סיפרתי כמה אורית אוהבת לראות אותי משפיך. כמה היא אוהבת לאונן את הזין שלי ולשפשף לי אותו עד שהחור שבקצה הזין נפתח לרווחה וכל הזרע שלי ניתז החוצה.

"אני כל כך אוהבת לראות את זה", היא אמרה לי לא פעם.
"אני אוהב שאת רואה את זה", אני עונה לה לא פעם.

ערב אחד חזרתי עייף מהמשרד, אחרי מרתון של ישיבות שהחלו בעשר בבוקר ונמשכו ללא הפסקה – למעט לארוחת צהרים – עד שבע בערב. One of those days... אז נכון שזו לא עבודה פיזית קשה, לשבת כל היום בחדר הישיבות ולדבר עם אנשים. אבל זה מאמץ נפשי, הן מבחינת הריכוז הדרוש והן מבחינת הצורך להיות רהוט, ברור, אסרטיבי, ומעל הכל – מנומס. חוץ מזה, באותו יום הבנתי שלמרות כל המאמצים והממון שהושקעו ברכישת ריהוט נוח לחדר הישיבות, לא עלה בידינו לרכוש כורסאות נוחות דיין. לפחות לא כאלו שאפשר לשבת עליהן כל היום מבלי שהגב יכאב.

בדרך הביתה, במכונית, התקשרתי אל איש הקשר שלי בחברת-הרהיטים ממנה רכשו את הכל. "שמע, הכיסאות לא נוחים..." סיפרתי לו. "אני לא מבין למה אתה אומר זאת", הוא ענה ומורת רוח בקולו. "אני חושב שמכרנו לכם את הטוב ביותר שהיה (לשון עבר...) לנו. 20 כסאות-מנהלים מעור, למעלה מארבעת אלפים שקלים ליחידה... ועדיין לא נוח???"

לא ראיתי טעם להתווכח איתו. בקשתי שיערוך מחקר-שוק ויגיש לי הצעה לכיסאות הכי טובים שהוא יכול למצוא, וזהו. הפעלתי את המסאז' במושב שלי, ועשיתי את דרכי הביתה. אורית שלחה לי הודעה: "מחכה לך, חמוד..." וצירפה Selfie שלה בשמלת ערב, מאופרת ומטופחת. מממ... 'מעניין מה היא מתכננת לי', הירהרתי. אך אז גם חלפה במוחי המחשבה: 'אני כ"כ עיייף, והגב כ"כ כואב לי, שלא נראה לי שאוכל לתפקד. סקס לא יהיה הערב...'

* * *

אורית המתינה לי בחניון. שמלת ערב strapless אדומה שאורכה עד הרצפה כיסתה על גופה החטוב, היא נעלה נעלי עקב תואמות, האיפור שעליה היה עדין, ושערה היה אסוף אחורנית וקשור בסרט קטיפה הצבע בורדו. והריח שעלה ממנה... שמיימי. היא חיבקה אותי, והתנשקנו. לא ראיתי אותה מהבוקר, והתגעגעתי. עלינו אל הסלון שם המתין לי משקה ומגש סושי ענק. "רציתי לפנק אותך", אמרה אורית. "אני יודעת שאתה עייף מהיום הארוך, שבטח אין לך מספיק אנרגיה לעכל ארוחת ערב כבידה, ותיארתי לעצמי שתהנה לשבת פה, בסלון, ולאכול סושי...."

לפעמים אני נדהם, עד כמה טוב אורית מכירה אותי ואיך היא מסוגלת לחדור לתת-ההכרה שלי עוד לפני שאני עצמי יודע מה אני רוצה. לא יאומן...

ישבנו בסלון ונהננו ממגוון הסושי שהוזמן. אורית היתמקמה מולי על אחת הכורסות, שמלתה משתפלת הצידה וחושפת רגל ארוכה ומושלמת. יכולתי לראות שהיא איננה לובשת חזיה, כי הפטמות שלה היו זקורות ונעוצות בבד הרך כמו חרבות שלופות מנדנן. תהיתי אם היא לובשת תחתונים, ושוב אורית הוכיחה שהיא קוראת את מחשבותי עוד בטרם אבטא אותן. "לא, חמוד, אני לא לובשת תחתונים... הבד הזה כ"כ רך ונעים על הישבן והפות, שממש חבל ללבוש תחתונים..." עידכנה אותי הסקסית שלי. "ואם אתה ממש צריך לדעת... הפות שלי רטוב לגמרי".

"מתוקה, אני כ"כ עייף שאין שום סיכוי שתוכלי לפתות אותי לסקס הערב", נאנחתי. "ואני אומר זאת, למרות שאני מודע לחלוטין ליכולת שלך לפתות גם אבן מקיר..."

אורית קמה וניגשה אלי, מתיישבת בחייקי ומלטפת את שערי ברוך. "תודה על המחמאה. ואני יודעת איך אתה מרגיש, לכן לא אנסה לפתות אותך. רק תבטיח לי שתשכב איתי מחר בבוקר..."

