן" - צחקה מיכל - "אני צריכה להתחיל לחשוב מה לחייב אותו לעשות כשנגיע". אני כהרגלי, התחלתי לנתח: "הוא זיהה נכון את כל השאר כי היו מספיק רמזים בסיפורים, אותם הוא קרא שוב ושוב. ירון עם מבנה גוף צעיר. גיורא עם זין גדול יחסית גם כשהוא רפוי. אני עם הזין הכי קטן", "וכתפיים הכי רחבות" - הוסיף גיורא - "שקד ושיר הכי דומות מאחור, מבנה גוף נערי ודק, שיר שחומה יותר ורואים את זה בתמונה למרות שהראש והשיער חתוך לחלוטין. לחגית אין את מבנה הגוף הרחב עם השדים הגדולים של טלי ונעה". הוא הצליח יפה. זה היה אתגר רציני להבחין בין טלי ונעה. יש להן באמת מבנה גוף דומה מאד והוא לא ראה אותן עירומות".

לאחר כמה דקות מיכל קבלה שיחה. "זו שיחת וידאו בואצאפ מחגית. אני עונה" אמרה מיכל ואחרי כמה שניות שמענו את טלי אומרת:

"ככה אתה מפשל שאול? מבלבל ביני לבין נעה?

שאול ענה מתגונן אך משועשע (בשידור חי, מבלי שהוא יודע): "אל תעלבי לי, לא ראיתי אותך ואת נעה ערומות. את נעה לא ראיתי בכלל".

"זה לא תירוץ שאול. גם את גיורא, דוב וירון לא ראית עירומים. איך אתה יכול לבלבל בין השדים שלי לשדים של נעה".

מיכל לפתע פרצה בצחוק היסטרי: "היא משוגעת. היא מורידה את החולצה ואת החזיה עכשיו". הרכב של שאול החל לנסוע מוזר. פחות יציב, המהירות ירדה והיו שם לא מעט לחיצות קלות ומיותרות על דוושת הברקס.

"הנה, תרגיש עם היד שלך את השדיים שלי" שמענו את טלי מהנייד של חגית וראינו את הרכב מקדימה מאט עוד יותר. הכביש היה ריק יחסית וחשוך, אבל צר ועם מסלול אחד לכל כיוון. "בין זין לזין לא בלבלת שאול. אולי הגיע הזמן לעשות היכרות עם הזין שלך" שמענו את טלי. ומיכל תיארה את מה שחגית צילמה בשיחת וידאו: "היא מלטפת לו את המכנסים ועכשיו מתחילה לפתוח לו הריצ'רץ". "אמאלה… היא לא נורמלית" צחקקה מיכל נדהמת. אחרי עוד כמה מאות מטרים, לצד הדרך היה מפרץ ובו אוסף מיכלי מחזור גדולים, אזוריים. שאול חנה במפרץ ודומם את המנוע וגיורא אחריו.

חגית ניתקה את השיחה כשהבינה שגלשנו גם אנחנו אל המפרץ הקטן בצד הדרך. החשכה היתה מוחלטת ומדי כמה דקות חלף רכב בכביש. "מה עושים עכשיו?" שאלתי את מיכל.

"אני הולכת לעודד את שאול וגם לא יכולה לפספס את הרגע הזה שטלי מוצצת לו" - ענתה מיכל ויצאה מהרכב אל החושך. יצאנו אחריה אל הרכב מלפנים. החלון של שאול היה פתוח. הוא ישב עם מכנסיים מופשלים וטלי מצצה לו את הזין. מאחוריו חגית עם שתי ידיה (לאחר שפתחה את כפתורי חולצתו) מלטפת את החזה, הבטן והפטמות שלו. הראש שלו היה מוטה לאחור והוא התמכר למגע של שתי הנשים. מיכל הכניסה את ראשה מבעד לחלון וחיפשה בשפתיה את שפתיו והוא החזיר לה נשיקה, תוך שהוא ממלמל:

"הן מטריפות אותי, אני לא…."

