למחרת האורגיה שגרמה לליכלוך ולבלגאן בחדר האוכל, סעדנו את ארוחת הבוקר בחצר, בין הבריכה לשיחי הפרחים. השעה היתה קצת אחרי שמונה בבוקר, ופאני (העוזרת) עתידה היתה להגיע בתשע.

"לא מתחשק לי לראות את המהפכה והליכלוך שהשארנו", אמרתי לאורית כשירדנו אל המטבח. "בואי נאכל בחוץ".

"אני יודע שאתה אדם נקי ומסודר, ואני מכבדת את זה ואוהבת את זה אצלך. אבל אתה לא חושב שאתה קצת רגיש-מדי הפעם? בסך הכל קצת בלגאן..." רטנה אורית, מורחת ריבה על הטוסט שלה. אני יודע שלא היתה לה כוונה למתוח עלי ביקורת, והאמת היא שאכן זה די מוזר שבחור בריא-בנפשו חושב על הכתמים שעל הרצפה, ולא על האורגיה הנהדרת בה השתתף בליל אמש. "בכלל", המשיכה אורית, והפעם היתה דאגה מסויימת בקולה, "יש לי הרגשה שהיית קצת עצבני אתמול בלילה. אני צודקת?"

לא עניתי, כי לא ידעתי מה לענות. לקחת לעצמי עוד מסלט האבודקו הרענן שעל השולחן, וטעמתי ממנו עם פרוסה של גבינת פטה מלוחה. אורית שלי, לשמחתי, יודעת מתי להניח לי ולא לחקור יתר על המידה. זוהי אומנות היחסים בין בני-זוג: לדעת לא להעיק. אז כעת היא פשוט שלחה אלי חיוך אוהב, וסגרה את הנושא. חייכתי אליה בחזרה, נהנה מחלוק הבוקר החצי-שקוף שלבשה, ואותן נעליים שקופות שתמיד היא נועלת. רגל על רגל, העקבים הללו מייפים את רגליה המושלמות-בלא-הכי, ואני נהנה להסתכל עליהן בכל הזדמנות.

"את יוצאת לעבודה מתישהו היום?" שאלתי את אורית, והיא השיבה בשלילה. "אז שנבלה את היום יחד?" הצעתי. "אני יכול לעבוד מהבית."

"אני אוהבת את הרעיון... "

* * *

אחרי שסיימנו לאכול עלינו למעלה להתלבש. אורית בחרה בשמלת סטרפלס פרחונית (ויש לה כמה כאלו) וטרחה להבהיר לי שהיא לא תלבש תחתיה תחתונים או חזיה. את הנעלים השקופות היא המירה בזוג גבוה אדום, שחשף את ה-Toe-Cleavage שלה. אני לא יכול לומר שזה לא השפיע עלי, למרות הלילה הסוער שעברנו. אורית ראתה אותי מסתכל, וציחקקה. "אני יודעת איזו 'סחורה' יש לי בבית..."

היות ואורית יודעת איזו 'סחורה' יש לה בבית, היא לא הרימה אפילו גבה כאשר השתחלתי לתוך מכנסי-חליפה כחולים, לבשתי חולצה לבנה וענבתי עניבה. כך אני מתלבש, אפילו בבית (אלא אם-כן אנחנו עוסקים בסקס, שאז אני לא לובש כלום...) סגרתי את השרוולים הארוכים עם חפתים משובצים באבן-חן שחורה, ואורית אחזה בשתי ידי ונישקה להן. "אתה אלגנטי... ויפה... וככה אני אוהבת לראות אותך..."

הלכתי אל חדר העבודה שלי, ודקות ספורות לאחר מכן קבלה אורית את פניה של פאני. הן ישבו לשתות קפה יחד ושוחחו, ואז פנתה פאני לעשות את עבודתה. אני חייב להודות, שמאז נודע לנו שהיא השתמשה באחד הדילדו'ס של אורית, הרגשתי קצת פחות נוח איתה, אבל זה לא היה משהו משמעותי. היא אשה טובה, נחמדה, יעילה, ואני עדיין שמח שהיא עובדת אצלנו.

קרוב לשעה אחת עשרה ניגשתי אל המטבח כדי לקחת לעצמי עוגה ושתיה. שמעתי קולות מחדר האוכל, והצצתי לראות מה קורה שם. וזה מה שראיתי: פאני ישבה על השטיח עם מברשת וחומרי-ניקוי, וניקתה את הכתמים שנותרו מאמש. אורית היתה לידה, מסייעת לה, על ארבע... ולגמרי במקרה, כנראה, היא היתה עם הישבן פונה אל הכניסה, כלומר אלי. נעליה היו מונחות בצד, והבהונות היחפות שלה התעקלו כמו אלו של בלרינה על בימת בלט. קפאתי על מקומי. וואוו... כמה שאורית סקסית!

