מירב גילתה ענין רב בסיפורה של אורית, אשר הסבירה לה בפרוטרות איך היא הביאה אותי לאורגזמה אנאלית ע"י עיסוי בלוטת הפרוסטטה, כפי שתיארתי בסיפור הקודם. ישבנו יחד עירומים על המיטה, בין זיון לזיון, צוברים אנרגיה לקראת ההמשך. מירב ליטפה את הכוס שלה, ויריב שיחק לה בפטמות. אורית הניחה את רגליה עלי, ואני עיסיתי את הבהונות שלה.

"אבל זה לא עובד עבור כל אחד", הבהירה אורית, משנה תנוחה ומגישה לי את הרגל השניה. "לעמית יש מזל שהפרוסטטה שלו מספיק רגישה בשביל להנות מן העיסוי שלה, עד-כדי אורגזמה".
היא הסתכלה עלי, וקרצה. "את צריכה פעם לנסות את זה על יריב".

"דווקא ניסינו", ענתה מירב. יריב הנהן לאישור. "עיסיתי לו את הפרוסטטה די הרבה זמן, אבל אורגזמה לא יצאה מזה. הוא לא הגיע לגמירה. אפילו לא היה לו pre-cum כתוצאת מזה."

"זה כאב לך?", התעניינה אורית.

"לא. זה לא כאב", ענה יריב. "אבל בהחלט לא היה לזה את האפקט שקיווינו לו".

"אולי לא עשיתי את זה נכון? אולי לא הגעתי לנקודה הנכונה?" תהתה מירב. "איפה בכלל היא נמצאת בדיוק?"

אורית שלפה את עצמה מן המיטה ונעלמה בחדר הארונות. כעבור רגע חזרה עם אחד מן הספקולום שהזמינה לקראת אותה אורגיה מטורפת עם אילנה ("פתוחים לעסקים") ביד אחת, ופנס קטן ביד השניה. "בואו. אראה לכם. עמית, תעבור לדוגי בבקשה"

"מה??????"

"תעבור לדוגי ותניח את הכתפיים על הכרית. החברים שלנו רוצים לראות את בלוטת הפרוסטטה, אז בוא נראה להם..."

"אבל..."

"בלי אבל, עמית. תעשה מה שביקשתי. ואני מבטיחה לך שתהנה. אני אהיה זהירה ועדינה".
אורית נישקה אותי על השפתים, תקעה את לשונה בין שיני, ואז סובבה אותי בעדינות אך בתקיפות על המיטה. נכנסתי לתנוחה שהיא בקשה ממני, וקיוויתי שיהיה בסדר. בעצם... ידעתי שיהיה בסדר. ידעתי שאורית לא תכאיב לי, וידעתי שזה יסתיים בגמירה טובה...
מירב תפסה עמדה לצידי, ובשתי ידיה פסקה את העכוזים שלי, חושפת את פי הטבעת שלי לעיני כולם.
"איזה חור תחת יפה יש לו..." אמרה, והצמידה לו נשיקה מפתיעה שהקפיצה אותי, אורית צחקה, מרחה את החור שלי בחומר סיכה והתחילה לעסות אותו, כדי שיתרכך ויהיה מוכן לחדירה. זה היה נעים מאוד. כאשר החליטה שאני מוכן, החלה מחדירה לי לתחת את הספקולום, לאט לאט ובזהירות. "זה קר...", הערתי. "לא ממש נעים..."
"תיכף זה ישתפר, מתוק שלי. הנה... הנה... הנה... עוד קצת... זהו. הכל בפנים. אני אתן לשריר שלך להתרגל, ואז אתחיל לפתוח את הזרועות של הספקולום." תוך כדי כך, נטלה אורית את הזין שלי, שהטלטל תלוי בין רגלי, והתחילה לשחק בו. מירב נישקה את הישבן שלי. "איזה מתוק אתה, עמית... יניב, בוא תראה מה שאנחנו עושות לו..."
לאט ובזהירות החלה אורית מסובבת את הבורג, והרגשתי את זרועות המכשיר דוחפות לצדדים את חור התחת שלי, פוערות אותו. ההרגשה לא היתה הכי נוחה (אם כי זה בהחלט לא כאב), אבל היה משהו מעבר להרגשה הזאת... היה בזה משהו מחרמן. הזין שלי התחיל להתנפח, למרות חוסר הנוחות שבתחת. עצם המחשבה שמירב ויניב ואורית צופים בחור התחת שלי הולך ונפער, די היה בה כדי להלהיט בי את דמי פעם נוספת, ולרצות מאוד שהתרגיל כולו יסתיים באורגזמה מטלטלת.
"זהו", אמרה אורית כאשר הספקולום היה פתוח עד הסוף. היא הדליקה את פנס הכיס שבידה. "בואו תראו... הנה, זוהי החלחולת, שם המעי הדק", הצביעה דר' אורית על אברי הפנימיים, "וזו בלוטת הפרוסטטה."

שלשתם הצטופפו מאחורי התחת שלי, והסתכלו פנימה. אני חייב לומר, שבאותו רגע הרגשתי די מטופש. מה הם חושבים שאני, Science Project ?! נו, באמת!...

"אפשר לגעת"? שאלה מירב.

