נסענו ללונדון לשבועיים. אני לעבודה, אורית לבקר משפחה וחברים. את רוב זמננו הפנוי בילינו בתיאטראות ובקונצרטים הנפלאים שמציעה בשפע עיר הבירה הבריטית, בטיולים על שפת התמזה, בפאב החביב עלינו, ובביתנו שבצ'לסי, אחת השכונות השקטות והיפות ביותר של העיר.

לאחד מן הערבים הזמנו את מארק (שם בדוי) לסעוד עימנו. מארק הוא איש אסקים צעיר ומצליח, שיש לי הזכות והעונג לעבוד איתו. הוא חכם, משכיל, דינאמי, בעל כושר המצאה, אינטליגנטי מאוד. "ברשותכם, אני לא אבוא לבד, אלא עם בת זוג. בסדר?" שאל אותי. כמובן שזה היה בסדר.

בדיוק בשעה היעודה צלצל פעמון הדלת וקתרין, סוכנת הבית שלנו, הזמינה את מארק ואת בת לוויתו פנימה. קבלנו את פניהם בסלון, אני בחליפה שחורה ואורית בשמלת ערב ארוכה מסאטן. מארק בחור נאה מאוד, אך בת הזוג שלו היתה מה שלכד את עינינו. בלונדינית יפיפה עם רגלים שלא נגמרות, עיניים חתוליות ירוקות, וגוף של דוגמנית-על. "תכירו בבקשה, סטפאני. סטפאני, אורית ועמית, חברי ושותפי לעסקים." וסטפני חייכה חיוך זוהר, והיא ואורית החליפו נשיקות של נימוס. סטפאני לחצה את ידי בידידותיות. "נעים לי מאוד. שמעתי עליכם רבות". מארק נשק ללחיה של אורית. "את נראית נהדר! היית ונשארת האשה היפה ביותר שראיתי מימי..."

הופתענו. כן, אורית באמת בורכה ביופי נדיר, אבל... לומר לה כך באוזני הdate שלך??? מוזר. זה לא נימוס אנגלי טיפוסי, וזאת בלשון המעטה. מה שהפתיע אותי אפילו עוד יותר, היה הקור המוחלט ושוויון-הנפש בו שמעה וקבלה סטפאני את דבריו של מארק. נראה היה כאילו לא חדר אליה העלבון כלל וכלל. באמת מוזר. אורית ואני החלפנו מבטים, וברור היה ששנינו חושבים על אותו הדבר. אבל... לא היה טעם להעיר על כך, אז נתנו לזה to slide off והמשכנו במפגש החברתי שלנו כאילו לא קרה דבר.

ישבנו לכוס וויסקי, כמקובל, שוחחנו כל דא ועל הא, וכשהודיע לנו סוכנת הבית שארוחת הערב מוכנה, עברנו לחדר האוכל, והמפגש נמשך. שום דבר מיוחד לא קרה במהלך הערב, חוץ מאותם רגעים בהם חלצה אורית את אחת מנעליה ושלחה את כף רגלה מתחת לשולחן ולמפה אל עבר מפשעתי, ועיסתה אותי שם קלות עם כף הרגל שלה. אבל באמת שחוץ מזה, היה זה ערב רגיל לגמרי, נעים ותרבותי. סטפאני לא דברה הרבה, אבל מה שכן אמרה, היה בתבונה. הבחורה חכמה מאוד, ציינתי לעצמי. מן המבטים שנתן בה מארק ברור היה היא מוצאת חן בעיניו, ובוודאי שמצא אותה מושכת וסקסית. הוא נגע בה כמה פעמים במהלך הערב באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

השעה היתה בערך רבע לפני חצות כשעזבו השניים, ואורי ואני פרשנו מיד לחדר השינה. היינו עייפים, אז ויתרנו על סקס ונרדמנו כמעט מיד.

* * *

למחרת, קרוב לשעת צהריים התקשר אלי מארק ושאל אם נוכל להפגש. הזמנתי אותו למשרד, בידיעה שאכן יש לנו על מה לדבר בנוגע לעסקינו המשותפים. כמה דקות לפני שהגיע, הזדמנה במקרה גם אורית למשרד, וכך קרה שמארק מצא את שנינו יחד. איו לי בעיה לדבר עסקים בנוכחות אורית. סגרנו ביננו את מה שהיה צריך לסגור, ומארק שאל אם יוכל להזמין אותנו לצהריים במסעדה הכשרה הסמוכה. לא, מארק אינו יהודי, אבל יש בו כבוד ורגישות לנושאים הללו, הרבה יותר מאשר להרבה ישראלים שאני מכיר.

