כשבועיים לאחר שעברנו לגור באנגליה, הגיע העת להעניק לאורית שלי חוויה מיוחדת.

"מה דעתך על טיול של כמה שעות, צפונה?" שאלתי את בת זוגי זמן קצר אחרי שהתעוררנו. היה זה יום שני בבוקר, לשמחתי היו השמים כחולים ומזג האוויר מסביר פנים לא דבר מובן מאליו באקלים האנגלי אשר בדרך כלל איננו ידידותי.

"בשמחה" ענתה אורית, מתמתחת ודוחקת מעליה את סדין הסאטן שכיסה עליה. גופה העירום והמושלם נגלה לעיני. התגלגלתי אל אורית וחיבקתי אותה. הזין שלי החל להראות סימני חיים. "הטייגר מוכן לטרף", צחקה אורית, דוחקת אותי מעליה ונעלמת בחדר הרחצה שלנו. היא חזרה כעבור כמה דקות, ריח של ניקיון ובושם עולה ממנה, וגם היה ברור שהיא ציחצחה שיניים. כעת קמתי אני כדי להתנקות מעט, וכאשר נעמדתי ליד המיטה שמתי לב שהזין שלי כבר עומד במלוא הזקפה, מוכן לפעולה. "חזור מהר..." מילמלה אורית, בולעת במבטה אל האיבר הענק שמחכה לה.

חזרתי אל המיטה מהר, לאחר ביקור קצר ליד האסלה וציחצוח שיניים יסודי. הזין עדיין עמד כתורן, החור הקטן שבקצבו מכוון ישר את התקרה. הצטרפתי אל אורית במיטה ודבר ראשון – נישקתי אותה על שפתיה. לשונותינו שיחקו זו בזו בנשיקה ואוהבת וחושנית. תוך כדי כך שלחתי יד אל הכוס של אורית, והוא היה כבר רטוב לחלוטין. שתי אצבעות השקעתי לתוכו, ואצבע שלישית דחפתי לתוך החור של התחת שלה. אורית גנחה והעמיקה את הנשיקה שחלקה עימי.

כעת עליתי על אורית, ובתוך שניות ספורות הייתי בתוכה. הפות הצר קבל את הזין האדיר ללא שום בעיה, והתחלנו לנוע יחד בתשוקה ובתאווה, מתעלסים בלהט. פנימה והחוצה, זיינתי את אורית בחזקה, ורק זמן קצר היה נחוץ כדי שהיא תגיעה לאורגזמה ראשונה. הגניחות הרמות העידו שאורית נמצאת על העננים, לשם העיף אותה התענוג שחשה כאשר גלי האורגזמה טילטלו את כל גופה. המשכתי לזיין אותה למרות שגמרה, בידיעה שהיא תגמור שוב. וכך בדיוק קרה. כעבור שתיים או שלש דקות התרומם גופה של אורית ונצמד אלי, חווה אורגזמה נוספת. הפעם הצטרפתי אליה, והשפכתי מה שאני מאמין היה כמות גדולה מאוד של זרע חם לתוך הכוס הרעב, נהנה בעצמי מאורגזמה נפלאה.

"אתה משהו שלא מן העולם הזה..." לחשה אורית באוזני, מתנתקת ממני ומגלגלת אותי על גבי. היא לקחה בפיה את הזין שזה עתה השפיך, מלקקת ומנקה אותו ביסודיות.

* * *

שעתיים לאחר מכן הצטרפה אלי אורית בחניון. לבושה בשמלה אביבית לבנה משובצת פרחים בהירים, נעלי עקב חדות לבנות, שערה פזור ופניה באיפור עדין, אורית היתה יפה מתמיד. או אולי יש לומר "כמו תמיד". לא משנה כמה אביט זה, תמיד אתפעל מן הקימורים המושלמים, המותניים הצרות, הרגליים החטובות, ובעיקר מן היופי הפנימי הזורח ממנה כמו שמש בצהרי יום קיץ. איזה אישה...

"לאן אנחנו נוסעים?" שאלה אורית כאשר נהגתי את המרצדס השכורה אל הכביש מחוץ לאחוזה שלנו.
"צפונה", חייכתי. "את תראי".