"וודאי! הכניסי את האצבע... ככה.. הנה, תגעי", הדריכה אורית, ולפתע הרגשתי מגע רך ונעים בתוך תעלת התחת שלי, בדיוק באותה נקודה שאורית עינגה אותי איתה כמה ימים קודם לכן. "אני אצרף את האצבע שלי גם", אמרה אורית. "החור בתחת שלו פתוח לגמרי, ושתי אצבעות בפנים הן לא בעיה בכלל". אורית החדירה לתוכי את האצבע שלה, מצרפת אותה לאצבע של מירב, ויחדיו הן החלו מעסות את הפרוסטטה שלי בעדינות. וואוו!!!! זה היה טוב!!! שכחתי את הלחץ של הספקולום על חור התחת שלי, והתחלתי חש הנאה רבה ממה ששתי הבנות עושות לי. בזווית העין יכולתי לראות את יניב צופה בהתרחשות כמהופנט, והזין הגדול והעבה שלו כבר זקור לחלוטין. "אתה רוצה להצטרף? להכניס אצבע גם?" שאלה אורית, אך לפני שהספקתי למחות על עצם הרעיון, יניב ענה בשלילה. הבנות המשיכו בעיסוי הפרוסטטה שלי, סוחטות ממני אנחות של הנאה ומביאות אותי עוד יותר ועוד יותר קרוב לגמירה.
אבל... משום מה הגמירה לא הגיעה. מוזר. מוזר, ומתסכל... כבר הייתי חם ומיוחם כמו מטורף, ולא רציתי באותם רגעים שום דבר יותר מאשר לגמור ולהשפיך. "אורית", נאנחתי, "אני רוצה לגמור, אבל לא מצליח..."
אורית ומירב הוציאו את האצבעות מתוך התחת שלי. "מירב, תסגרי את הספקולום ותוציאי אותו. בזהירות. " הנחתה אותה אורית. "אני כבר חוזרת".
מירב עשתה כמתבקש ממנה, והרגשתי איזו שהיא הקלה כאשר זרועות הספקולום נסגרו, והספקולום נשלף החוצה. החור בתחת שלי נשאר כנראה די פתוח, אבל כבר לא היה מתוח. אורית חזרה, ולמתניה סטראפ-און. "תסתובב על הגב", ציוותה עלי, ומיקמה כרית מתחת לישבן שלי. "יניב, בוא תחזיק לו את הרגליים משוכות אחורנית." יניב ציית. בתוך רגע, היה הסטראפ-און קבור עמוק בתחת שלי, ומצאתי עצמי שופד בין שניים: יניב מחזיק לי את הרגליים. מפסק אותן ומביא את הקרסוליים שלי כמה שרק אפשר לאחור, ואורית על הברכיים, מזיינת לי את התחת במרץ. מירב לא נותרה ללא מעש; היא כרעה לצידי ולקחה את הזין שלי בפיה, מוצצת לי אותו בתאווה. הזיון שאורית העניקה לי היה יוצא מן הכלל, ומאחר שחור התחת שלי הורחב כראוי לפני כן, היתה חדירת הסטראפ-און קלה מאוד, ונעימה במיוחד. הרגשתי את הקצה שלו משפשף את הפרוסטטה שלי תוך כדי הזיון הנמרץ, והשילוב עם המציצה של מירב היה – כמו שאומרים – קטלני. לא עבר זמן רב, ועמדתי לפני אורגזמה אדירה. "יניב! הוא עומד לגמור!" צעקה אורית. "תחזיק אותו חזק! אל תתן לו לזוז כל-כך בחופשיות!" יניב החזיק בי בכוח, וטוב עשה משום שבאותו רגע התפוצצתי כולי באורגזמה כבירה, שגרמה לי לאבד שליטה עד כדי כך, שכל הגוף שלי רעד בפראות. הזין שלי התחיל להשפיך, וכל הזרע נקלט בפיה של מירב שלא חדלה אפילו לרגע מלמצוץ לי בכל כוחה, מחדירה אותו למעקי גרונה, מכניסה ומוציאה אותו במהירות מהפה המתוק שלה. היא בלעה מיד את כל השפיך שניתז מהזין שלי. בלי לאבד ולו טיפה אחת.
מבט אחד מהיר ביניב הבהיר לנו שגם הוא עומד לגמור. מירב ליקקה את שפתיה משאריות הזרע שלי, כרעה מול יניב ולקחה את הזין שלו בפיה. היא החלה במציצה חזקה, גורמת לניב להיאנח בקולניות. הוא תפס בראשה של מירב והעמיק את חדירה הזין שלו לפיה ולגרונה. כבור זמן קצר, הגיע גם יניב לאורגזמה, ושפך ליפה של חברתו כמות גדולה מאוד של זרע. מירב לא בלעה את השפיך של יניב, אלא הניחה לו ליזול מפיה אל שדיה ובטנה, וכל הדרך א הכוס שלה. אורית ניצלה את ההזדמנות, השכיבה את מירב על השטיח הרך, וליקקה את כל השפיך מעליה, עד שלא נשאר ממנו זכר. לאחר מכן חזרה אלי, סובבה אותי על ביטני, פיסקה את העכוזים שלי וליקקה לי טוב-טוב את החור בתחת, מרגיעה אותי מן החוויה הסוערת שזה עתה עברה עליו.

באותה הזמן היו מירב ויניב עסוקים בחיבוקים ונשיקות לוהטות, ולא עבר זמן רב עד שהיינו ארבעתנו מוכנים לסיבוב נוסף.