"אני מבטיח. והנה," הוצאתי את הסלולרי מהכיס,"אני שולח הודעה למשרד שמחר אאחר להגיע. וגם הודעה לפאני אני שולח, שלא תגיע מחר לפני 11 בבוקר. כעת בואי נסיים לאכול, ונעלה למעלה".

רבע שעה חלפה, בקבוק היין התרוקן לחלוטין וממגש הסושי נותרו רק פרורים. עלינו למעלה אל חדר השינה שלנו, שם הופתעתי לגלות שהג'קוזי כבר היה מוכן. המים החמים ביעבעו בשמחה והר של קצף שט מעליהם. אורית סייעה לי להפטר מן החליפה, ושקעתי במים הנעימים. "את לא מצטרפת אלי?" תמהתי. "לא. אתה צריך את המנוחה. והבטחתי לך שלא אנסה לפתות אותך..." ענתה. "זה לא כיף פה בלעדייך", מחיתי. "בואי, הצטרפי אלי בבקשה. זה יעשה לי טוב."

"זה גם יעשה לך זקפה..." מילמלה אורית תוך כדי שהיא פושטת את שמלתה וחולצת את נעליה. היא טרחה לוודא שאני רואה אותה עירומה מכל כיוון בטרם נכנסה פנימה אל הג'קוזי. 'אם זה לא נקרא לנסות לפתות, אני לא יודע מה כן', חשבתי. אורית התרפקה עלי בתוך המים, והתחושה של עורה הרך והחלק על העור שלי היתה יותר נעימה ממה שאני יכול לתאר. כמו מפגש של משי עם משי. שבנו והתנשקנו כמו שאני אוהב, לשונותינו רוקדות טנגו בחקירה הדדית. אורית שלחה יד אל אזור חלצי, ואני חושב שהיא עשתה זאת מבלי להיות אפילו מודעת למה שהיא עושה. אינסטנקטיבית. אבל אז היא גילתה שזיפי-שיער החלו לצמוח סביב האיבר שלי, וזה – כזכור – משהו שהיא מאוד-מאוד לא אוהבת. "עמית?" היא אמרה בטון של מורה הנוזפת בתלמידי כיתתה, "מה זה צריך להיות?..."

לא עניתי. עצמתי עיניים, הנחתי ראשי על כרית העור, ונחתי במים החמים והנעימים. הרגשתי שגופי משתחרר ומתפרק מן המתח האצור בו. מה שכן, הגב עדיין כאב לי. נעתי באי-נוחות, מנסה למצוא תנוחה בה לא ארגיש את החוליות התחתונות שמציקות לי. אורית הבחינה בכך. "הנה", אמרה והשתחלה ביני ובין תחתית הג'קוזי. "אתה יכול לשכב עלי. אני אהיה... אני אהיה הכרית שלך..."

היא רק ניראית שברירית, אורית שלי. היא בעצם חזקה מאוד. אין לה בעיה לשאת את משקל גופי, ובטח שלא במים. הייתי כעת מעליה, ידיה תומכות בגבי התחתון, והרגשתי השתפרה לאין ערוך. "נוח לך, חמוד שלי? כן?... טוב מאוד. כעת ספר לי בבקשה מה היה היום במשרד". כן, אנחנו משתפים זה את זו גם בחיי העבודה שלנו, לכן תיארתי לאורית כמה מן הפגישות וסיפרתי לה על התוכנה החדשה שאנחנו מפתחים בתחום הרפואה. ידעתי שזה במיוחד יעניין אותה. אגב, לא פעם ולא פעמיים היו לאורית רעיונות שהניבו תוצאות מרשימות מאוד בתחום פיתוחי-תוכנה. כמו שאומרים, "גם יפה וגם אופה".

אינני זוכר כמה זמן השתכשכנו בג'קוזי, אבל זה היה הרבה. אך סוף-סוף אי אפשר לישון בג'קוזי, אז נאלצתי לקום ולהתקלח. אורית ניגבה וייבשה אותי במסירות, ולאחר מכן נכנסו למיטה. "אני לא אוהבת את השיער שלך שם למטה," היא העירה. מבלי לומר מילה נוספת, שלפה אורית את סכין הגילוח שמשמש אותנו למטרת 'חיסול' שיער הערווה שלי, פרשה מגבת תחתי, ובתנועות מיומנות העבירה את התער על הזין שלי, על הבסיס שלו, על האשכים, מחליקה את הכל. עורי היה כה רך מן המים בהם היינו עד עתה, שלא היה צורך בקצף גילוח וכדומה. עצמתי את עיני, ראשי על הכרית, והתמסרתי לטיפולה של בת זוגי הנהדרת.

"זהו. עכשיו אתה 'מדוגם' ומסודר כמו שאני אוהבת", חייכה אלי אורית, סוקרת בשביעות רצון את מעשה ידיה. "ואגב... אם לא שמת לב... הזין שלך עומד!" לא, האמת היא שלא שמתי לב. נתתי מבט בערווה החלקה, ואכן, הזין שלי היה במלוא גודלו, זקור בזווית חדה. "בהחלט מעניין", המהמתי. שוב, הייתי כה עייף שלא עניין אותי אם הזין שלי עומד או לא. לא היה לי שום חשק לסקס.

