ישבתי על הספה, שקוע במחשבות, שעה שהזמזם מן הטלפון שעל השולחן במשרד שלי החזיר אותי אל קרקע המציאות.
"עמית, יש כאן מישהו בשם יריב XXX שרוצה לראות אותך. הוא לא מופיע בלוח הפגישות שלך להיום".
היה זה קולה על ענת, אחת המזכירות שלי. היא בחורה מאוד נחמדה, ענת. מוכשרת, חרוצה, אחת שאני יכול לסמוך עליה.
יריב??? מה הוא עושה כאן??? בכל השנים שאני מכיר אותו, הוא מעולם לא הגיע אלי למשרד.
אפילו באותה פעם שהוא היה זקוק לעזרה כל שהיא (שיותר משמחתי להעניק לו) – הוא ביקש ממני להיפגש במקום ניטראלי, ולא במשרד שלי. ופתאום, יריב כאן, במשרד שלי? מוזר. קמתי ויצאתי אל המזכירות.
יריב היה שקוע בשיחת נימוסין עם ענת. הם חייכו אחד אל השניה, ואילולי ידעתי שיריב 'נעול' על מירב, ושענת נשואה באושר לסוכן מכירות מצליח – הייתי חושב שהם מנסים 'להתחיל' אחד עם השני.
"יריב... זו בהחלט הפתעה. בוא, הכנס למשרד", הזמנתי אותו. "אתה רוצה לשתות משהו?"
"לא, לא.. תודה".
הבטתי בשעון. השעה היתה קרוב לאחת. "בנות", פניתי אל הצוות שלי, "אתן יכולות לצאת לצהרים".
ידעתי שכך תהיה ליריב ולי שעה שקטה. העברתי את הטלפונים למצב של מענה אוטומטי, והצבעתי על הספה. "שב, יריב, תרגיש נוח".
עשיתי לעצמי קפה, ולמראה הכוס המהבילה נזכר יריב שבעצם גם הוא רוצה אחד.
"אז מה מביא אותך לכאן?", הסתקרנתי.
יריב סקר את המשרד שלי בעיניו. "מאוד יפה. אלגאנטי. מפואר, מבלי להיות זול או מנקר עיניים. מי המעצב שלך?"
"בעצם זה לא מעצב. זו המעצבת. אורית סידרה כאן את הכל. אני אוהב את הטעם שלה".
"באמת יפה", הביע יריב הערכה. "ובעצם, זו אורית שעליה באתי לדבר איתך."
"אה??????""
"תירגע, עמית, תירגע... " הוא צחק, "לא באתי להגיד לך שאני מאוהב בה או משהו כזה... באתי לשאול אותך על הטיול שלכם לגרמניה. על המופע שאורית הגתה. באמת עשיתם את זה?"
כמובן, שלפני שטסנו להמבורג כדי לעשות את מופע הסקס שלנו, אורית סיפרה על זה למירב וליריב, ושניהם התקשו להאמין שאנחנו באמת נעשה את מה שאמרנו לעשות. אלא שמירב חשבה שאולי באמת זה יקרה, ויריב היה משוכנע שאנחנו 'נשתפן' ברגע האחרון. הם ערכו ביניהם התערבות, האם נערוך לבסוף את המופע או לא, אבל אני לא יודע על מה הם התערבו. כנראה שיריב בא לברר האם הוא זכה, או שמא מירב זכתה.
"אני מצטער לאכזב אותך, ידידי, אבל הפסדת בהתערבות", בישרתי לו. עשינו את המופע והוא היה מוצלח מאוד. למעשה, בעל המועדון שכר אותנו לעבוד עבורו על בסיס קבוע... אנחנו עוברים לגרמניה בחודש הבא...", צחקתי.
"אתה רציני?????" קפץ יריב.
"לא", הרגעתי אותו, "אנחנו נשארים כאן. בינתיים... אבל את המופע באמת עשינו".
יריב נראה קצת מוכה, כמו כלב שחזר מטיול בגשם השוטף, עם הזנב בין הרגליים והאגו שלו חבול כהוגן.
"מה אתה אומר...", מילמל. הוא הביט בי בעיניים חודרות. "יש לך הוכחה שבאמת עשיתם את המופע?"
"אתה לא מאמין לי???"
