שאלתי פעם את אורית, כשישבנו בסלון עם כוסות קפה ועוגה, מה היה האירוע המביך ביותר בחייה עד כה.
"בשיעור ספורט, כשהייתי בת 15, נקרעה החולצה שלי והשדיים שלי נחשפו לכל הכיתה", ספרה אורית. "הייתי בלי חזיה. זה היה מביך מאוד, אבל למזלי אחת הבנות זרקה עלי מיד משהו כדי לכסות אותי, ומי שהצליח לראות משהו - ראה את זה לשלש שניות, לכל היותר. יכול היה להיות יותר גרוע..."
"עבור מישהי ליברלית כמוך, קשה לי קצת לחשוב שזה היה מה שהכי הביך אותך בחיים..." הערתי בנימוס הראוי.
"יש הבדל עצום בין להיות ליברלית בינך לביני ובין פרטנרים לסקס, ובין להחשף בפני כל הכיתה..." גערה בי אורית. "אבל... אתה צודק. זה לא הדבר המביך היותר שקרה לי אי פעם. הדבר המביך ביותר קשור דווקא להורי, וזה משהו שבסופו של דבר הוכיח את עצמו לאירוע שהשפיע על חיי בצורה חיובית."
מיותר לציין שהייתי סקרן מאוד לשמוע במה מדובר, ואורית כלל לא התנגדה לספר שלי.

* * *

"אתה יודע, כמובן, שאני אוהבת מאוד מין אנאלי", פתחה אורית. "אבל מעולם לא שאלת אותי מה, איך, למה... אני מניחה שפשוט בירכת על מזלך הטוב, rather than ask too many questions... "
"אמת", הודיתי.
"אז אספר לך כעת איך כל זה התחיל...

"כשהייתי בערך בת 15, עוד לפני התקרית עם החולצה הקרועה בבית הספר, יצאתי בערב אחד של חופשת-החורף עם חברות לסרט. התיכנון היה לקפוץ לאכול משהו לאחר-מכן, ולסיים את הבילוי ב'מסיבת פיג'מות' בבית אחת הבנות. אבל התוכנית השתבשה מכל מיני סיבות, אז אחרי שסיימנו לאכול התפזרנו, כל אחת לביתה. היה קרוב לחצות כאשר פתחתי את דלת הכניסה שלנו וחלפתי במבואה בשקט ככל יכולתי, מתוך מחשבה שהורי ישנים ואינני רוצה להעיר אותם. למרות שכל חדרי השינה – של ההורים, שלי, של אחותי ואחי שהיו באותה תקופה ב Winter Camp – ממוקמים בקומה השניה, אמי תמיד אמרה ששנתה קלה, והיא מבקשת שלא להרעיש בקומה הראשונה במהלך הלילה. אז הלכתי בשקט-בשקט, בצעדי חתולה. כשעברתי בפרוזדור ליד הסלון, שמעתי פתאום קולות מן הסלון. עצרתי, והצצתי לשם. ואתה לא תאמין מה ראיתי...
"האש באח בערה, ושתי מנורות-הצד דלקו והטילו אור רך על החדר. ועל השטיח... על השטיח ראיתי את הורי... הם היו עירומים לגמרי, אמא שלי היתה על הברכיים, ואבא שלי... אבא שלי 'בעל' אותה (אני לא מסוגלת להשתמש במילה עם ה'ז' ביחס להורי...). האיבר שלו – שיכולתי לראות רק חלק מאוד קטן ממנו – נכנס ויצא מתוך הרקטום של אמא שלי!! שמעתי אותה נאנחת בכבידות, וגם אותו גונח, אני מניחה שמהנאה.
"אבא שלי, כידוע לך, תמיד היה גבר נאה מאוד ששמר על עצמו בכושר מצויין. ואמא שלי... בעצמך הערת לא פעם כמה יפה ומטופחת היא, ואיך שהיא נראית צעירה לגילה. הגנים הטובים שלי היו צריכים להגיע מאיזה שהוא מקום, לא?... והמחשבה שהם פעילים מינית עברה במוחי יותר מפעם, בעיקר לאור היחס החם מאוד שתמיד שרר בין אבא לאמא, ואיך שאמא תמיד הקפידה – ועדיין מקפידה – להיות סקסית ואלגנטית. אני חושבת ששמעתי קולות 'מסויימים מאוד' עולים מחדר השינה שלהם יותר מפעם, וזה ממש לא הטריד אותי. אבל... לראות את הוריך בעיצומו של האקט עצמו??... זה כבר משהו אחר... שלא לדבר על-כך שהם היו שקועים בהנאה רבה במין אנאלי, שנחשב בעיני רבים (וטיפשים, יש לומר...) כדבר 'מלוכלך'... זה היה מביך מאוד. אבל בכל זאת, עמדתי בכניסה לסלון נדהמת וגם מוקסמת, ממש מהופנטת ממה שאני רואה. אמא החזיקה את הישבן שלה פתוח, ואבא חדר אליו לאט ובעדינות, מכניס ומוציא את האבר שלו. אמא נראית כמי שנהנית מאוד ממה שהם עושים, והקולות שבקעו מן החזה שלה לא הותירו שום מקום לספק בכך. האינסטיקט שלי אמר לי לברוח משם כל עוד רוחי בי, אך הסקרנות השאירה את רגלי נעוצות במקום, מבלי יכולת לזוז.
