אורית לא נועלת שום נעל אחרת, חוץ מנעלי עקב. יש לה שני זוגות של נעלי ספורט, לאימונים ולריצה בלבד, ושנים – או אולי שלשה – זוגות של נעלי 'בלרינה' נמוכות מסליקון, לנעילה ביציאה מן המקלחת. חוץ מאלו, כל הנעליים שלה הן על עקבים. כמה מהם בינוניים – שניים וחצי אינצ' – ורובם בין ארבעה לששה אינצ'. היצרנים החביבים עליה הן ג'יאנוויטו רוסי, וונדלר, ג'ימי צ'ו, גוצ'י, וכמובן כריסטיאן לאובוטין. מהאחרון יש לה הרבה מאוד זוגות, ולדעתה אלו הם הנעליים המשובחות ביותר שאפשר לקנות. אני לא מבין גדול בנעלי-נשים, אבל אני כן רואה שהנעליים של כריסטיאן לאובוטין באמת נראות הכי מיוחדות, והכי אלגנטיות. אין לי מושג איך אורית מסוגלת ללכת כ"כ בקלות על העקבים הדקים והגבוהים הללו, אבל מעולם לא ראיתי אותה מאבדת את שיווי המשקל. אורית גם אף-פעם לא הראתה סימנים שהנעליים לא נוחות לה.

מלבד המותגים שהזכרתי, אורית מזמינה לעצמה מדי פעם נעלים מן החנות האינטרנטית של Pleasers, שמייצרים גם את הנעליים השקופות שאורית כל כך אוהבת לנעול בבית. בעצם. הנעל השקופה הפכה ל- Trade Mark של אורית. רק לעיתים רחוקות אפשר למצוא אותה נועלת בבית משהו אחר, כמו למשל Pleasers שחורים שרק רצועה צרה מלפנים, על הבהונות, מחזיקים את הנעל על מקומה. ואורית יודעת היטב כמה שנעלי העקב שלה משגעות אותי. היא יודעת שאני Foot-person, אבל גם יודעת שרק הרגליים שלה משגעות אותי. אין על מה להתפלא: הרגליים הארוכות שלה פשוט מושלמות, והן מסתיימות בכפות רגליים נהדרות עם בהונות עדינות ומושלמות.

* * *

באחת השהיות שלנו בניו יורק, בעודנו יושבים בסוויטה שלנו לארוחת צהרים, נתנה אורית מבט בעקבים השקופים שנעלה. "אופס... תראה..." אמרה, ומורת רוח ברורה היתה בקולה. היא הושיטה אלי את רגלה הימנית. "ה-Top השתחרר." הסתכלתי, וראיתי מיד שנוצר קרע בצד הפנימי. אני מכיר את אורית טוב מספיק, כדי לדעת שהיא תזרוק את הנעליים הללו, ותצא לרכוש מיד נעל חדשה. וכך באמת היה. סיימנו את הארוחה ואורית נעלמה בחדר השינה. היא חזרה כעבור כמה דקות, לובשת עליונית בצבעים עליזים, ז'קט קטיפה שחור, וטייטס שחורים. את הנעליים הביאה עימה, ובכוונה התיישבה מולי ונעלה אותן בפני בצורה סקסית, משחילה את הבהונות שלה פנימה לאט, ומוודאת שאני רואה את ה-Toe Cleavage שלה בברור. "אדוני יואיל לנשק לכפות רגלי..." ציוותה עלי בקומיות, מושיטה אלי את רגליה. התכופפתי ונישקתי את מה שנשאר חשוף מכף הרגל והאצבעות. אורית ציחקקה, קול הפעמונים שלה מפתה ומרגש כאחד, ואז קמה ונשקה לי ויצאה מן הסוויטה. לא שאלתי לאן; היה ברור לי.

משנשארתי בגפי, חשבתי דגדוג מוכר בין רגלי. כן, אני מודה: אני 'משוגע' אחרי כפות הרגליים של אורית, ולא אפשרי שהיא תחשוף אותן בפני מבלי שזה יעשה לי משהו.

הוצאת מן התיק שלי את המחשב הנייד, וישבתי לעבוד.

* * *

פחות משעה חלפה, וקבלתי הודעת ווטסאפ מאורית: "מצאתי זוג נעליים חדשות, ואני רוצה לשאול מה דעתך". ומיד הגיעו שלש תמונות של כפות רגליה של אורית בנעלי-עקב שקופות. “Pleasers, Gala-01 Model. Do you like them?”