יצאנו לדרך, חולפים על פני כפרים ועיירות אנגליים טיפוסים. באחד מהם עצרנו לשתות תה ולהנות מטיול החורשה. ובערך בשעה עשר ורבע בבוקר הגענו אל בירמינגהם. לאחר סיור קצר בכמה אתרים מעניינים בעיר המשכנו צפונה וסיימנו את הנסיעה בעיר Crewe.
"מה אנחנו עושים פה?" שאלה אורית.
"מיד תראי. עיצמי עיניים..."
נהגתי את המכונית אל Pyms Lane , ועצרתי בכניסה ליעד אליו כיוונתי. אורית צחקה אבל לא פקחה את עיניה. עזרתי לה לצאת, כיוונתי את ראשה בכיוון הנכון, ואז "פיקחי עיניים".
"וואוו...." פלטה אורית. עמדנו בכניסה למפעל של Bentley, וממרכז המבקרים הופיעו שניים, גבר ואישה, כדי לקבל את פנינו. "אני ג'רלד, זו קת'רין, ברוכים הבאים!" השניים הובילו אותנו אל סלון מפואר וכבדו אותנו במשקה. "בעלך אמר שאת מתעניינת בייצור מכוניות, אז אנחנו מזמינים אותך לסייר במפעל שלנו ולהתרשם מפס הייצור של אחת המכוניות המיוחדות ביותר שעל הכביש", אמרה קת'רין לאורית.
(כן, בד"כ – בפני מי שאינם מכירים אותנו – אנחנו מציגים את עצמנו כבעל ואשה. לאורית יש אפילו טבעת נישואין על האצבע הנכונה, אבל זה כבר סיפור אחר...)
"זה לא דבר שיגרתי, שאשה מתעניינת במפעל כמו שלנו", הוסיף ג'רלד.
"אישתי איננה אדם שיגרתי", חייכתי והקפתי את אורית בזרועותיי. המבט ששלח בה ג'רלד – אף כי היה מנומס וראוי – גילה לי שהוא מתרשם מאורית מאוד לפחות מן הבחנה החיצונית, ומבין שאכן היא איננה אישה רגילה.
השעתיים הבאות היו מעניינות מאוד. מארחינו הובילו אותנו לאורך פס הייצור של מכונית היוקרה, החל מן השלב בו מרקעים את הפנלים לגוף הרכב, דרך הרכבת המנועים, ה'חתונה' בינם לבין השלדה, והרכבת מערכות החשמל. עניין מיוחד היה לנו במרכז העור והעץ, שם הראו לנו איך בוחרים את העורות למושבים ואת העץ לחיפוי בתוך הרכב. בכל תחנות העבודה שרר סדר מופתי, ניקיון מוחלט, והמקצועיות 'זעקה' מכל פינה.
אורית, במראה האריסטוקרטי שלה ובנימוסיה הטובים משכה תשומת לב רבה. בכל מקום הרימו העובדים את ראשם וסקרו אותה בהערכה. ולא זאת בלבד, אלא שאורית טרחה לגשת אל העובדים ואל העובדות ולברך אותם לשלום בחיוך המסחרר שלה ובעדינות וההתחשבות בהן היא מצטיינת כל כך. היא שוחחה עמם, התעניינה בשלומם ובעבודתם, וכל האווירה שהיא השרתה סביבה היתה נינוחה, ידידות, מאוד מכבדת ומכובדת. מאוחר יותר, אמרה לי קת'רין: "בת הזוג שלך היא נסיכה אמיתית... מעולם לא היו לנו כאן מבקרים שהתנהגו אל העובדים שלנו בכזו ידידותיות וכבוד..."