כשישבנו במסעדה והמנה העיקרית לפנינו, הפתיעה אותי אורית מאוד כאשר שאלה את מארק לגבי התנהגותו אמש. "אני לא מותחת עליך ביקורת, מארק, אבל תשמע... זה היה קצת מוזר..."
"מה מוזר?" העמיד מארק פני טמבל. "אמש היית המארחת שלי; הייתי מנומס כלפייך אז החמאתי לך; ואת – מה לעשות... - בעלת יופי מדהים ונדיר. גם סטפאני העירה על כך. זה לא שאמרתי שסטפאני מכוערת... אז מה הבעיה...?"

"אתה מתחכם ומיתמם", גערה בו אורית בידידות. "אתה מבין לבד שכל מה שאמרת לי עכשיו – זו לא תשובה..."

מארק נתן את עיניו בצלחת והתעסק עם הסטייק שלו. אני עצמי הוספתי לסטייק שלי רוטב, ושלחתי אל אורית מבט של 'בחייך, תעזבי אותו...'. אבל אורית התעלמה ממני. "נו?", חזרה ושאלה את מארק.

"תראו... האמת היא... האמת היא שלא משנה מה שאמרתי או שלא אמרתי. סטפני לא היתה נעלבת כל מקרה."

"מדוע?"

"כי... כי אני משלם לה כדי שלא להיעלב..."

המזלג שהחזקתי קפא בדרך אל פי. "מה???" לא הבנתי על מה הוא מדבר.
אבל אורית קלטה את זה מיד. "סטפאני היא לא באמת בת-זוג שלך?"
"לא. סטפאני היא... היא נערת ליווי".

* * *

סיפורו של מארק

בשנים האחרונות הייתי מעורב בכמה וכמה מערכות יחסים עם נשים, וכולן הסתיימו בכי רע. עומס העבודה הרב שיש עלי לא משאיר לי הרבה זמן לטפח קשר אישי וקרוב עם אישה, ולכן ההכירויות שלי הסתכמו בקשר ברובד שיטחי מאוד, שכלל יציאה להצגה או הופעה מדי פעם, ארוחת ערב, וסקס די מזדמן. כל מערכות היחסים הללו קרסו מהר, בגלל אחת משתי סיבות: או שאני לא יכולתי להשקיע בהן יותר זמן, או שהנשים שהיו איתי התעניינו בי בעיקר בגלל הכסף. עצוב, אבל ככה זה.

בחודש שעבר הייתי צריך לצאת לנסיעת-עבודה של כשבועיים בארה"ב, ומסיבות שונות היו רצוי שלא אהיה לבד, אלא עם בת זוג. אתם זוכרים את הסרט Pretty Woman עם ג'וליה רוברטס וריצ'ארד גיר? כשהוא שוכר את שירותי של זונה בשם ויויאן? נזכרתי בסרט הזה, ועלה במוחי רעיון: הלוא במילא נשים רוצות להיות אני בגלל הכסף שלי... אז אשכור אחת שתהיה בת-הלוויה שלי. היא תקבל תשלום עבור הזמן שהיא איתי, לא אצטרך לשאול את עצמי למה היא בעצם מסתובבת איתי, ואוכל גם להגיד לה מה לעשות. זה יכלול מתי לקום, מתי לשבת, מה ללבוש, לאן לצאת איתי... הכל.

יצרתי קשר עם סוכנות נערות-ליווי שנקראת XXXXX, ומתמחה בבחורות איכותיות במיוחד. לא רק יפות, אלא גם אינטליגנטיות. הוזמתני למפגש במשרדים שלהם, ושם הראו לי תמונות של מועמדות פוטנציאליות. התמונות של סטפאני היו ביניהן, ואתם מבינים שהיא מיד תפסה את תשומת הלב שלי. "כן, אמרה לי המנהלת, "זו אחת הבנות האיכותיות ביותר שלנו. לא רק שהיא נראית מדהים, אלא היא גם אינטליגנטית ומשכילה. היא מדברת ארבע שפות, מתמחה באיפור ובאופנה, ויש לה תואר באומנויות וכלכלה. באמת Top Quality. אבל... היא מאוד מאוד יקרה." לא חשבתי פעמיים, והחלטתי שעלי לבדוק אם סטפאני היא הבחורה מהתאימה להתלוות אלי לנסיעת העסקים שלי. הכסף לא היה שיקול, אם כי אני חייב לומר שהתעריף שהוצג לי היה באמת מאוד-מאוד-מאוד גבוה... אבל בכל אופן, קבעתי להפגש איתה להצגה ולארוחת ערב.

