אני חושבת שזה קרה ארבעה או חמישה ימים לפני הנסיעה המתוכננת שלנו לגרמניה, זו שעמית אמר לי שנועדה לבחור לי מכונית חדשה. הייתי בחדר העבודה שלי בבית, ועמית נכנס עם הטאבלט שלו ביד. "בואי, שבי בבקשה לידי על הספה", הזמין אותי. השחלתי את כפות רגלי היחפות אל העקבים השקופים שהיו לצד שולחן העבודה, מודעת לכך שעמית אינו מסיר מהן את עיניו. האהוב שלי... חרמן כמו תמיד...

התיישבתי לידו והיא גחן לנשק על שפתי. כמה שהוא טעים!

"הביטי", הראה לי את העמוד שהיה פתוח על הטאבלט. "פרידריך (איש המכירות שלנו ב'מרצדס') שאל האם יש לך דגמים מסויימים שמעניינים אותך. בואי נעלעל יחד."

גלשנו באתר של מרצדס. אכן, שפע דגמים ואפשרויות עמדו לרשותי. "זאת מוצאת חן בעיני, ה- GL הזאת", אמרתי, מביטה ב SUV הענקית והמרשימה. "אבל תשמע... ראה איזה מחיר... אתה מתכוון לרשום את המכונית של שם החברה?"

עמית פתח Note חדש בסלולרי שלו, ורשם לעצמו את הדגם. "לא. המכונית תהיה רשומה על שמך. שלך לחלוטין. המחיר אינו רלונטי. אני רוצה שיהיה לך את הטוב ביותר", אמר. "אבל אני לא בטוח שיהיה לך נוח בה. היא ענקית, ולא קלה לתימרון בעיקר באזורי חניה. אמנם היא מצויידת בכל מערכות-העזר הקיימות לחניה, אבל בכל זאת, במקומות צרים ונמוכים זה יכול להיות בעיה."

המכונית הבאה שמשכה את תשומת ליבי היא ה- CLA . "תראה כמה שהיא סקסית", הערתי. עמית כתב גם את זה, אבל לא התלהב. "היא קטנה מדי. ומבחינת איכות החומרים בתא הנוסעים – לא הכל שם מן המשובח ביותר. מה את אומרת על זאת?" שאל, מצביע על CL500 ענקית. "גדולה מדי", עניתי. "ואני לא אוהבת את איך שהיא נראית. ותראה איזה מחיר... זה מוגזם..."

"את רוצה מכונית כמו שלי?" שאל אותי הנדבן שלי. עמית נוהג ב- S500 שחורה, והיא באמת חלום. "לא, היא גדולה מדי וגברית מדי לטעמי", אמרתי. "אז תראי את זאת", הציע עמית, מצביע על S-Class Coupe. "אני חושב שזו תהיה מושלמת עבורך".

המיחר הבסיסי שלה היה בערך 100,000 יורו. "עמית, אני מעריכה את הרצון הטוב, אבל זה יקר מדי. אני לא רוצה שתוציא עלי כ"כ הרבה כסף". עמית חייך, הניח בצד את הטאבלט שלו ואחז בי. שוב מצאו שפתיו את שפתי, והוא נישק אותי בתאוה. שלחתי את ידי וחפנתי בהן את שערות ראשו של האיש שלי, שכעת החל פותח את כפתורי החולצה שלי. עוד רגע, והשדיים שלי היו באוויר העולם. עמית התכופף לנשק את הפטמות שלי. הורדתי מעלי את חצאית המיני, בעטתי הצידה את העקבים, והיות ותחתונים לא היו עלי, יכול היה עמית לחדור לכוס שלי עם אצבעותיו בלי בעיה. הוא מצא את נקודת הג'י שלי ועיסה אותה. אאאאוווחחחח... זה היה נפלא!

כעת רציתי את עמית בתוכי. פרמתי את החולצה הלבנה שלו, פתחתי את המכנסיים ושלפתי את הזין הענק והזקור. עמית עלה עלי וללא הרבה הכנות חדר אלי, משקיע את ראש הזין העצום שלו ברחם שלי. הרגשתי שאני יוצא מדעתי! הייתי כך כל מלאה, כל כך מיוחמת, כל כך... מאוהבת! עמית זיין אותי ברוך, באהבה, בערגה, ובעיקר בגבריות שאינני יכולה לתאר. בתוך זמן קצר הגענו שנינו לשיא והתפרקנו באורגזמה משותפת שגרמה לנו לראות כוכבים עוד טרם השקיעה.

