בין שתיים עשרה וחצי לאחת וחצי בצהריים, המשרד שלי נמצא בהפסקה. אני מאוד מקפיד על זה, כחלק מתנאי העבודה אצלי. כשם שאני מצפה מן העובדים שלי לנאמנות ומסירות, כך גם אני רואה חובה לעצמי להעניק להם את התנאים הטובים ביותר.

שתי המזכירות שלי, דליה וענת, יוצאות בדרך-כלל לאכול משהו בחוץ, ואני נוהג לשבת על הספה במשרד ולאכול משהו שהבאתי מהבית או שהזמנתי מאחת ממסעדות ה takeaway שבאזור.
הארוחה העיקרית שלי היא בערב, עם אורית. בצהריים זה תמיד משהו קל.

אני אוהב את השקט של הפסקת הצהריים. אנחנו פעילים מאוד בין תשע לארבע, ושעת ההפסקה היומית היא אי של שלווה בים של אינטנסיביות. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם הוא שלא יפריעו לי בשעה הזאת. המשרד שלי סגור, אין יוצא ואין בא.

באחד הימים, כמה דקות לפני שתיים עשרה ושלושים, נפתחה דלת המשרד ואורית נכנסה. היא האדם היחיד שיכול להיכנס ללא התראה וללא דפיקה על הדלת. בחולצה אדומה ומחוייטת, חצאית עור שחורה צמודה, גרביונים שחורים ונעלי-עקב אדומות, אורית הייתה מחזה מרהיב ועוצר-נשימה. פניה מאופרות קלות, והשפתון האדום שלה בהק והדגיש את עורה הלבן והחלק. שיערה היה חופשי, גולש על כתפיה. בידה שקית חומה, שהריחה כמו תבשיל סיני מטובל נדיבות ברוטב סויה. קמתי לקראתה, שמח לראות אותה. התחבקנו בחום. "איזו הפתעה נעימה, אורית..."

הוצאתי מאחד הארונות סט צלחות וסכו"ם והסבנו יחדיו אל שולחן הישיבות, המשמש גם פינת-אוכל לעת מצוא. מתוך קופסאות של אוכל חם הגישה לנו אורית ספגטי סיני ושניצלונים חתוכים קטן. ממממ... זה היה טעים....סעדנו ושוחחנו בנחת.

כשסיימנו, התרווחנו על הספה. אורית חלצה את נעליה והגישה אלי את כפות רגליה כדי שאעסה אותן (דבר שאני תמיד שמח לעשות). רגליה הנתונות בגרביונים שחורים עדיין הריחו מקרם-הגוף שמרחתי על אורית מוקדם בבוקר, ונהניתי ללטף את הקרסוליים העדינים ולעסות את הבונות הקטנות. כפי שניתן היה לצפות, המעשה חירמן את שנינו. לא עבר זמן רב, ואורית הסתובבה לעברי, פרמה את מכנסי, ונטלה את הזין שלי, ההולך ומתקשה – עמוק בפיה. ממממ... איזו מציצה טובה זו היתה... בין לבין, שלפה אורית את הזין שלי מפיה ושאלה אותי: "חור התחת שלך נקי, חמוד?"
"כן. אמנם הייתי בשירותים מקודם, אבל דאגתי להתנקות כראוי. לא ציפיתי שתבואי, אבל ההגיינה – כבודה במקומו עומד", עניתי.
"כן... אני רואה בדיוק מה במקומו עומד..." מילמלה אורית ונטלה שנית את הזין שלי בפיה, הפעם מצרפת אצבע ארוכת-ציפורן אשר לאט ובמיומנות היא השחילה לתוך התחת שלי. אאאאחחחחח.... זה היה טוב.... זה היה כל-כך טוב, שהגשתי שאני מתקרב לגמירה יותר מהר ממה שאורית היתה בוודאי רוצה. 'היא בטח רוצה אותי בתוכה', הרהרתי, והתרעתי באוזני המוצצת שלי שאני מתקרב לגמירה. כמו שחשבתי, אורית הניחה לזין הענק שלי להחליק החוצה מפיה. היא הפשילה את חצאיתה כלפי מעלה, חושפת תחתון חוטני זעיר ואת חגורת הביריות. היא התמקמה מעלי על ברכיה, אני עדיין יושב על הספה, הסיטה לצד את בד התחתונים, והשקיעה את עצמה על הזין שלי, לכל אורכו. "אאאאהההה..... וואווו...... זה כל כל טוב...." נאנחה, והחלה רוכבת עלי לאט לאט. התחושה הנהדרת היתה משותפת לשנינו. הכוס הצר והמאומן של אורית סגר עלי ושאב אותי, מגלה קצות עצבים של תענוג שלא זכרתי שיש בי. פרמתי את חולצתה של אהובתי, ניתקתי את קרס החזיה שלה, והשקעתי את פני בין שדיה הנפלאים, מלקק את העמק שביניהם. מפעם לפעם החליקה לשוני אל הפטמות הזקורות, ואורית חפנה את לחיי בשתי ידיה והצמידה אותי אליה חזק ככל שיכולה היתה. לא עבר זמן רב, ואורית הגיעה לאורגזמה. קצב הרכיבה שלי עלי הואץ. הקפתי אותה בזרועותי, מאמץ אותה אל ליבי. אורית אף היא חיבקה אותי, מצמידה עצמה אל כתפי בשתי ידיה וטומנת את ראשה על צווארי, מחניקה כך את אנחות האורגזמה שלה, שהיא לא-ממש יודעת לשלוט בהן. הרגשתי את כל גופה רועד ומתעוות בין זרועותי, ואהבתי את התחושה הזאת מאוד.