"ואז – ואינני יודעת איך ולמה – סובבו הורי ביחד את ראשם לעבר הפתח, וראו אותי עומדת בכניסה. הם קפאו, וגם נשימתי שלי נעצרה בחטף. "אורית", אמרה אמי ברכות. לא היתה בקולה נימה של זעזוע, או כעס, או הלם. זה היה פשוט "אורית"... באותו רגע זינקתי ממקומי ורצתי כמו מטורפת במעלה המדרגות, ימינה אל החדר שלי, נכנסתי ונעלתי את הדלת מבפנים. קפצתי על מיטה וקברתי אם פני בכרית. 'וואוו..... כמה שזה מביך!!!! ומחר בבוקר הם בוודאי יכעסו עלי, שעמדתי וצפיתי בהם!!!', חשבתי. התחלתי כבר לגלגל בדמיוני הסברים מהסברים שונים למה שקרה. 'אני לא אשמה שמסיבת הפיג'מות בוטלה' ; 'לא היה לי איך להודיע לכם אני שבכל זאת חוזרת הביתה לישון' ; טלפונים סלולריים לא היו כ"כ פופולריים באותם ימים, ולא היה לי טלפון כזה משלי. 'מה אני יכולה לעשות, שבחרתם לעשות אהבה דווקא בסלון???'... כאלו היו המחשבות שהתרוצצו בראשי שעה שכפיתי על עצמי להיות נעולה בחדרי. שלא לדבר על התמונות שראיתי, שממש לא הצלחתי לנער מן הזכרון הטרי... אבא שלי sodomizing my mother... בבבבררררר......
"חשבתי שאחד מהורי יגיע אל החדר שלי כדי לדבר איתי, אבל להפתעתי היה שקט מוחלט בבית. לבשתי פיג'מה, נכנסתי למיטה, ואני חושבת שהיה קרוב לארבע בבוקר כאשר הצלחתי סוף-סוף להרדם. ואתה יכול לנחש על מה חלמתי...
"התעוררתי בבוקר מדפיקה קלה על הדלת. "אורית?", שאלה אמא שלי. "את ישנה?"
"לא... הרגע התעוררתי."
"השקט מן העבר השני של הדלת נשמר מספר דקות, ואז נשמעה נקישה קלה נוספת על הדלת. "אורית? את רוצה לפתוח? הבאתי לך ארוחת בוקר..." אמרה אמא. קמתי ופתחתי את הדלת, מביטה בדרך במראה הגדולה ומגלה שאני חיוורת כקיר. בפתח עמדה אמא שלי לבושה בחלוק-הבוקר שלה, מחייכת אלי, ובידה מגש עם פנקייק'ס וכוס קפה. "את לא רעבה? כבר אחרי עשר בבוקר..."
"הנחתי לה להיכנס. התיישבתי על המיטה ואמא הניחה את המגש מולי. "תאכלי. בתיאבון", אמרה, נישקה אותי על מצחי, ויצאה. האוכל הריח נהדר, והייתי רעבה. טרפתי וחיסלתי הכל בתוך זמן קצר. התקלחתי, התלבשתי, וירדתי אל הקומה הראשונה. לעבור ליד הסלון היה מביך מאוד... נכנסתי אל המטבח והמגש הריק בידי, ואמא חייכה אלי. "אני מכינה משהו לכולנו לצהריים. מה מתחשק לך?
"מה התחשק לי?... התחשק לי לברוח... הייתי כ"כ מובכת... ומבוכתי גדלה כאשר כעבור רגע נכנס אבא אל המטבח. "בוקר טוב, אוריתי", אמר לי בחיוך, ליטף את לחיי, והתיישב אל שולחן המטבח עם כוס קפה בידו. "מה התוכניות שלך להיום, חמודה?", שאל בקולו הרגיל ביותר. האמת היא שלא היו לי תוכניות, אבל הרגשתי שאני לא יכולה להשאר בבית כרגע. "תכננתי לנסוע העירה, לבקר ב National Gallery עם אמנדה", שיקרתי. "יכול להיות שגם אנחנו נצא העירה", ענה לי אבא. "שאקח אותך איתנו?" "לא, תודה, אין צורך. אני אקח את ה Underground ", אמרתי.