בצעדים איטיים נכנסתי ונעמדתי ליד שתיהן. שתי הנשים הרימו ראשן כאחד והביטו בי. "בוקר טוב, עמית." "בוקר טוב פאני... מה שלומך?" עניתי. "בסדר, תודה. תשמע, הכתמים הללו ממש עקשניים... אני מצטערת. לא בטוחה שאני אצליח להסיר אותם", אמרה פאני בקול מתנצל. "לא נורא", אמרתי. "זו לא אשמתך. אני אשלח את השטיח לחברת-ניקוי. סיימת את הקומה הראשונה?" שאלתי, ומשענתה פאני בחיוב, בקשתי ממנה לסדר את חדר השינה כעת. "כמובן", אספה פאני את הציוד ועלתה למעלה.

ברגע ששמעתי את צעדיה של פאני על השטיח הרך של המסדרון בקומה השניה, סגרתי את שתי דלתות העץ הגדולות של חדר האוכל, ונגשתי אל אורית. כעת היא ישבה על השטיח, וסגירת הדלתות גרמה לה להבין שאני מתכנן משהו... ירדתי על הארץ לצידה, אחזתי במותניה ושפתותינו נפגשו לנשיקה צרפתית ארוכה ורטובה. ואז, סובבתי אותה על הברכיים והרמתי את השמלה. כאמור, תחתונים לא היו עליה. תפסתי את שני העכוזים ופיסקתי אותם בכוח. חור התחת של ארית נחשף. התנפלתי עליו עם הפה שלי, מנשק אותי, מוצץ אותו, מלקק אותו. דחפתי את הלשון פנימה, נהנה מן המתיקות המיסתורית שאורית מעניקה לו באופן לא-ידוע. מממ.... כמה שהחור שלה טעים! אכלתי אותו וליקקתי אותו בפנים ומבחוץ, ואורית גנחה בלחש מן ההנאה שגרמתי לה.

פתחתי את רוכסן מכנסי, ושיחררתי את הזין שלי מכילאו. כעת הוא עמד מוכן למשימה. התמקמתי על הברכיים, כיוונתי את הזין אל המטרה, ודחפתי אותו פנימה לתוך החור הנפלא שבתחת של אורית. היא גנחה – שוב בשקט, כדי שפאני לא תשמע... – וקיבלה את הפולש לתחת שלה בלי שום בעיה. שקעתי פנימה עד הסוף, נותן לאורית רגע אחד להתרגל לאיבר המיפלצתי שנתקע לה בתחת, ואז התחלתי לזיין אותה שם, מכניס ומוציא את הזין מהתחת שלה בקצב הולך וגובר. אורית שלחה את אצבעותיה אל הדגדגן ועיסתה אותו, מכינה את עצמה לאורגזמה. "בואי נגמור יחד" לחשתי לה, והיא הינהנה בהסכמה. הייתי מיוחם מאוד, ולא לקח לי זמן רב להרגיש שהזין שלי עומד להפוצץ בתוך התחת של אורית. האטתי את הקצב כדי לאפשר לאורית להתקרב לפורקן, כך שנוכל לגמור יחד. החדרתי את הזין שלי לתחת שלה בתנועות ארוכות, נהנה מהחור של התחת של אורית ומהלחץ שהיא הפעילה באמצעותו על הזין שלי. שולף החוצה, מחדיר בחזרה פנימה... מכניס ומוציא... זיינתי את אורית שלי בחור שלה בתחת בהנאה רבה, עד שהרגשתי את גופה מתקמר ומתוכנן לקבלת האורגזמה. וברגע שאורית הצטמררה, חזרתי לזיין אותה בקצב מהיר, ואז – יחד עם האורגזמה שלה – קיבלתי גם אני את האורגזמה שלי ומן הזין הענק והמגורה ניתזו צרורות כבדים של שפיך, עמוק לתוך התחת של אורית. חור התחת שלה התכווץ סביבי אפילו עוד יותר, מעלה בדרגות רבות את עוצמת הגמירה שלי.

משחלפו האורגזמות שלנו, שלפתי את הזין מתוך החור של התחת של אורית, והתבוננתי בו. הוא היה פתוח לגמרי, עגלגל וסקסי, והשפיך שהשפרצתי לתוכו החל נוזל החוצה. אורית לקחה את אחת מנעליה וכיוונה אל החור של התחת שלה. כל השפיך שיצא ממנו נקלט בנעל, ובחיוך סקסי להדהים היא שלחה את לשונה וליקקה את הזרע שנאצר בנעל. וואוו... כמה מגרה שזה היה!

"לא שאני מתלוננת", העירה אורית שעה ששכבנו על השטיח, נרגעים מן הזיון הסוער, "אבל מה גרם לך לרצות לזיין אותי כאן, עכשיו, על השטיח?"

"מה רק לך מותר לזיין אותי בתחת כאן על השטיח, כשאת מוצאת אותי על ארבע?" צחקתי. "אהה... הבנתי... אתה מתנקם בי..."

"מתנקם? חס וחלילה. אבל גם אם כן, את חייבת להודות שזו נקמה מתוקה מאוד..."