"ששש… הכל מעולה" - עצרה אותו מיכל - "אני שמחה שאתה נהנה". היא פתחה את הדלת והתכופפה עוד יותר (התחת שלה כעת מולי ארוז בתוך הג'ינס) והצטרפה לטלי. הן מצצו לסירוגין, לקקו והתנשקו זו עם זו. "אני לא מאמין שזה קורה. זה פשוט חלום" שמעתי את שאול ממלמל כשאני הייתי עסוק בלפתוח את מכנסי הג'ינס הנצחיות של מיכל ולהפשיל אותם עד גובה הברכיים לפחות, יחד עם התחתונים שלה. הרטבתי את יד ימין שלי ושלחתי את האצבעות אל בן רגליה של מיכל. היא היתה כבר רטובה ואני התחלתי לעסות אותה בתנועות ארוכות מהדגדגן דרך שפתי הכוס ועד חור הישבן ובחזרה, מקדיש יותר זמן לדגדגן ומחדיר שתי אצבעות לכוס הרטוב. קלטתי לפתע ששאול בוחן בעניין את מה שאני עושה לאשתו. טוב שהזין שלו היה בטיפול אינטנסיבי של טלי ומיכל.

חגית יצאה מהרכב ונעמדה לצידי מביטה בגיורא שסובב אותי מעט הצידה, השתחל בין הדלת לביני, כרע על ברכיו, פתח והפשיל את המכנסיים שלי והחל למצוץ את הזין המגורה שלי. חגית כרעה על ברכיה לצידו פתחה והפשילה את מכנסיו והחלה למצוץ לו. לא יכולתי שלא להסתכל ולסכם: חגית מצצה לגיורא שמצץ לי כשאני מזיין את מיכל בשתי אצבעות ואצבע נוספת על הדגדגן כשהיא מוצצת עם מיכל לשאול. עכשיו גם קלטתי שהחצאית של טלי מורמת על גבה והיד של שאול שלוחה אי-שם בין ישבניה הגדולים.

לאחר כמה דקות שמעתי את טלי אומרת לשאול: "אני רוצה שתזיין אותי. עכשיו". היא יצאה מצידו השני של הרכב. מסירה את תחתוניה וזורקת אותם על מושב הנוסע לצד שאול. ובצעדים מהירים פסעה אל מעבר למתקני המחזור.

חגית שחררה את הזין של גיורא ששחרר את הזין שלי. אני שחררתי את הכוס של מיכל. מיכל שחררה את הזין של שאול וכולנו צפינו בשאול יוצא מהרכב בעקבות טלי. היא אספה את שולי החצאית בידה, חושפת את חצי גופה התחתון, נעמדה עם הפנים אל גוש המתכת הגדול של המחזור, כרעה מעט לפנים ופשקה את רגליה. שאול התמקם מאחוריה ואחרי כמה שניות של גישושים וכיוונונים שמענו אותה גונחת קלות. בקושי הצלחנו להבחין בעלטה בתנועות הגוף של שאולי שהחל לזיין את טלי.

"תתמקמי ליד טלי" לחשתי למיכל שהביטה מהופנטת בבעלה המזיין את טלי. היא הביטה בי ואמרה: "אני לא רוצה ככה. אני רוצה לרכב עליך. לך תביא קרטון גדול מהמחזור של הקרטונים". מצאתי קרטון ענק ושטוח של מקרר או משהו, ונשכבתי עליו ליד שאול וטלי שהביטו בנו.

"אתה רוצה לראות אותי מוצצת לדוב?" היא שאלה את שאול.

"כן. אני רוצה לראות אותו גם מזיין אותך, אהובה שלי" נהם שאול תוך שהוא ממשיך לזיין את טלי.

מיכל הורידה לחלוטין את נעליה, מכנסיה ותחתוניה, כרעה על ארבע והחלה למצוץ לי. לאחר כחצי דקה היא התיישבה בזהירות על הזין שלי (גבה אלי ופניה אל שאול וטלי) והחלה לנוע יחד איתי.

"אני לא יכול יותר, אני הולך לגמור" - גנח שאול.

"אני גומרת…" - מיכל צעקה, נעה עלי בפראות מאוננת את עצמה במקביל לתנועות הזיון.

"אתה נהנה לראות את אשתך מזיינת גבר אחר, שאול?" - שאלה טלי - "אתה נהנה לראות אותה מביטה בך באהבה מזיין אותי, כשהזין של דוב ממלא את הכוס שלה ומענג אותה?

"אהההה…." - ענה שאול.

"אווווווו….. אני גומממררררתתתת עוד פעם" - זעקה מיכל כשאני מנסה לחסום את פיה עם היד שלי.

"אתה רוצה לראות איך דוב ממלא את הכוס של מיכל בזרע חם" - המשיכה מיכל לגרות את כולנו (בשלב זה שמתי לב שחגית וגיורא נעלמו להם).

"אני גומררררר" - גנח שאול ודחף את האגן שלו הכי עמוק שיכל אל הכוס של טלי.