"טוב... יצאתי ונסעתי למוזיאון, ואחר כך ביליתי עוד כמה שעות של טיול על שפת התמזה, שאתה יודע שאני מאוד אוהבת. חזרתי בערב הביתה. הכל שם התנהל בצורה הטבעית ביותר שאפשר לדמיין. כלומר, לפחות מבחינת הורי. הם לא הראו שום סימן של מבוכה, בעוד שאני עדיין הייתי 'סמוקה' לחלוטין מבפנים.
"כך זה נמשך כמה ימים, עד שערב אחד בקשה ממני אמא לשוחח בשקט, בחדר שלי. 'אוי וי...', חשבתי לעצמי... הנה זה מגיע... אבל אצלנו לא היתה מציאות כזאת של לסרב לדבר עם אמא או עם אמא, וכבוד הדדי הוא אבן-יסוד במשפחה שלנו. אז נשכתי את שפתי, והתיישבתי לשיחה עם אמא.
"תראי, אורית..." פתחה אמא, "אבא ואני מרגישים ומבינים היטב את המבוכה שלך. אחרי הכל, היית עדה לפני כמה ימים למשהו שהוא אקט אינטימי מאוד, ולא היית אמורה לראות אותו... אבל אנחנו לוקחים אחריות על מה שקרה. חשבנו שהיות ואת ו XXX ו XXX לא כאן, הבית כולו עומד לרשותנו. אמרתי לאבא, שהיינו צריכים לגלות יותר התחשבות... אבל בכל אופן, קרה מה שקרה, ואת הנעשה אין להשיב.
"כרופאה גניקולוגית, אני תמיד מייעצת ללקוחות שלי לדבר עם ילדיהם בפתיחות רבה על כל מה שקשור למין, ואין שום סיבה בעולם שלא אהיה פתוחה גם איתך לגמרי בנושא... אחרי הכל, את הרי הבת שלי, ויש לי אחריות לגדל אותך ולחנך אותך ולהכין אותך לחיים. דברנו בעבר על אוננות, על התפתחות השדיים, על המחזור החודשי, על אמצעי מניעה... וניסיתי ללמד אותך שסקס הוא חלק בלתי-נפרד מן החיים שלנו, יש לו מקום נכבד מאוד בפעילות הפיזית שלנו, ואת לא צריכה אותי כדי לשמוע את זה. את יודעת זאת מצויין.
"מה שראית בסלון, זה שני מבוגרים שאוהבים זה את זה, שנמשכים פיזית זה אל זה, ונותנים ביטוי לאהבה שלהם בכל דרך אפשרית. לאבא ולי יש נישואים טובים, וזה כולל חיי-המין פעילים ומהנים. אנחנו מאוהבים מאוד, ויש לזה – בנוסף לרובד הנפשי העמוק – גם ביטוי פיזי. לא לחינם סקס נקרא באנגלית Making Love . ואני לא צריכה להזכיר לך, שאת ואחיך ואחותך הגעתם לעולם כחלק מאקט של אהבה ביני ובין אבא.
"(זה היה הדבר האחרון שרציתי לשמוע מאמא שלי, אז הסמקתי מאוזן לאוזן...)
"אין במה להיות מובכים", המשיכה אמא, מתייחסת להחלפת-הצבעים שלי. "כך תוכנן העולם".
"הנהנתי בהבנה.
"יחסי מין חייבים לכלול גיוון, אחרת הם עלולים לשעמם. יש מין וגינאלי, מין אוראלי, וגם מין אנאלי. משהו מכל מה שאמרתי – חדש לך?"
"הנדתי את ראשי לשלילה. אמא המשיכה.
"אני לא יכולה לומר לך שאני שמחה שראית את אבא ואותי ברגע אינטימי פרטי, מקיימים יחסי-מין, ובוודאי שאני לא שמחה שראית אותנו עושים מין אנאלי... אבל תזכרי בבקשה שאנחנו זוג נשוי, שאנחנו אנשים מבוגרים, ושכל מה שנעשה בהסכמה משותפת – לגיטימי לחלוטין ואין לגביו שום מקום לבושה. בסדר?"
"בסדר..."
"אני יודעת שאני מביכה אותך, אורית, אבל חשוב לי לומר לך דברים שישמשו עבורך כלים לעתיד. מותר לעשות מין אנאלי, אבל הוא מצריך הבנה. הבנה וגם הכנה. חובה לשמור על היגיינה, ולעשות חוקן לפני שמקיימים מגע אנאלי. ומין אנאלי מצריך עדינות, התחשבות מוחלטת והאזנה לפרטנר שלך. זה לא אמור להיות כואב, זה לא אמור להיות מלוכלך. בסדר?"
"שוב הנהנתי להסכמה.