לאחר מעשה שכבנו על השטיח הרך, ונהננו מהשקט והרוגע שהשתלטו עלינו. היה זה עמית שהפר את השתיקה ביננו: "איזה צבע את מעדיפה?"

* * *

כמה ימים לאחר מכן היינו בשטוטגארט, גרמניה. "את רוצה לסוע למרכז של מרצדס מיד עכשיו, או לנוח ולבלות קודם קצת?" שאל אותי עמית אחרי שהתמקמנו בסוויטה בקומה העליונה של Althoff Hotel, מלון מדהים שמשקיף אל אחד הפארקים היפים ביותר של העיר. "אני מעדיפה לנוח קצת, לצאת לבלות, ומחר לגשת אל הסוכנות. זה בסדר?"

"כמובן", חייך עמית, והוציא מכיסו מעטפה לבנה. "אפשר לעניין אותך בכרטיסים לאופרה?" וואוו... הוא בהחלט יודע לפנק אישה! "בחפץ לב", נטלתי את המעטפה ופתחתי אותה. "מה מציגים הערב?"

"Madam Butterfly", ענה עמית. אאאאוווו... אחת האופרות האהובות עלי! לקחתי את עמית ביד וגררתי אותו למיטה. התפשטנו והתעלסנו ארוכות, וגם אחרי שעמית רוקן את הזין שלו עמוק בכוס שלי הוא לא הניח לי; הוא מצץ את הפטמות שלי בחוזקה שעה שידו הימנית בחשה בדגדגן שלי והביאה אותי לאורגזמה נוספת.

היה לנו ערב חלומי, שהחל במשקה בבר הסמוך לבנין המרהיב של ה- Staatsoper ונמשך במופע מוסיקאלי אדיר. "את יכולה לדמיין", לחש לי עמית באוזן, מצביע מן התא הפרטי שלנו על לשך התזמורת, "שעל הפודיום הזה עמד בשנות הששים קארלוס קלייבר?..." ואכן, המחשבה על המנצח האגדי של בית האופרה של שטוטגארט, שכילדה קטנה זכיתי לראות אותו מופיע באמסטרדם, גרמה לשערותי לסמור.

אחרי האופרה יצאנו למסעדה מבודרת לארוחת-ערב רומנטית (ואין לי מושג איך עמית הצליח לסדר שכל האוכל שהוגש לנו היה כשר...), ואת הבילוי הנפלא סיימנו בסקס סוער שהפיל אותנו מן המיטה הענקית בסוויטה שלנו, פשוטו במשמעו. בחשבון הכולל, עמית העניק לי לא פחות מארבע אורגזמות באותו יום...

* * *

פרידריך, גבר השנות הארבעים שלו, קיבל את פנינו בכניסה לסוכנות המכירות. גבוה, חטוב, שיער שחור עם נטיה לאפרפר, לבוש חליפה מהודרת ועניבה מהודקת בסיכת זהב. הוא הושיט לי יד בנימוס ועיניו חייכו מבעד למשקפיים במסגרת דקה. “Hertzlich willkommen”, הוא ברך אותנו בקול רך והוביל אותנו לחדר האח"מים שלהם. "קפה? תה?" הציע, אך אני חייבת להודות שבשלב זה כבר הייתי סקרנית לראות איזו מכונית אני בוחרת לי. לכן הוליך אותנו פרידריך אל אולם התצוגה, ושם, מתחת למעטה של כיסויים לבנים חגיגיים, המתינו שלש מכוניות. את האחת זיהיתי גם מבלי לראות: הצורה והגודל יכולים היו להיות רק ה- GL הענקית. חייכתי ומשכתי ממנה תחילה את הכיסוי. רכב SUV לבן, מבריק ומצוחצח, התגלה לעיני. "וואוו... איזה יופי!" לא יכולתי שלא להתפעל. עמית חייך, ורמז לכיוון הרכב השני. הורדתי גם ממנו את הכיסוי במשיכה, ו SL ספורטיבית, כסופה ונוצצת, היתה תחת הבד. אני לא חושבת שאי פעם ראיתי מכונית כל כך יפה, כמו מכונית הספורט הזאת.

