המשך ל"בזמן שישנת..."

ישבנו אורית ואני מול הבריכה ונהנינו מקפה של בוקר. כמוני, אורית אוהבת את ציוץ הציפורים ולצפות בהן מנקרות בין העשבים את פרורי הלחם שנתתי להן. לא דיברנו. רק שתינו את הקפה שלנו וספגנו פנימה את ניחוחות השחר, את השמש ואת הרוח הקלה.

"אהה... זוג היונים התעורר", שברה אורית את השתיקה. מירב ויריב הופיעו בגינה, עירומים לגמרי, וריח רעננות עולה מהם. נראה שהם הספיקו כבר להתקלח. "לא מצאנו חלוקים, אז נאלצנו להופיע בפניכם בלבוש אנשי המערות", אמר יריב, מזג קפה מן הכד והגיש למירב. הוא לקח גם לעצמו, והשניים התיישבו לידינו.

"אנשי המערות לא הסתובבו עירומים לגמרי, למיטב ידיעתי... איך ישנתם?" שאלתי, פוזל אל מירב. היא אפילו לא הסמיקה. "אני ישנתי מצויין על הספה", ענה יריב. "אבל אני מבין שלמירב היתה הרפתקאה במהלך הלילה..."
"מתנגד?" שאלתי.
"לא. זה בהתאם לכללים. אני בטוח שגם אורית חושבת כך".
"אמת", אישרה בת זוגי, והתרווחה על מיטת השיזוף עליה שכבה לצידי. "אבל זה לא בסדר שאתה לא קיבלת טיפול דומה. אם לא בלילה, אז לפחות הבוקר".
"מי אמר לך שלא קיבלתי? אולי מירב טיפלה בי לפני שירדנו?..."
"לא, אני יודעת שלא", פסקה אורית.
"איך את יודעת?"
"הזין שלך די עבה. אחרי שאתה גומר הוא יותר קטן ממה שהוא עכשיו. תאמין לי, אני יודעת. שמתי לב".
יריב צחק. "שום דבר לא נעלם מעיניך..."
"עורכי דין, בלשים, ובעיקר רופאים – שום דבר לא נעלם מעיניהם".

מירב סיימה את הקפה שלה וניגשה אל יריב. "אני חושבת שאורית צודקת ושאני חייבת לך משהו", אמרה לו, מוציאה את הכוס מידו ומושכת אותו אל מיטת השיזוף הסמוכה. יריב חייך, והפקיר את עצמו לטיפולה של מירב. היא השכיבה אותו על המיטה, כרעה לצידו ולקחה את הזין שלו בידיה. תחילה עיסתה אותו בין אצבעותיה העדינות, ולאחר מכן הכניסה אותו לפה. היא החלה למצוץ אותו, ומהר מאוד היה הזין של יריב במלוא גודלו. הוא גדול. באמת גדול. ועבה. מירב התענגה עליו, מלקקת מכל הכיוונים כאילו היה זה גביע של גלידה, מן הבסיס ועד למעלה אל הקצה, אל ראש הזין היפה של יריב. היא לא הזניחה אפילו את האשכים הגדולים והחלקים של החבר שלה, מלקקת אותם, לוקחת בפיה ומוצצת. יריב התמתח בעונג, שילב את ידיו מאחורי העורף ועקב אחרי מה שמירב עושה לו. היא המשיכה ללקק, מדי פעם לוקחת את כל האיבר בפה שלה ומוצצת, ואז חוזרת ללקק מכל הכיוונים. יריב פרץ בצחוק כאשר מירב ניסתה לדחוף את קצה לשונה פנימה דרך החור הקטן של הזין. "זה מצחיק אותך??" צחקתי בעצמי. "לא", הוא ענה, "זה מדגדג... אם היא תכניס את הלשון לשם פנימה, הדבר האחרון שזה יהיה – זה מצחיק..."
"צריכים להזהר עם זה", חיוותה דר' אורית את דעתה המקצועית. "צינור השופכה הספוגית הוא מעבר-נוזלים דק ועדין מאוד".
"בחייך אורית..." רטנה מירב, זונחת לרגע את הזין של הבחור שלה. "הדיבורים ה'מקצועיים' והטכניים הללו ממש הורסים את החשק..."
אני חייב להודות שהסכמתי עם מירב.

הברונטית השובבה שלנו חזרה למצוץ את הזין של יריב. מלקקת בקפדנות כל פינה, בולעת אותו בגרונה, ומשפשפת בידה במרץ. יריב האדים. הגמירה שלו התקרבה. "אני רוצה לראות את ההשפכה", בקשה אורית. "אל תתני לו להשפיך לך בפה, בבקשה. אני רוצה לראות..."

אורית אוהבת לראות זין משפיך. את זה כולנו יודעים.

הבטן השרירית של יריב עלתה וירדה כעת באקסטזה. כאילו איבד שליטה על עצמו, גם האגן שלו עלה כדי לפגוש את הפה של מירב, שמצצה כעת את הזין שלו במלוא העוצמה. ואז, לפתע, פלט יריב אנחה כבידה ואורגזמה חזקה השתלטה עליו. מירב שיחררה את הזין מבין שפתיה וכיוונה אותו לעברינו. מן החור הסקסי שבקצה הזין של יריב החלו ניתזים החוצה מטחים של זרע לבן וסמיך. השפכה ראשונה באותו יום, הוא השפריץ חזק ולמרחק. עוד ועוד שפיך יצא לו מהזין, וזה היה מגרה מאוד. מאוד מאוד. כל גופו של יריב התפתל בעונג, ממה שנראה היה כגמירה חזקה וטובה. מירב לא הניחה לזין אפילו לשניה אחת, ממשיכה לאונן אותו ולסחוט ממנו את כל השפיך, עד הטיפה האחרונה.

"זה היה מעולה", מילמל יריב כשירד מן האולימפוס. "מירב, את משהו..."

גם אנחנו חשבנו כך. ומבלי ששמתי כלל לב, נעמד גם הזין שלי והיה מוכן לפעולה.
"העוזרת תגיע רק באחת עשרה", ציינתי.
"יש לנו שעה ומשהו להשתעשע..."