"בואי, אני רוצה להראות לך משהו", אמרתי לאורית ממש לקראת סיום הסיור. לקחתי אתה בעדינות במרפק, והובלתי אותה אל אולם גדול בו עמדו מכוניות שזה עתה ירדו סופית מפס הייצור וממתינות למסירה. באחת הפינות, ליד קיר זכוכית שבעדו נשקפים הגנים המוריקים המקיפים את המפעל, עמדה Bentley Continental GT בצבע הפנינה, ועל מכסה המנוע שלה זר ענק של שושנים אדומות.
"מה דעתך?" שאלתי. "מקסים, לא?" ומכיסי הוצאתי את המפתח הדיגיטאלי של המכונית, והגשתי לאורית. "זו שלך, יקירתי".
אורית נראתה נדהמת לרגע, אך התעשתה במהירות. היא משכה אותי אליה וחיבקה אותי. "אני לא צריכה להיות מופתעת", אמרה. "אני יודעת שאתה אוהב לפנק אותי... אבל, עמית, באמת שאני לא צריכה כזו מכונית..."
"את צריכה. זו לא סתם מכונית. אלו לא עוד רק ארבעה גלגלים. זו יצירת אומנות. וגם את, אורית, יצירת אומנות מכל הבחינות, ולכן ראוי ונכון שזו תהיה המכונית שלך."
"אני לא צריכה כזו מכונית יקרה..."
"את כן. תאמיני לי, זה מה שמתאים לך."
"ומה איתך?"
"אחת כזאת בצבע שחור תהיה מוכנה עבורי בחודש הבא. ועוד אחת, Flying Spur, תהיה מוכנה גם. בואי, אנחנו נוסעים הביתה, ואת לוקחת אותנו במכונית החדשה שלך".
את מחצית השעה הבאה בילתה אורית בקבלת הסברים מפורטים על הרכב, ואני צריך להודות שלמרות שאני זה שבחר את ה-Specifications של הרכב, הייתי בכל זאת מופתע מרמת הגימור ומשלל הטכנולוגיה. אורית היתה נלהבת, וכל הזמן שלחה בי מבטים של תודה והערכה, שגרמו לי לשמוח שבחרתי עבורה את ה- Bentley הזאת.

* * *

השארנו את המרצדס במפעל ("מישהו ידאג להחזיר אותה") ויצאנו אל הדרך, נהנים מנוחות מדהימה על מושבי העור החומים של המכונית החדשה של אורית. אהובתי נהגה בה בביטחון, וידעתי שהיא תוביל אותנו בשלום הביתה. בדרך עצרנו שוב בברמינגהם, אבל אורית הפתיעה אותי בכך שלקחה אותנו אל אחד המלונות בעיר, שכרה שם חדר, וברגע שנסגרה הדלת מאחורינו היא התנפלה עלי והחלה מפשיטה אותי מן החליפה. "זה לא סקס של תודה..." לחשה לי תוך כדי שהיא נושכת בתנוך אוזני. "אני פשוט מיוחמת מזה שאני איתך כל הבוקר..."

מכנסי היו כעת על הרצפה. אורית דחפה אותי אל כורסא סמוכה, עליה התיישבתי והפקרתי עצמי לטיפולה המסור והאוהב של בת זוגי הסקסית. הזין שלי כבר היה בדרך לזקפה מלאה, והיא הושלמה ברגע שאורית סגרה על האיבר עם שפתיה היפות והחלה למצוץ אותי כאילו אחז בה צימאון נורא. הזין שקע עמוק בגרון החם, והלשון החלקלקה של אורית ליקקה אותי מכל כיוון אפשרי. היא גם גילגלה אותה סביב ראש הזין, מרטיבה אותו מכינה אותו לבאות.

"בוא אלי..."גנחה האשה היפיפיה שלי. הרמתי אותה ונשאתי אותה אל המיטה. מתחת לשמלה – כמובן – לא היו לא תחתונים ולא חזיה. אורית פיסקה את רגליה, עדיין עם הנעליים הלבנות, וחדרתי אליה במכה אחת.זה היה זיון סוער מאוד. דפקתי אותה בכוח, בתאווה, רציתי מאוד לקבל אורגזמה מהר כי – וזו האמת – הייתי גם אני מיוחם כהוגן. רק להסתכל על אורית מסתובבת באלגנטיות בין העובדים במפעל... היה די בכך כדי לשגע אותי. אז עכשיו זיינתי אותה בעוצמה, יודע שגם היא נהנית מזה.

ההנאה תקפה אותי כמעט ללא אתראה. "אני גומר..." גנחתי, מרגיש את הזין שלי נפתח ועומד להשפריץ בתוך הכוס הרותח שתחתי. אורית נצמדה אלי, וברגע שהחלו משפריצים מהזין מתזים של זרע, הגיעה אף היא לאורגזמה חזקה. היא לחצה אותי אליה בכוח. הרגשתי את הגוף שלה רועד. ברגע שנרגעה האורגזמה שלנו, הדפה אותי אורית מעליה והסתובבה ונעמדה על הברכיים. אצבעות ידה הימנית שקעו עמוק לתוך הכוס שהיה כעת נוטף משפיך. היא לקחה כמה שהצליחה מן החומר החם שלי, ומרחה על החור של התחת. הכוונה היתה ברורה. למרות ההשפכה נשאר הזין שלי כעמט בגודלו המלא. כיוונתי אותו אל המטרה, ודחפתי עמוק לתוך התחת של אורית שלי. היא נאנקה מתשוקה, ונעה אחורה כדי לפגוש אותי. הזין שלי היה כעת עמוק עמוק בתוך התחת שלה. "זיין לי את החור של התחת... זיין אותי... אני רוצה את זה כ"כ... חזק..."