סטפאני הגיעה אלי הביתה, ואני מוכרח לומר שהתמונות שלה לא עשו צדק לאיך שהיא נראית במציאות. ראיתם בעצמכם... פנים של ברבי, גוף של דוגמנית, ובנוסף גם נימוסין משובחים והרבה הרבה שכל בתוך הראש היפה הזה. יצאנו להצגה בתיאטרון הפלאדיום, ואחר כך לארוחת ערב ב Ritz. אחרי הארוחה, שאלתי את סטפאני בעדינות אם היא מעוניינת לשכור איתי חדר במלון לאותו לילה. אתם מבינים, לא דברנו על סקס כשנפגשו, והנושא גם לא עלה בפגישה שלי עם המנהלת בסוכנות הליווי. לא מדברים על זה, והדבר נשאר כמשהו שמסכמים ביני לבינה.

"אני אשמח", ענתה סטפאני בחיוב להצעה שלי. הלכנו לקבלה של המלון ולקחנו חדר, סוויטה מפוארת שקיוויתי שסטפאני תרגיש בה בנוח. היופי שלה, העדינות שלה, כל מה שקשור בה היה מאוד מגרה, ובהחלט רציתי לעשות סקס איתה. אבל רציתי שזה יהיה משהו איכותי, לא איזה one night stand זול, למרות שבסופו של דבר – היא בעצם איזה שהוא סוג של זונה. מאוד יוקרתית, אבל... זונה. אבל בכל זאת, רציתי שהלילה הזה יהיה יפה, ולא משהו גס.

כשהגענו לחדר, מזגתי לסטפאני כוס וויסקי, והתיישבנו על הספה. "תראי", אמרתי לה, "לא דיברנו עם האפשרות שנבלה את הלילה יחד..."

"אמת. אני לא נוהגת להעלות את הנושא, אלא אם-כן הקליינט מציע."
"אוקי... לא נעים לי לשאול, אבל מה אני צריך לתת לך כדי שתשארי איתי?"
"אני מניחה שאתה לא מתכוון שנשב כאן וכל הלילה נדבר על מזג האוויר או נשחק קלפים...", חייכה סטפאני, והחיוך שלה ממש המיס אותי.
"לא. ברור שלא. אבל אני רוצה שתדעי, שאני רוצה שהכל ייעשה בצורה מכובדת. את בוודאי מבינה שאני חושק בך, ולא רק בגלל שאת מאוד מאוד יפה, אלא גם בגלל שאת בחורה מיוחדת. אבל... אבל אני לא רוצה שתשכבי איתי רק בגלל שאני משלם לך. מעולם לא שילמתי עבור מין... אך לא אכפת לי לתת לך עכשיו כסף בתמורה לזה. אבל אני רוצה שנעשה את זה רק אם גם את נמשכת אלי ומעוניינת בי. אחרת, אני מעדיף לוותר. בכל מקרה, אני אתן לך את אותו סכום כסף, בין אם נעשה סקס ובין אם לא. אז בבקשה, תרגישי נוח לומר לי את האמת לגבי מה שמתחשק לך. מבחינתי, אפשר אפילו שרק נשכב אחד ליד השניה, כל הלילה, בלי לגעת זה בזו."
סטפאני הסתכלה בי, והיה איזו שהוא חוסר אמון במבטה. "התעריף שלי כדי להשאר איתך הלילה ולשכב איתך הוא XXXX פאונד... ואני יודעת שזה הרבה כסף. ואתה אומר לי שאתה מוכן לשלם לי את זה, גם אם אני רק שוכבת לצידך על המיטה???"

"כן".

סטפאני שתקה כמה דקות, ואז הניחה את כוס הוויסקי שלה על השולחן ונגשה אלי. היא כרעה העל שטיח מולי ולקחה את ידי בידה. "מארק... זה אחד הדברים היפים ביותר שמישהו אמר לי אי-פעם... מקודם הייתי מוכנה לשכב איתך תמורת הכסף. עכשיו אני רואה אותך באור אחר. אתה ג'נטלמן, בחור טוב ועדין. אתה מאוד וצא חן בעיני... אני רוצה להשאר איתך הלילה, לשכב איתך, ואני לא רוצה כסף בשביל זה..."