יריב לא ענה. היה לו ברור שהוא הגזים קצת, ולכן שמר כעת על שתיקה של מבוכה. אבל דווקא המבוכה הזאת שלו שיעשע אותי, והחלטתי לעשות מעשה.
"יריב... זה בסדר. הכל טוב. אני מבין את חוסר האמון שלך, אחרי הכל זה באמת היה רעיון מטורף. אבל במקרה – למזלך הרב – יש איתי כאן הקלטה של המופע."
כזכור, מנהל המועדון הסריט הכל במצלמת הוידאו שלו, ונתן לי את החומר על כרטיס זיכרון.
לפי שעה, איחסנתי את הכרטיס בכספת שלי במשרד. כעת הוצאתי ממנה את הכרטיס, שילבתי אותו בכניסת ה MicroSD שבמסך הגדול שעל אחד הקירות, והזמנתי את יריב לצפות. ואת זאת בדיוק הוא עשה, והייתי אומר שדי בפה פעור.
הוא התמתח על מושבו כשראה בסרט את אורית בשמלת הערב השחורה, עולה על הבמה ופותחת בריקוד האירוטי.
בקטע בו היא אוננה עם דילדו וויברטור בשני החורים שלה, הזין שלו כבר היה מתוח בתוך המכנסיים. הוא הפנה את מבטו אלי, ואני הבנתי בדיוק מה עובר לו בראש. קמתי, ניגשתי אל שולחן הקפה, ומשם הושטתי לו חבילה של טישו. "אתה מוזמן... רק אל תעשה לי בלגאן במשרד..."
יריב לא היה צריך עידודו נוסף. הוא פתח את המכנסיים ושלף את הזין שלו החוצה. גדול, מגולח, יפה... תמיד אהבתי לראות את הזין שלו, ואני חושב שאילו היייתי דו מיני – היית מנסה למצוץ לו אותו...
יריב אחז בזין שלו והחל מאונן. הוא יישר את רגליו והתמתח, מוצא לעצמו תנוחה נוחה. הזין שלו עמד זקור במלוא תפארתו, אדום ומגורה מאוד.
"אתם מדהימים!", הוא נאנח, וראיתי שהוא קרוב לגמירה. למרות זאת, הוא השהה את עצמו והתאפק. אבל בקטע בו ריצדו על המסך דמויותינו, של אורית ושלי, עושים מין אנאלי ואורית מקבל חדירה כפולה לחור התחת שלה, יריב לא יכול היה יותר להתאפק, ובגניחה חזקה הוא הגיעה לגמירה וירה את הזרע שלו על כל החולצה האפורה שהיתה לגופו.
ואני... גם לי היתה זיקפה וגם אני הייתי מגורה, אבל לא רציתי באותו רגע להפר את הריכוז שלי ביריב על-ידי אוננות. נהניתי להסתכל איך הוא משפשף את הזין שלו, מלטף אותו לכל אורכו, לוחץ ומשחרר את הזין לפי הצורך, עד שהוא מגיע לגמירה, ומשפיך. וגם נהניתי לראות את השפיך הלבן שלו ניתז החוצה מן הזין, בעוד בטנו עולה ויורדת בשעה שהאורגזמה מעניקה לו הנאה רבה.
"אתם לא נורמליים", מילמל יריב תוך כדי ניסיון לנקות את החולצה שלו, שהיתה מכוסה כולה כתמי זרע.
"עזוב את זה", צחקתי. "אתה לא תצליח לנקות את החולצה. בוא, אתן לך אחרת."
יריב ואני די דומים במידות, לכן הוצאתי מארון המלתחה שלי חולצה נקיה, אחת מן ה'רזרוות' שלי, והושטתי לו. חולצה לבנה, מעומלנת, עם צווארון. מאוד שונה מהטריקו שהוא לבש כאשר נכנס אלי.
ידידי החליף את החולצה, ואת האפורה שלו גילגל והכניס לשקית שהגשתי לו.
"תגיד, יריב, על מה התערבת עם מירב?"
יריב גיחך. "חכה לפגישה הבאה שלנו, ותראה." אמר, ויצא. המזכירות הספיקו כבר לשוב מהפסקת צהריים שלהן, וענת חדת-העין עקבה במבטיה אחרי יריב שעשה את דרכו החוצה.
"עמית, ראית את זה?", אמרה לי ענת, "הוא בא עם חולצה אפורה, ויצא עם חולצה לבנה... כמה מוזר..."