מתחת לבד השלישי הסתתרה מכונית נוספת, והפעם היה זה עמית שמשך בכיסוי. מתחתיו הופיעה המכונית המדהימה ביותר שראיתי: S560 Coupe , לבנה ויפהפיה. "מאדאם", אמר לי פרידריך בטון ענייני, "גם בעלך וגם אני חושבים שזו המכונית המתאימה לך ביותר, אך כמובן את מוזמנת לנסות את שלשתן. הן שלך לשלשת הימים הבאים."

אבל לא הייתי צריכה לנסות. ה- S560 שבתה את ליבי מן הרגע הראשון. הצצתי פנימה; עור נאפה חום-קרמי קידם את פני, והמושבים נראו לי נוחים עד להדהים. עמית פתח עבורי את הדלת ונכנסתי פנימה והתמקמתי על מושב הנהג. פשוט לא יאומן כמה נוח זה היה... והדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שלמרות שהיו לרגלי עקבי So Kate גבוהים, בכל זאת היתה הגישה אל הדוושות נוחה ביותר. "כן, המכונית הזאת מתוכננת עבור האישה האלגנטית", אמר פרידריך. הכל היה כ"כ יפה ומושלם התא הנוסעים, שמיד הרגשתי שזו המכונית עבורי. "אני יכולה לקחת אתה לנסיעה?" שאלתי. "איזו שאלה..." ענה פרידריך והגיש לי את הפתח. עמית התיישב לידי, ויצאנו לדרך.

שקט מוחלט השתרר בתא הנוסעים, עדות לסינון הרעשים המעולה של מרצדס. אינני יכולה לתאר במילים איך זה לנהוג את ה S560 , לכן אומר בפשטות: זו חוויה. המכונית כה נוחה, יפה, מגיבה מיידית לרצון הנהג, מעבירה תחושה של בטחון, ומפנקת בכל צורה שרק יכול הדימיון להעלות על הדעת. פשוט חוויה. וכאשר יצאנו מחוץ לעיר ועלינו על הכביש המהיר, גיליתי גם שהיא מהירה כברק. הורדתי את הרגל על הדוושה, והמכונית 'טסה' קדימה ללא כל מאמץ, ממשיכה לשמור על שקט כמעט מוחלט בתוכה. חוויה, כבר אמרתי?...

עמית לצידי הסתכל עלי בריכוז, ואני מניחה שקרה על פני את העונג והשמחה שחשתי. "אני רואה שאת אוהבת אותה", אמר. "כן, אני אוהבת אתה. אתה צודק. זו המכונית עבורי. אבל המחיר... תגיד, כמה היא עולה??" עמית לא ענה. המשכתי לנהוג עד שראיתי שלט שכתוב עליו Ausfart – "יציאה" – והחלטתי לנטות ימינה מן הדרך. לאחר קילומטרים ספורים פניתי שוב ימינה לדרך צדדית, ומצאתי נקודה חבויה בין העצים שבצד הכביש. החניתי את הרכב, שיחררתי את החגורה, והשתחלתי ממושבי אל מעבר לקונסולה המרכזית, מתיישבת על עמית. גבי אל החלון ופני אליו, שתי רגלי פסוקות לצידיו, משכתי אל המתניים את החצאית שלי והתמקמתי ממש מעל אזור החלציים שלו. אחזתי בראשו ונישקתי לו. עמית שלח את ידיו וחיבק אותי. "אני רוצה אותך..." לחשתי. "כאן... ועכשיו..."

פרמתי את החולצה שלי, שיחררתי את החזיה והגשתי לעמית את שדי המגורים. הוא תפס בהם ופיו ננעל על אחת הפטמות. פתחתי את החגורה שלו, הפשלתי את המכנסיים והתחתונים ממנו והלאה, וחשתי על בשר ירכי את הזקפה ההולכת ותעבה. עוד רגע, ועמית יהיה זקור ומוכן לחדור אלי. "זה טרוף..." הוא לחש... "אנחנו נהרוס את הריפוד עוד לפני שקנינו את המכונית..." חלצתי את הנעליים והשלכתי אותן אל מתחת למושב הנהג, כדי שהעקבים לא יגרמו נזקים לעור החדש. "יותר טוב?", שאלתי. "כן... אבל לעשות סקס במכונית שהיא לא שלנו? אנחנו לא מגזימים?..."