כשנרגעה מן האורגזמה, הוציאה אורית את הזין שלי מהכוס שלה, ועדיין רוכבת מעלי, החליקה אותו בקלות לתוך החור בתחת שלה. "הייי..... למה?... אני רוצה להשפיך לך בכוס, אורית..." גנחתי. התחושה בכוס שלה היתה כה טובה, שלא רציתי לשנות דבר. אבל אורית החליטה אחרת, ומבלי שתהיה לי הזדמנות להתנגד, כבר הייתי עמוק בתחת הצר שלה. היא חזרה לנוע עלי הלוך וחזור, מעלה ומטה. אני חושב שלא עברה יותר מחצי דקה, וכל גופי התרסק ארצה באורגזמה חזקה מאוד. אורית השקיעה את עצמה על הזין שלי כמה שיותר למטה, קוברת אותי עמוק בתוך תעלת התחת שלה. הזין שלי השפריץ בתוכה בכל הכוח, ממלא את התחת שלה במה שאני מאמין שהיה כמות גדולה מאוד של שפיך חם. אורית רעדה מתענוג כאשר חשה את גלי-ההנאה חולפים בינינו. אאאאוווווףףףףף..... זה היה טובבבבבב......

אורית התרפקה עלי, ועודי בתוכה. התחבקנו והתנשקנו. "לא בשביל זה באתי, אתה יודע," היא לחשה לי, "אבל אני בהחלט שמחה שזה קרה". שמחתי על כך אף אני.
השעה היתה אחת ורבע בערך. "הבנות חוזרות בעוד רבע שעה", ציינתי. "אולי כדאי שנתחיל להסתדר".
"עוד קצת... תן לי להרגיש אותך עוד קצת..."

ואז, בדיוק באותו רגע, נפתחה דלת המשרד שלי ודליה נכנסה. בידיה ערמה של ניירות, שנפלו בתדהמה ברגע שראתה אותנו.
"אוי!!!!!!! לא!!!!!!!!!!!!!!", היא צעקה, וקפאה על מקומה. קפאנו גם אנו. חלפו שניות ספורות, ואורית התעשתה.
"תגידי, לא לימדו אותך לדפוק???"
"סליחה..." מילמלה דליה ויצאה, טורקת אחריה את הדלת.
"בחירת המילים שלך היתה מצחיקה, אורית", הערתי. "לא לימדו אותך לדפוק?... באמת לא היה מתאים בנסיבות שנוצרו...".
אורית גיחכה, קמה במהירות והסתדרה, וכך עשיתי גם אני. "תאר לעצמך שהיית משפיך לי בכוס ולא בתחת", היא אמרה. "היינו עכשיו בבלגאן של מהר-מהר להתנקות. ככה אני יכולה לצאת בלי בעיה. השפיך שלך נמצא בתוך התחת שלי כל-כך עמוק, שיעבור הרבה זמן עד שהוא יתחיל ליזול החוצה... בגלל זה בכלל רציתי שתגמור לי בתוך התחת".

בעוד אורית מתקנת את האיפור שלה בשירותים הצמודים שלי, יצאתי החוצה אל המבואה ואל עמדות המזכירות, כדי לראות כמה גדול הנזק, וכיצד לתקן אותו. לא הרגשתי אשם; בסופו של דבר, דליה לא היתה אמורה להכנס מבלי להקיש בדלת. אבל הטעות שלה היתה בתום-לב, ולא כעסתי. גם לא התביישתי. במה יש להתבייש? בכך שקיימתי יחסי-מין עם בת הזוג שלי? וגם ברור היה לי שדליה לא יכלה לראות יותר מאשר את צידי השדיים של אורית, ושדיים לא אמורים להפתיע אותה...
כאמור, יצאתי לראות מה קורה. מצאתי את ענת יושבת אל שולחנה ומדפיסה משהו, פניה חיוורות מאוד. דליה לא נראתה במקום כלל. "היא הלכה..." עידכנה אותי ענת. "ברחה כרוח סערה..."
"היא אמרה משהו לפני שהלכה?" שאלתי.
"לא", ענתה ענת, "אבל... אם תסלח לי שאני אומרת, עמית, אני מבינה מה קרה..."
"את רוצה לצאת גם-כן? לסיים היום יותר מוקדם?"
"האמת שהייתי מעדיפה שכן..." גימגמה ענת. "אבל מחר אני אבוא כרגיל. אין בעיה".

שיחררתי את ענת ונעלתי את דלת המשרד החיצונית. חזרתי אל אורית. "תשמעי... בלאגן... לא נעים..."
החמודה שלי צחקה. "הן תירגענה, שתיהן. בינתיים, תסתכל על המצב שנוצר באור חיובי: שנינו כאן לבד, ואנחנו יכולים להמשיך לחגוג ללא הפרעה...." והיא פרמה מחדש את חולצתה האדומה, שדייה המקסימים מציצים שוב מתוך חזיית התחרה...