היחסים שלנו עם מירב ויריב מתנהלים של שני רובדים: סקס, וחברה.

ככלל, אנחנו מפרידים בין השניים. יש את ערבי האורגיות שלנו, ויש את ערבי-החברה. כשאנחנו נפגשים לסקס – זה סקס נטו. וכשאנחנו נפגשים כדי לבלות יחדיו (למעט מקרים שאורית ומירב בילו יחד וזה נגמר בצורה סוערת מאוד...) זה מסתכם בארוחת ערב, מופע שאנחנו רואים, וכדומה.
כאמור, אלו הם שני רובדים נפרדים, ואיננו מערבבים ביניהם. רק פעם אחת קרה שערב חברתי נגמר בסקס, ועל הפעם הזאת אספר כעת.

* * *

קיבלתי הזמנה לאירוע פתיחה של תערוכה, שנערכה בוילה של אחד מלקוחותי. מטעמי צינעת-פרט אינני יכול לפרט מעבר לזאת. רק אוסיף שמדובר באישיות ידועה מעולם הפיננסים, אדם שהוא גם פילנטרופ וגם חובב אומנות.

מובן היה מאליו שהזמנה כזאת כוללת בנות-זוג. אורית מאוד אוהבת אירועים כאלו. אולם מאחר והפעם היה מדובר באומנות שאני יודע שתעניין גם את מירב, התקשרתי אל המארח ובקשתי ממנו לכלול את חברינו הטובים בערב-ההשקה. בקשתי התקבלה בשמחה, וכך יכולנו לבוא ארבעתינו ולהנות מן התערוכה. מירב היתה נלהבת; מדובר היה בתחום שקרוב לליבה והיא התהלכה בין המוצגים ובחנה כל אחד ואחד מהם בתשומת-לב אמיתית. התרשמתי מאוד מן הידע הרב שהיא הפגינה בנושא, ושמתי לב שאורית מביטה במירב ה'מסבירה' במבט של חיבה, שהיה מעבר לסתם 'מעניין אותי לשמוע מה שיש לך להגיד...'

אני מוסיקאי. אמנם לא באופן מעשי, אבל 'בנשמה', כמו שאומרים. יריב הוא איש עסקים מעולה, ואומנות פלאסטית היא משהו שמדבר אליו קצת פחות. כמוני כמוהו, מוסיקה קרובה לליבו יותר, בעיקר ג'ז איכותי. לכן הנחנו לבנות לחוות את המיצגים השונים בכוחות עצמן, ופרשנו אל הבר כדי לשתות משהו ולשוחח. על כוסות וויסקי עם קרח ניהלנו דיון כלכלי ידידותי.

למרות שהיינו במרחק מה, היה קשה להסיר את העיניים ממירב ואורית. "הן מאוד יפות יחד", אמרתי ליריב, שלא היתה לו סיבה לסתור את דברי. "אם לא ניזהר, הן עלולות להתחתן אחת עם השניה", ענה חברי וקרץ לי. "תסתכל עליהן..."

אורית שלי היא מוקד תשומת-לב של כל אירוע. תמיד מסתכלים עליה. היא כל-כך יפה, וכל-כך אלגנטית... הפעם בשמלת סטרפלס מסאטן בצבע בורדו, שיערה גולש ומבריק, סט של שרשרת, צמיד-יד וצמיד-רגל משובצים יהלומים נוצצים עליה, ונעלי כסף גבוהות ומהודרות משלימות את התמונה המושלמת בלאו-הכי. מירב אף היא היתה תאווה לעיניים, בחליפה נפלאה ומחויטת של ז'קט ומכנסיים בוורוד, עליונית לבנה מתחת לז'קט, נעליים וורודות תואמות על עקב חד וגבוה, וענק זהב מעטר את צווארה המושלם. שיערה החום היה מתולתל ופזור כמו מסגרת לפניה העדינות והמאופרות בקפידה. היא היתה יפה מאוד, וציינתי זאת באוזני יריב. "אתה מטפל בה יפה", החמאתי לו. "אשה יפה היא עדות לגבר מפנק".

"זה לא מסובך", אמר יריב. "לך ולי יש מזל. יש לנו בנות זוג טובות, חכמות, תרבותיות. לא קשה לדאוג להן".

"נכון, אבל כל מערכת יחסים – אפילו עם האדם הנוח ביותר לבריות – דורשת השקעה", אמרתי. "אנחנו משקיעים במערכות היחסים שלנו, אורית ומירב עושות את אותו הדבר, וככה זה נראה..."

השקנו כוסות, והמשכנו לתצפת על הבנות שטיילו בתערוכה. היה ברור לנו שאנחנו לא היחידים שמתסכלים עליהן יותר מאשר על פריטי האומנות.