היו דמעות בעיניה. נשקתי אותה, ולקחתי אותה לחדר השינה. השארנו את האורות עמומים, והפשטנו אחד את השני. סטפאני באמת אישה עם גוף מדהים, ושמחתי שגם אני נראה טוב עבורה. היא לקחה אותי בידי אל המיטה, ושם השכיבה אותי והחלה מנשקת את כל גופי, מהצוואר ועד הבטן. תוך כדי כך היא שלחה את ידה והחלה מעסה את אבר המין שלי, שהיה בהחלט מוכן לפעולה. היא הצטנפה בין רגלי והחלה למצוץ לי אותו, והיא היתה מאוד מאוד טובה בזה. אחרי כן סובבתי אותה והשכבתי אותה על המיטה, וליקקתי את הפות שלה עד ששמעתי אותה גונחת מהנאה. אני חושב שאני יודע לעשות את זה טוב למדי, ושמחתי מאוד שאני מצליח להביא אותה לאורגזמה. זו לא היתה גמירה מזוייפת כמו שעושות כוכובות פורנו או פרוצות זולות. אני יודע להבדיל בין זיוף לגמירה אמיתית, וללא ספק – סטפאני גמרה.

הלבשתי על עצמי קונדום, עליתי עליה וחדרתי אליה עם האבר המוכן שלי. הוא התכווצה קצת, אבל נרגעה מיד ונתנה לי להתעלס איתה לאט ובעדינות. זה היה מעשה אהבה אמיתי, והרגשתי שאני קשור אלי מאוד ריגשתי תוך כדי כך. טפאני חיבקה אותי תוך כדי התעלסות, נישקה אותי, אחזה בישבני ודירבנה אותי להחיש את קצב החדירות ולהביא אותה לאורגזמה נוספת. כשהיא גמרה הרגשתי את כל הגוף שלה נמס תחתי, ואחרי כן גמרתי גם אני.

בבוקר נפרדנו, אבל לא לפני שהענקתי לה את מלוא התשלום שהגיע לה. "זה לא עבור הסקס", הבהרתי לה. "זה עבור היושר שלך והעובדה שגרמת לי הנאה ריגשית רבה אמש." סטפאני חייכה בהתרגשות, ונפרדנו. "אני אראה אותך שוב בקרוב", קראתי אחריה, בזמן שעלתה אל המונית שלה.

בו ביום חזרתי אל הסוכנות שלה, ו'הזמנתי' לשבועיים רצופים שכוללים את נסיעת העסקים לארה"ב. כמובן שזה עלה לי הון של כסף, אבל לא היה אכפת לי. לפני שיצאנו אל הנסיעה, ישבתי איתה ודיברנו על מה שאני מצפה ממנה, ושמעתי מה היא מצפה ממני. והיא לא דברה רק על כסף. היא בקשה שאנהג בה בכבוד ולא אראה בה 'רכוש' שלי בימים שאנחנו ביחד. זה היה מובן מאליו. כשעלה לדיון מה אני מצפה ממנה, אמרתי לה שהסקס איתה היה מצויין, ואני רוצה עוד... סטפאני אמרה: "כמובן. זה חלק מהעסקה. אבל אני נהנתי גם לשכב איתך, ואני בטוחה שיהיה כיף להמשיך לעשות את זה!"

בשבועיים שביליתי עם סטפאני, היא התגלה כבת-לוויה יוצאת מן הכלל. קודם כל, היא מרשימה את כולם ברגע שמסתכלים עליה. את זה חוויתם גם אתם בעצמכם. מלבד זאת, היא לא בלונדידנית קשקשנית ומטומטמת. היא לא מדברת יותר מדי, וההשכלה שלה היא כזאת שכשהיא כבר פותחת את הפה – יוצא לה משם משהו חכם. היא מאוד אלגנטית, מאוד מנומסת. לא רק לפגישות-עסקים נעים לקחת אותה, אלא כם לבילויים ולטיולים. הסתובבנו הרבה, ואני מאוד נהנה מחברתה.