האם הן מצאו חן בעיני? ברור שכן. התמונות היו מטושטשות מעט, אני חושב בגלל שהסלולרי של אורית קצת ישן. אבל גם כך יכולתי לראות בברור את אצבעות הרגליים המושלמות של אורית, ואין ספק שהנעליים שמדדה התאימו לה באופן מושלם.

"אוהב מאוד", כתבתי לה חזרה. "קני כמה זוגות כאלו, שיהיה לך Spare ".

בהודעה חוזרת כתבה לי אורית: "בשמחה". והיא צרפה אמוטיקון של Thumbs-up וסמיילי סמוק-פנים.

ואז הגיעה הודעה נוספת: "כשאני חוזרת, אני רוצה שתראה לי עד כמה אתה אוהב את הנעליים הללו..."

אורית רוצה לראות כמה אני אוהב אותן? בשמחה. החלטתי להפתיע אותה. הגדלתי את התמונות שהיא שלחה לי, של כפות הרגליים שלה העקבים השקופים, לרוחב כל מסך המחשב שלי, ועברתי אל חדר השינה. התפשטתי ורגע אחד לאחר מכן כבר היה הזין שלי עומד זקור ומוכן לפעולה. כיוונתי את הטלפון הסלולרי שלי אל בין רגלי, התחלתי לאונן, לא מסיר את עיני מן התמונות של אורית ומצלם את מעשי. הכנתי את עצמי לאורגזמה והשפכה. דמיינתי איך אני מלקק את הבהונות של אורית; דמיינתי איך אורית מעבירה על הנעל החדשה על הזין שלי; דמיינתי איך אורית שוכבת על הגב, מגישה לי את רגליה הנעולות בעקבים השקופים הסקסיים הללו, ואני – תוך כדי אחיזה בעקב החד, מחדיר את הזין לכוס הרותח של אורית, ומזיין אותה כך עד שהיא שולחת יד ומכוונת את הזין שלי לחור שבתחת שלה. ואז... אני מוריד נעל אחת, לוקח את הבהונות בפי, מוצץ אותן, ואת הזין העצום מחדיר בדחיפה ארוכה והחלטית עמוק עמוק לתוך החור שבתחת של אורית.

המחשבות הללו הספיקו כדי לשלוח אותי אל העננים. אורגזמה נהדרת השתלטה עלי, ומן הזין שלי החלו נורים מטחים כבדים של שפיך, אשר כיסו את המסך, את התמונות של אורית, את הנעליים המצולמות ואת אצבעות הרגליים היפיפיות שלה. המון המון שפיך יצא לי מהזין, עדות לעד-כמה יכולה אורית לגרות אותי אפילו כשהיא לא לידי.

* * *

אורית חזרה עם חמש קופסאות נעלים, לא פחות. "קניתי שלש שקופות כמו אלו ששלחתי לך תמונה שלהן, ועוד שני זוגות של משהו אחר", דיווחה לי בשמחה. "רוצה לראות אותן עלי עכשיו?"

כעת קיבלתי תצוגת אופנת-נעליים בחדר ההסיבה, ונהניתי לראות את אורית חושפת בפני את כפות הרגליים שלה, והאצבעות שלה. היא לא סתם נעלה את העקבים בפני; תחילה התפשטה, ואת כל ההדגמה ערכה בעירום מלא. הצטרפתי אליה על הספה, וחיבקתי אותה. "עכשיו תראה לי כמה אתה אוהב את הנעלים החדשות שלי", לחשה אורית באוזני, נושכת את התנוך שלי בעדינות. "אני אראה לך..." אמרתי, שולף את הטלפון שלי ומקרין לה את הסרטון שצילמתי, איך אני מאונן ומשפיך על תמונותיה של אורית על מסך המחשב. אורית נהנתה מכל רגע. יד אחת שלה כבר היתה שקועה עמוק בין הרגליים, ובידה השניה מיששה את הזין שלי בעד למכנסיים. "מממ... וואוו... כמה שפיך...", גירגה אורית בתאווה. "חבל שלא הייתי פה לראות את זה, וחבל שלא יכולתי ללקק את כל השפיך שלך, שהוצאת מהזין המדהים הזה שלך... אבל אני יודעת שפינטזת תוך כדי אוננות על איך אתה מזיין אותי... אז בוא למיטה, ותראה לי בדיוק מה פינטזת".

הרמתי את היפיפיה הערומה שלי, ונשאתי אותה אל חדר השינה, שם הראיתי לה בדיוק נמרץ מה חלף בראשי כאשר השפכתי קודם לכן על התמונות שלה.