כפי שכבר תיארתי, האורגיות שלנו עם חברינו מורכבות מ'סיבובים' של פעילות מינית, וביניהם אנחנו נחים מעט. לפעמים זה רק לכמה דקות, לפעמים יותר. גם מי שבכושר מצויין, לא יכול לזיין ללא הפסקה. וגברים, כולם יודעים, צריכים איזו שהיא הפסקה בין שפיכה לשפיכה.

מה אנחנו עושי ב'הפסקות המנוחה' הללו?
אנחנו לא מעשנים. סיגריות מגעילות אותנו.
אנחנו לא צורכים אלכוהול בכמויות מופרזות. שיכרות דוחה אותנו.
אנחנו בדרך כלל מדברים. אנחנו אוהבים לדבר. נהנים לשמוע אחד את השני. חולקים תחושות, רגשות, מחשבות. מאוד בחופשיות.
ובאחת מאותן הפסקות, דיברנו על נשיקות.

"נשיקה זה בעיני החיבור האינטימי ביותר בין גבר לאשה", אמרתי. "אם אורית היתה מנשקת גבר אחר, זה היה מפריע לי מאוד. הרבה יותר מאשר כשהיא עושה סקס עם גבר אחר."

"לא מפריע לך כשהיא מנשקת אותי..." ציינה מירב, שרועה על הספה בסלון שלנו, רגליה פסוקות והיא מאווררת את הכוס שלה לאחר שהשפכתי לתוכו רק לפני דקות ספורות. יריב היה לצידה, הזין שלו חצי רפוי ומכוסה שכבה דקה של נוזלים. גם הוא השפיך לפני כמה דקות בתוך הכוס של אורית, שהיתה עדיין על השטיח, מקום בו קבלה את הזיון מיריב. היינו אחרי הסיבוב הראשון שלנו, שהיה מהיר ומלא תשוקה לאחר שחלף כמעט חודש מאז המפגש הקודם שלנו.

באמת מעניין, הירהרתי. כשאורית מנשקת את מירב – והיא עושה זאת פעמים רבות, ובתשוקה בלתי-מוסתרת – זה בכלל לא מפריע לי. אבל אילו היתה מנשקת כך את יריב, לא הייתי אוהב את זה. בעיני, הנשיקה היא אכן החיבור הפיזי העמוק ביותר בין בני זוג, ואינני רוצה לראות את אורית מנשקת גבר אחר. אני מתכוון, כמובן, לנשיקה צרפתית. על השפתיים, עם הלשון and the whole nine yards . אגב, בפועל, אורית מעולם לא נשקה את יריב מלבד נשיקה ידידותית על הלחי, ואף אני מעולם לא נישקתי את מירב על שפתיה. מעולם לא.

"זה נכון", הסכמתי עם הערתה של מירב. "לא אכפת לי כשאתן מתנשקות. אבל לא הייתי רוצה שאורית תנשק אותך, יריב. כשאני מנשק אותה, הדם שלי מתחיל ללהוט. זה בעיני אות לאהבה שלנו. ואם אורית תתנשק עם גבר אחר, זה יכאב לי. אולי זה לא הגיוני, אבל ככה זה."

יריב הטה עצמו לכיוונה של מירב ושפתיו מצאו את שפתיה. הם התאחדו לנשיקה ארוכה ורטובה. כשעצרו 'לקחת אוויר', אמר יריב: "אני מבין איך אתה מרגיש, ומסכים עם התפיסה שלך לגבי הנושא. גם אני לא הייתי רוצה לראות אף אחד – כולל אותך וחוץ מאורית – מנשק את את מירב. השפתיים שלה שייכות רק לי!" והוא חזר ונישק אותה, מחדיר את לשונו לפיה ומחבק אותה בחום ובאהבה. אורית חייכה, ואני חושב שכמוני היא נהנתה לראות את חברינו הטובים מבטאים את אהבתם בפנינו.

"אני רוצה להזכיר לך שגם את אילנה אני מנשקת כך, בצרפתית", אמרה אורית. "אבל זה מאוד שונה מאיך שאני מתנשקת איתך. עם אילנה זה... זו תשוקה נטו. עם מירב זה אחרת, כי אני באמת אוהבת אותה. אבל איתך, עמית... איתך זה עולם אחר לגמרי. כשאני מתנשקת איתך זה כמו... זה כמו... כמו להתחבר. כמו יצירת מעגל חשמלי סגור. זה יותר חזק מסקס, אפילו. זה משהו עמוק עמוק בפנים. בתוכי. זה להיות הכי קרובה והכי אינטימית עם האדם שאני הכי אוהבת."

לשמוע את אורית אומרת מילים אלו היה כהוספת שמן למדורת התשוקה הריגשית שבוערת בי כאשר הדבר נוגע לאהבתי את אורית. לא כאן המקום – ואף אין לי את המילים – לתאר ולהסביר את עומק הרגשות שיש בי כלפי אורית. האשה החכמה הזאת, האינטלקטואלית המבריקה, טובת הלב, המתוקה, היפה כל-כך... אני שבוי כולי בקסמיה, ופשוט אינני יכול לחיות בלעדיה. היא האוויר שאני נושם. היא מרכז העולם שלי. היא מקור האנרגיה שמניע אותי קדימה. היא האדם האחד שאני מכבד ומעריץ בכל רמ"ח אברי. ואין דבר בעולם שלא אהיה מוכן לעשות למענה.