את אורית זה לא הטריד. היא ליטפה את ראש הזין, העבירה את ציפורניה המטופחות לכל אורכו עד לבסיסו, ריפרפה על האשכים החלקים, ואצבע אחת גם מצאה את חור התחת שלי ועיסתה אותו קלות. אנחה נפלטה מפי מבלי שבכלל הכוונתי לכך. אורית חייכה. "שכב בשקט, נסה להירגע, ובוא נראה אם אני יכולה לעשות לך טוב..."

לא התווכחתי. נתתי לאורית לעשות את שלה. היא התיישבה לצידי, מעבירה את רגליה לצדדים כך שבהונות השמאלית תהיינה בהישג ידי, ולקחה את הזקפה שלי בידה. Out of nowhere היא שלפה בקבוק שמן תינוקות, שפכה עלי והפכה את אזור חלצי לאגם של רטיבות חלקלקה. ואז... החלה לאונן את הזין שלי לכל אורכו, מעסה את ראש הזין ומעבירה את ידיה על האיבר הזקור כמו בוכנה. "אני לא מרגיש כמעט כלום", אמרתי לה, עדיין מותש. "אל תדאג, חמוד שלי... עוד מעט תרגיש..." אורית ענתה לי, והגבירה את קצב עבודת-היד. גם הלחץ בכף ידה גבר, והיא סחטה את הזין שלי כמו מכונה משומנת. "מממ... אני מרגישה את הדופק שלך מאיץ", היא העירה, ממשיכה לסחוט אותי עם ידיה המיומנות. "אני רוצה לראות את השפיך שלך משפריץ החוצה... תעשה את זה בשבילי... אל תאכזב אותי..." לחשה אורית, "אם אתה לא תוציא עכשיו את השפיך שלך בשבילי, אני לא אתן לך לזיין אותי בבוקר... אני אעניש אותך!..."

"סחיטה באיומים, הא?... חחח..." גיחכתי. "סוחטת את הזין ומאיימת עלי שאני חייב להשפיך... עוד מילה אחת ואני מתקשר למשטרה..."

זה לא הצחיק את אורית, משום מה, ובכלל לא הבנתי מה פתאום היא אומרת לי שאם אני לא אשפיך – היא לא תתן לי לשכב איתה מחר. מן שיחה ביזארית כזאת... אבל מה שכן, אני חייב לומר שמה שאורית עשתה לי החל להשפיע, והרגשתי שהזרע מתחיל לנוע מן אשכים במעלה הזין, ועוד מעט תהיה השפכה. האורגזמה החלה ניבנית בתחתית ביטני, וענן העונג אפף אותי כמו ערפל. עייף או לא, אורית גרמה לי לרצות את הגמירה הזאת, וכעת ממש חיכיתי לה.

"אני מתקרב", התרעתי כאשר הייתי ממש על הסף. אורית הגבירה את קצב האוננות וסחטה את הזין שלי כעת בכל הכח. "אני רוצה לראות את השפיך שלך יוצא החוצה!" היא אמרה. "ואני רוצה שגם אתה תיראה. אני רוצה שתיראה איך השפיך יוצא לך מהחור של הזין. תשפיך!!! תשפיך עכשיו!!!" ציוותה עלי. כמובן, לא העזתי להמרות את פיה... שיחררתי את עצמי, האגן שלי התרומם, האורגזמה השתלטה עלי, ובעונג עצום החל השפיך משפריץ בעוצמה מהזין שלי. אורית כיוונה את החור של הזין אלי. "תסתכל! תסתכל איך יוצא לך שפיך מהזין!!!" פקדה עלי. הסתכלתי, וראיתי בברור איך מטחי הזרע הכבדים ניתזים החוצה. "אאאהה..." גנחתי, נהנה מעוד ועוד שפיך לוהט שנוחת על כל האזור, כולל הפנים שלי. אורית המשיכה לאונן אותי, סוחטת ממני את כל השפיך עד הטיפה האחרונה.

"וואוו... כמה שפיך..." העירה האשה שלי בהערכה כשהכל ניגמר, וניגשה למלאכת הניקוי. כלומר, ללקק את כל מה שהצליחה למצוא ולבלוע את הזרע שלי בתיאבון אמיתי. היא ניראתה מרוצה מאוד מעצמה. ובעצם למה לא?... אחרי כל הדיבורים על כמה שאני עייף, הנה בכל זאת היא הצליחה לפתות אותי לפחות להשפכה, אם לא ליותר מזה. כן, היתה לה בהחלט סיבה להיות שמחה.

"אוקי... השפכתי... עכשיו את מרוצה? תתני לי לזיין אותך בבוקר?" צחקתי.

"אוי ואבוי לך אם לא תזיין אותי בבוקר... ואני מזהירה אותך מראש שאני רוצה את הזין המדהים הזה שלך גם בכוס וגם בתחת!"

לא היתה לי שום כוונה לאכזב את אורית.