"אמא קמה מן המיטה שלי, נשקה אותי על ראשי, ואמרה שאם יש לי שאלות נוספות, אני תמיד יכולה לפנות אליה. "והכי חשוב", חתמה את השיחה, "אל תהיי מובכת ממה שקשור למין או לגוף שלך".
ובזאת יצאה אמא מן החדר, ולא דברנו על זה שנית.

"כמה ימים אחרי כך, מאוחר בלילה, כאשר שכבתי במיטה והרגשתי חרמנית, התחלתי לאונן ע"י עיסוי הדגדגן. התמונות של הורי על השטיח צפו ועלו בזכרוני, אבל הצלחת לגרש אותן ממוחי, ולנסות לדמיין מה ההרגשה כאשר עושים מין אנאלי... היו לי כמה בננות בחדר, ועלה בי הרעיון לנסות ולהשתמש בהן כדי לברר מה באמת מרגישים כאשר משהו נכנס... שם... אתה יודע... היו לי שירותים ומקלחת 'פרטיים' צמודים לחדר שלי, אז נכנסתי לשם וניקיתי את עצמי טוב ככל שיכולתי. שטפתי את פי הטבעת שלי, ואפילו הכנסתי אצבע פנימה – זו הפעם הראשונה! – כדי לראות אם זה באמת נקי שם. אני אחסוך ממך את הפרטים הללו... כשחשבתי שהכל הגייני ומוכן, חזרתי למיטה והכנתי את עצמי לחדירה האנאלית הראשונה שלי. ידעתי שיש צורך בחומר סיכה, אז השתמשתי במעט קרם-גוף (לא היה לי משהו אחר). מרחתי קצת עם הבננה, ואז שימנתי את החור שלי. עיסיתי אותו עד שנדמה היה לי שהוא רך דיו, והכנסתי שוב אצבע פנימה, אבל לא עמוק. כשחשתי מוכנה, כיוונתי את קצה הבננה אל החור שלי, והחלתי דוחפת אותה פנימה, לאט לאט. ההרגשה היתה... פשוט מדהימה! עשיתי את זה בזהירות ולאט, אבל הבננה נבלעה בתוך הישבן שלי די מהר, מתאימה את עצמה לעיקול של הגוף שלי, שם בפנים... חזרתי לשפשף את הכוס שלי עם דגש על הדגדגן, וכשהרגשתי שפי הטבעת שלי רך וגמיש, התחלתי להכניס ולהוציא את הבננה מתוך התחת שלי פנימה והחוצה, פנימה והחוצה... אני לא יכולה אפילו להתחיל לתאר לך את ההרגשה. תדמיין איך זה להרגיש בעננים בפעם הראשונה... פשוט לא יאומן... והאורגזמה שקיבלתי מאותה אוננות, עם הבננה בתוך התחת שלי... פשוט אי אפשר לתאר. כל הגוף שלי רעד כשגמרתי, התפתלתי על המיטה כמו מטורפת, והייתי צריכה להתאפק בכל הכוח שלא לצרוח מרוב תענוג צרחה כזאת, שהיתה מעירה את כל הרחוב.
"למחרת, כשירדתי לארוחת בוקר, התנהלה סביב השולחן שיחה רגועה, כמו תמיד. אבל כעבור זמן מה שמתי לב שאמא מתבוננת בי בריכוז, וחיוך דק על שפתיה. כאשר התפזרו כולם ונשארנו רק שנינו במטבח, היא נגשה אלי לפתע וליטפה את לחיי. "את נראית... מאוד זוהרת הבוקר, אורית..." אמרה לי באהבה. "אני חושבת שניסית משהו חדש ומסעיר... וזה היה לך ממש טוב..." היא לחשה באוזני, ואז יצאה מן החדר, משאירה אותי סמוקה ולוהטת כפי שלא הייתי מעולם.
"לראות את הורי עושים מין אנאלי... לדבר עם אמא על זה... ולשמוע ממנה שבאינסטיקט האימהי שלה היא יודעת שעכשיו גם אני ב'עולם האנאלי'... זו היתה סדרת-האירועים המביכה ביותר שידעתי בחיי...

* * *

אורית סיימה את סיפורה, ישבה והביטה בי.
"את מחכה לאיזו תגובה ממני?", שאלתי ברוך.
"לא. אלא אם כן אתה רוצה לומר משהו..."
"כל מה שאני יכול לומר", קמתי ממקומי ונגשתי אל אורית, "זה שלא רק שאני בר-מזל שיש לי אותך, אלא יש לי גם מזל שלך יש כזאת אמא..."
נשיקתי את אורית, הרמתי אותה בזרועותי, ועליתי איתה לחדר השינה.
ניחוש אחד לגבי מה שקרה שם כעבור דקות בודדות...