הסקס איתה מצויין. היא יודעת גם להיות נועזת, ובלילה הראשון שלנו יחד, בניו יורק, היא התעניינה לדעת מה בדיוק אני אוהב, ודאגה לספק לי את זה. אני אוהב מאוד מין אוראלי, אז היא מוצצת לי את הזין בכל פעם שאני שוכב איתה. אגב, סיפקנו אחד לשניה אישורים רפואיים מתאימים אז אנחנו יכולים כעת לעשות סקס בלי קונדום. וזה ממש תענוג... באחד הלילות שאלתי אותה אם אפשרי לעשות מין אנאלי. סטפאני אמרה: "בדרך כלל אני לא עושה את זה (כולל בחיים הפרטיים שלי) אבל אני מאמינה שאתה תהיה עדין איתי... בסדר, בוא ננסה." אז השכבתי אותה על הגב, מיקמתי כמה כריות מתחת לישבן המדהים שלה, ועשיתי לה עיסוי ארוך ומפנק בפי הטבעת. "אני מוכנה", היא הודיעה לי כעבור זמן, ואני התחלתי בעדינות ולאט-לאט לחדור אליה שם. זה לא היה ממש קל, והייתי צריך להזהר מאוד שלא להכאיב לה, אבל בסוף זה הצליח והייתי כולי בתוך האחוריים של סטפאני. דפקתי אותה בישבן לאט ובזהירות, והייתי כל-כך מגורה מזה, שגמרתי לה בתוך הישבן מהר מאוד. "היית מאוד עדין ומתחשב... וזה היה טוב... אתה יכול מעכשיו להכנס לישבן שלי מתי שאתה רוצה..." אמרה לי סטפאני לאחר מכן. ובהחלט ניצלתי את ההזמנה ההזמנה הזאת יותר מפעמים ספורות...

בקיצור... השבועיים עם סטפאני היו חוויה נהדרת, וגם מבחינת העסקים שלי זה השתלם מאוד. הנוכחות שלה והליווי שלה נתנו לי איזה-שהוא סוג של מנוחת-הדעת, והריכוז שלי בעבודה נמצא בשיאו. מבחינה פיננסית, פגישות העבודה שלי בארה"ב היו כולן מוצלחות ביותר. לכן, כשחזרנו ללונדון, לא רק ששילמתי לסטפאני את יתרת-העסקה ביננו, אלא הענקתי לה בונוס גדול בנוסף, מתנת-הערכה על כל מה שעתה בשבילי. היא באמת לא התנהגה אלי ואיתי כמו נערת ליווי. היא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי שיהיה לי טוב ונעים, ומאוד שמחתי כשהיא אמרה לי שגם אני נהגתי בה הכי יפה שאפשר, ושהיה לה זמן נפלא יחד איתי. האמת היא... כאשר נפרדנו ליד משרד-הסוכנות שלה (אין לי מושג היכן היא גרה, והיא לא תגיד...) – הרגשתי איזו צביטה בלב. היה לי חבל שהזמן המשותף שלנו הסתיים.

בכל אופן, עכשיו כשיש לי פגישה או אירוע שאני צריך ללכת אליהם ואני לא רוצה היות לבד – סטפאני היא בת-הלוויה שלי. לכן גם הבאתי אותה לארוחת הערב איתכם. ולגבי הערה שלי על איך שאורית נראית... סטפאני היא מקצוענית. היא יודעת שהיא יפה – שילמתי לה הרבה מאוד כסף בגלל זה – ואין לה צורך להיעלב אם אני אומר מילה טובה לאשה אחרת. היא מרוויחה הון עתק מן המראה שלה, והיא לא צריכה מחמאות מאף אחד כדי להרגיש טוב עם עצמה. ולעדות שהיא לא נפגעה מן המחמאה שהענקתי לאורית, אני יכול לסםר לכם שכשחזרנו הביתה מן הארחה אמש, היה לנו סקס סוער מאוד..

* * *

הסיפור של מארק השאיר אותנו מופתעים. לא ציפינו שהוא יחלוק עימנו פרטים כה אינטימיים לגבי חייו האישיים. אבל היה משהו מתוק בכנות שלו, וממנה עלה בברור שהוא מעוניין להעמיק את מערכת היחסים החברית שלו איתנו מעבר לעניני עסקים. אורית ואני דננו בנושא כשחזרנו הביתה, ואורית סכמה את דעתה שלה על הענין באופן זה: "תמיד טוב לרכוש חברים חדשים. אם בסופו של דבר מארק וסטפאני יהיו זוג לכל דבר – ויש לי הרגשה שכך זה יסתיים – אשמח שהם יהיו במעגל הקרוב שלנו."

'במעגל הקרוב שלנו'??? למה בדיוק היא מתכוונת?...