* * *

יצאנו מן הוילה של המארחים קצת אחרי שמונה בערב. “The night is young” אמרה אורית. היות ואני ויריב שתינו ולא יכולנו לנהוג, היא לקחה את הגה המכונית שלי וכעת רצה לדעת לאן היא מובילה אותנו. "אפשר לצאת למסעדה, או לסוע אלינו היתה", בררה לנו את האפשרויות. "יש המון אוכל מוכן במקרר."

"אני מעדיף לאכול בבית", אמרתי. היתה הסכמה כללית שזו האפציה הטובה ביותר, וזאת עשינו. אורית ואני שוחחנו בלאט, בעוד מירב ויריב משתעשעים להם במסכים של המושבים האחוריים.

בבית, הוציאה אורית מן המקרר את האוכל בזריזות וביעילות, ובעוד המנה העיקרית מתחממת על הפלאטות, כיבדנו את עצמנו במנה ראשונה קרה של סלט ירקות, טחינה, סלט תירס, ממולאים קרים, ועוד. השיחה נסבה על התערוכה שבה בקרנו הערב, ומירב חלקה עימנו את דעתה וסיפרה מה הלהיב אותה.

אורית הקשיבה לה בתשומת לב, וכמעט שלא גרעה את עיניה מפניה היפות של מירב. כאשר עצרה מירב כדי 'לקחת אוויר' ולחשוב קצת, השתררה בחדר האוכל שלנו דומיה. אבל זו לא היתה סתם 'דומיה'. היה איזה שהוא מתח באוויר, מתח של 'השקט שלפני הסערה'. והוכחה לכך שלא דימיינתי זאת: לפתע קמה אורית ממקום מושבה לצידי, הקיפה את השולחן, תפסה את מירב בשתי לחיה והדביקה נשיקה ארוכה ולוהטת על שפתיה האדומות. מירב הופתעה, והדפה את אורית מעליה. השתיים הביטו לרגע זו בזו, ואז קמה מירב בהחלטיות, אחזה בידה של אורית וגררה אותה אל חלקו השני של השולחן הארוך שלנו. כזכור, זהו שולחן שסביבו עשרים ארבעה כיסאות, ומירב הפילה שניים מהם על השטיח כדי לפנות לה מקום וגישה אל משטח המהגוני הבוהק. ללא גינונים מיותרים, היא הדפה את אורית אל השולחן. אורית התיישבה עליו (!!!) ומירב – בועטת את נעלי העקב ממנה והלאה – עלתה לצידה של אורית והשכיבה אותה על הגב. כעת היא היתה עליה ממש, ושתיהן מתנשקות בתאווה, מתפתלות זו בזו, ומפשיטות אחת את השניה.

הז'קט והמכנסיים של מירב היום הראשונים ללכת. היא נשארה בחזיה ותחתוני תחרה. אורית ניסתה למשוך את השמלה מעליה והלאה, אך הסתבכה בה. מירב חלצה לה את הנעליים ועזרה לה להתשתחל מתוך הבורדו המבריק. לא היית מופתע – בעצם, אף אחד לא היה – לגלות שאורית ללא חזיה וללא תחתונים. מירב ניצלה את ההזדמנות וקברה את פיה בכוס של אורית, גורמת לה להיאנק מתשוקה ומהנאה. היא ליקקה אותה, מצצה את הדגדגן שלה, הכניסה אצבעות לכוס וצירפה גם שתים לתחת של אורית. החורים שניהם קיבלו עתה טיפול אוהב ומסור, ואורית היתה על ענני האורגזמה במהירות עצומה. את גניחות העונג שלה אפשר היה לשמוע עד הרחוב (אני מקווה שאני טועה..).

מבלי לחשוב הרבה, הצטרפנו יריב ואני אל החגיגה. התפשטנו וניגשנו אל הבנות. הורדנו אותן מן השולחן אל השטיח הרך של חדר-האוכל רחב הידיים שלנו, והשתלבנו בפעילות. אורית מצצה את הזין שלי כעת, בזמן שיריב לקח על עצמו לענג אוראלית את מירב. הוא הסיר ממנה את החזיה והחתחונים, פיסק את רגליה החטובות והחל מלקק את הפות החלק שלה. אולם אורית רצתה אף היא את הכוס של מירב, לכן הניחה לזין שלי, מיקמה את מירב על הברכיים ושכבה תחתיה בתנוחת 69. יריב ניצל את ההזדמנות כדי להשחיל את הזין שלו לכוס של חברתו, ואני מן הצד השני כרעתי בין רגליה של אורית וחדרתי לכוס שלה עם הזין שלי, שהיה כעת ענק מוכן לפעולה.