"כןןןן… אני מרגישה את הזרע החם שלך בתוכי" - המשיכה טלי לגרות את כולנו וקבלה בתגובה עוד תנועת אגן חזקה של שאול, שירה כנראה מטח זרע נוסף לתוכה.

"אההההההה…. דוב…. תזיין אותי חזקקקקק… אוחחחחח… אני גומרת שוב…." יללה מיכל והפגינה בעוצמה מרשימה את יכולתה לגמור פעם אחר פעם.

"אני עדין לא גמרתי" אמרה טלי לשאול. "תישאר צמוד אלי מאחור ותאונן אותי עם האצבעות" היא הסתובבה עם הפנים אלינו והסירה מעליה לגמרי את השמלה, מופע הסטריפטיז הלא-צפוי גירה אותי בטרוף, וכשהסירה מולי ומול מיכל את החזייה ושחררה את החזה הגדול והמדהים שלה והחלה לשחק איתו בשתי ידיה כשידו של שאול מאוננת אותה מאחור בין רגליה - הרגשתי שאני מתקרב אל השיא השוטף אותי מבפנים. "אני הולך לגמור" אמרתי בקול ומיכל פנתה לשאול (שעמד שם מולה בחשיכה מאונן לטלי שהחלה לרעוד ולפרכס בגל של אורגזמה שכבש אותה) : "תראה חיים שלי, נשמה שלי איך דוב ממלא אותי בזרע שלו". שאול הביט בנו מהופנט כשיריתי את מטחי הזרע עמוק אל תוך מיכל שלי, שסגרה איתי כרגע עוד סוג של מעגל מטורף בקשר שנמשך (עם הפסקה ארוכה- ראו פרקים ראשונים) כבר 35 שנה.

"אבל איפה חגית וגיורא" שאלתי חצי דקה אח"כ כשמיכל המסודרת והמאורגנת העבירה מגבונים בין ארבעתינו.

קמתי בזריזות, ובחשש מה עשיתי במהירות את 8-9 המטרים עד הרכבים החשוכים. מצאתי את חגית וגיורא מדברים בשקט ואפילו לבושים לחלוטין.

"גמרתם כולכם?" שאל גיורא.

"כן וכן" עניתי וחגית וגיורא התפוצצו מצחוק כשהבינו את כפל המשמעות.

"ומה אתכם?" שאלתי ברצינות. "הכל בסדר? ".

"כן, מעולה. היינו חייבים לדבר על משהו". אמרה חגית. הרגשתי את מעט המתח באוויר אבל ידעתי לתת את הספייס הדרוש.

תוך עשר דקות כולנו היינו שוב ברכבים ובאותו הרכב. רק שכעת מיכל ישבה לידי מאחור וחיבקה אותי. ללא ספק שגם מיכל וגם שאול נראו כעת הרבה יותר משוחררים ורגועים. ואפילו עוד לא הגענו לוילה. "צריך יהיה לשלוח ואצאפ לזוג שגר שם בכדי שיצאו לכביש להראות לנו איך מגיעים בדיוק" - אמרתי למיכל וגיורא. "מעניין איזה סוג אנשים הם" - הרהרה מיכל בקול ופיהקה כשראשה מונח על חזי ושדה הגדול נלחץ אל גופי. מצאתי את עצמי שואל את גיורא: "אתה בסדר גיורא? אפשר לנמנם?" לא זוכר בכלל ששמעתי תשובה… נרדמתי חבוק עם מיכל.

קוראים יקרים
רוצים לנחש מה התרחש בוילה?
רוצים לשתף בסיפורים משלכם? פנטזיות משלכם?
נשמח לתגובות ותמונות עם הקדשה אישית לנו (מבטיחים לשמור על דסקרטיות מלאה) שיתנו קצת פידבק לשעות הארוכות של כתיבת הזכרונות.

אנחנו מקבלים תגובות מנשים וגם זוגות בכל גיל (גם מזוגות דתיים, וגם חד-מיניים) ובעיקר מגברים. אנחנו שמחים על כל תגובה, בעיקר מזוגות ובעיקר מזוגות שמקדישים לנו גם תמונה. אל תחששו מאיך שאתם נראים. מבחינתנו כל האנשים נראים בעירום הטבעי שלהם פשוט נפלא. גם אם הם מקומטים, שמנים וגם אם הם בני 70. מה שחשוב זו ההרגשה.

מבטיחים למצוא את הזמן ולענות לכל פניה ולשמור על דסקרטיות מלאה ולאלו שמגיע, גם לשלוח הקדשה שלנו בחזרה.

מנגו ודובדבן
לתגובות
duvdevanmango@gmail.com