הדבר הכי טבעי עבורי באותו רגע היה לגשת אל אורית, לחבק אותה ולנשק אותה. וזה בדיוק מה שעשיתי. נטשתי את הכורסא עליה ישבתי, ירדתי את השטיח ולקחתי את אורית בזרועותי. הדבר הראשון שהרגשתי היה הפטמות החדות שלה על בית החזה שלי. וברגע שמשכתי אותה אלי ושפתותינו נפגשו, חשתי את השדיים הגדולים והמוצקים נלחצים אלי במלואם. אורית פסקה את שפתיה ונתנה לי גישה אל הלשון שלה. מממ... היא היתה מתוקה וטעימה. לשוני ליטפה את השיניים המושלמות והצחורות של האהובה שלי ולשונותינו התגלגלו יחד בריקוד של אהבה. אורית שלחה יד אל חלצי, מצאה את הזין שלי והחלה מניעה את ידה עליו. ולא חלף זמן רב עד שהייתי שוב מוכן לפעולה. כל אותה העת, לא נפרדו פיותינו ולו לרגע אחד.

ואז קמה אורית ונעמדה על השטיח על ברכיה. נכנסתי אף אני לתנוחה דומה, הזין שלי מתנוסס בזקפה אדירה ונלחץ אל הבטן החלקה של אורית. עור המשי שלה היה רק ומלטף, ומבלי בכלל להיות מודע למה שאני עושה (אך סיפרה לי אורית לאחר מכן) חיככתי את עצמי מעל האגן החם. אורית חיבקה אותי כעת בשתי ידיה, נועלת אותן על גבי ומושכת אותי אליה הכי קרוב שאפשר. ידי היו סביב כתפיה, והרגשתי שאני טובע בים של אהבה.

מירב התקרבה אלינו. מבלי לשאול, היא שלחה יד ואחזה בזין שלי. ידה היתה רטובה, כנראה שהיא משחה אותה בחומר סיכה לפני שהצטרפה אלינו. היא החלה מאוננת לי את הזין, בעוד אני ואורית ממשיכים להתנשק like there’s no tomorrow. הרגשתי את הייחום שלי הולך ומתגבר, ופתאום רציתי מאוד לקבל אורגזמה. אורית היתה מודעת למה שמירב עושה, וכנראה שגם לתשוקה שלי שהולכת ומתגברת. היא העמיקה את הנשיקה, הידקה את אחיזתה בי, וכאשר התחלתי לרעוד מגלי האורגזמה המתקרבת, גלי העונג עברו ביננו כמו זרם של אנרגיה.

מירב יודעת מה שהיא עושה... ידה הרטובה שפשפה את הזין שלי לכל אורכה במהירות הולכת וגוברת. היא לא נראית כך, אבל שרירי ידיה של מירב האתלטית חזקים מאוד, והיא יכולה לעמוד בנקל בכל מאמץ. לכן לא היה קשה לה כעת לשפשף את הזין שלי במהירות הולכת וגוברת, עד אותה נקודה בה אני מאבד עליו שליטה וכל הזרע שלי ניתז החוצה.

וכך בדיוק קרה. "אאאאאחחחחח....."נאנקתי, כאשר התפרצה הגמירה מבין רגלי ושטפה את כל גופי. אינסטקטיבית תפסתי את שתי לחייה של אורית בין כפות ידי, והלחץ בין שפתותינו הגיע לשיאו. אורית חיבקה אותי בעוז, חשה את גלי העונג שלי בכל גופה שלה. הזין שלי התפוצץ, והתחיל להשפיך במטחים כבדים על הבטן של אורית. כאילו שלא השפכתי רק לפני רבע שעה בערך...

משחלפה הסערה, המשכנו אורית ואני להתנשק, חוקרים כל מיליטר של לשונותינו. ליקקתי את שפתיה של אהובתי, נישקתי כל פינה שלהן, וחיבקתי אותה באהבה.

* * *

אותו ערב היה מפגש סקס סוער, כמו שתמיד קורה לנו עם מירב ויריב. זיינתי את אורית שוב בכוס, ואז העברתי את הזין לתוך התחת שלי ושם שפכתי בשלישית. לאחר מכן הצטרפתי אל יריב וזיינתי יחד איתו את את מירב, כשאנו מתחלפים ביננו ב'ביקור' בחורים שלה. בסוף השפכנו שנינו בתוך התחת שלה, יריב תחילה ואחריו אני. מירב גמרה אף היא תוך כדי שאנו ממלאים אותה בשפיך. גם אורית קבלה זיון כפול, כולל אנאלי כפול שהביא את יריב ואותי לגמירה החמישית – והאחרונה – לאותו ערב.

מאוחר בלילה – או אולי יותר נכון לומר לפנות בוקר – כשישבנו אורית ואני בג'קוזי שלנו וניסינו להרגע מן האורגיה הסוערת, העירה אורית ואמרה: "אני מוכרחה לומר לך, עמית, שלא כ"כ אהבתי את זה שגמרת עם היד של מירב תוך כדי שהתנשקנו. זה היה קצת כמו... כמו 'חילול' הנשיקה שלנו, אם אתה יודע למה אני מתכוונת".

"אני חושב שאני מבין, ואולי גם מרגיש כמוך", עניתי, מעסה את בהונותיה של אורית מתחת למים המבעבעים. "אבל מדוע לא עצרת אותנו?"

"ראיתי שטוב לך, הרגשתי את התאווה שלה לאורגזמה, ולא רציתי לקלקל לך את זה..."

"אני מבקש ממך, אורית, שאם שוב קורה דבר כזה או כל דבר אחר שגורם לך אי-נעימות מכל סוג שהיא, שתעצרי אותי או שתעירי לי על כך", ביקשתי. "אני לא יכול לסבול את המחשבה שיקרה משהו שפוגע בך."

אורית ניתקה ממקומה מולי ונצמדה אלי. "אני מבטיחה... ואני לא כועסת על מה שאירע הפעם... אני אוהבת אותך..."

ושוב התנשקנו. נשיקה ארוכה, משכרת, אוהבת ונפלאה.