מירב גנחה ונאנחה תחת הטיפול המומחה של לשונה של אורית, שליקקה את הדגדגן שמעליה. גם הביצים של יריב זכו לליקוק פה ושם, תוך כדי שהוא מזיין את מירב בחוזקה. לא חלף זמן רב, ומירב גמרה בצרחות של פורקן, בעוד יריב לא מתאפק ומשפיך לה עמוק בכוס.

מירב לא הסתפקה בכך. היא קמה והלכה אל המטבח, חוזרת ממנו עם כמה מלפפונים קשים בידיה. היא עלתה על השולחן, ומבלי לשים לב מה שהיא עושה, החליקה אל מרכזו ובדרך הפילה אל הרצפה כמה צלחות של סלטים. בגלל השטיח, לא ממש שמנו לב למה שקרה. היינו יותר מדי אפופים באקסטזה מכדי לתת את הדעת על זוטות מעין אלו... כעת היתה מירב על הגב, אורית עלתה עליה בתנוחת 69, נטלה מחברתה שני מלפפונים ודחפה אותם לתוכה, אחד לכוס ואחד לתחת. עליתי על השולחן, נעמדתי על ברכי מאחורי אורית, ושבתי וחדרתי לכוס שלה. מירב השתמשה בשני המלפפונים הנותרים והחדירה אותם יחד לחור של התחת אל אורית. זו היתה האקרובטיקה ראויה לציון – או אולי לזיון... – והתפעלתי מן המיומנות של מירב: את יד שמאל העבירה מעל הזין שלי, שהיה כאמור קבור בכוס של אורית, ועם יד ימין תקעה את שני המלפפונים בחור של התחת. וואוו! זיינו כך את אורית, ולא עבר זמן רב והיא הגיעה לאורגזמה חזקה, אשר גרמה לה להתנתק משנינו ולפול קדימה על השולחן. צליל נקישות זכוכית בישר על כך שכוסות הגבוהות נפלו, וראיתי את היין הלבן ניקוו על השולחן כשלולית צלולה.

משכתי את אורית בחזרה אלי, על הברכיים. שני המלפפונים היו תקועים עדיין בתוכה. סימנתי ליריב שיבוא לעזור לי. היא עלה על השולחן לצידנו, תפס את שני העכוזים של אורית ופיסק אותם בכוח לצדדים. משכתי את שני המלפפונים החוצה, משאיר את חור התחת של אורית פעור ורעב, כיוונתי את עצמי, ודחפתי את הזין פנימה במכה אחת. יריב אחז בתחת של אורית חזק, מפסק אותי עבורי, וניצלתי זאת כדי לצרף אל הזין מלפפון, ואז עוד אחד, פוער ענק את החור המדהים של אורית בתחת ומגביר את הלחץ על הזין שלי. כך זיינתי את אורית בכוח, תוקע פנימה ושולף החוצה את הזין עם שני המלפפונים, בעוד מירב שבה ללקק את הדגדגן של אורית ועוזרת לה להגיעה לפורקן נוסף. "אני גומרת מהחור של התחת!!!!" צרחה פתאום אורית. ואז הזדעזעה כולה באורגזמה אדירה, וגם אני הגעתי לגמירה רבת-הנאה והשפכתי לתוך התחת של אורית, ממלא אותה ברצף של התזות-שפיך ארוכות וטובות.

* * *

"איך אתה מסביר את מה שקרה כאן הערב?" שאל אותי יריב בחיוך, שעה שאספנו את הבגדים שלנו מן הרצפה. הבנות היו כבר למעלה, אני מניח שעושות מקלחת משותפת.

"איך אני מסביר את מה שקרה כאן הערב?", שאלתי אני בציניות. "תאמין לי, אני יותר מתלבט בשאלה איך אני מסביר לעוזרת מחר בבוקר את מה שקרה כאן..." והצבעתי על חדר האוכל שלנו. על השולחן היו שלוליות של יין לבן, ושאריות של אוכל שנפל מן הצלחות ומכלי ההגשה כאשר אלו האחרונים עשו את דרכם אל השטיח. מראה המזון המפוזר על ריפודי-הכורסאות והשטיח היה גם-הוא מדכא משהו, זכר לסערה שהתחוללה במקום לפני דקות ספורות.

"תאמר לה שהחתול והכלב רבו..." צחק יריב, בעודנו עושים את דרכנו אל חדר הרחצה שבקומה השניה.
"אין לנו חתול וכלב..."
"הגיע הזמן שתיקנו..."