זיינתי את אורית בתחת חזק ככל שיכולתי. היא אוננה לעצמה את הדגדגן תוך כדי הזיון, ומהר מאוד הגיעה לאורגזמה נוספת. המשכנו להזדיין כך זמן רב, עד שלבסוף גמרתי שוב, משפיך עוד זרע לתוך התחת של אורית. אף היא גמרה פעם נוספת, ואז התמוטטה על המיטה מסופקת לחלוטין. או כך לפחות חשבתי...

* * *

נשארנו עוד כשעה לנוח במלון, ואז עלינו שוב על הכביש בדרך הביתה.
כבר היתה החשכה כאשר היינו במרחק כעשרים קילומטרים מן האחוזה. אורית היתה נלהבת ורעננה כאילו לא עבר עליה יום ארוך בדרכים, ותוך כדי נהיגה היא שיעשעה אותי באנקדוטות רבות מעולם הרפואה. מסתבר, שדברים מצחיקים קורים לרופאים במהלך עבודתם.

לפתע, ללא התראה מוקדמת, הסיטה אורית את המכונית אל דרך צדדית, ועצרה אותה בצל העצים שבשוליים. היא שיחררה את חגורת הבטיחות, והשתחלה מן המושב שלה אלי. בידיה הזריזות פתחה את מכנסי ושלפה את האיבר שלי לאוויר העולם. על ברכיה, פיה בלע את הזין שלי והיא החלה מוצצת לי אותו בתאווה. העעובדה שהשפכתי כבר שלש פעמים באותו יום לא העיבה על היכולת שלי לפתח זקפה פעם נוספת. אחרי הכל, זוהי אורית שמטפלת בי... איך אפשר להתעלם?... אז הזין עמד די מהר, והמציצה העוצמתית שהעניקה לו אורית קרבה אותי במהירות לשפיכה. "אני רוצה שתשפיך לי בפה", לחשה בת זוגי הנהדרת כאשר עלתה רגע 'לקחת אוויר'. "אני חושב שזה בדיוק מה שעומד לקרות בעוד רגע..." גנחתי. אורית חזרה להעניק לי מין אוראלי נפלא, וכעבור דקה או שתיים הצטמררתי ונתקפתי אורגזמה. מן הזין שלי ניתז הזרע, ואורית לא החמיצה אף טיפה ממנו. היא המשיכה למצוץ ולענג את האיבר האורגזמי בלשונה, בולעת את כל מה שיוצא ממני.

"זה היה טעים מאוד", צחקה אורית משסיימתי להשפיך. היא ליקקה את שפתיה, ונצמדה אלי לנשיקה. "הנה, תטעם קצת..." נישקתי את אורית בצרפתית, ויכולתי לחוש בשאריות המליחות העדינה שנותרה בפיה. כזכור, לא היתה זו הפעם הראשונה שאני טועם את עצמי.

חזרנו אל הדרך, וכעבור כרבע שעה היינו בבית. אורית החנתה את מכוניתה החדשה בחניון, ואז הרמתי אותה בזרועותי ונשאתי אותה למעלה, אל קומת הכניסה, ומשם אל הסלון. ארבעה אזורי ישיבה יש לנו שם, ובאחד מהם ספה רחבה מאוד. הנחתי עליה את אורית, ומבלי לשאול דבר הפשלתי את שמלתה, פיסקתי את רגליה, ויצאתי למסע של ליקוקים בכוס הרטוב והחור של התחת. ליקקתי את אורית ואכלתי את הדגדגן שלה, עד שהרגשתי שהיא עומדת לגמור. או אז צירפתי ללשוני גם את אצבעותי, מחדיר כמה מהן לכוס ועוד כמה לתחת, מזיין איתן את אורית ומביא אותה לשרשרת של אורגזמות מרעישות. היא צרחה מתענוג, מתקמרת ומתפתלת מרוב הנאה.

* * *

למחרת בבוקר היה עלי לנסוע ללונדון, למשרד. "חזור אלי מהר", בקשה אורית כשיצאתי. "אני מתכננת ערב מיוחד של הנאה עבורנו..."