לא היה אכפת לי אם אנחנו מגזימים או לא. אני מוכרחה להודות, המכונית הסקסית הזאת גירתה אותי. לא יודעת להסביר למה אבל ככה זה. פשוט התגריתי מעצם המראה שלה, ובאותם רגעים כל מה שעניין אותי זה שאני צריכה אורגזמה שתרגיע אותי, וזהו. עמית כנראה הבין זאת; הוא עזר לי להחדיר את הזין הנפלא שלו עמוק לכוס שלי, והמשיך לפנק את השדיים שלי תוך כדי שאני רוכבת עליו. מחככת את הדגדגן שלי בעצם האגן שלו, ובונה את עצמי לקראת פורקן מענג.

והפורקן לא אחר לבוא. הגברתי את הקצב, מרגישה את ה'טרוף' שבתוכי הולך ומתגבר, ואז – כמו סערה ביום שמש – היכתה בי הגמירה בעוצמה, ואורגזמה גדולה, נהדרת, חובקת-חושים החלה להשתולל בגופי והעבירה אותי לעולם אחר, של תשוקה ואהבה. וואוו!!! זה היה פשוט אדיר!!! גלי תענוג שטפו אותי שמה שהיה נראה נצח. איכשהו הצלחתי לנצק את עמית מהשדיים שלי, החזקתי את פניו בין שתי ידי ונתתי לו לראות איך אני נהנית. עמוק עמוק בתוך עיניו היפות ראיתי את האהבה שלו, וזה העצים את תחושות ההנאה והסיפוק שלי.

האורגזמה שלי חלפה. עמית פתח את הדלת, ובעודני עליו שלח את רגליו אל האדמה ודחק את שנינו החוצה מן הרכב, הוא הסתובב, השכיב אותי על המושב, והחל מזיין אותי בעוצמה. עוד רגע קט, וראיתי על פניו שהוא עומד בפני גמירה. זה שילהב אותי מחדש, וברגע שהזין שלו התחיל להשפיך בכוס שלי, גמרתי שוב. האדמה רעדה תחתי שעה שעמית נכנס ויצא בי במהירות, והזין שלו ממלא אותי בשפיך שלו, שכרגיל הגיע בכמות מכובדת מאוד.

מן הכיס האחורי עמית שלף ממחטה, וסכר בה את הכוס הנוטף שלי תוך כדי שהוא נשלף ממנו החוצה. "אנחנו לא רוצים להשאיר כאן כתמים..." אמר, ואני יודעת שהוא היה רציני. מן הארנק שלי הוצאתי חבילה קטנה של טישו, וניגבתי את הזין של עמית משאריות הזרע. ניקיתי גם את ירכי, ואז התלבשנו. יצאנו אל הדרך, בחזרה לסוכנות, וכעת הרגשתי רגועה לחלוטין.

* * *

פרידריך קידם את פנינו בחיוך מנומס. "מה את אומרת?" שאל אותי, מביט בענין איך אני נועלת את נעלי ביציאה מן הרכב. את הדרך חזרה נהגתי יחפה. "אני אומרת שאתם הגברים צודקים. זו המכונית המתאימה לי." לקחתי את אורית בידה ופנינו אל המשרד כדי לחתום ולסיים את תהליך הרכישה. אורית עדיין היתה סקפטית לגבי המחיר, אבל לא התווכחה איתי. עם כל האופציות הנילוות – מערכת 4Matic, ראית לילה, בקרת שיוט, מצלמות שקוראות את הדרך ומתאימות את המיתלים לתנאי הכביש, וכולי – עלה המחיר על 133,000 יורו, אבל את עמית זה לא עניין. "זו המכונית הרביעית שאתה רוכש ממני", העיר איש המכירות, "אז אנחנו נותנים לך הנחה והמחיר הסופי הוא 129,000 יורו." עמית חתם, התקשר אל הבנק בארץ, והורה להם להעביר את מלוא הסכום. "אין לנו צורך להמתין לקבלת אישור ההעברה", סיכם פרידריך. "אנחנו מכירים זה את זה לא מהיום, אנחנו סומכים עליך לחלוטין".

נפרדנו לשלום, ונסענו בחזרה אל המלון. בילינו בעיר עוד יום אחד, ולמחרת יצאנו בנסיעה אל המבורג, כדי להפקיד את הרכב אצל חברת המשלוחים אשר תעביר את הכונית החדשה שלי אל ישראל בדרך הים.

גם הנסיעה להמבורג היתה חויה, אבל עליה אספר בפעם אחרת. לפי שעה, רק אומר שבשלשת הימים הבאים לא היה פתח בגופי בו עמית לא השאיר את הזרע שלו לפחות פעמיים...